אחד השינויים המשמעותיים שעובר צה"ל בעשורים האחרונים הוא התעצמות זרוע הים. לאחר שנים שבהן חיל הים היה גורם שולי בתפיסת ההפעלה הצבאית, בוודאי יחסית לחיל האוויר, הוא הפך לחיל בולט עם פלטפורמות מבצעיות מתקדמות ועתירות חימושים מתקדמים, כמו ספינות "סער" מדגמים 5 ו–6, שהוכיחו את עצמן גם במלחמה הנוכחית בעזה. מאחורי הפלטפורמות הללו ניצבת מערכת ניווט חכמה, שמאפשרת לאנשי החיל לבצע את המשימות המורכבות ביותר ולהשתמש בהצלחה בחימושים המתקדמים ביותר. מערכת ניווט זו פותחה ויוצרה על ידי חברת אסטרונאוטיקס הוותיקה, שמלווה את הצבא כבר מעל חמישה עשורים בהטמעת מערכות אלקטרוניות מתוחכמות — באוויר, בים וביבשה. אלה מהוות במידה רבה את "המוח" שמאחורי יכולת ההפעלה המבצעית.
"אנחנו ספק הבית של חיל הים הישראלי בכל הקשור למערכות ניווט משולבות בכל הפלטפורמות המתקדמות", אומר סער פז, מנכ"ל חברת אסטרונאוטיקס. "פיתחנו עבור החיל מענה מותאם לצורך בהיתוך וטיוב נתוני הניווט והפצתם בקרב צרכני המידע בספינות. המערכת מתכללת את כל נתוני הניווט מסנסורים שונים ומפיצה אותם לכל צרכני הספינה בזמן אמת, במגוון ערוצי תקשורת וברמת דיוק גבוהה מאוד. היא משמשת בין השאר את ספינות השטח החדישות ביותר של חיל הים מסוג 'סער 6' והנחתות.
"המערכות שלנו נמנות עם מערכות התשתית של הספינות והן בעלות השפעה קריטית על ביצועי מערכות הנשק. משולבים בהן אלגוריתמים מתוחכמים, אשר תורמים תרומה משמעותית לביצוע משימות חיל הים, תחת אתגרי לוחמת הניווט בעידן הנוכחי והעתידי", מוסיף ניר יצחקי, סמנכ"ל פיתוח עסקי ופרויקטים בחברה.
מערכות הניווט ימי, היתוך הנתונים והפצת המידע לזרוע הימית הן רק רכיב אחד בארסנל המוצרים של החברה, שנהנית מרקורד מרשים של מוצרים חדשניים ואיכותיים שהוכחו בשדה הקרב. בין היתר החברה מפתחת מערכות מוטסות, צבאיות ואזרחיות, פתרונות בקרת אש לכוחות היבשה ופתרונות סייבר. על קהל לקוחותיה נמנים כמה מתאגידי התעופה הגדולים בעולם, כמו לוקהיד מרטין, איירבוס, התעשייה האווירית ההודית וחברת לאונרדו, תאגיד רב-לאומי איטלקי העוסק בייצור מערכות נשק ומוצרי תעופה.
החברה, שהחלה את דרכה בייצור ותחזוקת מוצרים שנמכרו על ידי החברה האם האמריקאית לחיל האוויר בשנות ה–70 של המאה שעברה, קידמה מאוד את ההנדסה שלה בשנות ה–80 ומאז פיתחה מאות מוצרים. כיום משווקת החברה, בין היתר, מגוון מערכות אוויוניות שכוללות צגים, מחשבים, יחידות ממשקים, מחשבי נתוני אוויר ותוכנות למערכות הקרב של החיל.
איפה פגשה אתכם מלחמת "חרבות ברזל"?
סער פז: "תוך כדי המלחמה הגיעה אלינו הזמנה מאוד משמעותית לפיתוח דור חדש של מערכת שו"ב (שליטה ובקרה) טקטית למערך התובלה של חיל האוויר. מערכת זו נמצאת בשימוש החיל מ–2011 ועברה מאז כמה שדרוגים והתאמות למטוסים נוספים. צורכי חיל האוויר הכתיבו לוחות זמנים קצרים במיוחד. הצורך המבצעי עלה בפברואר והמערכת סופקה במאי — כרבע מהזמן שנדרש בדרך כלל לפיתוח מערכת מסוג זה. לצורך עמידה בלוחות הזמנים הוקצו משאבים רבים, כולל מיטב המהנדסים ואנשי הייצור".
ניר יצחקי: "קיבלנו פידבק מאוד חיובי מהחיל על השימוש באותה מערכת, כולל גם בשבעה באוקטובר. הוכחנו כאן לא רק את היכולת הטכנולוגית לפתח מערכות בקצה חזית הטכנולוגיה, אלא גם את היכולת לשדרג מערכות תוך כדי המלחמה. בנוסף עמדנו מול גידול משמעותי בדרישות לתחזוקה ולתיקונים, שנבעו משימוש מוגבר במערכות שלנו בזמן המלחמה, עד פי שניים ופי שלושה מהרגיל. לשמחתנו עמדנו באתגר".
מערכות יחסים הדוקות עם הלקוחות
החברה האם של אסטרונאוטיקס, Astronautics Corporation of America, הוקמה במילווקי בארה"ב ב–1959 על ידי המהנדס היהודי-הציוני נתנאל (נייט) זלזו, שהפך אותה מחברה קטנה שפעלה בחדר אחד לתאגיד גלובלי הכולל גם את חברת קירפוט (Kearfott). את התאגיד מנהל בעשורים האחרונים בנו, רונלד (רון) זלזו, שגם הקים ב–1971 את החברה הבת הישראלית, שהחלה את דרכה בפיתוח מערכות למטוס הלביא. במשך הזמן היא פיתחה יכולות הנדסיות גבוהות בעיצוב ובייצור של מערכות אלקטרוניקה צבאיות ליישומים אוויריים, ימיים ויבשתיים. בתחילת הדרך מוצריה העיקריים היו צגים ומעבדי משימה ומשם היא עברה לתצוגות מוטסות — כולל צגי וידיאו ומסכים רב-תכליתיים צבעוניים לתא הטייס, שהחליפו את מחווני המנוע המיושנים שהותקנו אז במטוסים — מכשירים לתא הטייס, מחשבי נתוני אוויר, מערכות בקרת אש, מסופי פיקוד ובקרה, מערכות ניווט, מסכים ומחשבים קשיחים ומפות דיגיטליות תלת-ממדיות. כל זה נעשה לצד תחזוקת מכשירים מהדור הישן עבור חברת האם, שמצדה מכרה מערכות לחיל האוויר הישראלי. הדבר איפשר את כניסתה של החברה הבת הישראלית גם לתחום האוויוניקה.
"ב–53 שנות עבודה על מערכות צבאיות ותעופתיות, היקף הפרויקטים בחברה ידע עליות ומורדות. כוח האדם הותאם לנפח הפעילות, אבל ליבת הידע העמוק והייחודי של החברה השתמרה בכל השנים הללו ומשרתת כיום את הפרויקטים החדשניים ביותר", מציין סער פז, המנכ"ל, בוגר הפקולטה להנדסת אלקטרוניקה בטכניון ובעל ניסיון עשיר בחברות ביטחוניות.
"אנחנו מפתחים ומשווקים כיום מערכות שלמות, שכוללות צגים, מחשבים ומחשבי ממשק, בשילוב מערכות ניווט והפצת נתונים, הגנת סייבר ועוד. במובן זה החברה מהווה One Stop Shop עבור הלקוחות", מוסיף ניר יצחקי, סא"ל (מיל') וטייס קרב בעברו, שעבד אף הוא כמנכ"ל של חברות ביטחוניות ובעל תואר שני במינהל עסקים. "מדובר בדרך כלל בפתרון מערכתי משולב, שבו אנו מלווים את הלקוח לכל אורך הדרך — מתחילת התכן, דרך הביצוע, הייצור, ההתקנה וכולל תחזוקה ותמיכה לאורך עשרות שנים. כל המוצרים שלנו מבוססים על השקעה גבוהה בפיתוח והם מיוצרים ונבדקים תוך עמידה בתקני האיכות הגבוהים ביותר בתעשייה".
האם בנוסף לחומרה אתם מספקים תוכנה?
סער: "בחברה יש את היכולות והניסיון הנדרשים לפיתוח התוכנה והאלגוריתמיקה כחלק מהמערכת. מערכות רבות, כדוגמת מערכות הניווט בחיל הים ומערכות בקרת האש לארטילריה, סופקו עם התוכנה. החברה גם יודעת לתת פתרונות ולתמוך בלקוחות, שמסיבות שונות מעדיפים לפתח את האפליקציות עצמאית. לדוגמה, בחלק מהמקרים חיל האוויר הישראלי מעדיף לפתח את התוכנה בעצמו".
מה החלוקה בין לקוחות מקומיים ללקוחות גלובליים?
יצחקי: "כ–30%–50% מהמכירות הם ללקוחות קצה ישראליים, הכוללים מצד אחד את החברות הגדולות — כדוגמת רפא"ל, התעשייה האווירית ואלביט — ומצד שני משתמשי קצה, כמו משרד הביטחון ומפא"ת. המכירות הגלובליות מבוססות לעתים על המערכות שפותחו עבור השוק המקומי, בגרסת יצוא מתאימה, אך יש גם מקרים רבים שבהם מערכות מפותחות במיוחד עבור לקוחות חו"ל. למשל, עבור תאגידי התעופה הגדולים אנו מפתחים מערכות ייחודיות שחלקן אינן מבוססות על מערכות שפותחו עבור צה"ל. מובן שמכירה לצה"ל ולמערכת הביטחון משפרת את יכולת השיווק בחו"ל. חשוב לציין שעבודה עם תאגידי תעופה מהסוג של לוקהיד ואיירבוס מחייבת עמידה בתקנים הבינלאומיים המחמירים ביותר".
האם רוב המערכות מיועדות ללקוחות צבאיים, או גם לשימושים אזרחיים?
סער פז: "אנחנו מספקים מערכת אזרחית לניטור ובקרה של תא המטען במסגרת פרויקט להסבת מטוסי נוסעים למטוסי מטען, פרויקט שהוא אזרחי לחלוטין. עדיין רוב המערכות מיועדות ללקוחות צבאיים. עם זאת, קיימת מגמה ברורה גם בקרב הלקוחות הצבאיים, לאמץ את התקנים האזרחיים ששמים דגש מיוחד על היבטי בטיחות. החברה נמנית על מעט החברות הישראליות שמתמחות בתהליכי רישוי תעופתי אזרחי".
עד כמה הלקוח מעורב בתהליך הפיתוח? האם אתם בקשר עם משתמשי הקצה כדי להבין מה הצרכים המבצעיים שלהם בשטח?
סער פז: "על פי רוב, הלקוח מעורב מאוד בהגדרת הדרישות ולאחר שמוצג לו המימוש הוא מאשר את התכן. חלק לא קטן מהעובדים שלנו הם בעלי רקע צבאי רלוונטי ויש לנו עובדים ששירתו ומשרתים עד היום במילואים. חלקם אף השתלבו באפיון המערכות שהזכרנו. כמי שמכירים את הצורך המבצעי מחד גיסא והאפשרויות הטכנולוגיות מאידך גיסא, רמת הקשר והמעורבות שלנו עם הלקוחות גבוהה ולעתים אנו שותפים אף להגדרת הצורך המבצעי. אנחנו עובדים כתף אל כתף עם הכוחות, שלחלק מהם יש אפילו משרדים בחברה. ביחד אנחנו מעצבים את הפתרון הנכון עבור הצרכים המבצעיים שעולים מהשטח. למשל, בתחום הארטילריה אנחנו נעזרים בידע ובניסיון של העובדים שלנו כשאנחנו מתבקשים להשביח מערכות לתותחים מודרניים. למעשה, רוב המהנדסים שלנו הם בעלי רקע מבצעי, בים ביבשה ובאוויר".
ניר יצחקי: "יש כאן עשרות שנים של היכרות אישית עם הלקוחות וזה מייצר מערכות יחסים הדוקות. זה נכון גם כשאנחנו קבלן ראשי של משרד הביטחון או חיל מסוים, וגם כשאנחנו קבלן משנה של תעשייה ביטחונית בארץ ובעולם".
בהקשר זה, מה אתם יכולים לספר עוד על ההון האנושי שלכם?
סער פז: "לעובדים יש תרומה מכרעת להצלחת החברה. אנחנו מאוד גאים בנבחרת העובדים שלנו, שמתאפיינת במקצוענות, גמישות ומסירות גבוהות במיוחד. לא פעם עולה הצורך בהקפצה למשימות דחופות, בארץ ובחו"ל, והעבודה כאן מאוד אינטנסיבית. לא מזמן חברות ביטחוניות סבלו מנטישה המונית לטובת סטארט-אפים, שהבטיחו תנאים מפליגים, ולשמחתי אחוזי הנטישה אצלנו היו ונשארו אפסיים. הידע נשמר והלקחים מהפרויקטים נלמדים ומיושמים בפרויקטים הבאים. לא מתבזבז זמן על תהליכי חפיפה מיותרים".
ניר יצחקי: "יש כאן אווירה משפחתית וקשר חזק בין האנשים גם הודות לעובדה שכולם פועלים באותו אתר. אני חושב שמה שמחזיק כאן את האנשים זו התחושה שהם מפתחים את הדור הבא של המוצרים הביטחוניים ומספקים פתרונות יצירתיים לצרכים מבצעיים".
מדובר במוצרים על המדף או במוצרים המותאמים ללקוחות?
סער פז: "רוב המוצרים שלנו אינם מוצרי מדף והם מעוצבים ונתפרים על פי מידות הלקוחות ועל פי הדרישות הספציפיות שלהם. לחברה יש שליטה מרבית בכל שלבי הפיתוח והייצור, עם מעט מאוד תלות בקבלני משנה. עובדה זו מאפשרת גמישות מקסימלית ותגובה מהירה, תוך היענות מיידית לצורכי הלקוחות, כמו שנדרש בלא מעט מקרים מול משרד הביטחון".
גמישות, זריזות וגב של קורפורייט גדול
בימים אלה נערכים בחברת אסטרונאוטיקס לפתח את הדורות הבאים של המוצרים והמערכות, בין היתר על רקע הפקת לקחי המלחמה בעזה ובצפון. בין השאר הם נכנסים לתחום הכלים הבלתי מאוישים והאוטונומיים בים, ביבשה ובאוויר. "זהו מהלך מתבקש לאור המגמה העולמית למעבר לכלים לא מאוישים או מאוישים מרחוק", מדגיש המנכ"ל.
בסוף אתם חברה לא גדולה, אולי אפילו קטנה יחסית, ומצליחים לתת פייט לחברות גדולות מכם. מהו לדעתכם היתרון שלכם?
סער פז: "קודם כל, לחברה קטנה יש גם יתרון. כחברה קטנה אנחנו הרבה יותר זריזים וגמישים וללא ביורוקרטיה. שנית, יש לנו את הגב של החברה האם האמריקאית, שמאפשר מימון שנדרש להשקעה בפיתוח נכסים טכנולוגיים. לחברה פרטית יש את האפשרות להסתכל לטווח רחוק ולהשקיע גם ללא מימוש רווחים מיידי. אנחנו חברה רווחית ולא התפתינו למיזוגים ורכישות, כמו חברות אחרות בסדר גודל שלנו. אנחנו נהנים מכל העולמות — גם גב של קורפורייט גדול וגם גמישות וזריזות של חברה קטנה".
ניר יצחקי: "אסטרונאוטיקס היא כיום חברה מובילה בתחומי הפיתוח והייצור של מערכות אוויוניות, ימיות ויבשתיות. בכל מה שאנחנו עושים אנו מתמודדים עם אתגרים הנדסיים וטכנולוגיים מורכבים ויש לנו רשימה ארוכה של לקוחות מרוצים ברחבי העולם".
מה החזון שלכם לשנים הקרובות?
ניר יצחקי: "אנחנו רוצים לגדול עוד מבלי לוותר על הייחודיות שלנו ותוך שימור הדנ"א המיוחד שלנו כחברה קטנה וזריזה. אנחנו רוצים להיכנס לתחומים נוספים, במנעד רחב יותר של כלים, ולמנף את הידע שצברנו ואת ההיכרות המבצעית שלנו, כולל באירועים האחרונים".
סער פז: "אנחנו מסתכלים קדימה לעבר שדה הקרב העתידי ומבינים את הצורך במערכות אלקטרוניות מתקדמות הכוללות יישומי בינה מלאכותית, יכולות אוטונומיות והיתוך מידע, לטובת יעילות מבצעית ולכך אנו נערכים".
בשיתוף אסטרונאוטיקס
