עולם חשבות השכר עלול להצטייר כאפרורי וסיזיפי, אולם מבט מעמיק לתוך חוזי ההעסקה של הארגונים, חושף פערים מהותיים בין חוזים אלו לבין השכר המשולם בפועל לעובדים ומובילים. פערים אלו מהותיים וגורמים לירידה ברווחים. כדי לטפל בבעיה זאת, נכנס לתמונה נמרוד רטנר, רואה חשבון, עורך דין ובודק שכר מוסמך.
רטנר (38), מלווה כעשור ארגונים גדולים וחברות ציבוריות עתירות בכח אדם. הוא בוחן בציציות את הפערים שנוצרים בין חוזי העסקה לבין יישומם בשטח.
"בבסיס שלי אני רואה חשבון ואיש של מספרים", מציין רטנר ומרחיב: "מתוקף תפקידי עסקתי בנושאי מיסוי ונחשפתי לעולמות של דיני העבודה. שמתי לב ששפתם של רואי החשבון אינה מותאמת לשפתם של עורכי הדין. אז גמלה בליבי ההחלטה ללמוד עריכת דין. השילוב של שני העולמות הללו עוזר לי לקרוא את ההסכמים ולהבין אותם מבחינה משפטית. לאחר מכן אני מתרגם אותם לשפה חשבונאית ובודק האם הסכמי העבודה מיושמים הלכה למעשה כפי שנכתבו בתוכנת השכר והנוכחות".
מהו בודק שכר מוסמך?
"המקצוע 'בודק שכר מוסמך' נולד בשנת 2011 עת אושר חוק הגברת האכיפה של דיני עבודה. בקצרה אספר כי מטרתו של החוק הייתה לייעל ולהגביר את אכיפתם של דיני עבודה באמצעות הטלת קנס (עיצום כספי) על מעסיקים ומזמיני שירות.
אני עובד בשיתוף פעולה בעיקר עם חברות גדולות. העבודה איתן מתבצעת בשני אופנים: אני בודק את העמידה של מערכות השכר והנוכחות של אותה חברה במערכת החוקים של המדינה, לצד עמידה מול תנאי חוזה ההעסקה של אותו עובד", מספר רטנר על תהליך העבודה ומבאר: "הפערים באים לידי ביטוי בתשלום חסר של המעסיק, עובדה החושפת אותו לתביעות מצד העובדים ולקנסות (עיצומים כספיים) מצד המדינה. מנגד, ישנם מצבים בהם המעסיק משלם ביתר מכיוון שהחוזה לא עודכן כהלכה במערכות השכר ונוכחות".
מדוע יש פערים כאלה?
"בחברות מסוימות ישנו חוזה שנכתב מראש וקיים כבר זמן מה. ככל שההסכם יותר ישן או לחילופין, מחלקת משאבי האנוש עברה שינויים תכופים של כח אדם, חלק מיישום הסעיפים במערכות השכר והנוכחות מבוצע באופן שאינו תואם את הכוונה המקורית של העו"ד שניסח את ההסכם".
יש לך דוגמה למקרה שטיפלת בו?
"בימים אלה אני מלווה ארגון המעסיק עובדים רבים במשמרות לילה. שמנו לב כי המון עובדים שאמורים לסיים את משמרתם בשעה 23:59, יורדים מהמשמרת כחמש דקות לאחר מכן. הדקות המועטות האלו גורמות למערכת להבין שהעובד נמצא במשמרת לילה והמעסיק מחויב לשלם לו שעות נוספות החל מהשעה השביעית. אנחנו מתקנים זאת על ידי הכתבת נוהל מסודר למנהלים בשטח שעל העובדים האלה לסיים את משמרתם בשעה 23:50. שינוי כזה יכול לחסוך לחברה כ-70 אלף ₪ בשנה. מה שנראה בתחילה ככסף קטן, מצטבר בפועל לסכומים גדולים".
כחלק מעבודתו השוטפת, רטנר עוזר לחברות וארגונים לייעל תהליכי עבודה וליצור אוטומציות שתכליתן לסייע לחסוך הן בכח אדם והן כאמור, בהוצאות החברה. "אני עובד כרגע עם חברה גדולה על פרויקט מיוחד", מספר רטנר ומוסיף: "ראשי החברה נתקלו במורכבות מסוימת באחת ממחלקות השכר. יחד אנו בונים מערכת ממוחשבת בשיתוף מחלקת התוכנה שכל מטרתה היא לייעל תהליכים בתור החברה, לייתר עודף של כוח אדם ולחסוך המון כסף".
לפני הכל - מאפיינים
כפי שניתן להבין, תהליך בדיקת השכר הוא חשוב במעלה לחברות וארגונים, אך עוד לפני כן, רטנר מתחיל לדבריו בצעד מקדים של אפיון השכר. "אני מגיע לחברה, לומד אותה מאפס. עובר יחד עם המנהלים על חוזים ועל סוגי העובדים – מהזוטר ועד למנהל הגדול. כבר בשלב הזה צפים דברים הניתנים לטיפול במהירות, לפני נקיטת פעולה יותר דרמטית. לאחר מכן, אני כבר יורד לרזולוציות הרבה יותר עמוקות", הוא אומר.
בשורה התחתונה, רטנר מתאר את עבודתו כ"כיוונונים קטנים שמשפיעים לטווח הארוך. אני לא מגיע לחברה או ארגון בכדי לשנות להם את המדיניות. השינויים נעשים בגבולות המדיניות של אותה החברה ותפישתה. אם חברה כלשהי משלמת לעובד על הפסקות, לעולם לא אורה לה לעשות אחרת. אני אבדוק האם חייבים להפריש בגין הפסקות אלו לפנסיה, למשל. הכיוונונים הקטנים האלה עוזרים לארגון להגיע תוך שנה-שנתיים למקום אחר והרבה יותר טוב".
על חל"ת ופיצויים
כמו צונאמי ענק, מאורעות השבעה באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל", גם הם השפיעו על ענף השכר, כאשר רוב השאלות נוגעות לנושא היעדרות העובד בשל המצב הביטחוני והחופשה ללא תשלום. כאמור, בפרוץ המלחמה, עובדים רבים הוצאו לחל"ת בעל כורחם. לפי רטנר, היציאה המאסיבית הזו הביאה את בעלי העסקים לחדד את הנושא הקריטי הזה. "היציאה הגדולה לחל"ת מחייבת התייחסות יתרה לכל נושא הצבירות. בין אם מדובר בצבירת ימי חופשה, דמי הבראה וכדומה", אומר רטנר על הדברים שכל מעסיק חייב לשים אליהם לב, ומפרט: "בעלי העסקים צריכים לוודא שאותן צבירות פוסקות בזמן יציאת העובדים לחל"ת. יחד אנחנו בודקים שתוכנת השכר אינה צוברת לעובד על התקופה הזו. מנגד, חובה לשים לב כי עובדים המשרתים במילואים, ממשיכים לקבל את התנאים, ושהצבירות שלהם אינן פוסקות".
לפי רטנר, שתי הנקודות הללו חייבות התייחסות מיוחדת בעיקר משום שבתקופה הנוכחית, גם למעלה מחודשיים אחרי מאורעות השבעה באוקטובר, רב הנסתר על הגלוי בכל הקשור לזכויות עובדים ובעיקר בנושא הפיצויים לבעלי העסקים.
"יש עמימות מאוד גדולה על נושא הפיצויים", קובע רטנר ומוסיף: "האם ישנה חובת תשלום לעובד שנעדר או לא? זה נושא חשוב כי הוא קשור לפיצויים באופן ישיר. הסוגיות האסטרטגיות הן קריטיות ואני עוזר לחברות לקבל החלטות חשובות בשעה לא פשוטה זו. השנה חל מיתון במשק והמלחמה רק החריפה אותו. לאסטרטגיית שכר נכונה ישנה חשיבות ראשונה במעלה כדי לייעל תהליכים ולחסוך המון כסף. העזרה שלי עשויה להפוך את התמונה מהפסדים כואבים לרווחים שנתיים יפים מאוד", הוא מסכם.
כתובתנו: הארבעה 28, מגדל צפוני, קומה 5 (מגדלי חג'ג') תל אביב
טלפון: 052-3934284
לאתר >>> nimrodratner.co.il
בשיתוף נמרוד רטנר
