מי שנוסע ברחבי הבירה בשנים האחרונות מבחין במהפכה אמיתית. משלטי החוצות, שבעבר פרסמו רשתות קמעונאות, משתקפים עכשיו מגוון אירועי תרבות וספורט — מרתון ירושלים וגראנד סלאם, פסטיבלים גדולים ואירועי תרבות בעיר ובשכונות. התרבות היא הלב הפועם של הבירה, וכמו לב שלא מפסיק לרגע, כך התרבות בעיר קורית כל הזמן — במינהלים הקהילתיים, בהיכלות התרבות, בספריות העירוניות, במתקני הספורט, במרכזי הגיל השלישי, הנוער או הצעירים, וכמובן באירועי הענק והפסטיבלים התרבותיים והספורטיביים המוכרים לכל — בכיכר ספרא, בגן סאקר, בבריכת הסולטן ובגן העצמאות.
השלטים מספרים סיפור של עיר שמודעת למטען ההיסטורי שלה, אבל היא כבר מזמן לא רק חומות ומבנים היסטוריים. ירושלים צעירה ותוססת. כך, למשל, פורים הירושלמי שנחגג יום אחרי שאר הארץ, הפך בשנים האחרונות ל"אפטר פארטי" הלאומי, שמושך אליו אלפים מכל הארץ. המהפכה מתבטאת גם בגדילה עצומה במספר המשתתפים באירועי ספורט. באפריל האחרון זינק מרתון ירושלים לשיא של כ-40 אלף רצים ועוד עשרות אלפי מעודדים, שצבעו את העיר באווירה ספורטיבית חגיגית, כמו שרק ירושלים יודעת לייצר.
ירושלים חוותה בעשור האחרון פריחה אדירה בתחומי התרבות והספורט, בעיקר בפיתוח והקמה של תשתיות בסטנדרט גבוה, שמאפשרות לקיים ולארח עוד ועוד אירועי תרבות ותחרויות ספורט ארציות ובינלאומיות. זאת לצד השקעה הולכת וגדלה בקיום שגרת אירועי תרבות בשכונות ובעיר וקיום פסטיבלים מוכרים לכל כמו "חוצות היוצר" ופסטיבל ישראל.
זהו פרי המדיניות של ראש העיר משה ליאון, לצד עבודה סדורה ומאומצת של מינהל תרבות, חברה וספורט בעיריית ירושלים, שבראשו עומדת אריאלה רג'ואן — ירושלמית שורשית, נשואה ליורם, אם לשלושה וסבתא במשרה מלאה.
"בתפיסתי, שירותים עירוניים כמו בינוי ותפעול מביאים לעיר מתפקדת וירושלים מתפקדת מצוין", אומרת רג'ואן. "אבל תחום התרבות הופך אותה ממתפקדת לעיר חיה, וזה חלק מובנה מהזהות שלה. לפעמים מתבלבלים לחשוב שתרבות זה 'nice-to-have', ולכאורה זה הדבר הראשון שנסגר בקורונה ובוטל במלחמה. בירושלים הבנו שהדרך להחזיר את העיר לשגרה כלשהי בצל המלחמה ולהסדיר נשימה זה רק דרך התרבות. התרבות בירושלים היא לא מותרות, היא מה שמדביק בין כל חלקי הפאזל הירושלמי האנושי".
מינהל בתלת ממד
רג'ואן מודעת למגוון האנושי בירושלים, המשפיע גם על אופי הפעילות של המינהל, שאותה היא מחלקת לשלושה ממדים: ממד התוכן (תרבות ואמנויות, ספורט, בינוי קהילה), ממד קהלי היעד (כל רצף הגילאים והסגמנטים — ילדים, נוער, חיילים, נשים, צמי"ד, גיל שלישי, אמנים, ספורטאים ועוד) וממד הגיוון באוכלוסייה. "התרבות שייכת לכולם", מדגישה רג'ואן. "כולם צריכים וצורכים תרבות, החל מהגלריה הכי פרינג'ית לאמנות עכשווית, דרך אירועי הרמדאן ואירועים למגזר החרדי ועד לפסטיבלי הענק המוכרים בעיר. התרבות המותאמת הזאת גם מחברת בין הקהילות, והפסיפס הזה מתחבר דווקא מצריכת תרבות משותפת. כולם מקבלים במה ומקום, מתוך תפיסה שלכל ירושלמי מגיעה פעילות וכל ירושלמי מקבל אותה. זה נכון גם לגבי המגיעים לעיר מהארץ ומהעולם".
ירושלים הבירה וירושלים השכונה
כשנכנסה לתפקידה, רג'ואן סימנה את שלושת תחומי הליבה המרכזיים שתחת אחריותה ככאלה שיחזקו את הזהות המקומית, תחושת החיבור של התושב לשכונתו והזיקה והאהבה שלו לעיר. המטרה הראשונה שהגדירה יחד עם ראש העיר היא לחזק את מקום התרבות בירושלים ולהגביר את זהותה כעיר בירה לאומית ובינלאומית בתחומי התרבות והספורט, לצד עשייה עמוקה ונרחבת בשכונות העיר. "מה שרצינו ליצור זה שני מותגים תרבותיים בירושלים: אחד שפונה החוצה ומציג את 'ירושלים הבירה' — האייקון הבינלאומי שמושך אליו אנשים מהארץ ומהעולם, ולצדו את 'ירושלים השכונה' — האינטימית והספציפית, שיודעת לתת לתושב שגרת פעילות מגוונת ומותאמת".
העשייה התרבותית בעיר הטרוגנית היא מבצע מורכב, שמחייב התאמות וגמישות מחשבתית רבה. את תפיסתה, שמשלבת בין אירועי דגל לאירועים קהילתיים, פיתחה רג'ואן לתורת הפעלה שמאפשרת קיום אירועים למנעד התרבותי של הקהל הירושלמי, לצד קיום אירועי ענק שמושכים אלפים מהארץ ומהעולם. כמדי שנה, ירושלים אירחה בשנה האחרונה מגוון אליפויות ארציות ובינלאומיות, שמשכו מאות אלפי מבקרים והניעו את התיירות והעסקים בעיר, לצד אירועים רבים בשכונות ובקהילות.
רג'ואן מגדירה זאת כ''תורת הצירים''. "פעילותנו נעה על פני שני צירים מרכזיים", היא מסבירה. "הראשון הוא הציר התפיסתי שבין ירושלים כ''עיר עולם'' לבין ירושלים שהיא 'עולם ומלואו' — כלומר התנועה שבין הפקת הפסטיבלים ואירועי ענק בבירה, הממצבים אותה בזירה הארצית והבינלאומית, לבין העשייה המקומית, הפונה קודם כל לאוכלוסיות המגוונות בעיר, שהעירייה מעניקה להן מענים מותאמים במרחב השכונתי והעירוני, כשהמטרה היא לחבר בין התושבים ובינם לבין השכונה והעיר".
בציר השני הרשות המקומית נעה בין תפקידה כיוזמת לתפקידה כמאפשרת. "לעתים אנחנו פרואקטיביים — מפיקים ויוזמים את שגרת התרבות והספורט הירושלמית, ופעם אנחנו מאפשרים — קשובים לצורכי התושבים, האמנים הירושלמים, מוסדות התרבות, החינוך והאקדמיה והכוחות הרבים הפועלים באקוסיסטם התרבותי הירושלמי, שהם מחוללי התרבות בעיר, ומאפשרים להם את התנאים ליצור ולהשפיע. זהו ציר מלמעלה למטה והפוך".
שער הלביאות
כל רעיון טוב צריך גם מבצעים טובים, וההון האנושי במינהל משפיע גם על איכות הביצועים. המינהל מובל כמעט כולו על ידי נשים ומקדש שלושה ערכים: דיוק וחיבור לשטח, פרואקטיביות, ובעיקר להיות שחקניות נשמה — וזה בהחלט עובד.
בעתיד, מאמינה רג'ואן, פעילות מינהל תרבות, חברה וספורט, תמשיך להוות וליצור מותג משמעותי בירושלים, שתמשוך אליה תושבים חדשים ומגוונים. "בתפיסתנו, השאלה 'מה יש לי לעשות בעיר?' מכתיבה את התשובה לשאלה 'האם אני רוצה לגור בה?' נמשיך לספק מענה לכולם ואני מאמינה שירושלים של מחר תהיה אפילו יותר טובה מזו של היום. בשביל זה אנחנו קמות בבוקר ומשקיעות את מלוא המרץ, החשיבה והמשאבים למען תושבי העיר ואוהביה".
בשיתוף עיריית ירושלים
