חלום בלהות. רק כך ניתן להגדיר את חוויותיהם הקשות של שחר ישראל בוטבול, ובן זוגו זיו, תושבי שדרות, ביום ה-7 באוקטובר. עם הישמע האזעקה הראשונה הבינו השניים כי הם נמצאים בפתחו של אירוע חסר תקדים, גם ביחס לשדרות המופגזת. "חצי שעה לאחר האזעקה הראשונה נדהמנו לשמוע קרבות ירי מחלון הבית שלנו", משחזר בוטבול בבעתה. "הוצאנו את הראש מהחלון וראינו מול עינינו טנדר של מחבלים. זה היה כמו משחק שוטרים וגנבים, בין כוחות צבא ומשטרה לבין מחבלים, ממש מתחת לבית, פשוט מטורף".
למעשה מהאזעקה הראשונה בשבת ועד יום שני בשעות הצהריים, היו השניים ספונים בממ"ד ביתם ורק כאשר התקבלה הודעה רשמית כי הצבא השתלט על העיר החליטו לשים את דרכם דרומה. "זה היה פינוי עצמאי", מסביר בוטבול. "ארזנו דברים במטרה לברוח לכיוון אילת. בדרך היינו עדים למראות שלא מהעולם הזה. שלוליות דם, הרס וחורבן. כך למשל ראינו ניידת משטרה שנסעה נגד כיוון התנועה, עם חלונות מנופצים לאחר שחטפה ירי כבד, ראינו משאית שחטפה טיל RPG וממש התפרקה, וחלונות של בתים מצדי הדרך שהתפרקו לחלוטין מיריות".
היציאה מאזור הסכנה לא הביאה עמה רגיעה נפשית, והמראות והחוויות הקשות שחוו התפתחו לכדי פוסט-טראומה קשה. "מאז ה-7 באוקטובר אני סובל מהתקפי חרדה בתדירות גבוהה ומרגישות לרעשים. כל צליל קטן שמטרגר אותי פשוט גורם לי להתרסק. מדובר בלילות עם מינימום שעות שינה, וגם השינה המועטה שקיימת מלווה בסיוטים", חושף בוטבול.
במקביל להתמודדות האישית, חווה זיו בן זוגו משבר עמוק ומתמשך. "זיו הוא עובד סוציאלי המתמחה בטיפול במתמודדי נפש. מרבית מטופליו התגוררו בקיבוצים ובמושבים שספגו את המכה הקשה ביותר. כתוצאה מכל מה שעברנו זיו לא היה מסוגל לחזור לעבוד במשך שנתיים וגם אני, כבעל משרד פרסום עצמאי, איבדתי את החשק לעבוד ושמחת החיים שלי נעלמה לחלוטין", הוא מתוודה בכאב.
השינוי החיובי הראשון החל כאשר בני הזוג הוזמנו לריטריט שהתקיים על ידי ארגון נפגעי פעולות איבה בקיץ 2025. בוטבול מעיד כי הגיע ללא ציפיות מוקדמות: "לא הכרתי את עולם הריטריטים אבל הלכתי בראש פתוח ובלב חפץ", הוא אומר. "חשבתי שאם זה משהו שיכול לעזור לי, שווה לנסות".
הריטריט הראשון התקיים במצוקי דרגות. "זהו מקום מדברי וקסום עם שקט שאי אפשר לתאר במילים", מתאר בוטבול. "סדר היום כלל מעגלי שיח, סדנאות כתיבה אינטואיטיבית, יוגה, אקרו-יוגה, סדנאות צלילים, תרגולי מיינדפולנס ופעילויות העצמה מגוונות. ככל שחלפו הימים קלטתי שהריטריט הזה גורם לי לשינוי מדהים. הוא פשוט העניק לי איזושהי נקודת אור ויצר מרחב בטוח להיות עם אנשים שמבינים בדיוק מה עברתי".
ההשפעה הבלתי מבוטלת של הריטריט הראשון ניכרה באופן מיידי גם אצל זיו שחזר לאחר כשנתיים לעבוד. "הפגישה עם האנשים והשיח שנוצר שם החזירו לו את היכולת ליצור תקשורת מחדש ולהשתקם", מסביר שחר.
בהמשך השתתפו השניים בריטריט נוסף שהתקיים בנתניה ובו הושם דגש מוגבר על זמן חופשי ושיח בלתי פורמלי בין המשתתפים. לפני חמישה חודשים חזר הזוג להתגורר בשדרות, לאחר תקופה ארוכה בתל אביב. את היכולת להשתקם ולחזור למסלול תולה בוטבול, בין היתר, בריטריטים אותם עבר. "הריטריטים האלו העניקו לי ולזיו מרחב בטוח לנשום, משהו שאין לנו ביום-יום. התקווה שלי היא שהם יימשכו וירפאו עוד אנשים שזקוקים לכך".
מענה מקצועי ואנושי מדויק
מספר נפגעי פעולות האיבה האזרחיים בישראל עומד כיום על 99,156 אזרחים - 51,171 נשים ו-47,985 גברים. מתוך נפגעי פעולות האיבה, 49,113 מוכרים כנכים בדרגות שונות. ארגון נפגעי פעולות איבה הוכרז בשנת 1998 על ידי מדינת ישראל, הכנסת ושר העבודה והרווחה כארגון היציג של נפגעי פעולות איבה. נוכח אירועי ה-7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל" זינק מספר החברים והצפי הוא שמספר זה עוד צפוי לטפס, מאחר והטיפול בבקשות להכרה על ידי הביטוח הלאומי עדיין מתקיים.
נוכח השינויים במבנה הארגון והאתגרים החדשים העומדים לפניו מונתה לאחרונה עו"ד ענבר חן מאירי לתפקיד מ"מ מנכ"ל הארגון. "נוכח אירועי האיבה בישראל, ובמיוחד מאז 7 באוקטובר 2023, שהותירו אחריהם עשרות אלפי נפגעים ומשפחות הזקוקים לטיפול, לשיקום ולתמיכה לאורך שנים, ובעיקר לניהול של תהליכי צמיחה לאחר הטראומה, נכנסתי לתפקיד בתחושת שליחות עמוקה ומתוך הבנה של גודל האחריות המונחת על כתפיי וכתפי העובדים בארגון והשותפים שלנו בארץ ובעולם", היא מעידה. "התחלנו בתהליכים שיובילו את הארגון לשלב הבא בהתפתחות שלו - לחזק את מה שכבר נבנה, לזהות את האתגרים וההזדמנויות שלפנינו, ולפעול יחד למען מענה מקצועי, אנושי ומדויק יותר".
"החזון שלי הוא להוביל ארגון מקצועי, אנושי, יוזם ומחובר לשטח. אני מאמינה שהשלב הבא של הארגון ייבנה יחד מתוך הקשבה, שותפות, אחריות ואמונה ביכולת שלנו לעשות טוב יותר, ולהשפיע על חייהם של רבים. עומדים בפנינו כעת אתגרים רבים וביניהם קידום הליכי חקיקה לטובת חברי הארגון, בניית בתי שיקום במודל בית הלוחם, הקמת מתחמי גוף-נפש, מיצוי זכויות משפטיות עבור החברים, מתן הלוואות, סלי סיוע, חלוקת מלגות, הקמת היכל הנצחה לאומי לנפגעי פעולות האיבה ועוד. עבורי, השליחות אינה רק לתת מענה למה שקרה אתמול אלא לבנות עבור נפגעי פעולות האיבה את המחר".
אייבי מוזס, יו"ר הארגון מוסיף כי "הארגון צועד לעידן חדש. בשנים האחרונות, לצערנו הרב, גדלנו באופן משמעותי במספר החברים, וזו מגמה מתמשכת. יחד עם הגידול הזו ניצבת הנהלה חזקה ומקצועית, שמובילה תהליך משמעותי שמטרתו להתאים את הארגון למציאות החדשה ולצרכים המשתנים של נפגעי פעולות האיבה. השנה הקרובה צפויה להביא עמה שינויים והתפתחויות רבות, הן בתחום הדיגיטלי והן בשירותים, בתוכניות ובמענים שאנו מעניקים לחברינו. אנחנו מסתכלים קדימה ופועלים לבניית ארגון מתקדם, נגיש וחזק יותר, שיהיה שם עבור כל אחת ואחד מחבריו".
בשיתוף ארגון נפגעי פעולות איבה
