חיפוש

"80 אחוזים ממקרי העיוורון ניתנים למניעה באיתור מוקדם וטיפול מתאים"

עמותת "לראות" לחקר בריאות העין ומניעת עיוורון בישראל, פועלת להגברת מודעות הציבור לחשיבות הטיפול המניעתי במטרה לצמצם את מספר האנשים הנפגעים ממחלות עיניים. נדין הולנדר, מנכ"לית העמותה, מספרת כיצד משתלבת הפעילות השגרתית גם בימים אלה עם צוותי העמותה המסייעים למפונים מצפון ודרום, ומבצעים עבורם בדיקות ראייה בהתנדבות

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
תגובות:

קריאת זן זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ובהגשה נוחה לקריאה

לרכישת מינוי
ד"ר יהונתן בהיר בודק מטופלת במלון בטבריה מפונה מהצפון | צילום: פרטי
ד"ר יהונתן בהיר בודק מטופלת במלון בטבריה מפונה מהצפון | צילום: פרטי
ד"ר יהונתן בהיר בודק מטופלת במלון בטבריה מפונה מהצפון | צילום: פרטי
ד"ר יהונתן בהיר בודק מטופלת במלון בטבריה מפונה מהצפון | צילום: פרטי
יובל גמליאל, בשיתוף עמותת "לראות"
תוכן שיווקי

עיוורון מוגדר כמצב של היעדר כושר הראייה, חלקו או כולו, כשהסטטיסטיקה מדברת על כ-1,500 מקרי עיוורון חדשים מדי שנה, רק בישראל. אדם מוגדר כעיוור כאשר שדה הראייה שלו נמוך מ-20 מעלות, וזאת בהשוואה לראייה תקינה שמספקת שדה ראייה של 180 מעלות, כשהיכולת להבחין בפרטים אינה תקינה. מטבע הדברים העיוורון נחשב לאחת המוגבלויות הפיזיות הקשות ביותר, אולם מסתבר שברוב המקרים ניתן לצמצם את התפתחותו באמצעות רפואה מונעת, ומי שעומדת בחזית הפעילות בנושא זה היא עמותת "לראות" לחקר בריאות העין ומניעת עיוורון בישראל.

נדין הולנדר | צילום: פרטי
נדין הולנדר | צילום: פרטי
צילום: נדין הולנדר
צילום: נדין הולנדר

אבחון ומניעה לכל הגילאים
"כיום ניתן להציל כ-80 אחוזים ממקרי העיוורון באמצעות טיפול רפואי, במידה והחולה מגיע בזמן לטיפול. לכן קיימת חשיבות עליונה באבחון מוקדם ובקיום בדיקות עיניים שגרתיות לאורך השנה, ובמיוחד לאחר גיל 50", אומרת נדין הולנדר, מנכ"לית העמותה. "בכל שנה מתווספים אלפי מתעוורים חדשים ואנשים הסובלים מראיה ירודה, ובאמצעות שיתוף פעולה בין רופאים, חוקרים והציבור הרחב אנו משיגים את מטרותינו".

מה הן המטרות שהביאו להקמת העמותה?
"עמותת 'לראות' נוסדה בשנת 2006 במטרה לממן מחקר למניעת עיוורון ולהגביר את מודעות הציבור לחשיבותו של הטיפול המניעתי, כדי לצמצם את מספר האנשים הנפגעים ממחלות עיניים בישראל. הנהלת העמותה פועלת לצד מועצה מדעית המורכבת ממדענים, רופאי עיניים בכירים מישראל ומחו"ל ונציגי חברות עסקיות. העמותה אף נבחרה להיות גוף מייעץ למשרד הבריאות בנושאי בריאות העין, תחום תרופות וטכנולוגיות חדשות.

"עמותת 'לראות' מתמקדת בין השאר בנושאי מחקר על מחלות גנטיות של הרשתית, בראשן, רטיניטיס פיגמנטוזה - קבוצת מחלות גנטיות שפוגעות ברשתית, וגורמות לתאים שבה למות מבלי שהגוף מצליח לחדש אותם. המחלה גורמת לצמצום בשדה הראייה ולטשטוש הראייה, שעם השנים הולכת ומתדרדרת. במרוצת השנים הפכה הרפואה המונעת למטרת העל שלנו, ואנו מתמקדים בכך עד היום".

מה הכוונה ברפואה מונעת?
"בימי שגרה אנו מציעים מגוון שירותים בתחום הרפואה המונעת, ובכללם שירות בדיקות עיניים עד הבית שמגיע לקשישים ולאנשים עם מוגבלויות בכל הארץ. הבדיקות הללו ניתנות בעיקר למבוגרים בבתי אבות, מתנ"סים ובתי דיור מוגן. כ–15% מהנבדקים הופנו לטיפול רפואי וכך ניצלו מאובדן ראייה בגיל מבוגר. שירות נוסף הוא 'בדיקות עיניים בגנים' - גילוי מוקדם מעלה את הסיכוי לריפוי ומאפשר איתור מוקדם של ליקויי ראייה כגון עין עצלה בילדים והפניה לטיפול בגיל צעיר. כ-8% מהנבדקים הופנו להמשך בירור אצל רופא עיניים. הורים לא מספיק מודעים לכך שללא טיפול מניעתי עין עצלה יכולה לגרום לעיוורון חד עיני. צריך לאבחן את זה עד גיל 8 ולכן הפעילות בגני הילדים היא ממש קריטית".

שלט בדיקות למפונים | צילום: פרטי
שלט בדיקות למפונים | צילום: פרטי
שלט בדיקות למפונים | צילום: פרטי
שלט בדיקות למפונים | צילום: פרטי

אבל בשביל זה יש קופות חולים, לא?
"קופות החולים עושות עבודה מבורכת אך הן מתמקדות בחולי ולא במניעה. יתרה מכך, בקרב האוכלוסייה המבוגרת יותר יש קושי להגיע לרופאי העיניים עקב חוסר ניידות או שאין למבוגר מישהו שיתלווה אליו, לכן אנו מגיעים עד אליהם, ובעצם מביאים את הרופא ישירות למטופל".

אתם ממשיכים לעסוק גם בנושא המחקרי?
"בהחלט. מחלות גנטיות שגורמות לעיוורון נחשבות לצערי עד היום למחלות ללא ריפוי ואנחנו מממנים מחקרים רפואיים לפריצות דרך בנושא מניעת עיוורון, שמבוצעים ע"י חוקרים מכל האוניברסיטאות בארץ כולל חוקרים צעירים מצטיינים. בנוסף יש לנו פרויקט משותף למרכזים הגנטיים בבתי החולים לריפוי ומעקב אחרי חולים במחלות גנטיות של הרשתית. כ-40% מהנבדקים בארץ מופו כחולים במחלות גנטיות של הרשתית ובקרב כ-56% מהם נמצאה סיבת המחלה, שתאפשר בעתיד לתת טיפול רפואי מותאם אישית. אם אתייחס בצורה פרטנית לרטיניטיס פיגמנטוזה הרי שכיום ישנה תרופה אחת שמתאימה לסוג של גן ספציפי ובזכות הפעילות שלנו היא הוכנסה לסל התרופות וכך הצלנו את ראייתם של ילדים הסובלים מהמחלה".

"מלבד כל אלו אנו עוסקים בגיוס משאבים למחקרים במסגרת המטה הישראלי למחקר חדשני בתאי גזע, בתמיכת פרופ' צ'חנובר, זוכה פרס נובל לשנת 2004 כדי להשיג פריצת דרך ברפואת עיניים ובתחומים אחרים".

פעילות למפונים ותרומות לחיילים
עמותת "לראות״ מפיצה את המידע החשוב שלה בארבעה ערוצים עיקריים: ניוזלטר – איגרת מידע חודשית לשיתוף הקהל במחקרים, כנסים וחידושים ברפואת עיניים; ניהול קהילות חולים, בעיקר של חולים במחלה הגנטית רטיניטיס פגמנטוזה ובאובאיטיס – מחלת עיניים קשה הפוגעת בכל הגילאים והיא מקיימת מגוון פעילויות: כנסים המהווים במה לשיתוף הקהילה הרלוונטית במידע ובפעילויות העמותה וכן באמצעות חודש המודעות המעניק זרקור על נושא שנתי נבחר באמצעות קמפיין פרסומי בערוצים שונים. ראוי לציין כי העמותה מעניקה טיפול לכל המגזרים והמידע באתרים ובברושורים שלה ניתן בעברית, ערבית ורוסית.

גם כיום, בזמן המלחמה, פועלים צוותי העמותה בהתנדבות מלאה ומבצעים בדיקות עיניים חיוניות. "אנחנו מגיעים למפונים ומנסים להציל אנשים שיש להם בעיות ראייה. אלו בעיקר אנשים מבוגרים הסובלים ממחלות כרוניות כגון גלאוקומה, סוכרת בעיניים ובעיות רשתית", מספרת הולנדר. "אפשר לומר שהתאמנו את עצמנו למציאות בשטח והפעילות נעשית בהרשמה מראש. אנחנו מקבלים מדי יום פניות מכל הארץ, ומתחילת המלחמה הענקנו טיפול רפואי למפונים במלונות ים המלח, בנתניה, כפר המכבייה וטבריה. היו מקרים בהם אף הפנינו חולים שהיו צריכים לעבור טיפול מידיי, לחדרי המיון בבתי החולים".

"בנוסף לפעילות שלנו עם המפונים, תרמנו עד כה עשרות משקפיים מיוחדים לחיילים קרביים וזאת באמצעות גיוס תרומות מחו"ל. יש עדיין ביקוש למשקפיים האלה ואנו עוסקים בגיוס הכספים. בסופו של יום, תקציב העמותה מתבסס על תרומות, וככל שירבו התרומות נוכל להגיע ליותר אנשים ולעזור להם, וליותר מחקרים פורצי דרך שיפתחו לכולנו את העיניים".

>>> לתרומות לעמותה באמצעות אתר הבית

בשיתוף עמותת "לראות"

בחסות בלתי תלויה של חברת באייר

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    נטע דויטש

    "אני מגיעה ל-30 אלף שקל בחודש, ולא תקועה במשרד בין 9 ל-17"

    מיכל פלטי
    צחי ארבוב וברק רוזן

    הטיסה לפריז, הפגישה בהרצליה פיתוח — והאיש שיקבל 800 מיליון שקל

    מיכאל רוכוורגר
    אישה עובדת במשרד (אילוסטרציה). "העבודות האלה נעלמות כי הכי קל להחליף אותן"

    כל הצוות הוחלף בתוכנת AI: "העבודות האלה נעלמות, הכי קל להחליף אותן"

    גרדיאן
    חלי בן נון

    יזמת ההייטק הוותיקה שהמניות שלה נחתכו ב-80%: "לא מוכרת, הן יתאוששו"

    סמי פרץ
    אסי טוכמאייר (מימין) וברק רוזן, בעלי השליטה בישראל קנדה. התנהלותה העסקית של החברה מתאפיינת באגרסיביות יוצאת דופן

    10 מיליארד שקל: מפלצת הנדל"ן החדשה - והתוכניות שלה

    הדר חורש
    אליצור נתניה הפועל ת"א

    בלעדיבלעדי

    עופר ינאי יקבל מיליארד שקל לרכישת שתי חברות; ואיך קפץ שווי נופר ל-6.6 מיליארד?