תעשיית החקלאות העולמית ניצבת כיום בפני מציאות מורכבת. מצד אחד, דרישת הצרכנים ורשתות השיווק לתוצרת נקייה משאריות חומרי הדברה הולכת וגוברת, לצד רגולציה מחמירה באירופה ובעולם שאוכפת הוצאה משימוש (Phase out) של כימיקלים רבים. מנגד, המזיקים, המחלות והעשבים השוטים מפתחים עמידות מהירה מדי לכימיקלים הקיימים, בעוד שחברות הענק נמנעות מפיתוח חומרים חדשים בשל עלויות אסטרונומיות המגיעות ל-300–400 מיליון דולר לפיתוח תכשיר יחיד.
את הפער הזה בדיוק ממלאת החברה הישראלית "עתיד שדות אגרוטק" (Atid Sadot Agrotech), שפיתחה שיטה וציוד להדברת מזיקים ועשבים רעים בעזרת גלי אוויר חם, בדיוק של שברירי שנייה ובטמפרטורה, גובה מעל הגידול, זווית ועוצמת אוויר מדויקים. זאת ללא שימוש בכימיקלים וללא פגיעה בגידול החקלאי.
מאחורי "עתיד שדות" עומדים ניסיון חקלאי ומומחיות של עשרות שנים. מנכ"ל החברה, אסא אנדר אגרונום במקצועו, הקדיש את כל הקריירה המקצועית שלו למקצוע הגנת הצומח. "בשנת 1999, כסטודנט בפקולטה לחקלאות, הגעתי לראיון בחברה בשם 'תרסיס', שהיתה אז חברה קטנה. עבדתי שם עד שנת 2023, עם הפסקה של שנה בחו"ל והפסקה נוספת לטובת תפקיד בין-לאומי בחברת 'זרעים גדרה'. מעבודת סטודנט הגעתי ל-9 שנים של ניהול המחלקה החקלאית של הקבוצה, שהפכה לאחת משלוש הגדולות בשוק הישראלי ברישוי ובמכירה של חומרי הדברה לחקלאות. בגיל 53 החלטתי לשנות את סיפור חיי ולהתמקד בהפחתת השימוש בחומרי הדברה. חומרי הדברה חיוניים לחקלאות – אי אפשר לספק מזון לאוכלוסיית העולם בלי כימיקלים, ויש הערכות שבלעדיהם שליש מאוכלוסיית העולם היה גווע ברעב – אבל השימוש היום מוגזם, וגידולי ירקות ופירות בכל העולם סובלים משאריות גבוהות של חומרי הדברה. החלטתי לעזוב את החברה הביתית והטובה ולהקים את 'עתיד שדות אגרוטק'".
את דרכו החדשה החל אנדר בחיבור לד"ר שמואל עובדיה, פיטופתולוג בעל שם עולמי. עובדיה, מייסד-שותף וכיום גם ראש מחלקת המחקר והפיתוח החקלאי בחברה, פיתח שיטה
שבתחילה נראתה תמוהה: שימוש באוויר חם להדברת מחלות ומזיקים.
"להדביר מזיק באוויר חם זו לא המצאה חדשה - אפשר לקנות פן ולהרוג ג'וק. מה שד"ר עובדיה גילה הוא שבטמפרטורות מסוימות, בקצב מסוים ובמרחק מסוים מהצמח, אפשר לנטרל את המזיק בלי לפגוע בצמח התרבותי. העיקרון הפיזיקלי והביולוגי הוא פשוט, אך אני מודה שבתחילה לא הייתי משוכנע. רק כששמואל הראה לי בשדה שהמכונה מסוגלת להדביר עשבים בתוך שתילי ירקות – להרוג צמח אחד מבלי לפגוע בצמח התרבותי הצמוד לו – הבנתי שיש כאן פריצת דרך עולמית", מספר אנדר.
ומה הבעיה שקיימת בעולם ההדברה כיום?
"בעבר היו בשימוש כימיקלים אגרסיביים שהרגו הכל – זרחנים אורגניים ופחממנים כלוריים. בהדרגה החלו לדרוש שהכימיקל יעבוד על מנגנון ספציפי בחרק על מנת לצמצם פגיעה בבני אדם, דגים וציפורים. אך ככל שהמנגנון צר יותר, העמידות מתפתחת מהר יותר. אם חברה משקיעה מאות מיליוני דולרים בפיתוח כימיקל חדש, היא מעוניינת שהוא יחזיק מעמד הרבה שנים, אך המזיקים מפתחים אליו עמידות מהר מאוד, והחברות מפתחות פחות ופחות חומרים חדשים".
המכונה שהצילה את החווה האורגנית בעוטף עזה
ההוכחה המעשית והמרגשת ביותר ליעילות השיטה הגיעה בנסיבות הקשות ביותר שאפשר לתאר. החברה החלה לבצע ניסויי שדה באב-טיפוס של המכונה בחוות כרמיה שבעוטף עזה, וכמה חודשים לאחר מכן הגיעה שבת ה-7 באוקטובר. מחבלים חדרו עמוק לשטח החווה, ו-40 העובדים התאילנדים של החווה האורגנית ניצלו בנס כשהתחבאו בחדר האוכל, אך בעקבות התקפת הטרור עזבו את הארץ מיד.
"החווה נשארה ללא ידיים עובדות", מספר אנדר. "בחווה אורגנית, עשבייה היא בעיה קריטית, אם לא מעשבים, קוטפים רק 10–15 אחוז מהיבול. בעל החווה כמעט הרים ידיים ועמד לסגור אותה. אמנם הגיעו מתנדבים באוטובוסים כדי לעזור אבל הם לא יכולים לעבוד בעישוב ידני מפרך בשדה במשך שעות תחת השמש הקופחת מ-6 בבוקר, הם עסקו יותר באריזה ובקטיף עצמו, לא בעשבייה. לכן התגייסנו בעצמנו, בהתנדבות מלאה, 4 ימים בשבוע, במשך שנה שלמה. עבדנו עם אב-הטיפוס של המכונה והחזקנו 400 דונם של חווה אורגנית. חסכנו נזק אדיר והוכחנו שהמכונה מנקה עשבים בלי לפגוע בכרוב, בחסה ובבצל. על הגילוי והפיתוח הזה רשמנו פטנט".
כיצד פועלת הטכנולוגיה בפועל?
"עיקרון הפעולה של הטכנולוגיה נשען על פיזיקה של הסעת חום", מסביר אנדר. "גופים זעירים – כגון נבט עשב שזה עתה הציץ, כנפיים של חרק או שערות מיקרוסקופיות – משווים טמפרטורה עם הסביבה במהירות הבזק. כשהמכונה עוברת מעליהם ומפיצה אוויר חם בטמפרטורה של כ-200 מעלות למשך שבריר שנייה, הגוף הזעיר משווה טמפרטורה מיידית עם החום הזה, סובל מדפורמציה של חלבונים ומאיבוד מים ומפסיק לתפקד. מנגד, השתיל החקלאי בשדה הוא 'גוף גדול' במונחים פיזיקליים – הוא בעל מערכת שורשים מפותחת ומלא במים. כאשר המכונה עוברת מעליו, השתיל מרגיש רק משב רוח חם קצר, והוא אינו נפגע כלל. לכן החשיבות הגדולה היא להעביר את משב החום על העשבייה בעודה עדיין ממש בתחילתה, כנבט קטן".
כיצד הפכתם את הרעיון למוצר תעשייתי ומסחרי?
"בשלב ראשון הקמנו צוות מומחים מוביל. לצדי ולצד ד"ר שמואל עובדיה, הצטרפו כשותפים מייסדים ד"ר גיא רודנאי, מהנדס מכונות בכיר בתעשייה ומרצה לשעבר באוניברסיטת בן גוריון, כיום ה-CTO של החברה, ואמנון בן ארצי, מהנדס, מומחה בתחום הגפ"מ עם עשרות שנות ניסיון ומצטיין נשיא המדינה 2025 על מערכת גז ציבורית שפיתח ומשמשת בנתב"ג. כך דאגנו לשילוב מומחיות באגרונומיה, מחלות צמחים והנדסה. בנוסף, צורפה לחברה מיכל היימן, מומחית לרישוי וסטטיסטיקה. פנינו לרשות החדשנות, קיבלנו מהם מענק בנוסף למאצ'ינג משותף עסקי בתחום החקלאות. בנוסף, קיבלנו מענק מקרן יק"א ישראל שעזר לנו להתנהל בתחילת הדרך. מכאן התקדמנו לשלב התעשייתי. המענקים איפשרו לנו להתקשר עם חברת ההנדסה זיו-אב טכנולוגיות לתכנון מכונה מתועשת, מתקדמת ותקנית למכירה. הבוחנים של רשות החדשנות הגיעו אלינו עוד בזמן העבודה בחוות כרמייה יחד עם בכירים ממשרד החקלאות וגם הם הבינו שיש כאן חדשנות שיכולה ליצור מהפכה משמעותית".
המכונה החדשה, שתוכניותיה נשלמות בימים אלו, שוקלת כ-900 ק"ג ונישאת על גבי טרקטור, בדיוק כמו כל מיכון חקלאי אחר בחיבור סטנדרטי. היא כוללת מיכלי גז, מפוחים ומערכת בקרה אוטומטית מתקדמת. בעוד שבאב-הטיפוס נדרש מפעיל שעמד על הכלי וכיוון טמפרטורה ומהירות, המכונה החדשה תופעל כולה בלחיצת כפתור דרך צג מתקדם בתא הנהג של הטרקטור, תוך התאמה אוטומטית של גובה וטמפרטורה ושאר פרמטרים קריטיים.
האם אתם משלבים טכנולוגיות AI בפיתוח שלכם?
"לא לצורך זיהוי העשבים – וזה בדיוק היתרון שלנו", אומר אנדר. "אנחנו לא זקוקים ל-AI כדי לזהות עשבים, כמו הפתרונות הרובוטיים המשלבים לייזר או מכניקה עדינה שמתפתחים בימים אלה. בעוד הפתרונות הרובוטיים עובדים על כל עשב בנפרד ותלויים מאוד בצפיפות העשבים, הטכנולוגיה שלנו אינה תלויה בזיהוי או בצפיפות. במכונות החדשות ייכנסו אלגוריתם ייחודי ומערכת AI, שתפקידם לבצע מדידות מהשטח – טמפרטורת הסביבה, לחות יחסית, לחץ הטורגור בצמחים ועוד – ובעזרת הנתונים האלה, בזמן אמת, לייצר נקודת עבודה שמתעדכנת כל כמה שניות ומשנה באופן מדויק את טמפרטורת זרם האוויר, לחץ האוויר, הזווית, הגובה מעל הגידול ופרמטרים נוספים".
המלחמה בשאריות ההדברה
בנוסף לבעיית העישוב, שוק החקלאות מתמודד עם מלכוד קשה: כדי למנוע ממזיקים לפגוע בתוצרת בסמוך לקטיף, החקלאים נאלצים לרסס. כתוצאה מכך, ירקות ופירות רבים נתפסים בבדיקות עם שאריות הדברה גבוהות. רשתות השיווק ומותגי הירקות הבלעדיים אינם יכולים להרשות זאת לעצמם – גילוי של שאריות הדברה בירק ממותג פוגע קשות במוניטין, שלא לדבר על בריאות הציבור. הטכנולוגיה של "עתיד שדות" מציעה פתרון: החלפת חלק מהריסוסים בזמן הגידול, ומרבית הריסוסים לקראת סוף הגידול, בטיפול באוויר חם.
"אנחנו לא מבטיחים פתרון קסם שיחליף 100% מהכימיקלים בכל הגידולים בכל עונה", מסביר אנדר. "זהו עסק מורכב וטווח הבטיחות לגידול הוא צר – הטמפרטורה חייבת להיות מדויקת כדי לא לצרוב את הגידול. אבל בגידולים מסוימים ובתנאי שדה מסוימים אנחנו מסוגלים להחליף 30%, 70% ואף 100% מהכימיקלים בשלב האחרון של הגידול, וחלק מהכימיקלים גם בשלבי הגידול הראשוניים יותר. המטרה היא להפחית משמעותית את השימוש בחומרים הללו, במיוחד בשלבים האחרונים כדי למנוע שאריות הדברה גבוהות במזון".
פיילוטים בגרמניה וצרפת
עד כה גייסה "עתיד שדות" כמיליון דולר. כעת נמצאת החברה בעיצומו של סבב גיוס שני בהיקף של כ-800 אלף דולר. הגיוס מיועד להשלמת שלב הייצור של המכונות המתועשות הראשונות ויציאה לפיילוטים בשווקים הגדולים באירופה – צרפת וגרמניה – שבהם החקלאות האורגנית מגיעה לכ-20% מהשוק.
אתם מכוונים גם לחקלאות שאינה אורגנית?
"בוודאי שכן, כל חקלאי ישמח להפחית את השימוש בחומרי הריסוס שלו, אבל בשלב הראשוני, קל יותר להיכנס ולהתחיל בחוות אורגניות, שם מחפשים כל הזמן פתרונות לבעיית העשבייה, שבחוות אלו אין לה פתרון בריסוס".
בנוסף, החברה מגישה בימים אלו בקשה לקרן היוקרתית EICAccelerator של תוכנית Horizon Europe של האיחוד האירופי, המעודדת פרויקטים טכנולוגיים מחוללי שינוי סביבתי וחקלאי.
כיום פועלות שתי מכונות ניסיוניות של החברה בשטח: אחת במושב לכיש, בפיילוט בחברת "ענבי טלי", והשנייה במשק האורגני "חביביאן" שבמושב הודיה, לאחר שסיימה בהצלחה פרויקט גדול באזור השרון.
החזון: הצלחה ישראלית וגלובלית
כשאסא אנדר נשאל מה נחשב בעיניו כהצלחה, הוא אינו מהסס: "החזון שלנו הוא שלא יהיה ירק על השולחן בבית ישראלי – ובשלב הבא באירופה ובקליפורניה – שלא יעבור טיפול בחום מספר פעמים במהלך הגידול. אנחנו רוצים להפחית בצורה דרמטית את שאריות חומרי ההדברה במזון של כולנו. בנוסף, כשמסתכלים על המציאות החקלאית, הרגולציה מוציאה עוד ועוד חומרים משימוש, והחקלאים נשארים ללא פתרונות. בעוד 30 שנה, השוק ייראה אחרת לגמרי – חלק גדול מחומרי ההדברה ייעלמו באופן טבעי וייכנסו יותר ויותר פתרונות רובוטיים. המטרה שלי היא להגיע לכך שכל משק שמחזיק כיום מרסס כימי, יחזיק לצדו מכונת חום. זו גאווה ישראלית עצומה להוביל מהפכה סביבתית, טכנולוגית ובריאותית כזו דווקא מכאן".
בשיתוף עתיד שדות אגרוטק
