"אין ספק שמדינת ישראל נמצאת כיום בפני משבר חמור בתחום ההוראה. אנו חווים בשנים האחרונות מצב שבו האטרקטיביות של המקצוע הזה הולכת ופוחתת. פחות ופחות סטודנטים צעירים בוחרים במקצוע ההוראה, במיוחד בעולם החינוך היסודי והחינוך לגיל הרך. אנו רואים מצב של ירידה דרמטית בפנייה לתחום הגננות (הגיל הרך) ואני מעריך שהן אנחנו, כאקדמיה, והן המדינה צריכים לעשות פעולה משמעותית כדי לשנות את התמונה הזו לעתיד לבוא", מצהיר פרופ' יוסף פרוסט, נשיאה של המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין, על רקע המשבר ההולך ומחריף בין משרד החינוך ומשרד האוצר להסתדרות המורים.
לדבריו, על מנת שזה יקרה צריך לבצע צעד דרמטי שישנה את מעמד המורה, שהוא למעשה הנקודה המרכזית. "בסוף לא מדובר כאן רק בשכר המורים, על אף חשיבותו המשמעותית, שכן מעבר לכך יש מעטפת שלמה שצריך לבנות כדי להעלות, להעצים ולהאדיר את מעמד המורה", הוא מבהיר. "המעטפת הזו צריכה לכלול בין היתר תנאים שבהם המורה משתלם לאורך חייו ומצליח להתרומם מבחינת הידע והמעמד. למעשה הידע הוא רכיב קריטי, שכן ממנו נובעים היוקרה והמעמד. הדבר דורש ממשרד החינוך לבנות תוכנית מאורגנת ומסודרת לכל אורך חייו המקצועיים של המורה. הדבר השני שצריך לתת עליו את הדעת הוא המסגרת שבה עובדים במערכות הגיל הרך. אנחנו רואים וחווים כיום סיטואציה בתחום הגיל הרך, שבו גננות נחשבות הלכה למעשה 'מנהלות גן' ועוד בתנאים קשים, ועבודתן כרוכה באלמנטים אדמיניסטרטיביים ולוגיסטיים.
"מצב זה מייצר מעין מנגנון המקשה עליהן במלאכת החינוך ואנחנו צריכים למצוא את הנוסחה כיצד הגננת תוכל להמשיך להיות מנהלת גן כשהתנאים מסביב יהיו כאלה שיאפשרו לה לתפקד. כך לא נחזה בירידה במספר הגננות ובירידה באטרקטיביות של התואר האקדמי בחינוך לגיל הרך. בסופו של דבר, אני חושב שצריך לעשות פעולות רבות כדי להעלות ולהעצים את מעמד המורה בישראל. אם לא כן, המשבר בהוראה רק ילך ויחריף עם השנים".
הבחירה האישית שלך לעמוד בראש מוסד חינוכי מעניינת. אתה רופא בהכשרתך וכיהנת בתפקיד מנהל מחוז ירושלים של שירותי בריאות כללית. מה הניע אותך לבחור בתפקיד נשיא המכללה?
"אכן, במשך השנים שימשתי בתפקידים ניהוליים רבים במרכזי רפואה ובריאות בישראל, ביניהם סגן מנהל בית החולים סורוקה, מנהל בית החולים קפלן והרצפלד, מנהל מחוז צפון של שירותי בריאות כללית ומנהל מחוז ירושלים של הקופה. כשפרשתי משירותי בריאות כללית והמשכתי לאקדמיה הוצעה לי המשרה של נשיא מכללת דוד ילין לחינוך. כששאלתי את עצמי מה הקשר בין עולמות הבריאות והחינוך מיד צפה לה התשובה הברורה — תחושת השליחות. בשני העולמות הללו תחושת השליחות המקצועית מהווה נדבך מרכזי ובאמת כיום, לאחר שש שנים בתפקיד נשיא המכללה, אני מוצא סיפוק רב בדיוק בנקודה הזאת. מצאתי פה סגל מדהים של מרצים ומורים חדורי שליחות ומוטיבציה להכשיר את הדור הבא של מורות ומורי ישראל, ובשבילי זאת זכות גדולה להיות נשיאה של מכללה כה מובילה וכה חדורת ערכיות".
כל גוני החברה הישראלית
את מכללת דוד ילין ייסד ב–1913 פרופ' דוד ילין, מורה, חוקר העברית וממייסדי ועד הלשון העברית, כ"בית מדרש למורים העברי". זה היה המוסד הראשון מסוגו בארץ שבו הלימודים התנהלו בעברית וכיום זאת המכללה הממלכתית היחידה להכשרת מורים וגננות בירושלים. המכללה בעלת מסורת ארוכה בהכשרת אנשי חינוך, מורים ומורות, גננים וגננות, מטפלים ומטפלות, ו-90% מבוגריה משתלבים בעבודה במערכת החינוך בכל הארץ ובמסגרות טיפוליות. אוכלוסיית הסטודנטים משקפת את החברה הישראלית לגווניה: ילידי הארץ, עולים חדשים ומגוון שכבות רב-תרבותיות המגיעים מכל רחבי הארץ.
המכללה מונה כ-5,000 סטודנטים הלומדים במגוון תוכניות: לימודים לתואר ראשון ולתעודת הוראה, לימודים לתואר שני, לימודים להסבת אקדמאים להוראה, המרכז ללימודי תעודה והשתלמויות ומכינות ייעודיות קדם אקדמיות. המכללה מפעילה יחידות נוספות, וביניהן: מרכז אתג"ר לתמיכה בסטודנטים לקויי למידה ובעלי צרכים מיוחדים, יחידת "נטעים" לליווי מתמחים בהוראה (סטאז'רים) ומורים וגננות בשנת ההוראה הראשונה שלהם, רשות מחקר, היחידה להוראה מיטבית וחדשנית (בשילוב טכנופדגוגיה), יחידה לטיוב הוראה, מרכז סימולציות בהוראה ויחידה למעורבות חברתית.
"המכללה הטביעה חותם היסטורי בהתמקדותה בלימודים בשפה העברית ועד היום מי שבא ללמוד אצלנו נחשף לעולם לימודי השפה והלשון העברית באופן משמעותי מאוד", מעיד פרופ' פרוסט. "אנו מנכיחים את השפה העברית לא רק בקרב הסטודנטים דוברי השפה, אלא גם בקרב אלו שמדברים בה כשפה שנייה, כמו למשל סטודנטים דוברי ערבית ממזרח ירושלים.
"מעבר לייחודיות בעניין השפה, המכללה מתאפיינת ומצטיינת בהכשרת מורים ואנשי חינוך ברמה הגבוהה ביותר. אנו משקיעים בתלמידים שלנו בכל הספקטרום המודרני של עולם האקדמיה והחינוך ומביאים אותם לנקודת הגמר בצורה הטובה ביותר. אני תמיד מתמלא גאווה כשאני שומע ממנהלי בתי ספר שהם שמחים לקבל לשורותיהם בוגרים של מכללת דוד ילין, המגיעים אליהם לדבריהם בשלים, מוכנים ומפוקסים יותר למקצוע ההוראה המאתגר. הדבר הזה קיבל ביטוי במשך השנים גם ברמת הנשירה המקצועית הנמוכה בקרב הבוגרים שלנו. נתון חיובי זה מעניק משנה חיזוק לעבודה היומיומית שלנו במכללה".
מעבר לאספקטים שמציין פרופ' פרוסט, המכללה ייחודית בנוף המכללות האקדמיות להוראה בישראל, בזכות תוכניות הלימוד שלה ששמן יצא בכל הארץ. לדוגמה, במכללה קיימת זה שנים רבות תוכנית המיועדת לעולם החינוך האנתרופוסופי (חינוך ולדורף) — חינוך הנפוץ יותר ויותר ברחבי הארץ ומכללת דוד ילין היא המוסד האקדמי המייצר את מרב המורים והמנהלים בתחום חינוכי זה.
כמו כן, המכללה ייחודית במשך שנים בעולם החינוך המיוחד הן במגזר הערבי והן במגזר היהודי. בין היתר פועלת במגזר היהודי תוכנית להכשרת מורים לילדים מרובי מוגבלויות, הן קוגניטיביות והן פיזיות. דוגמה קלאסית לכך היא מוסד סן וינסנט בירושלים, שבו רוב הסגל מורכב מבוגרי התוכנית במכללה.
"מדובר בסטודנטים חדורי תחושת אמונה ושליחות, שבמשך השנים הפגינו כושר יוצא דופן של נתינה לאחר. אנו גאים להכשיר בוגרים בתוכניות הללו", אומר פרופ' פרוסט. "במקביל לכך יש לנו תוכניות מיוחדות בתחום הטיפול הרגשי, כמו למשל תרפיה באמנות, תרפיה במוזיקה, תרפיה במחול וביבליותרפיה, וכעת אנחנו בדרך לאישורה של תוכנית חדשה במל"ג — תרפיה באמצעות בעלי חיים".
הסבת אקדמאים להוראה
תחום משמעותי נוסף במכללה הוא תוכנית הסבת אקדמאים, המיועדת לבני 30 פלוס שכבר בנו לעצמם קריירה ומעוניינים לעשות הסבה להוראה. במכללה מוצע להם ספקטרום רחב מאוד של תוכניות הסבה מגוונות ומאוד מושקעות. אחת מהן היא תוכנית "כרם" המופעלת במרכז העיר ירושלים — תוכנית ארוכת שנים שבה מוכשרים סטודנטים לתחום מדעי היהדות והרוח בגישה רב תחומית.
במקביל פועל במכללה תואר ראשון בחינוך למבוגרים, המיועד לאנשים באמצע החיים שמעולם לא למדו באקדמיה ומעוניינים לעשות שינוי בחייהם ולהצטרף לעולם ההוראה המרתק. "הם בדרך כלל דור ראשון לעולם ההשכלה הגבוהה והתואר שלנו מאפשר להם לחזור לעולם העבודה מועשרים ומועצמים. מדובר לרוב בסטודנטים שמחזיקים במשרות משמעותיות באזור ירושלים וסביבתה, והם מקודמים בעבודה בעזרת לימודי התואר. המרצים מספרים לי שהם חדורי מוטיבציה יוצאת דופן וכבוד הוא לנו ללמד סטודנטים כאלה. חלק מהסטודנטים האלו ממשיכים לאחר מכן לתואר שני וחלקם אף לתואר שלישי. מדהים לראות את זה, בעיקר על רקע העובדה שמדובר לרוב על הסנונית הראשונה במשפחה בהשכלה הגבוהה".
תואר שני בקיימות
במכללה פועל כמו כן תואר שני ייחודי בקיימות, שבמסגרתו הסטודנטים נחשפים לעולם הקיימות על כל גווניו — בתחום האקולוגי, בתחום חינוך היער, בתחום החוץ כיתתי ועוד. "אנו מכשירים מורים שהאוריינטציה העיקרית שלהם היא קיימות והגנה על הסביבה. תוכנית זו מופעלת על ידי המכון לחינוך לקיימות שהוקם ב-2007, שחברים בו אנשי סגל אקדמי, מנהלים וסטודנטים המפתחים יחדיו תפיסות ויישומים פשוטים ובני שכפול ליצירת התנהלות ידידותית לסביבה ולאדם ותרבות בת קיימא במוסדות חינוך פורמלי ובלתי פורמלי ובקהילות שסביבם", הוא מסביר.
אנו חיים בעולם טכנולוגי המשתנה סביבנו ללא הרף. כיצד החדשנות והקידמה באות לידי ביטוי במכללה?
"אם ניקח לדוגמה את נושא ה-AI שעליו כה מרבים לדבר, הרי שהוא הפך להיות נושא מהותי בעולם החינוך ואנו מפעילים במכללה סדרה רחבה מאוד של השתלמויות שהעיסוק שלהן הוא בין היתר נושא הנגשת הידע — כיצד להפעיל את הבינה המלאכותית לטובת המערכת ולא נגדה. מעבר לכך, במשך השנים הכנסנו כלים טכנולוגיים חדישים רבים וכחלק מכך בנינו מערכי סימולציות (במכללה יש חדר סימולציות) שונים, יש אופציה ללימודים בתלת ממד ויש מערכות מחשוביות מתקדמות דוגמת 'אייריס קונקט', שבאמצעותה ניתן לצפות בתהליך של הכשרה מעשית של סטודנט בכיתה. היחידה המיוחדת שלנו עוסקת בנושאים האלו באופן אינטנסיבי".
לבסוף, כיצד אתם מתמודדים עם התמורות החברתיות-החינוכיות ומהו הערך המוסף שאתם מעניקים לסטודנטים שלכם?
"אנחנו יכולים להבטיח לכל סטודנט שמגיע אלינו את רמת הלימודים הגבוהה ביותר, הכשרה יוצאת דופן ובעיקר את העמקת תחושת השליחות החינוכית. תוכניות המכללה הן תוכניות חומש המתוכננות בהתאם לתנאים הסביבתיים המשתנים של עולם החינוך ברחבי הארץ. אנו עוסקים כל העת בעדכון התוכניות שלנו ובהתאמתן לשינויים ולתמורות החברתיות-החינוכיות. השנה, למשל, אנחנו לקראת פתיחת שתי תוכניות חדשות — בתחום הייעוץ החינוכי ובתחום התרפיה באמצעות בעלי חיים, ואלה רק שתי דוגמאות לעדכונים הבלתי פוסקים שאנו מבצעים במכללה".
בשיתוף מכללת דוד ילין
