הצורך בגוף המרכז מחקר מתקדם לצד הנגשת שירותי טיפול ושיקום נפשי לתושבי הדרום לאחר שנים של מחסור במשאבים, שהחריף במיוחד מאז השבעה באוקטובר, הוביל את האקדמית אחוה להקים את "מרכז אחוה לטיפול ושיקום". במרכז פועלים זה לצד זה מכון מחקר ופיתוח מתקדם בתחומי הטראומה, השיקום וההחלמה ומרכז לטיפול ושיקום קהילתי, הכולל קליניקות מסובסדות לטיפול פסיכולוגי ושיקומי ולטיפול בהפרעות בתקשורת, מרכז חוסן, קהילת מטפלים, תוכניות ייחודיות לצעירים תושבי העוטף והדרום ועוד.
מערכת אקדמית ומחקרית מקיפה
קהילות בפריפריה החברתית והגיאוגרפית בכלל ובדרום בפרט מצאו עצמן מוחרגות לרוב מגישה נאותה ומותאמת לשירותי בריאות הנפש בישראל. המצב החריף דרמטית בעקבות אירועי 7 באוקטובר והמלחמה המתמשכת, שהעמיקה את המחסור החמור במטפלים והאריכה את התורים המעטים בתחומי בריאות הנפש. אם טרם המלחמה נדרשה המתנה של כחצי שנה לקביעת תור לטיפול נפשי בקהילה, כעת היא עומדת על כשנה ואף יותר, וזאת בעת שהחברה הישראלית חווה את משבר בריאות הנפש החמור בתולדותיה, שהתשתיות הציבוריות הקיימות אינן בנויות להתמודד עמו. בנוסף לכך, מתבססת ההבנה כי אירועי ה-7 באוקטובר, בשל ייחודם הטראומטי, ידרשו למעשה "המצאה מחדש" של גישות, ניתוחים והתערבויות מהפכניות ולא ניתן יהיה להסתפק בשימוש בכלים הקיימים. נוכח אתגרים אלה, עלה הצורך בהתגייסות ארגונים חוץ-ממשלתיים – ובעיקר עמותות ללא מטרות רווח – שהפך לקריטי, לא רק בשל מקצועיותם, אלא גם בשל עומק ורוחב הצימאון לשיקום נפשי.
"מתוך ראייה קונסטרוקטיבית והבנה שאין למערכת הציבורית מספיק משאבים למענים רחבים כל כך, עלינו לקרוא לערבות ואחריות הדדית ולתיקון שהוא רוחבי וקהילתי", אומר פרופ' יוני גז ראש התוכנית לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית באקדמית אחוה. "לטעמי, לא נכון להרחיב עוד את בתי החולים אלא להשקיע את המשאבים בבניית מרכזים בתוך הקהילה, תוך שימוש במוסדות קיימים כפלטפורמה. מהלך כזה ינרמל וינגיש את העבודה הנפשית שכה רבים זקוקים לה בהווה ובשנים הבאות כתוצאה מהמצב הנוכחי, ואף יחזק לכידות חברתית".
כחלק מהחזון שלה, מקדמת המכללה האקדמית אחוה גישה של "אקדמיה אקטיבית": אקדמיה המעורבת בקהילה, משרתת, מפתחת ודוחפת אותה קדימה. עוד לפני ה-7 באוקטובר פעלה המכללה לפיתוח והפעלת יוזמות בתוך ולמען הקהילה במרחב שסביבה, בין היתר בהקמת קליניקות חברתיות לטיפול פסיכולוגי קליני ושיקומי. "לאור אירועי ה-7 באוקטובר היה ברור לנו כי עלינו לרכז חלק משמעותי מהמאמצים שלנו בקידום וברתימת הידע והמשאבים הטיפוליים והמחקריים שבידנו, וכי יש לנו תפקיד משמעותי ביצירה, ובהובלה של אקו-סיסטם אזורי בתחום בריאות הנפש במובנו הרחב, כדי לאפשר תקומה אזורית", אומרת עדי מורן, מנהלת אגף פיתוח עסקי-חברתי באקדמית אחוה.
המכללה האקדמית אחוה מציעה מענה אזורי לחלק משמעותי מהצרכים הללו באמצעות מערכת אקדמית ומחקרית מקיפה, המושתתת על הכשרה מקצועית, אוריינטציה קלינית, והנגשה כלכלית. בניגוד לשירותים המוענקים בצורה נקודתית, ההתמקדות היא ביצירת שירות שיטתי, ארוך-טווח, חדשני, כוללני ורחב-היקף בתחום בריאות הנפש – בין אם באמצעות שירותים קליניים, הכשרה אקדמית, מחקר או פעילות קהילתית.
במסגרת הקמת המרכז זיהו הצוותים המקצועיים במכללה בהובלת ההנהלה צורך בקידום יוזמות במספר הקשרים מרכזיים: מתן שירותי טיפול נפשי מקצועיים ומסובסדים, העמקת ההכשרה של אנשי טיפול בדגש על תחום הטיפול בטראומה נמשכת, בניית מרכז חוסן אקדמי, פיתוח תוכניות שיקום באמצעות לימודים אקדמיים, פיתוח מתודולוגיות למתן מענה קהילתי למטפלים, הקמת האב ((Hub ליוזמות בתחום בריאות הנפש והקמת מכון ק.מ.ה (קהילה, משמעות והחלמה) למחקר ופיתוח בתחום הטראומה וההחלמה.
המכון החדש פועל בראשות פרופ' פנינית רוסו-נצר, מומחית בעלת שם עולמי בתחום, מתוך מטרה לגשר בין מחקר ותיאוריה אקדמיים עדכניים לבין יישום בשטח כמשאבים מרכזיים בתהליכי החלמה ותקומה. חזון המרכז הוא להוביל בישראל מאגר ידע חדש ושיטות עבודה אינטגרטיביות, שיעצבו תשתית חדשה להתמודדות, לתקומה ולהתחדשות לאחר טראומה.
"לנוכח ההתמודדות רחבת ההיקף הנדרשת בזירות מגוונות, מתחדדת ההבנה כי תהליכי ריפוי ושיקום ארוכי טווח דורשים פיתוח ידע עדכני ברמת הפרט והחברה מתוך פרספקטיבה מערכתית, רב-תחומית ומשולבת. בהקשר זה, ועל בסיס ההכרה האקדמית והיישומית בכך שחוסן נפשי, קהילתי וחברתי הוא תוצר של מארג רחב של גורמים המשתלבים זה בזה ומעצבים את היכולת האישית והקולקטיבית להתמודד עם מצבי משבר ולפתח יכולת החלמה ושיקום, הוקם מכון ק.מ.ה למחקר ופיתוח", מסבירה פרופ' רוסו-נצר.
כנס החשיפה לאקו-סיסטם שפותח באקדמית אחוה שיתקיים ב-12.6.25 במכללה יהווה הזדמנות למפגש, דיון מעמיק ולמידה משותפת על תהליכים ויוזמות של החלמה, צמיחה ושיקום.
"התמקדותנו היא במתן טיפול נפשי שיטתי, ארוך טווח, חדשני, כולל ומקיף ופיתוח יצירתי של התחום - בין אם על ידי שירותים קליניים, הכשרה אקדמית, מחקר ומרכז קהילתי, ובין אם בניית קהילה מקצועית של מטפלים ומטפלות בתחום בריאות הנפש הנדרשים לארגז כלים וידע מקצועי המותאמים לזמן, למקום ולרגישות תרבותית של האוכלוסייה". אומרת ד"ר אתי גרובגלד, מנכ"לית המכללה ויזמית חברתית. "המכללה האקדמית אחוה תמשיך לבסס ולהוביל מערכת אזורית לטיפול בבריאות הנפש על-ידי פיתוח אמצעים, שיטות ופתרונות מותאמים אישית וגם קהילתית לקידום חוסן נפשי, איכות טיפול ושיקום, ועל-ידי יצירת שיתופי פעולה אזוריים עם ארגוני בריאות, רשויות מקומיות וארגונים ממשלתיים ועצמאיים. הנהלת אחוה מכירה בחשיבות הקמת תוכניות המשך כדי לספק תמיכה מתמשכת למטפלים ומחויבים להמשיך בפיתוח והרחבת המענים המוצעים, תוך התאמתם כל העת לצרכים המתפתחים העולים מהשטח".
בינות לשלל אתגרי התקומה והצמיחה שלפתחנו, בחרה הנהלת מכון ק.מ.ה להקים צוות לתחום חקר תפקידם הייחודי של כוחות המגיבים הראשונים. אירועי ה-7 באוקטובר העלו על נס את תפקידם הקריטי של אנשי ונשות התגובה המגיעים ראשונים לזירת הטראומה. אותם כוחות הצלה, חילוץ, רפואה, טיפול ועוד נזקקים להגדרה מחדש של הפגיעה הנגרמת להם מפעילותם, אשר בשגרה נתפסת כשקופה. בדו"ח על פשעי המין של חמאס שכתבה פרופ' יפעת ביטון נשיאת המכללה עם חוקרות נוספות, זוהתה קבוצת "המגיבים הראשונים" כמי שיש לה תפקיד חשוב גם באיסוף ראיות לפשעי המין המתבצעים תחת מתקפת טרור. פרופ' ביטון מבהירה: "תפיסה חדשנית זו של תפקיד המגיבים הראשונים מחייבת חקר מעמיק של השלכות הטראומה עליהם והדרכים לצמצמן. גם הסיווג של כוחות אלה כניזוקים ישירים או עקיפים מפעולת הטרור, למשל, מושפעת מהבנת עוצמת הטראומה שחוו. התחום כולו דורש ניסוח-מחדש – מזווית פסיכולוגית, משפטית ועוד. זו משימה בעלת משמעות לאומית וכלל עולמית, שמכון ק.מ.ה יוביל בשותפות עם גורמים נוספים ובסיוע נדיב של תורמים שהבינו את חשיבותו ודחיפותו".
סיוע ל"מגיבים הראשונים"
