כ–4,000 ממשתתפי המסיבות, אשר שרדו את התופת בשבעה באוקטובר ועוד עשרות אלפי צעירות וצעירים ממרחב העוטף ומאזורי הלחימה ביישובי הדרום, מתמודדים עם השלכות קשות ומנסים להשתקם מהזוועות שעברו. גם שנה לאחר האסון רבים אינם מסוגלים לתכנן את העתיד, לשוב לעבודה, להשתלב במסגרת ו/או לנהל שגרת חיים "נורמטיבית". מדובר בקבוצה משמעותית של צעירות וצעירים בגיל 20–30 שנמצאים בשלב פיתוח מסלול חייהם כבוגרים צעירים, והמציאות שיבשה את יכולתם לעצב ולבנות את עתידם המקצועי.
עוגן אקדמי ומקור צמיחה
"צומחים באחוה", שיזמה האקדמית אחוה, הינה תוכנית תקדימית וראשונה מסוגה לשיקום באמצעות כניסה לאקדמיה. "המדובר בתוכנית חשובה בסל התוכניות שמציע מיזם יובלים לנפגעי המסיבות ולצעירים מאזורי הלחימה. המיזם פועל בשותפות בין משרד הרווחה, קרנות הביטוח הלאומי וג'וינט-אשלים, ומטרתו להציע לנפגעים מגוון תוכניות לקידום חוסן, שיקום, צמיחה מטראומה וחזרה למסלול החיים. הנפגעים מתמודדים עם השלכותיה של מציאות איומה, שטרם היתה כמותה בישראל. חזרה ללימודים וסיום לימודים אלו תהליכים חשובים בשיקום, ומיזם יובלים מנגיש אותם לנפגעים", אומרת גל בלוה, מנהלת מיזם יובלים מטעם משרד הרווחה, קרנות הביטוח הלאומי וג'וינט-אשלים.
"התוכנית פותחה באמצעות מיטב אנשי האקדמיה והפסיכולוגיה ומבוססת על עקרונות מעולמות התוכן של השיקום, הטיפול בטראומה ובינוי קהילות, שבהם יש למכללה ניסיון עשיר", מספרת ד"ר מיכל רביבו, דיקן הסטודנטים של האקדמית אחוה. "הבאנו עקרונות אלו למיזוג ייחודי המותאם לקהל היעד ולמציאות המורכבת שנוצרה, כמעטפת שתאפשר לשורדים ולצעירים מאזורי הלחימה לשוב למסלול החיים ולצמוח מתוך הטראומה. הנחת היסוד לתוכנית, המגובה מחקרית, היא תפקידה הקריטי של ההשכלה הגבוהה בבניית דימוי עצמי וביצירת תחושת ערך ומשמעות, ומעבר לכך, כמקדמת מסוגלות וחוסן אישי וקהילתי". "'צומחים באחוה' מצטרפת לסדרת יוזמות של המכללה, המעניקה מענה אקדמי-מקצועי-חברתי פורץ דרך לחברה הישראלית בכלל ולדרום בפרט. אחוה מעמידה צוותי טיפול וסגלי מחקר להבנת הטראומה של שבעה באוקטובר ולהצעת כלים להתמודדות עמה. למכללה יש מחויבות מלאה לפיתוח קהילת קמפוס משגשגת, המהווה עוגן אקדמי ומקור צמיחה ותקווה לסביבתה בימי שלום ומלחמה כאחד", מדגישה פרופ' יפעת ביטון, נשיאת המכללה.
המכינה, שתיפתח במכללה בדצמבר, תאפשר כניסה הדרגתית ללימודים לתואר ראשון, תוך בירור מקדים של תחומי העניין והיכולות של כל אחד ואחת מהמשתתפים בה. היא תאפשר התפתחות אישית, חברתית ותעסוקתית הבונה תחושת ייעוד, מסוגלות ותקווה, במקביל למיצוי של זכויות והזדמנויות. התוכנית תיתן מענה לכ–100 משתתפים ומשתתפות בעלי מכנה מאחד ו"תדר" משותף, אשר יהוו קהילה חברתית עם תחושת ערך גבוהה.
להשגת מטרות אלו שולבו בתוכנית ארבעה מרכיבים: במישור האקדמי ישולבו בתוכנית קורסים קדם אקדמיים וקורסים אקדמיים המהווים נקודות זכות לתואר. כך ניתן יהיה לסייע בפיתוח של מיומנויות למידה ותחושת מסוגלות וגם לאפשר טעימה ממשית מקורסים אקדמיים, אשר יסייעו למשתתפים לדייק את הבחירה בתחום הלימודים המתאים להם. במקביל ללימודים תשלב התוכנית ליווי צמוד של אנשי מקצוע מומחים מתחום הפסיכולוגיה השיקומית שיעניקו מעטפת נפשית-רגשית-תפקודית למשתתפים, ולא פחות חשוב מכך, הדרכה וליווי לסגל האקדמי בהקשר של הוראה רגישת טראומה. פיתוח קהילה סטודנטיאלית תומכת הוא מרכיב שלישי וחשוב בהצלחת התוכנית.
לקהילה מגובשת יש כוח רב, והיא מעניקה לחבריה תמיכה חברתית, תחושת שייכות, ביטחון וחוסן. ברמה הפרקטית יש לקהילה ביטויים שונים, החל בלמידה משותפת ועד לאוזן קשבת ותמיכה רגשית במצבי משבר. התוצאה הברורה היא מניעת נשירה ושיפור הישגים. במקביל תפעל הקהילה הסטודנטיאלית להידוק קשרים עם הקהילות באזור במסגרת מרכיב המנהיגות והתרומה לקהילה, ליצירת תחושת ערך ומשמעות. לצעירים תפקיד מפתח בשיקום החברתי והכלכלי של הדרום וחבל התקומה והתוכנית מעניקה מרחב המאפשר התפתחות אישית ומקצועית, תוך שמירה על קשר הדוק עם קהילות האם ותרומה לבנייתן.
בניית יסודות נפשיים, אקדמיים ותפקודיים
השכלה גבוהה הינה מפתח למוביליות תעסוקתית, כלכלית וחברתית והיא חיונית לתהליכי שיקום, במיוחד בפריפריה הדרומית שחווה טראומה מתמשכת. גם בשגרה עומדים בפני תושבי הדרום חסמים רבים לכניסה ולהתמדה באקדמיה. אבל חלק מהצעירים שהיו מסוגלים להשתלב באקדמיה לפני שבעה באוקטובר לא יכולים לעשות זאת כיום. פרופ' יוני גז, ראש התוכנית לתואר שני בפסיכולוגיה בפקולטה לפסיכולוגיה, המכללה האקדמית אחוה: "צעירים שפגשו טראומה חריפה באופן ישיר עלולים למצוא עצמם מתקשים לחזור לשגרת עבודה וללמידה אינטנסיבית, הדורשת עמידה בלחץ ומסגרת זמנים, ריכוז וקשב, ומתקשים להגדיר את המענים הדרושים להם. חלק מהם מתמודדים עם חרדות, קושי בקבלת החלטות ויישומן והתנהגות פסיבית ונמנעת, או לחלופין הכחשת הטראומה וניסיון להתנהג כרגיל ולסרב לקבלת עזרה, מה שעלול לפגוע בהם בטווח הארוך. לעתים הצעירים עצמם אינם מודעים להשפעת האירועים על תפקודם, ובני המשפחה והחברים הם אלו שרואים את השינוי בהתנהגות ואת התגובות הרגשיות המועצמות. בתוכנית 'צומחים באחוה' יש תהליך הדרגתי של חזרה לתפקוד, המתחיל בבניית יסודות נפשיים, אקדמיים ותפקודיים רחבים".
"האקדמית אחוה חרטה על דגלה להיות אקדמיה משרתת קהילה בתחומי המומחיות שלה. לכן הקמנו לפני מספר שנים את מרכז אחוה לטיפול ושיקום נפשי המעניק שירותים מותאמים, זמינים ומסובסדים לקהילה. כששמענו על המיזם של קרנות הביטוח הלאומי וג'וינט אשלים לא היה לנו ספק שאנחנו רוצים להיות חלק מסל המענים הזמין לצעירים וצעירות שורדי המסיבות ויישובי העוטף והדרום", מסכמת ד"ר אתי גרובגלד, מנכ"לית המכללה, מומחית בתחום הנוירופדגוגיה.
