ירושלים מתחדשת, ולא רק בבנייה למגורים, אלא גם בתעסוקה, בחדשנות ובהיי-טק. מיזמי ענק של התחדשות אזורי תעשייה, פיתוח רובעים מעורבים, השקעות עתק בתשתיות תחבורה ושותפויות פורצות דרך בין מוסדות עוגן — כל אלה מציבים את הבירה כמוקד מתפתח של תעשייה מתקדמת, תעסוקה איכותית וחדשנות אורבנית.
איילה לונדנר, מנהלת הפיתוח העסקי בהרל"י (הרשות לפיתוח ירושלים), שמובילה מהלכים אסטרטגיים לפיתוח הכלכלה העירונית, פורשת את התמונה הרחבה — מהחזון העירוני ועד לפרטי הפרויקטים שכבר קורמים עור וגידים.
תכנון, תחבורה וצמיחה דמוגרפית
"ראש העיר משה ליאון קידם בשנים האחרונות מהלך שניתן לכנות אותו 'היפוך פירמידה'", אומרת לונדנר. "אם בעבר חולקו בירושלים כ-2,500 היתרי בנייה בממצוע בשנה, היום המספר עומד על כ-8,000 היתרים. ההבנה היתה שאם רוצים למשוך אוכלוסייה איכותית, צריך לבנות עבורה מקום לחיות בו. העיר, שמונה כיום למעלה ממיליון תושבים, צפויה לגדול בכ-200 אלף תושבים בשנים הקרובות, ולכן המהלכים חייבים להיעשות בצורה מושכלת".
הפתרון, לדברי לונדנר, טמון בריכוז הבנייה לאורך תוואי הרכבת הקלה. "ירושלים הולכת להיות העיר הראשונה שבה רשת רכבות קלות תחבר בין כל חלקי העיר ובין ירושלים לערים נוספות, לצד פיתוח של אזורי תעסוקה וחדשנות. שלוש הרגליים שעליהן עומד כל המהלך הזה הן מגורים, תחבורה ותעסוקה — וכולן מתקדמות במקביל", היא מדגישה.
הר חוצבים: עוגן תעשייתי וחברות ענק
פארק התעשייה עתירת הידע בהר חוצבים הוא פארק ותיק — אחד מעוגני התעסוקה המרכזיים בעיר. "כיום מועסקים בפארק כ-15 אלף עובדים בשטח בנוי של כחצי מיליון מ"ר, והוא צפוי להכפיל את עצמו בתוך כשמונה שנים", אומרת לונדנר. "זה אזור שמתאים לתאגידים גלובליים שזקוקים לשטחים נרחבים עבור מעבדות ומחלקות ייצור ומחקר ופיתוח".
בין החברות הפועלות כיום בהר חוצבים: אינטל, מובילאיי, המינהל הטכנולוגי של משטרת ישראל, רפאל, שהצטרפה לאחרונה לפארק וחנכה בו מרכז פיתוח חדש, אלביט מערכות, מדינול, מדטרוניק, מלם, סינמדיה, אופיר אפטרוניקס, קיוסרה אי-וי-אקס, רפא, קרוס ריבר סייטק ועוד. כמו כן, חברת ויתניה בונה בפארק 120 אלף מ"ר עם כניסה תת קרקעית נוספת, ומינהל הדיור הממשלתי צפוי להתחיל בבניית שלושה מגדלים בשטח כולל של 150 אלף מ"ר. הרל"י משדרגת את תשתיות המרחב הציבורי: מדרכות, תאורה, גינון ופינות ישיבה.
פארק העברית: אקדמיה, מחקר ותעשייה
בימים אלה מקימה חברת הנדל"ן גב ים, בשיתוף האוניברסיטה העברית, עיריית ירושלים והרל"י את "פארק העברית" — קמפוס ההיי-טק הראשון בישראל, הפועל בתוך מוסד אקדמי ונועד ליצור אקו-סיסטם מושלם בין האקדמיה לתעשייה עתירת הידע.
הקמפוס בגבעת רם יכלול 270 אלף מ"ר של שטחי משרדים, מעבדות וחללי מחקר, 11 אלף מ"ר של מרפסות וגגות ירוקים ו-6,000 מ"ר של שטחי מסחר, מרכז כנסים ושירותים משלימים. הוא צפוי להעסיק כ-12 אלף עובדים ואנשי צוות.
בין השוכרים הבולטים בקמפוס ניתן למנות את לייטריקס (יוניקורן ירושלמי), ,Kratos General Microwave Jerusalem ,Merck, רשות שוק ההון, רשות הרגולציה, גופים מהחשכ"ל, סטארטאפים מתחום מדעי החיים ועוד.
"מדובר בסינרגיה יוצאת דופן בין הון אנושי, תחבורה, אקדמיה ותעשייה עתירת ידע, המושכת אליה את המוחות הטובים בעולם", אומרת לונדנר. "הקמפוס החדש עתיד למצב את ירושלים לא רק כלב הפועם של ישראל, אלא גם כמרכז עסקים, מחקר ופיתוח מוביל במדינה, ביתן של חברות טכנולוגיה מובילות מהארץ ומחו"ל. בתחילת 2026, עם פתיחת הקו הירוק של הרכבת הקלה, הקמפוס יחובר ישירות לתחנה שתוקם ממש בכניסה, ותיקרא 'תחנת פארק העברית'. לאחרונה קיבל הקמפוס אישור אכלוס לשני הבניינים הראשונים, ובימים אלה החלה הקמת הבניין השלישי, והשיווק בעיצומו".
רובע החדשנות: מוסדות עוגן
יוזמה נוספת שנבנית במקביל היא "רובע החדשנות הירושלמי" — מהלך עירוני משותף לארבעה מוסדות עוגן מרכזיים: האוניברסיטה העברית, המרכז הרפואי שערי צדק, מכללת עזריאלי ומכון לב. המטרה: לחבר בין מחקר, טכנולוגיה, רפואה והנדסה — ולייצר קהילות חדשנות, השקעות ותשתיות תומכות.
החזון כולל קירוי של חלק מכביש בגין והפיכתו למתחם על-עירוני שיאחד בין הגופים, ויהיו בו מגורים, מסחר ותעסוקה. "זה עתידי, אבל בהחלט יש תכנון. ברגע שנפתור את הפער הגיאוגרפי — הפוטנציאל פשוט אדיר", אומרת לונדנר.
אזורי תעשייה ותיקים נוספים, בעלי פוטנציאל פיתוח, הם הגן הטכנולוגי מלחה וגבעת שאול. "הגן הטכנולוגי במלחה הוא בעל נגישות מצוינת, הן באמצעות תחבורה ציבורית והן בזכות קרבתו לדרך בגין ולתחנת הרכבת הכבדה, ופועלות בו חברות בינלאומיות, כדוגמת אקס ליבריס", אומרת לונדנר.
המיזמים שישנו את פני העיר
דרור לאופר, מנהל מע"רים בחברת עדן, החברה העירונית לפיתוח כלכלי, מרחיב על שני מיזמי ענק, הקורמים עור וגידים בימים אלה — רובע הכניסה החדש לעיר ומתחם תלפיות — שעתידים, לדבריו, לשנות את המציאות בעיר. "אנחנו מדברים על מרכזי עסקים ראשיים, מעורבי שימושים, עם תחבורת שיא ותכנון אדריכלי בקנה מידה בינלאומי", אומר לאופר. "מדובר בשותפות אסטרטגית בין העירייה, רשות מקרקעי ישראל ומשרדי הממשלה, שהופכת למציאות בימים אלה". את שני המיזמים מקדמת חברת עדן, שפועלת כ"חברה מנהלת" בתיאום עם העירייה אך מחוץ למנגנון העירוני, ואחראית על התכנון, הפיתוח והמימוש.
רובע הכניסה לעיר: ההשקעות והתחבורה
רובע הכניסה החדש לירושלים, פרויקט לאומי מתוקף החלטת ממשלה, מוגדר כמרכז התחבורתי המשולב הגדול בישראל. במתחם נפגשים תחנת הרכבת המהירה יצחק נבון, רשת קווי הרכבת הקלה, תחנה מרכזית, חניון שז"ר החדש עם 1,300 מקומות חניה, שבילי אופניים ותוואי כבישים ראשיים כמו בגין וכביש 1. על פי התחזיות, בשנת 2030 צפויים לעבור במתחם יותר מ-350 אלף איש ביום. המתחם תוכנן בידי משרד האדריכלות הגרמני הבינלאומי Topotek1 והוא בנוי לפי עקרונות בינוי ירוק. כל המבנים מחויבים לתקן LEED Platinum, ובשטח ניטעים כ-1,000 עצים חדשים.
הרובע יכלול כ-1.25 מיליון מ"ר בנוי בעירוב שימושים וכ-20 בניינים של עד 40 קומות, ובהם 650 אלף מ"ר למשרדים ותעסוקה, 200 אלף מ"ר למלונאות, 100 אלף מ"ר מגורים למכירה, 70 אלף מ"ר להשכרה, 100 אלף מ"ר לצורכי תרבות, 72 אלף מ"ר למסחר ו-25 אלף מ"ר לדיור מוגן. "מדובר על עיר שלמה בלב הבירה, עם 60 אלף מקומות עבודה חדשים", אומר לאופר.
העבודות ברובע כבר בעיצומן. מגדל מרום של חברת שלמה ברונר הגיע לקומה ה-25 מתוך 40, מתחם דה קפיטל של אשטרום ובליליוס והיכלי המשפט נמצאים בשלבי בנייה מתקדמים, ואילו מגדל מידטאון ירושלים של ישראל-קנדה בשלבי גמר עבודות החפירה. מתחם בנייני האומה יעבור שדרוג ויהפוך למרכז הקונגרסים הגדול במזרח התיכון, שיכלול מלון עם 800 חדרים, מגדלי משרדים, דיור מוגן ועוד. פרויקטים מרכזיים נוספים שיצטרפו לרובע הם מתחם K של אמות ואלייד, jerusalem gate של ב.ס.ר, JTLV ויהודה רחמים ומתחם הדואר הישן.
"אנחנו צופים שבין 2027 ל-2030 יושלם האכלוס של כלל המתחמים ברובע", אומר לאופר. "החזון הוא רובע עסקים בינלאומי עם היצע משרדים איכותיים, במיקום הכי נגיש בירושלים. זה משהו שהעיר זקוקה לו כבר שנים — והיום זה קורה".
תלפיות: ממרכז מתיישן למוקד משיכה
תלפיות, אזור תעשייה ומלאכה מתיישן, בדרך להפוך לרובע אורבני מעורב שימושים, שיכלול גם עסקים, גם מגורים, גם תרבות וגם תעשייה. "היקפי הבינוי בתלפיות גדולים אפילו יותר מאשר ברובע הכניסה לעיר", אומר לאופר. "אנחנו מדברים על מיליון מ"ר למגורים, מיליון מ"ר למסחר, תעסוקה ומלונאות — עם אחוזי מגורים גבוהים הרבה יותר. הצפי הוא יותר מ-10,000 יחידות דיור ו-50 אלף תושבים".
את תלפיות עתידים לחצות שלושה קווי רכבת קלה, ותחנה של רכבת ישראל חדשה תיבנה סמוך למתחם. התוכנית להארכת כביש 16 תחבר את המתחם ישירות לכניסה הדרומית לעיר.
לדברי לאופר, כיום שבעה מתחמים נמצאים בשלבי ביצוע עם 1,780 יחידות דיור ו-110 אלף מ"ר לתעסוקה ומסחר. עשר תוכניות נוספות, עם 3,100 יחידות דיור, כבר מאושרות, ועוד 14 מתחמים עם 7,500 יחידות דיור נוספות נמצאים בשלבי תכנון.
הפרויקט כולל גם שדרוג מקיף של המרחב הציבורי: רחוב האומן ורחוב הסדנה יהפכו לשדרות עירוניות מודרניות, עם מדרכות רחבות להולכי רגל, שבילי אופניים, הצללה ושטחים ציבוריים מזמינים. "אנחנו רוצים לייצר כאן מרחב עירוני נעים, חי, תוסס ואטרקטיבי למשפחות צעירות וליזמים", אומר לאופר.
לאופר מדגיש כי החזון העירוני מביא בחשבון גם את בעלי המלאכה הוותיקים שפועלים בתלפיות. "הם לא הולכים לשום מקום", הוא אומר. "החלק הדרומי של תלפיות — השטח הסגול — ימשיך לארח תעשייה ומלאכה בהיקף של כ-80 אלף מ"ר. לצד הפיתוח אנחנו שומרים על המהות התעשייתית של תלפיות".
"רובע הכניסה לעיר ומתחם תלפיות הם שני הפרויקטים התעסוקתיים הגדולים כיום בירושלים", מסכם לאופר. "הם מקודמים בשיתוף פעולה הדוק עם עיריית ירושלים, רשות מקרקעי ישראל ומשרדי הממשלה ואנחנו, בחברת עדן, גאים להוביל אותם בזמן אמת".
לונדנר מסכמת: "המטרה שלנו היא שהאנשים יישארו בעיר — ימצאו בה בית, עבודה וחיים. אנחנו בונים לא רק תשתיות — אלא בעיקר עתיד".
בשיתוף עיריית ירושלים
