מדינת ישראל נמצאת עדיין במציאות מורכבת של מלחמה בכמה חזיתות וטראומה קולקטיבית, שמציבה עומס חסר תקדים על מערכת הבריאות. בתוך המציאות הזאת הצורך במטפלים איכותיים בבתי החולים, בקהילה, בבריאות הנפש ובגריאטריה גדל מאי פעם. הקמפוס האקדמי לאֲחָיוּת במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא), המסונף לחוג לאֲחָיוּת באוניברסיטה העברית, שהוקם עוד בשנת 1950, מוביל בשנים האחרונות מהפכה שקטה: מספר הסטודנטים בו שולש לכ־1,200 לומדים, וכעת מציג הקמפוס תפיסה חדשנית להכשרת "האחות של 2030".
"אֲחָיוּת היא לא רק מקצוע שמבטיח פרנסה יציבה – זו שליחות של ריפוי וחיבור", מסבירה ד"ר אפרת דנינו, מנהלת הקמפוס האקדמי וחברה בהנהלת בית החולים. "אנחנו נמצאים כיום במפגש בין שלוש מציאויות: המצב הביטחוני והחברתי, הגעת דור צעיר שרוצה להתקדם ולהשפיע במהירות והשפה והחשיבה שלו שונות, וכניסת הבינה המלאכותית. מתוך אלה עשינו התאמות עמוקות בתפיסת ההכשרה".
חשיפה מוקדמת לשטח
אחד האתגרים המרכזיים הלאומיים הוא מחסור באחיות ופתיחת מרכזים רפואיים חדשים עתידיים. המענה של האקדמיה בשמיר מתבטא בגמישות ובמודלים חדשים של למידה. לצד תוכניות ייחודיות כמו "כשירות כפולה" (למשל לימודי אחיות ופרמדיקים במקביל ולהיפך, פרמדיקים לאחיות), כשהשינוי המהותי כיום הוא מודל ה"נתיב האישי".
במסגרת תוכנית זו, לצד לימודי הליבה, הסטודנטים מחוברים לשטח כבר בשלב מוקדם מאוד. הם מלווים במנטורים מהצוות הקליני ומהקהילה ונחשפים למגוון תחומי העשייה המקצועית – מגריאטריה, בריאות האישה ועוד ועד חדשנות טכנולוגית. כולל מתן סדנאות לאסטרטגיות למידה, תקשורת חברתית והתמודדות עם לקויות למידה. "אנחנו רוצים שאנשים לא רק יבואו ללמוד, אלא יעסקו במקצוע וישפיעו על עתידו", מציינת ד"ר דנינו. "החשיפה המוקדמת והייעוץ הארגוני הצמוד והמותאם אישית מאפשרים לכל סטודנט לבחור את מה שמתאים לו אישיותית ומקצועית עוד במהלך הלימודים, לא רק כחשיפה אלא בהתנסות וליווי של אנשי צוות מהשטח".
קבלת החלטות בעידן ה-AI
בעולם שבו המידע הופך לנגיש בלחיצת כפתור, התפקיד האקדמי משתנה. "היום אנחנו לא רק מקנים ידע ומיומנויות – הידע הוא בסיס בלבד. בעידן ה-AI הידע זמין, והאתגר הוא ללמד איך להשתמש בו נכון, להטיל ספק ולקבל החלטות במצבים של אי־ודאות", היא מבהירה.
תהליך הלמידה בקמפוס הפך לחווייתי וטכנולוגי מתקדם: שימוש בטכנולוגיית XR וסימולציות מורכבות המדמות תרחישים מהשטח, כגון התמודדות עם אלימות כלפי צוותים. בנוסף פותחו כלי גיימינג לימודיים לנושאים מורכבים. לצד החדשנות הטכנולוגית מושם דגש נרחב על החוסן הנפשי ומניעת שחיקה של הלומדים, באמצעות סדנאות מגוונות כגון מיינדפולנס וכלים להתמודדות רגשית המשולבים בשגרת הלימודים.
"אנחנו לא מסתפקים בללמד ידע וטכניקה – אנחנו מגדלים בני אדם מקצועיים ערכיים. המטרה היא לייצר איכות לומדים, שיהיו שומרי הסף של המטופלים ובני משפחותיהם", מסבירה ד"ר דנינו.
ההיבט הערכי תופס מקום מרכזי בהוויית הקמפוס. הקמפוס מפעיל פורום פעיל לגיוון והכלה ומקדם למידה מולטי־דיסציפלינרית משותפת לאחיות, רופאים מתמחים ואנשי רפואה צבאית. לצד זה, השפעות הלחימה ניכרות בכל פינה. "איבדנו בוגרים וילדים של בוגרים בשנים האחרונות", משתפת ד"ר דנינו. "הקפדנו להנציח אותם – קראנו חדר על שם אחד הבוגרים ובכניסה לבית הספר מופיעים סטיקרים של הנופלים, כדי שנלך לאורם. במערכת הבריאות כולנו רקמה אנושית אחת".
מהו החזון לעתיד מבחינתך?
"המטרה שלנו היא לא רק לייצר כמות לומדים, אלא איכות לומדים שתישאר בשטח ותוביל אותו", מסכמת ד"ר דנינו. "אנחנו אחראים על איכות הכשירות, הלימוד והערכים – כדי לייצר את דמות האח והאחות הטובים ביותר, שיידעו לקבל החלטות ערכיות ולהיות שם באמת עבור המטופלים ובני משפחותיהם. לכן המטרה שלנו היא הרבה יותר מהעברת ידע. אנחנו רוצים ללמד כיצד לקבל החלטות ברגעים לא פשוטים".
