טבעי לגמרי כי בפתיחת כתבה אודות האבטחה האזרחית בישראל, יתייחס פיני שיף, מנכ"ל הארגון הארצי של חברות האבטחה לגופו של נושא. אך פיני, מי שעולם התוכן המקצועי שלו החל בשנת 1974 באבטחה הממלכתית בתעופה הישראלית, בתפקידי ניהול ופיקוד בכירים, מעדיף בפתיחת הדברים להתייחס בכמה מילים לחברה הישראלית.
החברה הישראלית אשר "תשעה חודשים טרם השבעה באוקטובר, שוסעה ופולגה ע"י מכונת שקר, הסתה פרועה, יהירות פוליטית, קללות ושיסוי כלפי כל מי שאינו נמנה על המחנה הפוליטי בהנהגת השלטון. אותה הנהגה אשר דהרה בארוגנטיות לנושא אחד בלבד - להפיכה משטרית, ולמען רעיון הזוי זה, עשתה שימוש יום יומי בקללות וכינויי גנאי כלפי 'הבוגדים, האנארכיסטים, המשתמטים', שמיד למחרת פרוץ המלחמה, הצטרפו כאיש אחד ליחידות הלוחמות ולטייסות, בד בבד עם הקמה מהירה של מנגנוני התנדבות לניהול המשק. אותה מחאה אשר זכתה לכל כינויי גנאי, הפכה בין לילה לארגון להצלת העורף הישראלי, תוך הפגנת נאמנות ורוח התנדבות לאומית שטרם נראתה בחברה הישראלית".
"האם המלחמה הנוראה הזאת תהיה מחולל השינוי בחברה הישראלית", הוא שואל? "האם התרעלה של ישראל הראשונה וישראל השנייה תעלם מחיינו? האם שמאל, מילה אשר מצביעה בסה"כ על תמרור פניה, תחדל מלהיות מילה נרדפת לבוגדים? האם הפתיל הקצר של הנהג הישראלי, האזרח שממתין לתורו, השכן הרגזן, האיש ברחוב, האם כל אלו ישכילו להבין כי לכל איש ואשה, יש בן משפחה, ידיד, חבר, שכן, מישהו, אשר איבדו את עולמם? האם נהיה סבלניים יותר, פחות ארוגנטיים, נשנה את שפת הדיבור למתונה יותר, מכבדת יותר? אם כל אלו לא ישתנו, הרי שנפילת בנינו ובנותינו הייתה לשווא. אם לא נשכיל להבין שהמלחמה הזאת לא נכפתה עלינו רק בחיסול החמאס אלא גם בשינוי אורחות חיינו בדמוקרטיה הישראלית, אזי איבדנו את הערכים עליהם קמה מדינת ישראל".
עדיפות עליונה: תנאי ההעסקה של העובדים
ועכשיו לאבטחה האזרחית בישראל. הארגון הארצי של חברות האבטחה בישראל הוקם בשנות ה-40 במתכונת מצומצמת, שתאמה את צרכי המשק של אותן שנים. בשנת 2006 הוקם הארגון בגרסתו החדשה ע"י פיני שיף, וחברי ההנהלה שלצידו. כיום מונה הארגון כ-110 חברות אבטחה המעסיקות בין 90 ל-100 אלף אנשי אבטחה בתפקידיהם השונים במגזר הציבורי והפרטי בישראל. בגופים המאובטחים ניתן למנות את משרדי הממשלה, גופי התשתית, תחנות כח, מקורות המים, תעשיות ביטחוניות, אסדות הנפט והגז בים, גופי תקשורת, מפעלי מערכת הביטחון, בתי הזיקוק, מסופי הדלק, בתי החולים, מוסדות החינוך, קניונים, רשויות מקומיות, נמלי תעופה, בתי מלון ורבים אחרים.
"ניתן לומר שחברות האבטחה מהוות את כוח האבטחה השלישי במדינת ישראל אחרי צה"ל והמשטרה. נוכח ההיקף העצום של העובדים ואלפי הלקוחות, ארגון הגג שלנו הוא המעסיק השלישי בגודלו במדינת ישראל", אומר שיף.
מה מאפיין את הארגון בראשו אתה עומד?
"ארגון חברות האבטחה הוא ארגון מאוד רגולטיבי, וחברות האבטחה פועלות על פי רגולציה מוגדרת של חטיבת האבטחה במשטרה, בהיותה הגורם המקצועי הקובע את הקריטריונים לגיוס אנשי האבטחה וסוגי ההכשרות השונות הנדרשות מהם. רגולטור נוסף הוא המשרד לביטחון לאומי העוסק בכל נושא הרישוי, לרבות רישוי לנשיאת נשק למאבטחים, רישוי ארסנל הנשק של חברות האבטחה ומנגנון הפיקוח עליו. מדובר בנושא בעל רגישות עליונה.
"רגולטורים נוספים הם משרד העבודה אשר אמון על כל חוקי העבודה של אנשי האבטחה בישראל וכן ההסתדרות הכללית, המסדירה במשותף עם הארגון, אחת למספר שנים, הסכם קיבוצי שמגדיר את רמות השכר של אנשי האבטחה בישראל, את תנאיהם הסוציאליים ואת חובות המעסיקים כלפיהם. הסכמים אלו מקבלים תוקף של צו הרחבה על ידי שר הכלכלה והופכים לחוק אשר חל על כל חברת אבטחה במדינה, גם אם אינה חברה בארגון הארצי".
אתם ארגון עובדים או ארגון מעסיקים?
"הארגון חבר שנים רבות בנשיאות המגזר העסקי במדינת ישראל, הכוללת את 13 המעסיקים הגדולים במשק. הנושא העומד בראש סדר העדיפויות שלנו הוא תנאי ההעסקה של העובדים. בסופו של יום, העיסוק בענף, אינו בסולם האטרקטיבית במשק הישראלי, אין בו זוהר, הוא מתקיים בכל תנאי מזג האוויר ונמצא בחיכוך עם קהל מכל גווני האוכלוסייה. התגייסות לתפקידי האבטחה מחייבת מספר שלבים. בהימצא התאמה נדרש המועמד לעבור ראיונות של מנהלי משאבי אנוש באותן חברות, בהנחה והוא נמצא מתאים הנתונים שלו מועברים לשלושה גורמים: משרד הבריאות, משטרת ישראל והמשרד לביטחון הפנים. לאחר אישורם חייבים המועמדים לעבור מבחן פסיכולוגי קליני שרק לאחריו הם מיועדים להכשרה. ימי ההכשרה אינם מקשה אחת. הם מתחילים ב-4 ימים בקורס בסיסי ויכולים להימשך גם חודשיים בתפקידים מורכבים יותר, כמו במקרה של המאבטחים במעברים היבשתיים שמנוהלים על ידי רשות שדות התעופה. מתוך כ-90 עד 100 אלף העובדים בענף, רק כ-40 אלף הם מאבטחים חמושים. כל היתר עושים תפקידים של בידוק, ותפקידים אחרים שאינם דורשים הכשרות מורכבות".
מאבטחה פיזית נייחת לאבטחה ניידת
פיני שיף (76) גויס בשנת 1974 למערכת הביטחון והוא נמנה על דור המייסדים של אבטחת התעופה בארץ ובעולם - ממקימי ומייסדי חטיבת הביטחון בנתב"ג (לדבריו גוף האבטחה הטוב ביותר במדינת ישראל). בעברו עסק גם באבטחת אל על בחו"ל ובאבטחת שגרירויות, בין היתר כנספח הביטחון בשגרירות ישראל בקהיר. לאחר 20 שנות עיסוק בתחומים אלו מונה כסמנכ"ל ברשות שדות התעופה. בשנת 2005 ביצע פרישה מוקדמת ונענה אז לפניית חברות האבטחה בישראל להקמת הארגון ומאז הוא מכהן כמנכ"ל הארגון.
קיימת תפיסה לפיה לא תמיד נשמרות זכויות עובדי האבטחה כנדרש. כיצד מתגברים על זה?
"ענף האבטחה הוא כאמור ענף מאוד רגולטיבי ומפוקח מאוד. החשב הכללי באוצר אמון על בדיקת חברות האבטחה באמצעות ביקורות שכר כדי לוודא שההסכמים הקיבוצים שגובשו בין הארגון מול ההסתדרות מתבצעים במלואם ע"י חברות האבטחה ואין חלילה מצב בו העובדים מקופחים בשכרם. יתרה מכך, גם הארגון וההסתדרות מקיימים מנגנון אכיפה אשר בודק מטעמנו במשותף שזכויות העובדים נשמרות".
נושא השכר והתנאים הנלווים עבר שיפור משמעותי בשנים האחרונות, עובדי אבטחה זוכים כיום לתנאים זהים לעובדי מדינה (פנסיה וקרן השתלמות, שי לחגים וכו'). הביקוש המוגבר לאבטחה משפיע על רמת השכר. על בסיס ההסכמים הקיבוציים, ללקוח קיימת השפעה על רמת השכר. הביקוש למאבטחים במאפיינים מסוימים גורם לערך שעה גבוה. קיימת הלימה בין תנאי השכר לרמת הביקוש, ואטרקטיביות העיסוק מושפעת מכך במישרים.
משבר הקורונה ומלחמת חרבות ברזל
משבר הקורונה והתקופה שלאחריו, הייתה גורם השפעה קריטי על יכולת הגיוס לאבטחה. עובדים רבים אשר שהו בחל"ת וקיבלו דמי אבטלה משך תקופה ארוכה, חישבו מסלול מחדש באשר לעתידם המקצועי, ולא חזרו לעבודתם הקודמת בחברות האבטחה. המחשבה בדבר שינוי קריירה השפיעה מהותית על עקומת הביקוש.
"המצב כיום התייצב אם כי לא ברמה מספקת", אומר שיף. "טרם התאוששנו ממשבר זה, נחתה עלינו מלחמת ה-7 לאוקטובר. בהיותם של המאבטחים בוגרי יחידות קרביות, כעשרים אלף מהם גויסו למילואים. הגיוס המסיבי הביא למחסור משמעותי במיוחד בגופי התשתית הלאומים החיוניים. המלחמה הביאה עמה ביקוש אדיר להצבת מאבטחים גם בגופים אשר קודם לכן לא אויישו במאבטח דוגמת: שכונות מגורים, גני ילדים, מפעלי תעשייה, המרחב הציבורי ורבים נוספים. מסיבות ברורות המענה מוגבל, וניתנת עדיפות לגופי האבטחה המסורתיים".
לאן הולך עולם האבטחה בשנים הקרובות?
"נכון להדגיש שהאבטחה כיום היא חלק אינטגרלי מגופים ועסקים רבים. הרציפות התפקודית בשגרה ובחירום, אינם יכולים להתקיים ללא אבטחה. מנהלי הביטחון והקב"טים הינם שותפים מלאים לגופי המטה וההנהלות בכל גוף מאובטח. בשנים האחרונות קיימת מגמה לעבור מאבטחה נייחת לאבטחה ניידת פריפריאלית, בגופים בהם תפישת האבטחה מאפשרת זאת. שילוב הטכנולוגיה, מאפשר צמצום מסוים של כוח האדם. מרכזי שליטה ואמצעים טכנולוגים מתקדמים בשילוב עם הגורם האנושי, מהווים מודל אבטחה אשר הולך ותופש מקום במעגלי האבטחה במתחמים שונים. יחד עם זאת אין ולא יהיה אי פעם תחליף מלא לגורם האנושי".
>>> לאתר החברה
בשיתוף ארגון חברות האבטחה
