ההחלטה של צעירים וצעירות לעזוב את משפחותיהם ולעלות לישראל, ולהתגייס לשירות צבאי כאזרחים ישראלים, היא מהצעדים המובהקים של שייכות ומחויבות עמוקה לחברה הישראלית. אבל היא גם מציבה אתגר ייחודי: חייל בודד הוא, בראש ובראשונה, עולה חדש, הנדרש להתמודד עם קשיי השירות בלי העוגן המשפחתי היומיומי שרוב החיילים נשענים עליו - שיחת טלפון הביתה, ארוחת שישי, חיבוק.
במהלך השירות: מעטפת שרואה את כל התמונה
לאורך השירות, החיילים הבודדים מתמודדים לא רק עם אימונים ומסגרת צבאית תובענית, אלא גם עם עומס פרקטי ורגשי שרוב חבריהם ליחידה לא נדרשים אליו: ניהול חשבון בנק, הוצאת רישיון נהיגה, ולעיתים גם מקום לבלות בו סוף שבוע כשאין בית לחזור אליו. התוכנית לחיילים בודדים של נפש בנפש ו-FIDF נבנתה כדי לתת מענה לפער הזה - מהשלבים לפני הגיוס, דרך כל תקופת השירות, ועד אחריו.
הכתובת הראשונה והזמינה ביותר היא הקו החם של התוכנית, הפעיל 24 שעות ביממה שבעה ימים בשבוע. כל חייל בודד וחיילת בודדה יודעים שבכל שעה, בכל בעיה - בירוקרטית, כלכלית, אישית או רגשית, יש למי להתקשר ולקבל מענה. מאחורי הקו עומד צוות יועצים בחמש שפות שונות, בעלי ניסיון והיכרות מעמיקה עם המערכת הישראלית והיחידות הצבאיות. אבל מעבר להיכרות המקצועית, ליועצים יש גם משהו שאי אפשר ללמוד מהצד: כולם היו חיילים בודדים ביחידות השונות. הם זוכרים את התחושה של ליל שישי בבסיס, ושל הרגע שבו אין משפחה במרחק נסיעה קרוב. ההיכרות הזו מהבטן, ולא רק מהראש, היא זו שהופכת את הליווי למדויק ואמין במיוחד.
מעבר לליווי הפרטני, אנחנו בונים סביב החיילים הבודדים קהילה של ממש: אירועי חג וגיבוש לאורך השנה ומפגשים בין החיילים הבודדים, שיוצרים רשת תמיכה של קבוצת שווים שמבינה מה זה אומר לשרת בלי משפחה בסביבה.
היום שאחרי: העלייה השנייה
אם השירות הצבאי הוא אתגר אחד, השחרור הוא אתגר אחר, ולא פחות מורכב. בקרב אנשי המקצוע שעוסקים בקליטת חיילים בודדים, נהוג לכנות את הרגע הזה כ"עלייה שנייה": מעבר נוסף, לא פחות דרמטי מהעלייה הראשונה, מהמסגרת הצבאית הברורה והתומכת אל תוך חיים אזרחיים עצמאיים.
בצבא, המטרות היו מוגדרות מראש, והיתה מסגרת שלמה; פיקוד, שגרה, קורת גג וארוחות, דאגה לצרכים הבסיסיים. ביום שאחרי השחרור, כל זה נעלם בבת אחת. הצעיר או הצעירה נדרשים לקבל לבד החלטות גורליות: איפה לגור, מה ללמוד, איך להתפרנס. וכל זאת בעודם חווים מחדש את הריחוק הגיאוגרפי והתרבותי מהוריהם, כפי שחוו ביום שעלו ארצה בפעם הראשונה. ללא מענה ממוקד בשלב הזה, הלחץ המצטבר עלול לפגוע ביכולתם להכות שורשים בארץ לטווח ארוך, ואף להוביל למשברים אישיים ותעסוקתיים.
לצד האתגר האזרחי-לוגיסטי, יש גם את הצד הרגשי, שלעיתים קרובות הוא הקשה מכולם. השירות הצבאי, ובמיוחד בשנים האחרונות, מפגיש את החיילים הבודדים עם חוויות אינטנסיביות ורוויות מתח. כאשר החוויות הללו דורשות עיבוד, חזרה אל בית ריק, ללא התמיכה של הורה או בן משפחה קרוב, הן מייצרות פער רגשי עמוק. החוסן הנפשי לא נבנה רק מהיכולת "להסתדר בכוחות עצמו", אלא מתוך הידיעה שיש מרחב בטוח לפרוק, להתייעץ ולעבד את מה שעברו.
האינטרס הלאומי שבליווי ארוך הטווח
התוכנית לחיילים בודדים של נפש בנפש ו-FIDF, הפועלת בשיתוף פעולה עם מרכז הבודדים של צה"ל, מלווה את העולים מכל רחבי העולם מתוך הבנה שהמחויבות לחייל הבודד אינה מסתיימת בשחרור. הדאגה לבריאותם הנפשית ולקליטתם המיטבית היא חובה מוסרית חברתית, אך גם אינטרס לאומי מרכזי - שכן היא מבטיחה כי הצעירים הללו יוכלו לבנות כאן את ביתם ולהשתלב כאזרחים מובילים ותורמים.
המענה למשוחררים: מרכז החוסן, מנטורינג וקהילה של בוגרים
כבר בשבועות הראשונים שלאחר ה-7 באוקטובר זיהינו ב"נפש בנפש" שהמלחמה הזו תשאיר את סימניה על חיילינו הבודדים הרבה מעבר ליום הקרב, ושהיקף החשיפה לחוויות קרביות קשות, יחד עם היעדר עוגן משפחתי בארץ, יצריכו מענה נפשי מובנה ומתמשך ביום שאחרי השחרור. מתוך ההבנה הזו הקמנו מרכז חוסן יחד עם FIDF והמרכז הרפואי שיבא, המיועד לחיילים ולחיילות הבודדים המשוחררים שלנו, המספק ליווי וטיפול מקצועיים לעיבוד החוויות מהמלחמה: מפגשים אישיים עם אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש, כלים להתמודדות עם תסמיני דחק וחרדה, וליווי מותאם אישית למי שחווה קרבות, אובדן או פציעה, כל זה ללא עלות. עד היום נעזרו במרכז 184 חיילים וחיילות בודדים משוחררים.
לצד מרכז החוסן השקנו גם תוכנית מנטורינג חדשה המיועדת למשוחררים. המנטורים בתוכנית אינם חיילים משוחררים, אלא אנשי ואנשות מקצוע שעברו הכשרה ייעודית בעולם המנטורינג. אלה מגיעים מתחומים מקצועיים מגוונים, ומתעניינים בליווי אישי של חיילים בודדים בצעדיהם הראשונים באזרחות הישראלית - מהחלטות לגבי לימודים ותעסוקה ועד התמודדות עם הבירוקרטיה האזרחית החדשה.
במקביל, אנחנו מקיימים אירועים וכנסים ייעודיים למשוחררים, שנועדו לשמר את הקהילה גם אחרי שהמסגרת הצבאית המשותפת נעלמת. כדי שהחיבור והתמיכה ההדדית שנוצרו בשירות לא יתפוגגו ביום שאחרי, אלא ילוו את הבוגרים גם בצעדים האזרחיים הראשונים שלהם.
החיילים המשוחררים זקוקים לתמיכה מעשית בשלב הזה: ליווי בקבלת החלטות לגבי לימודים ותעסוקה, סיוע בהתמודדות מול הבירוקרטיה האזרחית, שמחליפה את הבירוקרטיה הצבאית, ותחושת שייכות למקום ולקהילה ברגע שבו הם הכי חשופים לבדידות. השילוב של תמיכה נפשית, ליווי מעשי וקהילה הוא זה שמאפשר למעבר הזה, שנקרא לא בכדי "עלייה שנייה", להצליח.
המעבר לאזרחות הוא רגע משמעותי במיוחד עבור צעירים אלו, שרבים מהם עלו לישראל בגפם ובחרו לשרת ולהגן על המדינה. לצד המעטפת הרגשית והפרקטית, אנחנו מלווים אותם גם כאזרחים - בלימודים, בתעסוקה, בקהילה ובבית. המטרה שלנו היא לא רק ללוות אותם במעבר, אלא לאפשר להם להכות כאן שורש: להקים משפחות, להתפתח מקצועית ולהפוך לחלק פעיל ותורם בחברה הישראלית. כי מדינה שיודעת ללוות את בניה ובנותיה מרצון, גם ביום שאחרי המדים, לא רק גומלת להם היא מבטיחה לעצמה דור של אזרחים איתנים ותורמים.
הכותבת היא סמנכ"ל פיתוח בישראל ושותפויות בתוכנית לחיילים בודדים של נפש בנפש ו-FIDF
בשיתוף ארגון נפש בנפש
