מפתיע או לא, אבל קרטלי סמים ברחבי העולם משתמשים ברחפנים לצורך איסוף מידע על מעגלי השמירה בנמלים ועל דרכים שבהן עוברות ניידות משטרה ברגעים מסוימים. רק לאחרונה ניסה קרטל עלום בדרום אמריקה לוודא מה הוא הזמן המדויק שבו לא מתבצעת שמירה בנמל ואף גורם משטרתי אינו נראה באופק, כדי לעשות מאמץ להבריח סמים באמצעות החדרתם למכולות שאמורות לעשות את דרכן בים. לגוף המנהל את הנמל המקומי היה חשוב למנוע את הפעלת הרחפנים באזור, ולכן נדרש לו פתרון לאבטחת המרחב האווירי — שיגלה את הרחפנים הבלתי מורשים, יזהה אותם, ידאג לנטרל אותם וידע לספק את מיקומי מפעיליהם.
חברת סנטריקס (Sentrycs) הישראלית, שסיפקה לאותו גוף את הפתרון ההגנתי שהיה דרוש לו, מפתחת ומייצרת פתרונות הגנה מפני רחפנים עוינים לשוק האזרחי וגם לשוק הצבאי. היא נוסדה עוד ב–2017, שינתה בעלות ושם ב–2022 והפתרונות המתקדמים שלה נהנים היום ממוניטין בשוק נישתי, בהובלת מנהליה הבכירים, המנכ"ל יואב זלצמן וסמנכ"ל התפעול הראשי, טל כהן.
עם ההקמה המחודשת בידלה עצמה סנטריקס באמצעות יכולות במרחב האזרחי והאורבני ושימוש של גופים לא צבאיים, כגון שדות תעופה, איצטדיונים, נמלים ומתקנים רגישים אחרים, אולם המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ומלחמת "חרבות ברזל" בישראל טרפו את הקלפים, והיא נדרשה לתת מענה גם לאיומים צבאיים, בארץ ובחו"ל. "אם חשבנו שהיתרונות המוצריים שלנו יבואו לידי ביטוי יותר בשוק האזרחי, המלחמה הוכיחה אחרת וכיום כמחצית מהם מבצעיים לחלוטין ומופנים לשוק הצבאי", אומרת סמנכ"לית השיווק, אודליה בוקר. "אנו תומכים בכוחות הביטחון, מגינים על בסיסים צבאיים באירופה, אבל עובדים גם עם בתי כלא, עם תשתיות רגישות כמו נמלים וגבולות ואף מגינים על מבנים חשובים, או על פעילויות כמו אירועי ספורט גדולים או פסטיבל באיצטדיון ענקי".
פני האיום משתנים
סנטריקס היא חברה פרטית בבעלות קרן TREO, הממוקמת בתל אביב ומעסיקה כ–100 עובדים בארץ ובחו"ל. עיקר המיקוד שלה הוא ברחפנים מסחריים שניתן לרכוש בשוק ורחפנים מקיטים להרכבה, שפרוטוקולי התקשורת שלהם הם מוצר מדף. "כדי לתמוך ברחפן אנו חוקרים אותו פיזית, בעוד מל"ט או כטב"ם של האויב לא מגיע אלינו למשרד וזו הסיבה שאנחנו לא עוסקים ברחפנים צבאיים. הפתרון שלנו מבוסס על ספרייה של רחפנים, הכוללת את הרחפנים המובילים והנפוצים בשוק. הספרייה מתעדכנת בתדירות גבוהה של לפחות ארבע פעמים בשנה ולעתים אף יותר", מציינת בוקר.
הפתרונות בתחום אבטחת המרחב מפני רחפנים רבים נחלקים לשתי קטגוריות: האחת גילוי, עקיבה וזיהוי של הרחפן; והשנייה הפלה או השתלטות על הרחפן בדרכים שונות. הטכנולוגיה של סנטריקס היא היחידה שאחראית על שתיהן באופן יישום הבלעדי לה וגם מספקת את מיקום המפעיל. בוקר: "אנו מזהים את הרחפן בצורה חד-חד ערכית, כולל נתוני מיקום, גובה, מהירות ומספר סידורי חד-חד ערכי, וגם יודעים להשתלט עליו ברגע הנכון ולהנחית אותו במקום בטוח".
מדובר במערכת אוטונומית שעובדת 24/7 ללא צורך במפעיל אנושי, וההתרעות מתקבלות ברגע שבו יש רחפן באוויר. המערכת פתוחה טכנולוגית, כך שמתאפשר לה לעבוד בשיתוף עם מערכות אחרות ולבצע אינטגרציות. חברות גדולות וקטנות עובדות עם סנטריקס בשיתופי פעולה והפתרונות שלה מהווים לעתים חלק מפתרונות רחבים יותר. "בשוק הצבאי, בתחום הגילוי והזיהוי, אנחנו חלק מאקו-סיסטם רב-שכבתי ומספקים בו את קו ההגנה הראשון", מבהירה בוקר.
בשוק שמשתנה כל הזמן, שם המשחק הוא מהירות התגובה באספקת תמיכה לרחפנים חדשים. "יצרניות הרחפנים הגדולות כל הזמן משיקות סוגים חדשים ושונים של רחפנים ויכולותיהם משתפרות. הם מהירים יותר, שקטים יותר ומסוגלים לשאת מטענים כבדים יותר. פני האיום משתנים חדשות לבקרים, ותפקידנו להתגבר על האתגרים האלה ולעדכן את הטכנולוגיה בהתאם", היא מסבירה.
להבחין בין רחפן ידידותי לעוין
אני שואלת את בוקר אילו יתרונות נוספים ניתן למנות לטכנולוגיה של סינטקס.
"כשמזהים רחפן ומנחיתים אותו בסביבה אורבנית עלול להיגרם נזק משני. למשל, הנחתה במקום הומה אדם או אם הוא נושא מטען נפץ. אנחנו משתלטים על הרחפן ומנחיתים אותו במקום בטוח שהוגדר מראש", היא משיבה. "חשוב להיות בשליטה ולא להפיל רחפנים ללא בקרה. בנוסף, יכולות הגילוי והזיהוי שלנו מתבססות על זיהוי התקשורת בין הרחפן למי ששולט בו ועל קבלת דאטה, כאמור. הדבר מאפשר לנו להבחין בין רחפן ידידותי לרחפן עוין. אם מדובר ברחפן ידידותי, נגלה אותו אבל לא נרצה לגעת בו. אם זהו רחפן שלא נמצא ב'רשימה הלבנה' שלנו, נשתלט עליו. זוהי יכולת חשובה, כי בסופו של דבר אנחנו אוהבים רחפנים והיינו רוצים שיום יבוא וילדינו יזמינו פיצה או שניתן יהיה להשתמש בהם לתועלת הציבור, אבל כמו כל טכנולוגיה חדשה, צריך ללמוד את המהמורות בדרך ובמקרה הזה להגן על נתיב התחבורה האווירית של הרחפנים.
מעלים גרסאות חדשות, מוסיפים יכולות
עיקר העיסוק של החברה הוא מול גופים ממשלתיים או גופים האחראים על אבטחה, והרישוי הוא תלוי מדינה. למרות היותה פתרון הגנתי ולא התקפי, בארץ היא נמצאת תחת פיקוח של אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני (אפ"י) ומשרד הביטחון. היא עברה בהצלחה מבדקים מטעם ה-FAA (רשות התעופה הפדרלית במשרד התחבורה האמריקאי) וה-DHS (המשרד לביטחון המולדת של ארה"ב), אולם בארה"ב לא לכל גוף מותר לבצע השתלטות.
סנטריקס פועלת לשינוי החוק, כדי להרחיב את היריעה ולאפשר לגופים כמו משטרה או גוף פרטי, שמנהלים מתקן לאנרגיה למשל, להגן על המתקנים האסטרטגיים שלו מפני ריגול או פעילות לא רצויה כמו הברחת סמים וכספים בבתי כלא.
הפעילות השיווקית של החברה מתבצעת על פני שטח נרחב, ואנשיה נמצאים בתערוכות וכנסים ומבצעים הדגמות ברחבי העולם.
"התפקיד השיווקי שלנו נוגע לא רק להיכרות איתנו, אלא גם לחשיפה של השוק לאיומים הקיימים והסבר כיצד הטכנולוגיה החדשה יכולה לעזור, ולא רק שימוש בג'אמינג או רדארים".
סנטריקס שוקדת כבר על הדור הבא של הטכנולוגיה?
"פני האיום משתנים כל הזמן ולכן ההתקדמות הטכנולוגית מחייבת אותנו לחוש את הדופק. רק לאחרונה נכנסו רחפני FPV, שמוטסים בעזרת משקפיים כמו במציאות מדומה. הם טסים במהירות של כ–200 קמ"ש ואנחנו יודעים לתמוך בהם. המהירות, אגב, לא מהווה מכשול משום שאנחנו מתבססים על התקשורת בין המפעיל לרחפן, כאמור, כדי להיות בכל מקום ולספק הגנה משמעותית על שטחים גדולים יותר. בינתיים אנחנו עסוקים במכירה ובבניית הטכנולוגיה הכי טובה שאפשר".
בשיתוף סנטריקס
