מיד עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" גייסה פדרציית ניו יורק (UJA) יותר מחצי מיליארד שקלים לטובת יישובי הגבול, המפונים וחיילי צה"ל. הייתה זו רק שריקת הפתיחה של הגוף המייצג את הקהילה הגדולה בארצות הברית, המלווה את מדינת ישראל עוד מערב הקמתה. הפדרציה עומדת מאחורי רבות מעצרות התמיכה בישראל המתקיימות בניו יורק בימים אלו. באמצעות המנכ"ל בישראל, השר לשעבר איציק שמולי, מזרימה הפדרציה חמצן ליישובי קו העימות בעוטף עזה ובצפון, לרבבות המפונים ולארגוני הסיוע התומכים בהם. בימים אלה חורש שמולי את הארץ, מנטר את הצרכים וכבר דאג להעברתם של יותר מ-130 מיליון שקלים לראשי הישובים, לארגוני הסיוע ולחיילי צה"ל.
כיפת ברזל דיפלומטית ומאמץ הסברתי
"הפדרציה הבינה מהרגע הראשון שיש פה מאבק על הבית, על יכולתה של ישראל להתקיים בשלום ובביטחון", אומר שמולי. "לכן ההתגייסות היא חסרת תקדים. הפדרציה מסייעת לגייס את התמיכה הפוליטית הנדרשת בארצות הברית - מהבית הלבן דרך כל הממשל הפדרלי, הסנטורים, המושלים וראשי הערים. מדי יום נערכות בארצות הברית עצרות תמיכה גדולות, בהשתתפות דמויות פוליטיות מובילות. הקונגרס מאוחד והממשל שולח לישראל סיוע חסר תקדים ומספק מטריית הגנה דיפלומטית. כל זה לא מגיע סתם, ישנם הרבה מאוד גורמים בארצות הברית שאחראים לתמיכה הזאת, והפדרציה היהודית של ניו יורק נמצאת בראשם. היא מובילה את המאמץ הפילנתרופי בישראל ומתפקדת כאגף למשימות מיוחדות, הנמצא בכל המקומות בהם הממשלה הייתה צריכה כבר לתת מענה".
נראה שחלק לא קטן מהמאבק הוא הסברתי. סרטונים של אמריקאים התולשים מודעות עם צילומי חטופים ישראלים מועלים לרשת כל הזמן.
"אין ספק שיהדות ארצות הברית נלחמת במספר חזיתות, שאחת מהן היא הקרב ההסברתי, שחלק ניכר ממנו מתרחש ברחובות מנהטן ובקמפוסים. הפדרציה משקיעה מאמצים אדירים במאבק נגד גל האנטישמיות הגואה במדינה, וזאת מלחמה עיקשת במגמה מסוכנת שכבר גבתה חיי אדם. ישנם קרבות רחוב על כל מודעה של חטוף והפדרציה רואה בכך קרב של ממש על הלגיטימציה של מדינת ישראל לפעול ובעיקר להשאיר את הדרישה להשבת החטופים על סדר היום העולמי. עם זאת צריך גם להסתכל על התמונה המלאה: מדינות מערביות וחברות מערביות תומכות בנו. הן מבינות שלא מדובר רק בתקרית מזעזעת מקומית במזרח התיכון אלא בחלק מאותו מאבק כלל-עולמי על הערכים שינחו את המערב: חופש, דמוקרטיה, זכויות אדם, כבוד האדם - לעומת כוחות אחרים שקוראים תיגר על אותם הערכים. אנחנו בפדרציה פועלים ללא לאות יחד עם שגרירות ישראל באו"ם וגופים אחרים כדי להבטיח שהתמיכה הנרחבת הקיימת נשמרת".
מענקי חירום להצטיידות רשויות
את הסיוע שמספקת כיום פדרציית ניו יורק לישראל מגדיר שמולי כ"נושאת מטוסים חברתית-כלכלית". "בשלושה שבועות גייסנו יותר מחצי מיליארד שקלים ", הוא מתגאה. "כל הפדרציות באמריקה גייסו כבר 650 מיליון דולר. הכסף הזה הולך למקומות בהם הממשלה מתקשה לתת מענה כוללני, מקיף ויסודי למשבר, עם דגש על תמיכה בעורף. כולנו ראינו שמי שמחזיק כיום חלק גדול מהנטל זו החברה הישראלית, בגיבוי אדיר של פילנתרופיה עד שהממשלה תיכנס פנימה. הפדרציה היא החלק המוביל של המאמץ הזה. כל יום אני נמצא באזור אחר - מקריית שמונה עד אילת. ממפה צרכים, ומזרים סיוע חירום לשטח, ממש כמו האגף למשימות מיוחדות בצרכי החירום של החזית והעורף".
ספר על הסיוע שניתן.
"ישנן ארבע קטגוריות בולטות. הראשונה היא מוכנות והיערכות למיגון בצפון. הפדרציה היא הארגון הראשון שהגיב לצורך לבצר את קו ההגנה שם. כל רשות מקומית בקו העימות הצפוני, מהחרמון ועד נהריה, קיבלה מאיתנו מענקי חירום להצטיידות.
הקטגוריה השנייה היא נפגעים ומפונים. הענקנו מענקי חירום לכל הרשויות המקומיות הרלוונטיות ואנו נותנים לכל מי שנפגע וצריך, ממש עוברים קהילה-קהילה ומעניקים תמיכה לנפגעים. אנחנו מגיעים למרכזי הפינוי בים המלח, באילת ובטבריה ומסייעים שם במסגרות חינוך לילדים ולנוער - כולל חינוך מיוחד. עוד אנו מייצרים פעילות לאזרחים הוותיקים שנפגעו, טיפול בטראומה ומענה לצרכים תזונתיים".
"הקטגוריה השלישית היא בתי חולים וארגוני הצלה. כל בתי החולים הקדמיים בצפון ובדרום קיבלו מענקים משמעותיים כדי שיוכלו לתפקד במקרה של אירוע רב נפגעים. שינענו אליהם כמויות ענק של ציוד רפואי. זה היה, ועדיין, מאמץ לוגיסטי אדיר יחד עם הטסת כמויות אדירות של ציוד צבאי כדי לסגור פערים. מנהלי בתי החולים אפילו לא היו צריכים להתקשר כדי לבקש משהו - אנחנו יזמנו את הפניה וכבר בטלפון הראשון עדכנתי אותם על התמיכה הגדולה. תרמנו למד"א, לזק"א, לאיחוד הצלה, שהיו שם בקו הראשון באותה שבת ארורה, ואנו תומכים גם בארגוני סיוע שתומכים באוכלוסיות רבות בסיכון ומשנעים מזון ותרופות לאלפי אזרחים שנותרו נצורים בערים שהתפנו. הקטגוריה הרביעית היא תמיכה בעסקים קטנים בהיקפים גדולים, על ידי מתן מענקים והלוואות ללא ריבית".
מול צרכי חירום נרחבים כל כך, כמעט בכל רחבי הארץ, איך מחליטים על סדרי העדיפויות?
"אני חושב שהניסיון שלי כשר לשעבר שניהל משרד ענק בתקופת הקורונה, מאפשר לי לראות תמונת מצב כוללת מתוך הפרטים ולגזור ממנה מדיניות ואסטרטגיה. אך עיקר ההחלטות מגיעות מהחיבור ההדוק שלנו לשטח, כשהפדרציה בניו יורק נותנת אמון מלא בגיבוש ההמלצות שאנו שמים על השולחן. אנו משתדלים להבין ממקור ראשון את הצרכים, לראות אותם בעיניים, לקלוט את היקף הדברים. כשאתה נמצא בחניתה ורואה שגדר היישוב היא למעשה גדר הגבול ושחסר שם ציוד לכיתת הכוננות - אתה מבין את המשמעות ומה צריך לעשות. בבית החולים נהריה סיפרו לי שניתן להפעיל רק שלושה מתוך שמונה חדרי ניתוח עקב חוסר מיגון, כך שמייד היה ברור שצריך לסייע. בפגישה עם מפוני בארי בים המלח שמענו שאין להם מענה לצרכיהם הדחופים, אפילו טיפול בטראומה, ונרתמנו לסייע. עוד אנו תומכים משמעותית במשפחות החטופים במטה שהוקם. את התחושות הקשות של הכאב, הזעם והיגון אנו מתעלים לעשייה בלתי פוסקת.
מה היית ממליץ לממשלה?
"מדיניות הממשלה חייבת להיות הרבה יותר רחבה ומכילה. אי אפשר לחשוב עכשיו במונחים של שמירת מסגרת התקציב, דרושה הרחבה משמעותית - והנתונים המאקרו-כלכליים מאפשרים אותה. נהגנו כך בתקופת הקורונה וראינו שבסוף המשבר ישראל חזרה לעלות על פסי צמיחה. עוד על הממשלה להחליף דיסקט ולהבין שאינה יכולה לנהל את המשבר מהמשרדים בירושלים, שמורגלים לחשוב ב"סיילוס" ומתקשים לתת מענה מתואם ורב תחומי לאתגרי ענק. עליה לתת סמכויות ותקציבים לראשי האוכלוסיות המקומיות, המכירים את אוכלוסייתם וצרכיה. הם יידעו לתת מענים. אי אפשר אחרת. זו צריכה להיות אבן הראשה של האסטרטגיה. ארגוני החברה הישראלית צריכים רק להשלים אותם, לא להחליף אותם".
>>> לאתר החברה
בשיתוף פדרציית ניו יורק
