"ירושלים עברה ב-5 השנים האחרונות מהפכה בכל תחומי החיים, והיא תימשך גם ב-5 השנים הקרובות", כך מצהיר ראש העיר ירושלים משה ליאון בפתח ריאיון מיוחד עימו לרגל יום ירושלים. "בראש ובראשונה, העיר עוברת מהפך של ממש בתחום הדיור והשנה החולפת, שנת 2023, הייתה שנת שיא באישור תוכניות פינוי בינוי בעיר שיאפשרו בניית כ-4,400 יח"ד ב-19 תוכניות, מתוך סך כולל של 7,482 היתרי בנייה שניתנו השנה בירושלים - שיא חסר תקדים בהיסטוריה של העיר".
לדברי ליאון, "על פי התכנון, עד סוף השנה הנוכחית יופקו יותר מ-8,000 היתרי בנייה נוספים, כאשר בשלוש השנים האחרונות ניתנו היתרים לבניית כ-20,000 יחידות דיור חדשות בעיר. בנוסף, במהלך 2023 אושרה בניית 1,179 חדרי מלון, 232,288 מ"ר לטובת מבני ציבור, 73,663 מ"ר לטובת מלונאות וכן 222,407 מ"ר תעסוקה. כמו כן, אנו בונים עשרות אלפי יחידות דיור להשכרה, כשהיעד שלנו הוא להגיע ל-10 אלף יח"ד להשכרה. כלומר, אנחנו מדברים על היקפי בנייה עצומים שטרם נראו בעיר וישנו אותה ללא היכר. עם זאת, הגידול בהיתרי הבנייה נעשה בחשיבה מעמיקה, תוך חיזוק השכונות הוותיקות, צמצום פגיעה בשטחים פתוחים ושיפור האסתטיקה".
הבסיס להגעת תושבים חדשים וחזקים לעיר, היא מערכת תחבורה ציבורית נוחה בעיר. מה הבשורה שלך עבורם בנושא זה?
"ירושלים נחשבת למובילת מהפכת התחבורה הציבורית בישראל, ותושבי העיר נהנים מזה שנים מהקו האדום, קו הרכבת הקלה הראשון מסוגו בישראל. הקו עובר במסלול שבין פסגת זאב בצפון ועד הר הרצל בדרום דרך רחוב יפו שבמרכז העיר, ואורכו 13.8 ק"מ. בשנים האחרונות ביצענו עבודות להארכת הקו לנווה יעקב שבצפון העיר ולבית החולים הדסה עין כרם בדרומה, וכיום מתקיימים מבחנים לאורך התחנות החדשות לקראת הפעלה מלאה".
"בעיר מתוכננים קווי רכבת קלה נוספים שהעיקריים שבהם הם הירוק והכחול. רוב עבודות התשתית על הקו הירוק, שיימתח משכונת גילה בדרום העיר עד לגבעה הצרפתית שבצפונה עם שלוחות למלחה ולגבעת שאול, הסתיימו זה מכבר וזאת לצד המשך העבודות על הנחת המסילות לאורך הקו שמתקדמות באופן משביע רצון. בנוסף, אנו נמצאים לקראת תחילת העבודות על הקו הכחול, שישתרע לאורך 31 ק"מ ו-52 תחנות - משכונת גילה בדרום העיר ועד לרמת אשכול ושכונת רמות בצפונה ויהיו לו שתי שלוחות: בצפון, מגאולה לרמת אשכול ובדרום, מתחנת החאן למלחה. אנחנו מובילים מדיניות של העדפת התחבורה הציבורית וצמצום השימוש ברכב פרטי, לצד הליכתיות ומיקרומוביליות. אלו אמצעי העתיד ובירושלים - העתיד כבר כאן חי ובועט".
רכבל לעיר העתיקה: כ-3,000 נוסעים בשעה לכל כיוון
מהפכת התחבורה הציבורית של ירושלים ממש לא מסתכמת רק בקווי רכבת קלה ובשנים הקרובות יצטרפו לנוף העירוני בירושלים פרויקטים מצרניים - שם כולל למעליות, מסועים ודרגנועים - שישולבו במרחב הציבורי, יגשרו על הפערים הטופוגרפיים, יאפשרו ליותר נוסעים להגיע בקלות, במהירות ובביטחון לרכבת הקלה ויעודדו שימוש בתחבורה ציבורית. בין הפרויקטים, ניתן למצוא הקמת דרגנוע ברחוב שח"ל בגבעת מרדכי, מעליות במורדות גילה, בשדרות גולדה מאיר ובבית צפאפא, וכן הקמת מנהרת הולכי רגל בשערי צדק, שמנגישה את הדרך בין תחנות הרכבת הקלה לבית החולים.
"פרויקט הרכבל לעיר העתיקה המוגדר כ'פרויקט תשתית לאומית', הוא פרויקט דגל עבורנו'", מספר ליאון. "פרויקט זה נמצא בימים אלה, בשלבי תכנון מתקדמים והוא מקודם בשיתוף עיריית ירושלים, הרל"י (הרשות לפיתוח ירושלים) ומשרדי התיירות והתחבורה. הרכבל עתיד להשתלב במערך הסעת ההמונים בעיר עם כ-40 קרוניות המכילות 10 נוסעים כל אחת במקביל. הרכבל יוכל לשמש כ-3,000 נוסעים בשעה אחת לכל כיוון, וינוע במהירות של 21 קמ"ש. הרכבל הינו אמצעי תחבורה ירוק וידידותי לסביבה, המפחית רעש וזיהום אוויר וחוסך פקקים, וכן מתאים לטופוגרפיה המיוחדת של האגן הדרומי של העיר העתיקה".
בירת ההייטק של ישראל
לצד מהפכת התשתיות בעיר ירושלים ומהפכת הדיור וההתחדשות העירונית, פועלת העירייה לפיתוח שטחי מסחר, תעסוקה, מלונאות והכל תוך עירוב שימושים מלא. יותר מ-660 חברות הייטק כבר פועלות בעיר, ומעסיקות יותר מ-20 אלף עובדים. ירושלים נבחרה בשנים האחרונות מספר פעמים לאחת מהאקו סיסטמים המובילים בעולם, ולאחת מ-10 הערים המובילות בתחומי מדעי החיים. המדיניות העירונית, אותה התווה ליאון עם כניסתו לתפקידו, רואה חשיבות רבה ביצירת מקומות תעסוקה איכותיים - הן כמקור תעסוקה לתושבי העיר והסביבה הקרובה והן כאבן שואבת לאוכלוסיות איכותיות מחוץ לעיר.
"בין המתחמים המרכזיים של התעסוקה בעיר ניתן למנות את פארק הר חוצבים - פארק ההייטק המרכזי של ירושלים ואחד הגדולים במדינה", הוא מציין. "הפארק משתרע על שטח של למעלה מ-350,000 מ"ר ופועלות בו למעלה מ-200 חברות, המעסיקות יותר מ-12 אלף עובדים. בימים אלו מקודמים בו מספר פרויקטים, שצפויים הלכה למעשה כמעט להכפיל את השטחים המסחריים במתחם".
"מתחם הייטק חדשני ומרכזי נוסף הוא ההוג'יטק - פרויקט ייחודי וראשון מסוגו בישראל, שיאפשר שילוב וממשק ישיר בין המחקר בקמפוס ספרא באוניברסיטה העברית לבין החברות שיפעלו בפארק החדש. המתחם יחבר בין האקו-סיסטם הייחודי הקיים בקמפוס, הכולל את השילוב בין הידע, ההון האנושי והתשתיות הפיזיות האיכותיים לרוח היזמית והיצירתיות של חברות ההייטק והביוטכנולוגיה שמאפשרות ניצול מקסימלי של סביבת העבודה הקיימת בקמפוס. עיריית ירושלים, האוניברסיטה העברית והרשות לפיתוח ירושלים מובילות את תכנון הפרויקט וביצועו נעשה ע"י חברת 'גב ים', שתקים את הפארק, תשווק את שטחיו להשכרה ותנהל אותו לתקופה של 49 שנים עם אופציה ל-49 שנים נוספות".
חוברה לה יחדיו: מחזקים את מזרח העיר
במסגרת התוכנית לחיזוק מזרח העיר, פועלת העירייה להקמת מיזמי תשתיות תחבורה, שדרוג תשתיות ביוב, מים וניקוז, חיזוק המע"רים ושיפור השירותים הניתנים לתושבים במזרח העיר. כך לדוגמה, אושרה לאחרונה בוועדה המחוזית תוכנית הסיליקון ואדי, הכוללת כ-200 אלף מ"ר בנוי לייעודי תעסוקה, 8,000 מ"ר למסחר ו-16 אלף מ"ר עבור מגורים. תוכניות פיתוח נוספות במזרח העיר הכוללות שטחי תעסוקה נרחבים, מקודמות גם בעיסאוויה (90 אלף מ"ר), אום טובא (75 אלף מ"ר) ובא-טור (100 אלף מ"ר).
"במסגרת הפעילות במזרח העיר והקמת קמפוס סיליקון ואדי, הקמנו את מרכז החדשנות הטכנולוגי איסטק - EasTech, שמטרתו לעודד את האוכלוסייה המתגוררת באזור להצטרף לקטר המוביל של הכלכלה הישראלי - קטר ההייטק", מעיד ראש העיר. "לצורך הקמת המרכז נשכר שטח של כ-1,500 מ"ר ברחוב סאלח אל דין. במרכז, לצד הכשרות מקצועיות טכנולוגיות לתושבי מזרח העיר, אמורות לפעול חברות טכנולוגיות ישראליות שצפויות להעסיק את הכישרונות המתאימים מקרב תושבי מזרח העיר. בין החברות שכבר פועלות שם נמנות Ness, נטורל אינטליג'נס, טקליניק וקוואנטום ויז'ן".
רואים ירוק בעיניים
במסגרת הפיכת ירושלים לעיר עתירת ריאות ירוקות מוקמים ומחודשים בימים אלו פארקים רבים. אחד מהם פארק נחל זמרי בפסגת זאב, הכולל שמורה טבעית והוא יתפרס על פני כ-200 דונם. העבודות בפארק צפויות להסתיים במהלך השנה הנוכחית. פארק קק"ל (עמק האסבסטונים), קריית יובל וקריית מנחם מוקם על שטח של כ-200 דונם. בשנת 2023 הסתיים חלקו הראשון של הפארק, הכולל את מתחם גן העץ, מדשאה ומתקני משחקים ובימים אלה נמצא שלב ב' בביצוע, שיכלול אגם מלאכותי, שבילי אופניים ועוד. שלב א' בתוכנית נפתח במהלך השנה החולפת והעבודות להשלמת השדרוג נמשכות ויסתיימו במהלך השנה הנוכחית.
בגן הוורדים שידרגה עיריית ירושלים, באמצעות הרשות לפיתוח ירושלים, את המקום בהשקעה של כ-60 מיליון שקלים. חידוש הגן כלל ביצוע עבודות נגישות לציבור הרחב, יצירת מעבר בין מתחמי השלטון השונים באזור, הסדרת מבנים שונים והקמת מתחם הסעדה ובילוי לטובת מבקרי המקום, וכן חידוש כלל מערך הצמחייה בגן, בדגש על עיבוי וחידוש מערך צמחיית הוורדים הייחודית הנטועה בגן. המיזם צפוי להיפתח בזמן הקרוב.
אתר נוסף הוא פארק קשאני, שעיריית ירושלים, באמצעות הרשות לפיתוח ירושלים, החלה בעבודות להקמתו. הפארק ישתרע על שטח של כ-30 דונם בשכונת ארמון הנציב. במתחם יוקם בית קפה, תהיה מדשאה רחבה ויותקנו ריהוט גן, ספסלים, אשפתונים, ברזיות, תאורה, פינות ישיבה ייחודיות ועוד. העבודות במתחם צפויות להסתיים במהלך השנה הנוכחית.
חרבות ברזל: למעלה מ-15,000 מפונים התארחו בעיר
לאור התקופה המורכבת והמאתגרת בה אנו מצויים, מבקש ליאון לסכם את הריאיון עימו עם סיפור התמודדותה של העיר בצילה של מלחמת "חרבות ברזל". "עם פרוץ המלחמה בשבעה באוקטובר, נפתח חמ''ל עיריית ירושלים לפעילות בחירום", הוא מספר. "בחמ"ל מתקיימות הערכות מצב יומיומיות, בניהולי ובהשתתפות מנכ"ל העירייה והנהלת העיר. בישיבות מועברות סקירות על מצבה של העיר ופעילות גורמי העירייה לצד הצפת פערים ואתגרים והדרך לפתרונם. פתחנו את המקלטים הציבוריים הכשירים, וצוותי העירייה פעלו לסיוע בפתיחת ובפינוי חפצים גם במקלטים פרטיים ובתיאום עם הדיירים. בנוסף, נפתחו עשרות מקלטים הנמצאים בבתי ספר ובמבני ציבור והכל במטרה לתת מענה מיגון עבור תושבי העיר ולספק להם את מלוא הביטחון".
במסגרת המאמץ העירוני אירחה העירייה למעלה מ-15,000 תושבים מאזור הדרום והצפון, אשר נאלצו לעזוב את בתיהם ובחרו להגיע להתארח בירושלים. "מיד עם הגעת האורחים, מונו נציגים מכלל אגפי העירייה על מנת ללוות ולהעניק לאורחים מגוון כלים טיפוליים רגשיים לצד פעילויות הפוגה, תרבות ופנאי, וצוותי העירייה הרכיבו עבורם לוח פעילויות יומי", מספר ליאון.
כיצד אתם מגבירים את תחושת ביטחון התושבים בתקופה המורכבת הזו?
"עם פרוץ המלחמה, העירייה החלה בהפעלת תוכנית 'בני המקום', במסגרתה גייס צה"ל תושבים למשימות ביטחון שוטף ותגבור מערכי האבטחה, לרבות במוסדות החינוך. בנוסף, פעלנו למצות את נוכחותם של צוותי אגף השיטור והאכיפה העירונית ותגברנו את סיורי ניידות האגף בסביבת מוסדות החינוך בשעות היום, ובשכונות התפר בערבים ובלילות. זאת, בנוסף למעטפת האבטחה ולכוחות הביטחון שנמצאים בבירה בכוחות מתוגברים עקב המצב הביטחוני. כמו כן, הוצבו במוסדות החינוך מאבטחים נוספים המוכשרים לכך, אשר עומדים בהגדרות המחייבות של משטרת ישראל, וכן הוצבו כ-120 חיילים מפיקוד העורף לתגבור מערך האבטחה בכל רחבי העיר וגם במוסדות החינוך".
לסיכום, כיצד אתה רואה בחזונך את עיר הבירה בתום הקדנציה הנוכחית?
"בעוד 5 שנים אני רואה עיר מתקדמת שמתאפיינת בחדשנות ובפיתוח, עיר שקולטת עשרות אלפי תושבים חדשים מדי שנה, עיר עם מתחמי תעסוקה חדשים ומתקדמים, עיר עם פארקים ירוקים, ששמה דגש על קיימות ומחזור, עיר שיש בה התרחשות מרגשת בתחומי התרבות והפנאי, עיר היסטורית בת 3,000 שנה, שמצד אחד שומרת ומשמרת את זהותה וצביונה, ומהצד האחר הולכת ומתחדשת ועוברת לקדמת הבמה, הן הארצית והן הבינלאומית".
בשיתוף עיריית ירושלים
