בספרו "אסון אקלימי" מתאר ביל גייטס את הדילמה הקשה הקשורה לתחבורה וזיהום אוויר. מצד אחד עלינו לשמוח שיש יותר תנועה של אנשים וסחורות ממקום למקום. זה מגביר את החירות ומעצים את הכלכלה. מצד שני, 20% מפליטות המזהמים העולמית הן מסקטור התחבורה. השאלה שמציב גייטס היא איך נוכל ליהנות מכל יתרונות התחבורה והתעבורה בלי להפוך את האקלים שלנו לכזה שאי אפשר לחיות בו?
כשמתבוננים ברזולוציה חדה יותר על שוק התחבורה והלוגיסטיקה הבין-לאומי מגלים, כי זו דילמה נוקבת מאוד בשוק שמתקרב למשבר. זה נכון במיוחד בענף המשאיות. בכבישי העולם נעות כיום, על פי נתוני ה-OECD, למעלה מ-100 מיליון משאיות (בישראל פועלות כ-250 אלף משאיות), כאשר כל משאית פולטת בממוצע 16 טון פחמן כל חודש. החשבון השנתי הוא ברור.
לא פחות מטריד מכך הוא נושא הנסיעות הריקות. לפי אחת ההערכות, עד שנת 2024, יבצעו המשאיות בעולם 46 מיליארד ק"מ נסיעות ריקות, שפירושן הפסד כספי של 32.7 מיליארד דולר. מתברר שכמעט 30%-35% מהמשאיות נוסעות ריקות וזאת כאשר מחיר הדלק נמצא בעלייה של 20% מאז תחילת 2020. ברקע הדברים עומד משבר אקלימי חריף שאת תוצאותיו אנו חשים מידי יום כמעט באירועי מזג אוויר קיצוניים. לפי ההערכות המוסמכות, צפויה עלייה של 25% בפליטות גזי חממה עד שנת 2030 לעומת 2015.
"שוק התחבורה והלוגיסטיקה הוא שוק שמרני באופיו והמערכות הפנים-ארגונית, בתוך חברות התובלה עצמן, אינן מצליחות לספק פתרון לחוסר היעילות הקיים. תוסיף לכך את העובדה שצי המשאיות מתחדש רק בהיקף של 9% בשנה", אומר חנן פרידמן, מייסד ומנכ"ל חברתTrucknet,שפיתחה פתרון ייחודי לצורך הקריטי של חברות התובלה והלוגיסטיקה בהתייעלות, צמצום פליטות וחישוב היקף הפליטות. החברה פועלת כל העת לאיתור טכנולוגיות בכל העולם, שנועדו לצמצם את השימוש בדלקים ולהביא להפחתת הפליטות המזהמות, תוך חיבור לטכנולוגיה שמציעה החברה.
"הענף סובל משלל תחלואים ובהם מקורות מידע רבים, שיטות עבודה מיושנות ושימוש במכרזים, ברוקרים והסכמים לסגירת עסקאות, כאשר נדרשים מיילים רבים ושיחות לסגור עסקה. זה בשעה שבעולמות תוכן אחרים מתקדמים במהירות רבה לעבר דיגיטיזציה מלאה והעולם הולך לשינוי רגולטורי אשר מחייב למדוד את היקף הפליטות ולדווח עליהן", הוא מוסיף.
"ויש עניין נוסף, לא פחות חשוב והוא שחיקת הנהגים. הנתונים מראים שב-35% מתאונות הדרכים מעורבים כלי רכב כבדים. אם אסכם את זה במשפט אחד אומר שזהו ענף שסובל מקושי באופטימיזציה ומתקשה להגיע להתייעלות ולחסוך בהוצאות. כאן בדיוק אנחנו נכנסים לתמונה".
"הטינדר של המשאיות"
הממוצע העולמי של 35% איבוד זמן של משאית שנוסעת ריקה מחייב הסבר. אני שואל את פרידמן ממה נובע המספר המדהים הזה ומה המשמעות הכלכלית שלו? "בוא נסתכל על יום עבודה שגרתי של נהג משאית בחברת לוגיסטיקה", הוא משיב. "נניח שהוא נסע מפאריז לליון כדי לפרוק מטען עגבניות והיעד הבא שלו הוא מרסיי שבדרום צרפת. הנסיעה הזאת בין ליון למרסיי, שאורכה למעלה מ-300 ק"מ, נעשית ללא סחורה. זו נסיעה ריקה. אם משם הוא גם נוסע לספרד אז גם בחזור תהיה עוד נסיעה ריקה. ועוד לא הכנסנו פרמטרים כמו הצורך של הנהג במנוחה ושינה והדרישה לחניות בטוחות בדרך. המשמעות היא אובדן הכנסה מהותית, פליטות מזהמות מיותרות, חוסר יעילות ושחיקת נהגים ועומס מיותר בכבישים".
איך המערכת שלכם פותרת את זה? מה היא כוללת?
"זו מערכת מאוד חכמה ומתקדמת, ממש בחזית הטכנולוגיה, לניהול שרשרת האספקה שמבוססת בינה מלאכותית (AI), למידת מכונה (ML) ובינה עסקית (BL). המערכת מתפקדת קודם כל כ'תומך לסדרן העבודה, שדואג לכך שהמשאית לא תיסע ריקה מיעד ליעד. הצלחנו להוריד את כמות הנסיעות הריקות מ-30% ל- 17% ב-POC עם קבוצת רנו, מה שמביא לחיסכון גדול במשאבים וצמצום היקף הפליטות. זה מתאפשר הודות למערכת התאמות חכמה המנתחת דאטה בצורה מהירה, שכוללת ציי משאיות ומיקומם, מטענים, מסלולים ותנועה בכבישים. המערכת שלנו מחברת בין כל חלקי האקו-סיסטם הלוגיסטי-תחבורתי המסועף הזה ומייצרת התאמות על בסיס כלכלת שיתוף. היא משקללת את גודל המשאית, את הביטוח הנדרש ועוד פרמטרים חשובים, ובסוף מייצרת התאמה של משאית למטען, תוך שהיא פועלת לצמצום הנסיעות הריקות ויוצרת חיסכון במשאבים.
"אנחנו גם בודקים אם הנהג עומד בדרישות הרגולטוריות, כגון שעות מנוחה, ההסמכות הדרושות ותאריך ההסמכה הבאה. במידה והנהג לא עומד ברף הרגולטורי הנדרש, לא נעשה מאץ' בין המשאית בה הוא נוהג לבין המטען.
"חלק מהנהגים באירופה הם עצמאיים, או בעלי חברות קטנות, והמערכת מאפשרת להם לקבל את המערכת הטכנולוגית המתקדמת של טראקנט ו'לסחור' בנסיעות הריקות, לזהות ביקושים בדרך ולסכם עסקאות תובלה. הכל ממוחשב, מתועד ודיגיטלי - עד לתעודת המשלוח. היא כוללת גם אפליקציית נהג, גם מערכת תזמון למשלוח וגם אפליקציית לקוח ומערכת תשלומים.
"הפלטפורמה כוללת גם מערכת ניווט, מבוססת GPS לוויני ואנטנות סלולריות, שיודעת לזהות עבודות בכביש, תאונות דרכים ופקקים במטרה להימנע מהם. היא למעשה מייצרת את המסלול הטוב ביותר לנהג על בסיס המידע שהיא שואבת ממקורות שונים. זה מאפשר גם לחשב את זמן ההגעה בהתאם לסוג הרכב והדרך, וכן לאתר חניות בטוחות במסלול בהתאם לרגולציות בנושא שעות נהיגה ומנוחה. אנחנו מחוברים לכל מערכות המידע הטלמטריות ויודעים לא רק לייצר מסלול אופטימלי לנהג, כזה שיחסוך לו זמן, דלק ופליטות מזהמות, אלא גם להעריך את משך הנסיעה הצפויה (ETA). כך ניתן גם להודיע על עיכובים ותקלות. המערכת שלנו מביאה בהכרח להפחתת תאונות הדרכים וחוסכת חיי אדם.
"במוקד שלה המערכת כוללת מערכת לחישוב פליטות, שנועדה לצמצם את הפליטות ולאפשר לחברות להיערך לשינויים הרגולטוריים, אשר יחייבו חברות למדוד את הפליטות ולצמצמן.
"לבסוף, המערכת שלנו תורמת להתייעלות החברות שגם כך חיות על מתח רווחים נמוך וכל דולר יכול להיות קריטי עבורן. ברגע שהרווחים עולים אפשר לא 'לקרוע' את הנהגים. כשאתה מתייעל - יש יותר רווחים. זה טוב גם לבעלי החברות וגם לנהגים עצמם. אנחנו מונעים שחיקה כפולה: הן של הנהגים והן של הרווחים.
"לסיכום, יש כאן שילוב של אוטומציה, חיבוריות, דיגיטציה, אופטימיזציה וניתוח נתונים. איך אמרה לי עיתונאית בכנס האקלים במדריד: 'אתם הטינדר של המשאיות'. זה כמובן היה בהומור, אבל היא עלתה על משהו. אני חושב שאנחנו גם הבוקינג של המשאיות, כי בסוף זו זירת מסחר בין-לאומית למטענים ומשאיות מבוססת ביג דאטה, שהיא קלה ומהירה. יש כאן אלמנט של חוכמת המונים בדומה לווייז ויש כאן גם ייעול שרשרת האספקה בדומה למוביט, שמשפרת את התחבורה העירונית".
מצבא ארה"ב ועד צה"ל
חנן פרידמן ייסד את טראקנט אנטרפרייז ב-2016, לאחר שצבר ניסיון ארוך וייחודי של 25 שנה בתחומי הלוגיסטיקה והקיימות. הרקורד שלו כולל, בין היתר, את ההובלה המוצלחת של פרויקט הפרטת המזון של צה"ל, שיישם מודל לוגיסטי חדש בתחום ההזנה הצבאית הנהוג ביחידות המארינס בצבא ארה"ב בכל העולם. הוא גם הוביל להקמת 250 מערכות סולאריות בערבה, אזור קצה שמייצר לא מעט אתגרים לוגיסטיים. הוא ניצח על פרויקט זה לאורך כל השלבים - מקבלת ההיתרים ועד החיבור למערכות חברת החשמל. כמו כן, הוא היה חבר במינהלת תחליפי דלקים ותחבורה חכמה במשרד ושותף לקהילת "אקומושן" לתחבורה חכמה. כיום הוא חבר בבורד CPB ב-ITF, ארגון התחבורה העולמי של ה-OECD, הכולל שרי תחבורה ומקבלי החלטות מ-65 מדינות, שדן במסגרת צוות חשיבה (Think Tank) בנושאי מדיניות תחבורה וקיימות. הוא משתתף פעיל בכל ועידות האקלים מאז והוזמן על ידי ה-ITF לקחת חלק פעיל בוועידת האקלים הקרובה בדובאי COP 28)).
בין השנים 2017 ל-2022 עסק פרידמן בביסוס החברה והוכחת היתכנות של המערכת שפיתח. ב-2021 הנפיק את החברה בבורסה וגייס הון מהשוק המוסדי בישראל (הפניקס, מור, אקסלנס). כיום מונה החברה 24 עובדים והיא פועלת בישראל, אירופה וארה"ב. לחברה שותפים אסטרטגיים רבים, ובהם חברת הרכב העולמית פולקסוואגן, PTV GROUP, צבא ארה"ב, צה"ל ומועצת המובילים והמסיעים בישראל. על לקוחות החברה נמנים גופים כמו משרד ראש הממשלה, DSV ו-SAINT GOBAIN.
לחברה יש כיום כבר הכנסות ראשונות והזמנות ראשונות לאחר שהתאימה את המערכת לשוק המסורתי. במערכת שלה רשומים כבר מעל לחצי מיליון משאיות והיא מעריכה שתגיע ל-2,500 טרנזקציות עד יולי 2024 בהשוואה ל-1,470 ביולי השנה ו-600 ביולי שנה שעברה.
טראקנט גם השלימה שורה של הסמכות והתעדות ועומדת בחזית התקינה העולמית, כולל הוצאת רישיון FORWARDER הנדרש על-ידי האיחוד האירופי וביססה עצמה כחברת ESG המפרסמת דוח אימפקט מותאם יעדי SDG.
"לאחרונה חתמנו על הסכם עם חברה מקומית בבחריין, לאחר שהשתתפנו במשלחת של משרד החוץ למדינת המפרץ", מדווח פרידמן. "אנו פועלים להקמת חברה משותפת עם חברה מקומית בבחריין, שנותנת שירותי לוגיסטיקה לצבא ארה"ב בכל מדינות המפרץ, ובימים אלה החלה האינטגרציה בין המערכות. אותה חברה מפעילה מאות משאיות בערב הסעודית ואני מעריך שהטכנולוגיה שלנו תתחיל לפעול גם שם בהקדם. בהמשך תישקל גם השקעה שלהם בטראקנט. אין ספק שממלכת בחריין רוצה להוביל בתחום הלוגיסטיקה בכל מדינות GCC ולנו יש את הטכנולוגיה שמתאימה לקידום שאיפה זו.
"אתה בוודאי שומע על התוכניות לחבר את האמירויות במסלול יבשתי לירדן ולישראל. אני מעריך שהקו הצפוני עד גשר אלנבי יהיה חייב להיות דיגיטלי באופן מלא, כולל כל השירותים הלוגיסטיים מסביב. אנחנו נהיה שם כדי לתת את כל הפתרונות - שירותי דיגיטציה, חישוב פליטות וניווט דרכים מקצועי – כזה שמייצר מסלולים לוגיסטיים המיועדים למשאיות, כולל גשרים, תחנות דלק תואמות רכבים כבדים, נקודות עצירה ומנוחה וחניות בטוחות.
"הפתרון הוא לא רק חשמול"
לפרידמן ביקורת על המדיניות הישראלית לאורך השנים, לפיה הפתרון הבלעדי לבעיית פליטת המזהמים שמקורם בתחבורה, הוא מעבר לרכבים חשמליים או אנרגיה חלופית בלבד. לדעתו יש לפעול גם ברמה המיידית לקידום טכנולוגיות לאופטימיזציה, לצמצום שימוש בדלק ולצמצום פליטות, תוך קידום מדיניות חזקה לחישוב הפליטות וקידום כלכלה נטולת פחמן. המדיניות של הצהרות שאפתניות להפחתת פליטות התלויות בטכנולוגיות שלא הבשילו עדיין לתחום הכלים הכבדים, אינה נכונה כשמדובר במשאיות של מעל 20 טון.
"למשאית מעל 20 טון אין כרגע יכולת הנעה חשמלית אפקטיבית למרחקים גדולים, אין לה אפשרות לאגירה והיא לא יכולה להפסיק את הנסיעה אחרי 300 ק"מ לטעינה ארוכה", קובע פרידמן. "נכון להיום, סוללות הן לא אפשרות מעשית למשאיות המיועדות לגמוא מרחקים ארוכים. ככל שהרכב גדול יותר וככל שהוא נדרש לנסוע רחוק יותר בלי לעצור לטעינה - יהיה קשה יותר להשתמש בחשמל כדי להפעיל את המנוע. בין היתר, משום שסוללות הן כבדות, מסוגלות לאחסן כמות מוגבלת של אנרגיה ויכולות לשחרר למנוע רק כמות מסוימת מתוך האנרגיה בזמן נתון. גם תשתיות החשמול הן רק בחיתוליהן ודלק מימן הוא פתרון שכרגע העולם חלוק לגביו. מה הטעם לחייב ב'חוק אוויר נקי' חברות בעלות ציי רכב כבדים לעבור לכלי רכב חשמליים, אם אין תשתית או טכנולוגיה זמינה לכך. אני חושב שחוק זה צריך להתייחס גם לצמצום פליטות ולא רק לאימוץ אנרגיה מתחדשת. צריך לחוקק חוקים שניתן לאכוף אותם ולתגמל באמצעותם על התנהלות נכונה, כי אחרת אין אינטרס או תמריץ לחברות לפעול בדרך שהחוק מתווה.
"לכן, אני אומר לקובעי המדיניות: בואו נפעל להפחתת הפליטות כאן ועכשיו, צעד-צעד, באמצעות אופטימיזציה של נסיעות רכבים כבדים, או אימוץ טכנולוגיות קיימות לצמצום השימוש בדלקים והפליטות, עד שהאנרגיה החלופית תהיה זמינה לרכבים כבדים".
הפחתת עלויות לאורך כל שרשרת האספקה
שווי שוק התחבורה והלוגיסטיקה העולמי עומד כיום על 19.36 טריליון דולר, אך פרידמן מכוון את מאמציו לעבר פלח מוגדר יותר של תשעה מיליארד דולר, שמספק פתרונות טכנולוגיים לאתגרי ענף התחבורה והלוגיסטיקה.
"היתרונות המוכחים של המערכת שלנו, שמאפשרת התאמה אוטומטית, דיגיטציה וקישוריות מלאה, לצד שקיפות לכל שרשרת האספקה ללקוח ולספק, יוצרים מצב של WIN-WIN לכל בעלי העניין בשרשרת הערך התחבורתית-לוגיסטית - קבלני משנה, החברות עצמן והלקוחות", מדגיש פרידמן ומפרט: "לקבלני המשנה היא מאפשרת הפחתת ק"מ ריקים, הפחתת קנסות על פליטות, הגדלת רווחיות ויעילות, ובעתיד, גם סחר ביחידות פליטת גזים. זאת מעבר להיותה מערכת סידור עבודה, המאפשרת חיבור דיגיטלי לחברות הגדולות, ביצוע תשלומים, דיגיטציה והתאמות על בסיס מיקום.
"לחברות התעבורה היא מבטיחה הפחתת כמות הקילומטרים הריקים וקנסות על פליטות, תוך הגדלת רווחיות ויעילות, ובעתיד, כאמור, סחר ביחידות פליטת גזים. כל זאת לצד מערכת תזמון משלוחים, מערכת תשלומים דיגיטלית, דיגיטציה, שיפור חוויית הלקוח דרך ממשק דיגיטלי, הפחתת עלות שירות הלקוחות לכל אורך שרשרת האספקה ודיגיטציה ללקוחות".
איפה עומדת החברה כיום? מה החזון לעתיד הנראה לעין?
"אנחנו פועלים לשכלל ולפתח את המערכות שלנו ולהבטיח שהן יחלחלו לכמה שיותר שווקים. אנחנו שוקדים היום על מערכת עתידית לסדרן עבודה רובוטי ושימוש בבלוקצ'יין, אך הכל עדיין בפיתוח. בעתיד נוכל לראות כיצד המערכת שלנו משתלבת בהפעלת ציי רכבים אוטונומיים. במערכות שפיתחנו, הן הפלטפורמה לאופטימיזציה וייעול הנסיעות והן בממיר החכם (ראה מסגרת), גלומה הבטחה לעולם שבו התחבורה פולטת פחות מזהמים, יעילה יותר וידידותית יותר למשתמשים בה. אני מאמין שהיא תביא למהפכה בעולמות התחבורה והלוגיסטיקה. נכון, זו מילה גבוהה, אבל אם אתה מתבונן בתוצאות האמפיריות שלנו זו לא סיסמה ריקה. זו מהפכה אמיתית והיא באה בזמן קריטי שבו העולם מתמודד עם משבר כפול: אקלימי ופיננסי".
ממיר הדלק החכם שיותקן ברכבי צה"ל
כמי שרואה את עצמו כיזם סביבתי וכמחויב לפתרון בעיות האקלים הפועל על בסיס עקרונות ה-ESG, כפי שנוסחו בעקרונות ה-SDG שפרסם האו"ם, פרידמן לא מסתפק רק בפלטפורמה הדיגיטלית החכמה שפיתח ולאחרונה כיוון את מאמציו גם לפיתוח משולב עם חברה אמריקאית של מכשיר חכם לצמצום צריכת דלק והפחתת פליטות. התוצאה היא Trucknet Smart Catalyst, שהצמדתו למשאיות וכלי רכב כבדים מביאה לצמצום פליטות גזי חממה, לניטור מדדים, לחיסכון בדלק ולחישוב און-ליין של פליטות גזי חממה. מדובר במכשיר מוגן פטנט רשום, שבניסוי מעבדה משולב עם צה"ל וקאטרפילר, בפיקוח מכון התקנים הישראלי, הראה חיסכון בסולר של 7.4% ועד 47% בפליטות. בימים אלו קיבלה החברה מכתב מצה"ל על כוונת הצטיידות. החברה משווקת את המכשיר בבלעדיות בישראל, טורקיה, מדינות המפרץ, אירופה וארה"ב. "מדובר בפתרון ביניים מעולה, הניתן ליישום מיידי, לצמצום השימוש בדלקים", אומר פרידמן בהתלהבות.
לאתר >>> Trucknet
בשיתוף Trucknet
