מלחמת "חרבות ברזל" היא ללא ספק משבר ביטחוני מהחמורים שידענו מזה עשרות שנים, עם השפעות דרמטיות ביותר על אורח חיינו, הן במישור האישי והן במישור העסקי. השפעות אלה מייצרות שיתוק של ממש בסקטור העסקי בטווח הקצר, אשר מטבע הדברים ילך ויפשיר ככל שיעבור הזמן, אך בהחלט נדמה כי נחוש השפעות משמעותיות גם לטווח ארוך יותר.
עדיין מוקדם לנתח בשלב זה את מידת ההשפעה של המלחמה, אך מה שברור הוא כי תחול הרעה במדדים העיקריים של המשק, לרבות עלייה חדה בגירעון הממשלתי כתוצאה מגידול בתקציבי הבטחון ופיצוי אזרחים ועסקים, פיחות חד שכבר התרחש בשער השקל, ירידה בצמיחה או מעבר לצמיחה שלילית כתוצאה מהשבתת פעילות של חברות רבות, כתוצאה ממגבלות ביטחוניות ו/או הימצאותם של עובדים בשירות מילואים ועוד.
בנוסף, צפוי שיהיו נגזרות משניות למשבר, כגון אפשרות להורדת דירוג האשראי של המדינה וגידול בהוצאות הריבית; העלאת מיסים בגלל הצורך לממן את הגידול בתקציבי המדינה; גידול בתשומות של עסקים שיביא להעלאה מחודשת של האינפלציה; עלייה בשיעור חדלות הפירעון של עסקים ועוד.
ראוי לציין גם כי המשבר תופס אותנו בנקודת בעייתית, לאחר תקופה של חוסר יציבות כתוצאה מהמחלוקות הפנימיות בחברה הישראלית וכן משבר ההייטק העולמי, אירועים שכבר הביאו לפגיעה מוחשית בתעשיית ההייטק בישראל, וכן כתוצאה מסביבת הריבית הגבוהה והאינפלציה העולמית.
חברות מוטות ייצוא נפגעו פחות
באשר לשוק ההון, ניסיון העבר מלמד (ראו את התרשים המוצג כאן), כי בחלק הראשון של רוב המלחמות או המבצעים הצבאיים המשמעותיים, חלה ירידה משמעותית במחירי המניות, אך ברוב המקרים (למעט מלחמת יום הכיפורים ומבצע "חומת מגן") חל תיקון משמעותי יחסית מהר. קשה מאוד לחזות את ההשפעה של האירועים הנוכחיים על שוק ההון בעוד כשנה, אך הניסיון ההיסטורי מצביע על כך ששוק ההון מתאושש פעמים רבות גם מאירועים קשים. הוא גם מראה, כי החלק המכריע של הירידות בשוק ההון מתרחשות בתחילת האירועים או בסמוך אליהם.
ניתוח שוק המניות ברזולוציה דקה יותר, מעלה כי ההשפעה על ענפי המשק השונים אינה זהה. מתוך נתוני המסחר במניות בתקופה הקצרה יחסית מ-5 לאוקטובר עד 26 באוקטובר עולה, כי מדד ת"א 125 ירד בתקופה זו ב-15%, בעוד שמדדי הבנקים והבנייה ירדו בשיעור חד יותר של כמעט 20%, ולעומת זאת ענפי הטכנולוגיה והתעשייה נפגעו פחות (11%-13%). בחלוף 40 יום כבר תיקנו המדדים חלק מהותי מן הירידות כך שמדד ת"א 125 ירד ב-9%, מדדי הבנקים והבנייה ירדו בשיעור בכ-11%, וענפי הטכנולוגיה והתעשייה בכ-6.5% בלבד.
ניתן לומר ככלל, כי חברות מוטות ייצוא נפגעו פחות, כתוצאה מכך שלא חלה פגיעה בפעילות לקוחותיהם. גם הפיחות בשער החליפין תרם לשיפור הרווחיות של חברות אלה.
חברות עם מינוף גבוה עלולות להיקלע למשבר
באשר למגזר העסקי, ההשלכות הנרחבות של המלחמה על מצבן של חברות רבות, יחד עם חוסר הוודאות הכלכלי לגבי העתיד והתקופה שתידרש למשק לחזור לקדמותו, יבואו בסופו של יום לידי ביטוי גם בדיווח הכספי של החברות. דוחות אלה נועדו לשקף את המצב העסקי הנוכחי של החברה, תוך הסתמכות בין היתר על אומדנים מהותיים והנחות סבירות לגבי אירועים שיתרחשו בעתיד. בחודשים הקרובים החברות הציבוריות יידרשו לדווח על התוצאות העסקיות שלהן לשנת 2023, ומנהלי החברות יידרשו להעריך עד כמה תהיה חזקה השפעת המלחמה על עסקיהן. הערכה זו תקבל ביטוי בבחינת שווי נכסי החברות, ובפרט הצורך ברישום ירידות ערך.
לכך יש גם השפעה על סוגיית העסק החי, בפרט על אותן חברות שנכנסו לתקופה מאתגרת זו עם מינוף גבוה ורווחיות נמוכה או שלילית, כך שהזעזוע שהתרחש עלול להביאן למשבר פיננסי חמור.
צפוי שמנהלי החברות ינקטו כבר עתה בצעדים הנדרשים להקטנת הנזק הפיננסי של השפעת המלחמה על עסקיהן. יתכנו פיטורים של עובדים שאינם הכרחיים בטווח הזמן הקרוב, או הוצאה לחל"ת, כאשר ניצנים ראשונים לכך כבר נראו בחברות קמעונאות שונות. בנוסף, ניתן לצפות לתהליך התכווצות, לפחות בטווח הקצר, בקרב החברות וזניחת פעולות או פעילויות שאינן הכרחיות. בהקשר זה ניתן לומר שההיסטוריה מלמדת, כי בתקופות משבר דווקא חברות שהעזו ויצרו מנופי צמיחה עתידיים, תוך כדי ראיה קדימה, היו אלה שיצאו מחוזקות עם היציאה מן המשבר. כמובן שלצורך כך אותן חברות אמורות היו להגיע לתקופה זו עם כיסים עמוקים ויכולות פיננסיות משמעותיות. ההערכה אם כן, היא שחברות שהגיעו מוכנות לתקופה משברית זו וינצלו אותה לצמיחה עתידית, צפויות להתחזק ואילו חברות קטנות, חסרות יכולת פיננסית ויכולת עמידות, צפויות להתקשות להתמודד מול האתגרים המשמעותיים.
להימנע מאופטימיות יתר ומפסימיות יתר
לאור כל הנ"ל, המשבר אליו נכנסו יציב אתגרים מהותיים גם בפני מעריכי השווי, אשר יצטרכו לבחון, בשיקול דעת ובזהירות, את השלכות המשבר על ההנחות המהותיות ושיקולי הדעת שעליהם התבססו בהערכת אומדנים שונים, שעשויים להשפיע על שווי הנכסים המוערכים. מדובר בסוגיות דרמטיות ביותר, העלולות במקרים קשים להביא להפסדים של עשרות ואף מאות מיליוני שקלים עבור חברות מסוימות.
ראשית נציין, כי הגם שכיום רוב החברות טרם פרסמו את דוחותיהן לרבעון השלישי, לא צפויה השפעה על תוצאות רבעון זה, שהסתיים בדיוק שבוע לפני תחילת הלחימה. על כן, סוגיית עיתוי הערכות השווי הדרמטיות, להבדיל מסוגיית תוצאות ההערכות, הינה קלה יחסית, שכן בהתאם לתקינה החשבונאית, יש צורך לבצע הערכות שווי אלה רק בהתקיים סימנים לירידת ערך, או בבדיקה בדוחות השנתיים המבוצעת בכל מקרה. כאמור, השפעות חרבות ברזל תימדדנה לראשונה בדוחות 31.12.2023 בכל מקרה.
באשר לתוכן ההערכות, יש לדעת, כי בהערכות שווי רבות ומשמעותיות, כגון הערכות שווי מוניטין, ככל שיתקבלו החלטות על הפחתת ערך המוניטין או מחיקתו לחלוטין, לא ניתן יהיה להשיב את ערכו בחזרה בעתיד. זאת אומרת, גם אם בעתיד מצב הדברים יחזור לקדמותו, לא יהיה ניתן לבטל את ההפסד מירידת הערך שנרשם. על כן, שמרנות יתר ומבחני רגישות לתרחישים הרעים ביותר, עלולים להביא לנזקים גדולים, לא פחות מאופטימיות יתר.
האתגרים שיעמדו לפתחם של מעריכי השווי צפויים להיות רבים ומורכבים:
1. בעיתות משבר באופן כללי וכך כמובן גם היום, השוק מתאפיין במיעוט עסקאות ובפעילות פחותה משמעותית. על כן, נסבול מהיעדר תצפיות מספקות על תנאי השוק (דוגמת מחירים, תשואות ומכפילים).
2. כמו כן, מאחר ומדידת שווי הוגן נסמכת על מכירה "רגילה", אין לקחת בחשבון עסקאות שנעשו בסיטואציות של כפייה, בהם אחד הצדדים כפה על הצד השני לבצע את העסקה במחיר הנמוך ממחיר השוק, תוך ניצול המצוקה הכלכלית בה שרוי הצד שנכפתה עליו העסקה, דבר אשר עלול לקרות בימים אלו יותר מבעיתות שגרה.
3. אתגר נוסף הינו האתגר שבבחירת הפרמטרים העסקיים בהם נשתמש לבניית תחזית תזרים המזומנים. יש להניח שבעת ביצוע הערכות השווי, טרם ישקע האבק מעל תוצאות הלחימה, וענפים רבים יהיו שרויים בחוסר וודאות באשר למתווה ההתאוששות, חזרת הביקושים להיקפם המקורי, חזרת העובדים למקומות העבודה ועוד.
4. נוסף על הסימנים הפנימיים, ישנם גם סימנים חיצוניים לירידת ערך כמו ירידה במחירי שוק, ביקושים והשלכות מאקרו אחרות, כגון אינפלציה, עלייה בריבית במשק ובגידול בפרמיית הסיכון המדינתית.
בשורה התחתונה, בכל הקשור להערכות בדוחות השנתיים הקרובים, על החברות ומעריכי השווי יהיה צורך לבחון את המצב בקפידה ובזהירות, ולהימנע הן מאופטימיות יתר והן מפסימיות יתר, שכן אלו עלולים להביא לתוצאות בעייתיות מאד. לאור אי הוודאות הרבה הצפויה להישאר איתנו עוד זמן מה, ייתכן כי יהיה נאות יותר לבצע את הערכות השווי, תוך שקלול הסתברויות לתרחישים שונים, מאשר לבצע היוון של תחזית אחת כפי שמקובל בשגרה. כמו כן, יתכן כי חברות מסוימות אף ינקטו בגישה של ביצוע הערכות שווי נוספות ברבעון העוקב, ככל שיגיעו למסקנה שהדבר יסייע לקבל החלטות מושכלות יותר.
הכותבים הם השותפים המנהלים בפירמת Moore Financial Consulting. הפירמה עוסקת בהערכת שווי וייעוץ כלכלי לחברות המובילות במשק ומהווה חלק מרשת Moore Global הבין-לאומית, המיוצגת בישראל על-ידי משרד רו"ח ליאון-אורליצקי. השירותים שהפירמה מציעה כוללים: הערכות שווי, בדיקות נאותות, ליווי בהנפקות, תוכניות עסקיות, ניתוח מבנה ההון והחוב של חברות, ניתוחים ענפיים, מחקרי שוק ועוד.
למאמרים נוספים >>> Moore Financial Consulting
בשיתוף Moore Financial Consulting
