אם תשאלו את עופר אמסלם (53), מנכ"ל התזמורת הסימפונית ירושלים, התזמורת היא שגרירת תרבות בכל מובן. "אני קורא לה תזמורת שיש לה מדינה", הוא אומר בהתייחסו להיסטוריה הארוכה שלה.
התזמורת, שנכנסת לשנתה ה-88, נוסדה ב-1938 כתזמורת שירות השידור המנדטורי בפלשתינה. הקמתה קשורה בעקיפין לכנר ברוניסלב הוברמן, מייסד הפילהרמונית, שהטיל וטו על שידורי הקונצרטים ברדיו מחשש שהקהל יעדיף להאזין בבית. עם קום המדינה הפכה לתזמורת הרדיו הארצית ונודעה כ"תזמורת קול ישראל". בשנות ה-70 הורחבה ל"תזמורת הסימפונית ירושלים, רשות השידור" וכיום היא קרויה "התזמורת הסימפונית ירושלים". "מאז סגירת רשות השידור אנחנו עצמאיים, כבר שמונה שנים", מספר אמסלם, "ונתמכים על ידי משרד התרבות והספורט ועיריית ירושלים".
מיום היווסדה היו לתזמורת תשעה מנהלים מוזיקליים: מנדי רודן, לוקאס פוס, גארי ברתיני, לורנס פוסטר, דוד שלון, לאון בוטשטיין, פרדריק שאזלן, סטיבן סלואן וכעת יוליאן רחלין. כתזמורת רדיו, רוב הקונצרטים הוקלטו ושודרו ב"קול המוזיקה" מאולם הנרי קראון בתיאטרון ירושלים למאזינים בארץ ובעולם.
"בשנים האחרונות התזמורת חווה פריחה. אנחנו מבצעים תוכניות לקהלים מגוונים: קונצרטים קלאסיים עם אמנים בינלאומיים, הופעות פופ (מוזיקה קלה) ומוזיקה מן העולם, תוכניות למשפחה ולגיל הזהב. לא פעם הופענו בבוקר במערכת החינוך ובערב בקונצרט קלאסי — בזכות נגנים מקצועיים שעובדים כדי להנגיש את המוזיקה לכולם", הוא מסביר.
בהלימה לירושלים המגוונת, גם התזמורת מבקשת ליצור פסיפס צלילים מושלם. "בשונה מברלין, ערש המוזיקה הקלאסית, אנחנו מפיקים ז'אנר ייחודי שנוגע לישראלים", מסביר אמסלם. "ירושלים היא עיר של אור, קדושה וניגונים, הנשענת על מוזיקה קלאסית, ליטורגית וקלה המתאימה לקהל הטרוגני. הקהל בבנייני האומה מורכב מחילונים, חובשי כיפות וחרדים — כולם חובבי מוזיקה יהודית ויצירות שמקורן בתפילות, במקורות וכותבים יהודיים מכל העולם".
במרוצת השנים אירחה התזמורת את גדולי המוזיקאים, ביניהם איגור סטרווינסקי, אוטו קלמפרר, איגור מרקביץ' ופייר בולז, לצד הסולנים ארתור רובינשטיין, יהודי מנוחין, מרתה ארחריץ', אייזק שטרן, יו יו מא ופבלו קזאלס. הזהות היהודית והישראלית מרכזית באופיה, ומתבטאת בבחירת הרפרטואר ובאופי הנגינה הייחודי.
עולם המוזיקה הוא שוחר שלום
בתקופת המלחמה התזמורת שמרה על 70 נגנים ללא צמצומים. "לא שכחנו שהמוזיקה היא שפה אוניברסלית שוחרת שלום. מיליונים נהנים ממנה ורק קומץ עושה רעש. נמשיך להפיץ אור ולהיות חיילי תרבות", מסביר אמסלם.
כאחת משגרירות התרבות הבולטות של ירושלים מוזמנת התזמורת לסיורי קונצרטים עולמיים באולמות יוקרתיים. ב-2021 היתה לתזמורת הישראלית הראשונה שהופיעה בדובאי באיחוד האמירויות. ב-2015 ביצעה את הסימפוניה מס' 13 "באבי יאר" באירוע של אונסק"ו בפריז לציון 70 שנה לשחרור אושוויץ, וערכה סיור מוצלח בברזיל.
למרות הלם המלחמה, התזמורת היתה הראשונה להתעשת. "ירושלים זכתה להקלות מבחינת קהל". התזמורת קיימה מעל 20 קונצרטים לציבור, וזכור במיוחד הקונצרט ביום ה-30 למלחמה (7.11.23) בניצוחו של גיל שוחט, "תפילה לישראל". "האולם היה מלא", נזכר אמסלם. "הופיעו מיטב האמנים: מיקי גבריאלוב, דוד ד'אור, סימון כהן, קרן הדר ואליאב זהר. אף עין לא נותרה יבשה כשאיריס חיים, אמו של יותם ז"ל, עלתה לבמה. במקום לחזק אותה, היא חיזקה אותנו".
אמסלם זוכר תקופות קשות, אם כי מאז שבעה באוקטובר הן התגמדו. "מוניתי למנכ"ל במרץ 2020, בתחילת הקורונה. בסגר לא יכולנו לנגן, אך עם ההקלות לא הפסקנו. אין עצוב יותר מנגנים מקצועיים שאינם יכולים לנגן. לתחום הגעתי מההייטק, אך בשני העשורים האחרונים אני מחויב למוזיקה. לפני הסימפונית ייסדנו את תזמורת ירושלים מזרח ומערב וכיהנתי כמנכ"ל שלה 11 שנים, וקודם ניהלתי את התזמורת האנדלוסית באשדוד".
מי שעוקב אחרי התזמורת רואה שזו לא תזמורת טיפוסית.
"שנים היינו התזמורת המשדרת מירושלים לרדיו. בשלוש השנים האחרונות אנחנו מופיעים בכל הארץ. נגנים שלנו מלמדים כיום ילדים מוזיקה בבתי ספר, אנחנו מפעילים מערך חינוכי ומקיימים קונצרטים מבאר שבע ועד חיפה, כך שאנו גאים להגיע לכל מקום בישראל".
נסיקה אומנותית
"אנחנו בנסיקה אמנותית כיום בזכות המנהל המוזיקלי יוליאן רחלין", מסביר אמסלם. רחלין מנהל את התזמורת מאוקטובר 2023, ובמקביל משמש כמנצח ראשי בקריסטיאנסנד (נורבגיה) ומנצח אורח ראשי בטורקו (פינלנד). בקריירה בת 40 שנה הביא רחלין את כישרונותיו לעולם כמנצח, סולן, מוזיקאי קאמרי, מורה ומנהל אמנותי.
כיצד קרה שרחלין לא עזב בתחילת המלחמה?
"יוליאן הוא מהכנרים הטובים והמוכשרים בעולם, יהודי ופטריוט אמיתי. הוא הגיע לקונצרט בתחילת העונה (אוקטובר 2023). בשבעה באוקטובר התקשר מבוהל: 'מה הולך פה?' — מהשקט של וינה לטילים מעל תל אביב. לאחר שהתעשת המשיך להגיע, ולקח פיקוד על הניהול והניצוח. בחודש הקודם חזרנו מסיור באולמות הגדולים של אירופה — הפילרמונית ברלין, הקונצרטהאוס בווינה, האיזאר במינכן. שם הבנו איזה אמן בינלאומי הוא. ביצענו תשעה קונצרטים מעולים, בערש המוזיקה הקלאסית. זוהי הצלחה אדירה ושמחה לייצג את ירושלים וישראל בכבוד, כשכולנו עם סיכות החטופים. הצגנו תמונה שונה של ישראל".
הדבר הגדול הבא
כעת עמלים בתזמורת על עשר תוכניות מוזיקליות במקביל, כולל חגיגות מאה שנים לאוניברסיטה העברית בהשתתפות מירי מסיקה. "הגיע הזמן שירושלים תעמיד היכל צלילים משובח שאנשים יעלו אליו לרגל. בינואר 2026 מתוכננת כניסתנו לעירייה כתאגיד עירוני. זה יבטיח המשכיות ותקציבים למאה קונצרטים בשנה. זה הזמן להודות לראש עיריית ירושלים, משה ליאון, שבזכותו אנו עומדים בראש מורם ורואים עתיד טוב יותר".
בשיתוף התזמורת הסימפונית ירושלים
