השבעה באוקטובר שינה את חיינו כאן לנצח. היקף הקורבנות הבלתי נתפס, הזוועות, האכזריות, החטופים והחטופות, המלחמה, הפחד, האבל, חוסר הוודאות, חוסר האמון.
הרבה תקדימים כואבים נקבעו בבוקר הנורא ההוא, כמו גם בשעות והימים שאחריו. ביניהם גם השיעור העצום של נשים - חיילות, אזרחיות, קשישות, נערות וילדות - שנפגעו במתקפה הקשה, לצד ההיקף חסר התקדים של לוחמות גיבורות, שסיפוריהן מהדהדים בחברה הישראלית כולה.
אבל מלחמת "חרבות ברזל" תשנה לנצח לא רק את חייהם של הנפגעות והנפגעים, של הניצולות והניצולים, המשפחות המפונות והמשפחות הרבות מספור שעולמן נחרב. היא תשנה את החיים של כולנו. אין בית בישראל שלא יידרש להתמודד עם השלכות המלחמה וכנראה שאין אחד או אחת שלא יזדקקו לסיוע, פיצוי, שיקום או מענה כזה או אחר מהמדינה.
כדי שזה יקרה, כדי שנוכל להתחיל לחשוב על שיקום ועל התאוששות בעתיד הנראה לעין, ממשלת ישראל תהיה חייבת לשנות באופן דרמטי את אופן פעילותה, ובפרט לטפל באזורי עיוורון שלמים הנוגעים ליותר ממחצית האוכלוסיה.
מלחמות אינן משפיעות באופן זהה על כלל האוכלוסיה. למצבי חירום, ובוודאי למצב החירום הקיצוני אליו נקלעה ישראל לפני כחודשיים, יש השלכות ייחודיות על נשים, נערות, ילדות וילדים, וישנן השלכות המשפיעות עלינו באופן מוגבר. נשים נפגעו והותקפו באופן שונה בשבעה באוקטובר, נשים מתמודדות עם סוגים שונים של טראומות, נשים נפגעות יותר בשוק התעסוקה, נפגעות יותר מסגירת או צמצום מסגרות החינוך ונתונות לסכנת אלימות גוברת בבית ובחוץ בעיתות חירום. לנשים נדרשים מענים שונים בתחום הבריאות והרווחה והרשימה עוד ארוכה מאוד.
השפעה מוגברת על נשים
בין המאפיינים הרבים של התקופה הרחוקה שלפני המלחמה בלטה באופן מדאיג גם ההתעלמות היסודית והשוטפת של מקבלי ההחלטות ממקומן ומצרכיהן של נשים בישראל. מספר השרות בממשלה היה מן הנמוכים, בכל עשרות משרדי הממשלה נותרה מנכ"לית אחת בלבד וסוגיות רבות הנוגעות לנשים בישראל - להגנה עליהן מאלימות, למקומן במערכת המשפטית, במרחב הציבורי, במערכת הפוליטית ובעמדות בכירות - נפגעו במכוון או שפשוט נדחקו הרחק אל סוף סדר העדיפויות הממשלתי.
למרבה הצער, מגמה זו לא השתנתה גם בעולם שאחרי פרוץ המלחמה. "קבינט המלחמה" מורכב מגברים בלבד; בקבינט המדיני-ביטחוני חברות שתי נשים בלבד מתוך 15, אחת מהן במעמד משקיפה; הממונה על סוגיית החטופים והנעדרים הוא גבר; בקבינט החברתי-כלכלי - זה שהוסמך על ידי הממשלה לטפל בכל ההיבטים האזרחיים של השלכות המלחמה חברות שלוש נשים בלבד מתוך 20 חברים, אחת מהן במעמד משקיפה; ולתפקיד "פרויקטור המלחמה", זה שינהל את הליכי השיקום האזרחיים, נבחר גבר לאחר שנבחנו לתפקיד גברים בלבד.
בהקשר זה חשוב לציין כי בניגוד לכל אלו, דווקא במנהלת "תקומה" לשיקום העוטף בראשותו של תא"ל (מיל') משה אדרי, הנהנית כנראה מעצמאות לא מבוטלת, מכהנות שורה של נשים מוכשרות ומנוסות.
למספרים האלו יש השפעות מיידיות על סדרי העדיפויות ועל פעילות הממשלה ברמה היום-יומית. כשנשים לא נמצאות מסביב לשולחן, נושאים בעלי משמעות, המשפיעים על כלל האוכלוסייה, אך הינם בעלי השפעה מוגברת על נשים, נערות, ילדות וילדים - פשוט אינם מקבלים מענה. כשקולן של נשים נדחק לסוף סדרי העדיפויות, כשהצרכים האמיתיים שלהן אינם מונחים בפני מקבלי ההחלטות, אין פלא שסוגיות כבדות משקל טרם קיבלו התייחסות, משאבים או פתרונות מצד המדינה.
אין מענים אמיתיים
את ההשלכות אפשר לראות כבר עכשיו, הן עומדות מול עינינו עוד משלביה הראשונים של המלחמה. קשה היה לראות, בין דמעות ההתרגשות, את היעדרה של אשה לצידו של הממונה על סוגיית החטופים והנעדרים בעת שקיבלה המשלחת הישראלית את שתי החטופות הראשונות ששוחררו, וקשה להמשיך ולשמוע את ההתעלמות של הממונה מהיבטים ייחודיים הנוגעים להגנה על הנשים החטופות מפשעי מלחמה נוספים, בוודאי לנוכח העדויות הנוראיות מהשבת השחורה.
באותה מידה אי אפשר היה שלא לעצור את הנשימה למול קמפיין "ישראל מתחמשת" של המשרד לביטחון פנים, שמחמש ללא מגבלה כיתות כוננות בכל הארץ ומפיץ כמויות אדירות של נשק בחברה האזרחית, תוך יצירת סיכון מיידי לאזרחים ולאזרחיות, ובפרט לנשים ולמשפחות החיות תחת איום אלימות, ותוך כדי זלזול מוחלט של השר הממונה בהשלכות הקשות שעלולות להיות למהלך כזה על ביטחונן של נשים בבית ובחוץ.
אך אפשר לספור כבר עכשיו את ההורים, ובפרט את האימהות הרבות שכבר נאלצו להתפטר, שנאלצים לצאת לחל"ת או לצמצם את אחוזי המשרה שלהן בהיעדר מענה חינוכי ממוגן לילדים וילדות בכל רחבי הארץ. אפשר גם להצביע על סוגיות תעסוקתיות רחבות שאינן מקבלות מענה במתווה הפיצויים של האוצר, הנוגעות לנשים, לאמהות ולהורים. אפשר מנגד להתרשם מהמספר האין-סופי של עובדים ועובדות סוציאליות המנסים לתת מענה לכמות בלתי נתפסת של נפגעות ונפגעים, בהתנדבות וללא הקצאת משאבים מספקת מצד המדינה, ואפשר למנות אוכלוסיות פרטניות רבות שאין להם מענים אמיתיים, ביניהן גם אימהות חד-הוריות ונשים מהחברה הערבית הנפגעות גם מגל ההסתה וההתנכלות הקשה ששטף את הארץ כולה, נשים חסרות מעמד ועוד ועוד.
נדרש ייצוג שוויוני לנשים
כדי שנוכל להתחיל לחשוב על שיקום החברה הישראלית ועל התאוששות ממלחמת אוקטובר הנוראית, נדרש שינוי של 180 מעלות בתפיסות ובהתנהלות של ההנהגה. נדרש ייצוג שוויוני לנשים סביב כל השולחנות, נדרשים נתונים עדכניים על הצרכים של נשים ילדות וילדים מכל הארץ ומכל חלקי החברה, וממשלת ישראל חייבת להתחיל, כבר עכשיו, לשים את הזרקור על כל אותם האזורים שנותרו חשוכים במשך תקופה ארוכה ולהתחיל לייצר מענים לכל האוכלוסיה הישראלית, לא רק לחצי ממנה.
הכותבת היא מנכ"לית שדולת הנשים בישראל
