עו"ד רונן בנדל מומחה למשפט פלילי קובע שהפער המובנה בין כוחה של הפרקליטות לבין כוחם של באי כוח הנאשמים במשפט הפלילי, מקשה על הסניגור בתהליכי הבקשה לשחרור כבר במעצר הימים. "הגישה למידע נמצאת בידי הפרקליטות, ומתחילת מעצרו של חשוד ועד שהוא מואשם - לסניגור אין גישה ישירה לחומר החקירה". הוא אומר.
מה ההשלכות כתוצאה מכך?
"לפרקליטות יש גישה ישירה ומלאה לחומר החקירה של החשוד אלא שהסניגור יכול לדלות את הפרטים במהלך מעצר הימים, רק על ידי קבלת אינפורמציה מהלקוח שלו והפניית שאלות מכוונות למאריך המעצרים מטעם היחידה העוצרת. מאחר ואני כסניגור נחשף לראשונה לחומר הראיות רק כשמוגש כתב אישום, נמנעת ממני היכולת לטעון כנגד פעולות חקירה שלא בוצעו ולשחרר את החשוד תוך שהפגיעה בחירותו פחותה. בנוסף לכך, מעצר מכל סוג שהוא איננו מקדמה על חשבון העונש".
עו"ד בנדל אומר כי כוחה של הפרקליטות על פני כוח הנאשמים אינו מסתיים בכך. "שמחליטים להגיש כתב אישום, עוד בטרם הגשתו, לפרקליטות יש פריבילגיה נוספת מכח סעיף 17 ד' לחוק המעצרים. חוק זה קובע שהפרקליטות רשאית לבקש מעצר ביניים של עד 5 ימים, לצורך הגשת כתב האישום. הבקשה מוגשת בעבירות קשות, שיש בהן עילת מעצר סטטוטורית. רק בשלב הזה נחשפים לראשונה לחומר החקירה והדיון לשחרור החשוד (שהפך נאשם) לחלופת מעצר, נעשה במקביל להארכת מעצרו".
"כשנחשפים לחומר אחרי הגשת כתב האישום, ההליכים שיש לעבור עליהם כדי לדבר על שחרור לחלופת מעצר או להעברה למעצר בתנאי איזוק, קשים ומורכבים. בית המשפט מבקש תסקיר מעצר שיכול להמשך 3-4 חודשים עד לעריכתו ולבחינתו ועד אז הנאשם נשאר במעצר".
לדברי עו"ד בנדל, ההשלכות כתוצאה ממניעת הגישה לחומר החקירה לסניגור הופכות חמורות יותר כשבחלק מן המקרים לא היה מקום לעצור מלכתחילה.
מדוע נמנעת מהסניגור הגישה לתיק החקירה?
"המחשבה היא שאם הסניגור יראה את חומר החקירה הוא חלילה ואולי בשוגג, ישבש מהלכי חקירה, אולם אין היגיון בכך, כיוון שתפקידן של המשטרה ושל הפרקליטות הוא להבטיח שדברים כאלו לא יקרו מה גם שזוהי טענה קשה שמקומנו לא יכירה".
מה הפתרון לכך, לדעתך?
"אני חושב, שהגיעה העת לשנות את החוק, כך שכל פעולת חקירה תבוצע תחת עיניו הפקוחות של הסניגור לרבות נוכחות פיזית בחקירת מרשו.
"בנוסף לכך, שופט נחשב כמי שיודע הכל. הוא יודע יותר מקציני המבחן ויכול להעריך אם לשחרר חשוד או נאשם לחלופת מעצר. כך זה היה בעבר. די היה בבית המשפט כדי לתת החלטה, אבל נוצרה תופעה שבית המשפט סיגל לעצמו, בגלל רצונה של הפרקליטות לכסות את עצמה, שהשופט אינו משתמש בשירות המבחן ככלי עזר אלא כגורם שיפוטי - על פי המלצתה יישק דבר. עוד תופעה שכיחה היא כשבית המשפט משחרר חרף המלצה שלילית, בית המשפט עשוי או עלול לחשוף עצמו לערר מטעם המאשימה, וזו 'חרב פיפיות' שמעל ראשו של בית המשפט והנאשם".
עו"ד בנדל מציג בעיה מהותית של ניגוד אינטרסים בפרקליטות. "פרקליט המדינה משמש הן כיועץ משפטי לממשלה והן כראש פרקליטות המדינה". הוא אומר. "כשהיועץ המשפטי לממשלה, שאמור לספק ייעוץ משפטי לרשות המבצעת הוא זה שמחליט, כממונה על פרקליט המדינה האם יוגש כתב אישום כנגד אדם זה או אחר - הוא למעשה חוטא לתפקידו מחשש לניגוד עניינים.
"לתפישתי יש להפריד את מוסד היועץ המשפטי לממשלה לשני בעלי תפקידים. האחד ישמש כיועץ בכיר, שמקבל את ההחלטות שקשורות להעמדה לדין, בעיקר של בעלי תפקידים בכירים ללא חשש למשוא פנים, והאחר, יפעל כיועץ משפטי לממשלה, בעל סמכות מקצועית לייעץ לזרוע המבצעת בשפע של עניינים.
משרד עורכי דין רונן בנדל הוקם לפני 28 שנה, והוא משרד מוביל בתחום הפלילי. ב-12 השנים האחרונות, ועם האצת ההתקדמות הטכנולוגית, עו"ד בנדל צבר מומחיות בתחומים טכנולוגיים בנוסף למומחיות בתחום המשפט והטכנולוגיה, וכיום המשרד מעניק שירות בנושאים מגוונים לרבות אבטחת מידע, ליטיגציה בתחום הסייבר ועוד תחומים משיקים לתחום הפלילי.
אתר המשרד: bandel-house.co.il | טלפון: 054-8774040
בשיתוף משרד עו"ד רונן בנדל
