תארו לעצמכם מצב שבו משרדי הממשלה, תחנות הכוח של חברת החשמל, מתקני התשתית הלאומיים, בתי החולים, מפעלי התעשייה הביטחונית, מוסדות החינוך וגופים רבים אחרים "יפתחו את שעריהם" ללא נוכחות מסיבית של מאבטחים מוכשרים ומיומנים. במקומות רגישים אלה ונוספים ברחבי המדינה, חברות האבטחה והמאבטחים המועסקים על ידן מהווים גורם אקוטי לפעילות השוטפת. בלעדיהם לא תתקיים בהם רציפות תפקודית יום-יומית.
חברות האבטחה מהוות למעשה את כוח האבטחה השלישי בישראל אחרי צה"ל ומשטרת ישראל. אבל כאן יש לסייג ולומר שרק חברות מפוקחות רגולטורית, הפועלות על פי חוק, אמונות על שמירת אותה רציפות תפקודית, ודווקא חברות חיוניות אלו חוות מאז שבעה באוקטובר 2023 קושי בפעילותן השוטפת, על רקע המחסור באנשי אבטחה חמושים ומיומנים, ביתר תפקידי האבטחה.
"מאז תחילתה של מלחמת חרבות ברזל, 20 אלף מעובדי חברות האבטחה גויסו לשירות מילואים פעיל לתקופות ארוכות", מציין פיני שיף, מנכ"ל הארגון. לדבריו, עד אוקטובר 2023 הארגון מנה כ-90 אלף עובדים, מהם 40 אלף חמושים. כאשר גורעים מסד"כ זה 20 אלף מאבטחים, הווה אומר קרוב ל-30% מסך עובדי האבטחה, ברור כי יכולת התפעול נתקלת בקשיים. גיוס מסיבי זה הותיר את הארגון עם הצורך להתמודד עם אתגר איוש האבטחה במקומות רגישים במשק הישראלי, שבהם האבטחה הינה כורח לקיום רמת אבטחה ברמה הגבוהה ביותר.
למה לא לגייס מאבטחים חדשים במהירות?
"אין כל אפשרות לגייס מאבטחים בזמן קצר, שכן תהליך הגיוס אורך זמן רב וכולל בין היתר ראיונות אישיים, מבחנים פסיכולוגיים, ראיונות עם פסיכולוג קליני וקבלת תגובות מגופי הרגולציה לכשירותו של המועמד לאבטחה, וכל זאת טרם תהליך ההכשרה עצמו. האבסורד הוא שדווקא בתקופת המלחמה הביקוש למאבטחים עלה בצורה דרסטית, גם בקרב גורמים פרטיים, שכן אנשים חוו חרדות ופחדים וביקשו לעצמם הגנה. בסופו של יום, במקומות מסוימים רמת האבטחה ירדה, ובמקומות הרגישים ביותר יחידות צה"ל תיגברו את האבטחה האזרחית".
אבל בינתיים המלחמה נעצרה, כך שמן הסתם הבעיה כבר לא כזו חמורה.
"זה נכון חלקית. המאבטחים אכן השתחררו בהדרגה משירות המילואים, אך עדיין לא הגענו לאיוש השורות המקסימלי. בימים אלה אנו שומעים על כך שייתכן כי המערכה תורחב, כך ששוב תחזור בעיית המחסור בכוח אדם. חלק גדול מהמאבטחים הם בוגרי יחידות קרביות ואך טבעי כי יגויסו לסבב נוסף. הארגון מצוי בקשרי עבודה הדוקים עם חטיבת האבטחה של משטרת ישראל והמשרד לביטחון לאומי, אשר מודעים לתמונת המצב, אך נכון לעת הזאת אין פתרונות קסם להגברת סד"כ עובדי האבטחה".
שינוי בתפיסת האבטחה בישראל
הארגון הארצי של חברות האבטחה הוקם בשנות ה-40 של המאה הקודמת במתכונת מצומצמת, שתאמה את צורכי המשק של אותן שנים. בשנת 2006 הוקם הארגון בגרסתו החדשה על ידי פיני שיף וחברי ההנהלה הממונה שלצדו. כיום מונה הארגון כ-100 חברות אבטחה המעסיקות כ-90 אלף אנשי אבטחה. חברות אלה מהוות את הנתח העיקרי של האבטחה האזרחית בישראל וחלק מהן מעסיקות אלפי עובדים. הארגון מייצג את חברות האבטחה מול הגופים הרגולטוריים, בכנסת ובממשלה, ובין היתר הוביל להסכמים קיבוציים להסדרת השכר והתנאים של אנשי האבטחה בישראל. הסכמים אלו קיבלו תוקף של צו הרחבה והוא מחייב את כלל החברות הפועלות בענף האבטחה, גם כאלו שאינן חברות בארגון.
נושא נוסף המעסיק את שיף ואת הארגון הוא השינויים בתפיסות האבטחה, המשיקים להיקף האבטחה האזרחית במדינה. הכוונה היא לשינוי האבטחה המסורתית והמעבר לאבטחה ניידת, מדלגת, פריפריאלית. ובמה הדברים אמורים? לפני מספר שנים בוצע שינוי תפיסה ראשוני זה בסניפי הבנקים בישראל, ועם הזמן חילחל לגופים נוספים דוגמת הרשתות הקמעונאיות. במסגרתו הוחלט להוריד את המאבטחים הצמודים לגוף המאובטח וכחלופה לעבור לאבטחה ניידת. במקביל נקבעה שיטת אבטחה פוליגונית, שבה משולבים מאבטחים וטכנולוגיות שליטה המוטמעות במשולב עם כוח האבטחה המקומי.
לפי עמדתו המקצועית והארגונית של פיני שיף, קיימת שאלה אם תפיסת האבטחה הניידת היא אכן החלופה הנכונה לאבטחה הקלאסית המסורתית והנייחת. לדעתו יש לבצע תהליך סדור של התאמה בין שתי התפיסות, כנגזר מאופיו של הגוף המאובטח. שיף סבור, למשל, כי הורדת המאבטחים ממוסדות החינוך אינה מתאימה לשיטת האבטחה הניידת מאחר שבבתי הספר קיימת רגישות מובנית וייחודית, שאינה קיימת במתקנים אחרים.
דרושה אכיפה אפקטיבית
מספרן של חברות האבטחה בארץ עומד על כ-200 והארגון מייצג כ-100 מהן בלבד, המעסיקות למעלה מ-90% מסד"כ אנשי האבטחה בענף. שיף סבור כי יש לא מעט חברות אשר אינן חפצות להימנות על הארגון ומעדיפות להישאר מחוץ לרדאר הרגולטורי ולפעול באופן בלתי מבוקר ובלתי מפוקח. בעיה זו כרוכה לא אחת בקיפוח זכויות עובדים ובאי עמידה בהסכמים קיבוציים וצווי הרחבה.
לדבריו, חברות הארגון הסדירות, שהן חברות מן המניין, מבוקרות, מפוקחות ומתקיימת לגביהן אכיפת זכויות עובדים, הינן השלד הארגוני והמקצועי של הארגון ומהוות את משענת האבטחה האזרחית במרבית הגופים במשק הישראלי.
שיף מזכיר את תזכיר חוק שירותי אבטחה, אשר החל את דרכו עוד בשנת 2012 ולמרות פרק הזמן הארוך שעבר מאז טרם הגיע לכלל הליך חקיקה בכנסת, שעוסק בהגדרת המבנה והסמכויות של חברות האבטחה בישראל, כמו גם בסנקציות שיופעלו על חברות אשר לא יפעלו על פי חוק זה. שיף מדגיש כי חוק זה מתגבש בהובלת המשרד לביטחון לאומי, חטיבת האבטחה במשטרה וארגון חברות האבטחה. חוק שירותי האבטחה אמור להסדיר את מעמדן, תפקידן והתנהלותן של חברות האבטחה. החוק יעסוק גם בחיסול התופעה של גביית דמי חסות והתנהלות בלתי חוקית של חברות המתחזות לחברות אבטחה ופועלות מעבר לגבולות החקיקה בענף האבטחה.
להערכת שיף, אם תופעל אכיפה אפקטיבית ייעלמו התופעות של "חברות אבטחה" המתחזות להיות כאלו ואשר עוסקות בפועל בגביית דמי חסות ובמתן אבטחה על פי מתכונת בלתי חוקית בעליל. שיף נחרץ בדעתו כי "חברות" אלו חייבות להיעלם מנוף האבטחה בישראל.
לאתר >>> הארגון הארצי של חברות האבטחה בישראל
בשיתוף הארגון הארצי של חברות האבטחה בישראל
