החזון הסביבתי בירושלים מבוסס על תפיסת עולם עירונית הרואה חשיבות רבה ביצירת חוסן פיזי, טבעי, חברתי וכלכלי לעיר שעיניים רבות נשואות אליה, ושתצמח ותתפתח עוד 3,000 שנים לפחות. זאת תוך שילוב שימור הטבע העירוני, שיפור איכות החיים ומענה לאתגרי האקלים המשתנה.
בשנים האחרונות קודמו מיזמים משמעותיים ברחבי העיר, החל בהכנת תוכנית אב להצללה טבעית ועד לניהול מתקדם בתחום מי הנגר. מיזמים אלו ממצבים את העיר כחלוצה ארצית בתחום הקיימות וטיפוח הטבע בלב העיר, ומבטיחים לתושביה ולמבקריה סביבה בריאה, ירוקה ופורייה. לצד אלו מפתחת העירייה את הריאות הירוקות והפארקים בעיר, כדי לייצר מקום מפגש אורבני עם הפוגה משאון העיר.
מירי רייס, הממונה על איכות הסביבה ברשות העירונית, מציגה חמש תוכניות אב להתמודדות העירונית עם משבר האקלים. לכל תוכנית אב הוצמדו לא מכבר אפיקי פעולה מעשיים שחלק מהם כבר יצאו לדרך וחלק אחר בהתהוות. התוכנית הראשונה מתייחסת לאִקְלוּם הרחובות; השנייה, ליצירת חוסן אנרגטי, מקודמת באמצעות חברת עדן ובשיתוף פעולה עם משרדי הממשלה השונים — במטרה לייצר אנרגיה בתוואי העיר, להתייעל בשימוש בה ולאגור אותה לצורכי התושבים; השלישית מתמקדת ביצירת אוויר נקי; הרביעית נועדה לחיזוק שדרת החוסן החברתי — מתוך תפיסה שמעורבות הקהילה מהותית ליצירת המהפכה הירוקה; והתוכנית האחרונה ממוקדת בטיפוח משאבי העיר הטבעיים.
בין החורש למעיינות
מיקומה הגיאוגרפי של ירושלים, על שדרת ההר, בין חבל הים התיכון לבין מדבר יהודה, מהווה תשתית להתפתחות מגוון מערכות טבעיות עשירות וייחודיות. כ-38% משטחיה המוניציפליים של העיר הם שטחים פתוחים הכוללים חורש, חלקות של בתה ים-תיכונית ובתת ספר המדבר, אזורי טרשים, מעיינות ועוד. בסקר טבע עירוני שנערך ב-2010 תועדו 151 אתרי טבע, 738 מיני צמחים (שחלק ניכר מהם מינים מוגנים וייחודיים) ו-213 מיני בעלי חיים, כולל צבאים וציפורים נודדות. האתרים הבולטים בעיר הינם עמק הצבאים, פארק הטבע העירוני אשר משתרע על 240 דונם ובו כ-100 צבאים; ופארק נחל זמרי, המשמש בית לכ-200 צבאים.
פעולות השימור והטיפוח של המשאבים הקיימים נעשות במקביל לפיתוח תוכניות נוספות, כגון הקמת רשת פארקי טבע קהילתיים לשימור מערכות אקולוגיות והנגשת הטבע לתושבים. הדגשים בתכנון ובהקמה של הפארקים, כדוגמת נחל דרגה ונחל צופים, הינם הגנה על אוכלוסיות הצבאים ועל הצמחייה המגוונת ובתי הגידול הרגישים, ובמקביל יצירת מרחבי פנאי לרווחתם של התושבים והמבקרים. מהלכים אלה מלווים בחיזוק מודעותם ומחויבותם של מבקרי הפארקים לחשיבות השמירה על המגוון הביולוגי.
"אנו רואים חשיבות עליונה בשמירה ובפיתוח השטחים הפתוחים הייחודיים, אשר מהווים נכס טבעי וסביבתי יקר ערך עבור כלל התושבים הנהנים מהם בהווה ובדורות העתיד. אנו מקפידים לשמור כל העת על האיזון בין צורכי הפיתוח לבין שמירה על ערכי הטבע והסביבה", מדגישה רייס. "הנחת היסוד היא שזכינו במתנת טבע, ועל כן חובה על כולנו להכירה על רבדיה השונים, ולהמשיך לשמור עליה ולטפח אותה".
בנייה ירוקה וחופות עצים
מגמת ההתחממות הגלובלית המדאיגה דורשת מענה מערכתי נרחב, שזוכה להתייחסות מגוונת בערים שונות בעולם. מתוך הבנה שהעצים מסייעים בקירור המרחב הציבורי, בהפחתת אפקט "אי החום העירוני" ותורמים לבריאות התושבים, לקחה על עצמה עיריית ירושלים לקדם תוכנית אב להצללה ולייעור עירוני. היעד שהציבה העירייה הוא הרחבת כיסוי חופות העצים במרחבים הומי אדם בשיעור של 50% עד לשנת 2040. כבר כיום מתבצעים מהלכים להשגת היעד באמצעות שימור עצים קיימים ונטיעת עצים חדשים, תוך התחשבות במורשת התרבותית וההיסטורית. בעירייה מסבירים כי ערך נלווה לתהליך הייעור הינו שהעצים מהווים נדבך מרכזי בזהות הירושלמית, וצופים כי המהלך יחזק את החיבור של התושבים לסביבתם. התוכנית מפותחת בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ובמימונו.
כצעד נלווה לתנופת הבנייה העצומה בעיר ובסביבותיה, בתצורות של בנייה חדשה ובפרויקטים רבים של התחדשות עירונית, מוטמע מסמך מדיניות ייעודי לבנייה ירוקה בסטנדרטים מתקדמים. מסמך זה מחייב שילוב עקרונות תכנון סביבתי בכל שלבי הפרויקט, החל בתכנון עירוני ועד לתפעול המבנים. דגשים מרכזיים כוללים שיפור הבידוד התרמי לחיסכון באנרגיה, שימוש בחומרים ידידותיים לסביבה, תכנון הממקסם אור ואוורור טבעיים והטמעת גגות שימושיים. כמו כן כוללת המדיניות הנחיות להצללה, שימור עצים וניהול נגר — כל זאת במטרה למתן את השפעות שינויי האקלים וליצור מבנים בריאים, עמידים וחסכוניים יותר.
לדוגמה, רובע הכניסה לעיר, המתהווה בימים אלה, זכה לתו תקן Leed לבנייה ירוקה (המעיד על תכנון אורבני שמתייחס לסוגיות סביבתיות ואקלימיות). בין היתר, מתחם רובע הכניסה לעיר יאופיין בשמירה על עקרונות ההליכתיות והרכיבה על אופניים באמצעות מספר רב של צמתים המקשרים בין המבנים ושבילים ייעודיים לצורך כך, וכן הגעה לאזור ויציאה ממנו באמצעות רכבות ואוטובוסים, לצד מדרכות רחבות, מלוות עצים והצללות ובנייה מרקמית שמייצרת חוויית רחוב אורבני עשיר.
לדברי רייס, "מעבר לצורך הסביבתי הברור, אנו רואים בבנייה ירוקה הזדמנות נוספת לשפר באופן משמעותי את איכות חייהם של תושבי העיר וליצור סביבה עירונית בריאה, נעימה ומקיימת יותר עבור כולם".
אוויר הרים צלול ומי גשמים
החל משנת 2016 מובילים עיריית ירושלים והמשרד להגנת הסביבה תוכנית לאזור מופחת פליטות בירושלים, מהלך שמטרתו לצמצם את זיהום האוויר הנגרם מפליטת כלי התחבורה בעיר. המיזם, שמתוקצב בידי הממשלה בעשרות מיליוני שקלים, כולל אכיפת איסור כניסה לכלי ציוד מכני הנדסי (צמ"ה) מזהמים במסגרת חוק עזר עירוני שנכנס לתוקף לאחרונה, מעבר הדרגתי של התחבורה הציבורית לכלי רכב נקיים (שמונעים באמצעות חשמל וגז) והתקנת מסנני חלקיקים בכ-6,500 כלי רכב. נתוני ניטור האוויר מצביעים על ירידה משמעותית בזיהום והעירייה ממשיכה לפתח את התחום, בין היתר במסגרת תוכנית ReVeAL האירופית.
פארקים כריאות ירוקות באמצע השכונות
ירושלים הופכת בשנים האחרונות לעיר של פארקים — לא רק בגודל, אלא גם בגישה. עיריית ירושלים הקימה ושידרגה עשרות פארקים בכל רחבי העיר, כחלק מתפיסה כוללת של הנגשת טבע עירוני וחוויית פנאי איכותית לתושבים בכל גיל וכמעט בכל שכונה. בין הפארקים החדשים הבולטים: פארק רופין בצפון העיר, המשתרע על 36 דונם וכולל מתקני עץ ייחודיים ואנדרטה לחללי "חרבות ברזל"; פארק קשאני בארמון הנציב — 30 דונם של שבילי ריצה, מתקני שעשועים ובריכה אקולוגית בהקמה; פארק מורדות גילה, פארק פתחת קדרון במזרח העיר ופארק 850 בהר חומה — מהגדולים בעיר — מציעים כולם חוויות ספורט, נוף, קהילה וטבע אורבני במיטבו.
לצד הקמת פארקים חדשים משדרגת העירייה את הפארקים הוותיקים, ובראשם גן סאקר, שזכה למתקני ספורט חדישים, תאורה חכמה ומסלולי ריצה; גן השושנים, ששוקם עם שבילי נגישות, מתקני משחקים ובריכה אקולוגית; ופארק קק"ל — עמק האסבסטונים, שכולל אזורי טבע מוגנים ומסלולי אופניים.
"החזון שלנו פשוט: מרחב ציבורי פתוח, נגיש וירוק הוא לא פריבילגיה — הוא עוגן אורבני שבלעדיו אין עיר חיה ובריאה", מדגיש איציק נידם, סמנכ"ל העירייה וראש מינהל תפעול. "הפארקים שאנחנו מקימים לא נועדו רק לפנאי, אלא לטיפוח ושימור המערכת האקולוגית העירונית. בכל דונם של דשא, בכל שביל מוצל — אנחנו בונים גם קיימות עירונית וגם קהילה חזקה".
מחזקים את החוסן האנרגטי
היבט נוסף במהפכה הירוקה נועד לחזק את תשתיות האנרגיה הקיימות בעיר ולהפחית את פליטת גזי החממה. התוכנית כוללת מעבר לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, הקמת מתקני אגירה ושדרוג רשתות החשמל והגז הטבעי. הפרויקט למשק אנרגיה עירוני מקודם באמצעות חברת עדן לפיתוח כלכלי בירושלים. בתמיכה תקציבית ממשלתית בסך כ-90 מיליון שקל, תומך המיזם גם בקידום תחבורה ירוקה ובהגברת היעילות האנרגטית במבנים, ותורם להפיכת ירושלים לעיר בעלת חוסן אנרגטי משופר.
במרכז התחזוקה העירוני בגבעת שאול ניצב מרכז חוסן אנרגטי, שבו משולבות מערכות ייצור, ניהול ואגירת אנרגיה — ומטרתו לאפשר רציפות תפקודית בתרחיש עלטה. תוכניות ההמשך נועדו לבנות מרכזי חוסן דומים באתרים עירוניים מרכזיים נוספים, כדוגמת קריית העירייה בכיכר ספרא, שיאפשרו, לצד החיסכון הכלכלי, גם שימור הרציפות התפקודית על פי צורך.
ירושלים היא בין הערים החלוצות בישראל בגיבוש תוכנית היערכות מקיפה לשינויי האקלים. התוכנית נועדה להתמודד עם השפעות צפויות כגון עלייה בעומסי חום, אירועי הצפה ופגיעה במערכות האקולוגיות, ובמקביל לשפר את איכות חיי התושבים. היא כוללת צעדים בתחומי התכנון העירוני המותאם לאקלים, ניהול מי נגר, קידום תחבורה בת-קיימא וחיזוק בריאות הציבור. התוכנית, המיושמת בשיתוף כלל אגפי העירייה, מתווה פעולות מעשיות לטווח הקצר ולטווח הארוך, במטרה להפוך את ירושלים לעיר חסינה וירוקה יותר. "אנו גאים בעשייה הרבה בקידום הקיימות והטבע העירוני בירושלים, ורואים בכך משימה עליונה לעתיד העיר ולרווחת תושביה", אומר נידם. "באמצעות שורה של יוזמות חדשניות — משמירה על שטחים פתוחים ועד להטמעת בנייה ירוקה וניהול משאבים חכם — אנו פועלים ליצירת סביבה עירונית בריאה, נעימה ועמידה יותר בפני שינויי האקלים. בהתאם לחזון העירייה והעומד בראשה, נמשיך להשקיע משאבים ולפעול בשיתוף פעולה עם כלל הגורמים כדי להבטיח עתיד ירוק ואיכותי יותר לתושבי העיר".
בשיתוף עיריית ירושלים
