רועי פריד ודניאל איטח אוהבים תחבורה. למעשה, הם מגדירים את עצמם כמי שממש מאוהבים בענף ופועלים בו עם תשוקה וחדוות עשייה. ב-2020 עזבו שניהם את משרותיהם הבכירות בחברת תחבורה גדולה והקימו את Exact Transportation Solutions — חברה המתמחה בשיפור ענף התחבורה הציבורית בישראל.
"כשעבדנו יחד כסמנכ"לים בעבודתנו הקודמת תמיד שאלנו את עצמנו על החורים בשרשרת הערך", אומר איטח. "למה אנחנו נתקלים באתגרים ברמת יישום המכרזים? איך ניתן ליישם נכון מכרזים ולעבוד נכון עם המערכות והאנשים שבהן? כיצד נכון יותר לשלב בין רמת התכנון, הטכנולוגיה והמרקם העירוני? זה למעשה היה אחד הטריגרים לפתיחת Exact. כיום השאלות האלו הן חלק מהדנ"א של החברה ומהעבודה היומיומית שלנו".
"אנחנו מוודאים שבכל פרויקט נביא את הידע היישומי והתכנוני שרכשנו, כדי שבסוף התהליך לקוח הקצה יפגוש שירות המותאם באופן מיטבי לצרכיו", מוסיף פריד. "המטרה היא להוציא תוכניות שלא רק נראות יפה על שולחן השרטוט, אלא כאלו שיכולות לעבוד בשטח. עיקר הייחודיות שלנו היא הניסיון שלנו, עשרות שנים משותפות בתחום ועובדים מעולים בעלי מומחיות בתחומים שונים: תכנון תחבורה, תכנון עירוני, מנהלי פרויקטים ואנשי טכנולוגיה. יחד אנו יודעים לשלוט על האירוע מהשלב הראשוני של תכנון על הנייר, דרך חיבור לשטח ועד ההפעלה על ידי המפעיל. בכל פרויקט שאנחנו מבצעים אנו מביאים ראייה הוליסטית ושלמה של כל הגורמים בתהליך כמו הרגולטור, הרשות המקומית, מפעיל התחבורה הציבורית, הנוסעים ועוד. בעברנו הפעלנו הלכה למעשה את הכול בשטח והיום אנחנו מלווים ומייעצים איך לעשות את הדברים".
קפיצת מדרגה משמעותית
לקוחותיה העיקריים של Exact הם גופי הסמך של משרד התחבורה: נתיבי איילון, חוצה ישראל, תוכנית אב לתחבורה ירושלים ורשויות שונות, כגון הרשות לפיתוח ירושלים והחברה הכלכלית גולן. החברה מלווה את הגופים הללו בתכנון רשתות קווי תחבורה ציבורית — גם עתידיות וגם מיידיות — ביישום מכרזים ובתפעול שוטף של תחבורה ציבורית. מספר מפעילי תחבורה ציבורית נעזרים אף הם ב-Exact עבור יישום ההנחיות הטכנולוגיות שמשרד התחבורה מעדכן מעת לעת. החברה גם לוקחת חלק בצוותי תכנון מסופים, שם היא מייעצת בנוגע ליישום שילוט סטטי ואלקטרוני ותכנון תחבורה במסוף.
"אנחנו גם מקדמים ניסויים של פרויקטי תחבורה חדשניים, כגון טכנולוגיות להגברת בטיחות, תקשורת בין רכיבים רכובים לתשתית, טכנולוגיות לקיצור זמן טעינה של אוטובוסים ועוד. כמו כן, אנחנו מעורבים גם במכרזי הרכבות הקלות האחרונים ובתכנון מערך ה-BRT (אוטובוס רב קיבולת) העתידי", מציין איטח.
כששואלים את השניים כיצד זה שכל גופי התחבורה הגדולים האלו בוחרים לעבוד עם חברה צעירה בת שנים ספורות בלבד, הם מציגים את ניסיונם המקצועי המשמעותי ורב השנים בתחום, ופריד מוסיף: "מעבר לכך, אנחנו מקפידים על מקצועיות ויצירת קשר אישי עם הלקוחות ורואים בכל פרויקט הזדמנות אמיתית לשיפור וקידום הענף כולו".
מה השתנה בשנים האחרונות בתחום התחבורה הציבורית בישראל?
איטח: "הענף חווה תמורות משמעותיות. אם זה כניסת תחבורה חשמלית, שדורשת מאיתנו להתחיל לחשוב על אנרגיה מתחדשת וחשמול מסופים ואוטובוסים, ואם זה שילוב פתרונות של אוטובוסים, רכבות קלות, מוניות שירות ועוד. השוק הישראלי תמיד התבסס על אוטובוסים, ועדיין מבוסס עליהם ברובו, אבל בשנים האחרונות החלו לפעול פרויקטי רכבת קלה בירושלים ובגוש דן ומתחיל להתקדם פרויקט המטרו, כך שהשוק בהחלט עושה קפיצה גדולה.
"כשהתחלנו בענף לפני 20-15 שנה עוד השתמשו בכרטוס מנייר, פעלו אוטובוסים ממונעי דיזל בלבד ורוב התשתיות לא תמיד התאימו לנהגים. כיום אפשר כבר לראות את ההתקדמות שנעשתה. נכון שקצב הקמת התשתיות לא עומד בקצב תגבור התחבורה הציבורית, אבל המדינה הולכת לשם ויש תוכניות להקמת מסופי תחבורה ציבורית רבים, מעבר לאלו שכבר הוקמו. כיום כל תחנות הקצה החדשות מסודרות עם מבנה לרווחת הנהגים — מה שבעבר לא היה פשוט למצוא גם במרכזי הערים. גם מבחינה טכנולוגית יש התקדמות משמעותית: אפליקציות תשלום ומידע, רב-קו, מעקב אחרי נסיעה, שילוט אלקטרוני ועוד. נכון שיש עדיין אתגרים רבים, אבל נעשתה קפיצת מדרגה משמעותית ואנחנו עם הפנים קדימה".
פריד: "כשמסתכלים עשור וחצי קדימה, האירוע המשמעותי ביותר הוא כניסתן של מערכות להסעת המונים — הרכבות הקלות, מערך ה-BRT והמטרו. כולנו תקווה שזה ייתן מענה לצרכים וישכנע אנשים לעבור מרכב פרטי לתחבורה ציבורית. היום כבר ברור הנזק שגורמים הפקקים ושבטווח הארוך אין אפשרות אחרת מלבד מעבר לתחבורה ציבורית, אחרת נעמוד כולנו בפקק אחד גדול ברכב פרטי. התוכניות והפרויקטים החדשים אמורים לקחת אותנו לעתיד טוב יותר בשנים הקרובות".
אבל הנחת העבודה המקובלת היא שכל עוד אין תחבורה ציבורית בסופי שבוע הישראלים לעולם לא ייפרדו מהרכב הפרטי.
פריד: "זה נכון, אבל יתאפשר מצב שבו משפחה תסתפק ברכב אחד במקום בשני רכבים. בסך הכול אנחנו לא מצפים שאנשים יוותרו לחלוטין על הרכב הפרטי. גם לי יש רכב, אבל כשאני צריך להגיע לפגישות באזור המרכז אני תמיד מעדיף תחבורה ציבורית. ייתכן שנוכל להגיע למצב שאנשים יתניידו בתחבורה ציבורית בימי החול וברכב פרטי בסופי שבוע".
לחתור להגדלת הקישוריותומספר הפתרונות
למרות כל הטוב הזה, התחושה היא שלתחבורה הציבורית הישראלית יש עוד כברת דרך ללכת כדי להגיע לאמינות של זו האירופית. "אין ויכוח שהתחבורה הציבורית צריכה עוד להשתפר, אבל כשעושים את ההשוואה לאירופה צריך לזכור שישראל היא מדינה צעירה", מגיב פריד. "אגב, כשפתחו לא מזמן את ה-Elisabeth Line של הרכבת התחתית בלונדון גם בו צצו בעיות של התחלה. כך זה בכל פתרון תחבורה. אם מסתכלים על תוכניות עתידיות ופרויקטי ענק מתוכננים בישראל — בהחלט יש צפי לעתיד טוב יותר. פעילות משרד התחבורה וגופי הסמך בעשור וחצי האחרונים היא אינטנסיבית וכוללת מהלכים שמשנים את המשק מקצה לקצה — וזה לוקח זמן".
איטח: "סדר העדיפויות השתנה. בשנים האחרונות ניתן לראות בשיח הציבורי ובחדשות שהתחבורה נמצאת במרכז העניינים: כולם מדברים עליה וההשלכות משפיעות על כל אחת ואחד מאיתנו. אם נסתכל על הרחבת הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים, הפתיחה של הקו האדום בגוש דן והפתיחה המתוכננת של רשת הקווים הנוספים, נראה שלציבור הנוסעים מוצע שירות שיחבר אותו בקלות לתחבורה הציבורית. צריך לשאוף שהשירות תמיד יהיה מונגש ויעיל, כך שהוא יוכל לסמוך עליה. זה משהו שצריך להמשיך להתפתח בארץ ועלינו להמשיך לחשוב איך מחברים את הציבור לפתרונות האלה".
פריד: "לקוחות הקצה לא מכירים את כל האופרציה שיש מאחורי התחבורה הציבורית. נוסע שמגיע לתחנה, נתקל באוטובוס, ברכבת הקלה, בנהג — ולא תמיד יודע שמאחורי כל זה יש אופרציה ענקית. מתכנון ראשוני, דרך תפעול ועד מערכות טכנולוגיות מתקדמות. מובן שיש גם רגולציה והרבה מאוד שחקנים שעובדים במקביל: רשויות מקומיות, משרד התחבורה, מפעילים פרטיים, חברות אנרגיה ועוד. זה תחום שיש בו הרבה מאוד מורכבות, בניגוד לחשיבה שמהות הענף היא אוטובוס שנוסע מצד לצד. העוסקים במלאכה עובדים קשה, בענף שפועל 365 יום בשנה".
איטח: "נכון שיש בעיות בשירות, אבל פעמים רבות אנשים לא מכירים את הקשר בין הסיבה לתוצאה, כמו בין עבודת תשתית בנקודה מרוחקת לאזור שבו הם מחכים לאוטובוס שלא מגיע או מאחר לתחנה. בסוף זו רשת שבה הכול משפיע על הכול. אירוע במקום אחד משפיע במקום אחר. אבל מובן שאי אפשר להסתפק במה שכבר נעשה. יש להמשיך לחתור להגדלת החיבוריות ומספר הפתרונות, לשלב מיקרו-מוביליטי ופתרונות תחבורה נוספים".
פרויקטים בשוק הבינלאומי
במקביל לסיוע באתגרים שחווה תחום התחבורה הישראלי, עובדת Exact גם עם השוק הבינלאומי. חברה אמריקאית משתמשת בשירותיה כדי לסייע לה בהתמודדות במכרזים בינלאומיים ועיריית קישינב הזמינה אותה לצורך בחינת שיפור התחבורה הציבורית בעיר. בנוסף, Exact מייצגת בישראל חברה גרמנית המתמחה בחשמול מסופים וניהול טעינה של מסופי תחבורה ציבורית. "הפרויקט הזה הינו אתגר לא קטן, בעיקר בשוק אנרגיה שמתקרב לשיא ומצריך מתן מענה נכון ובר-קיימא ליותר ויותר אוטובוסים חשמליים", אומר איטח.
מה קורה לגבי חשמול האוטובוסים בישראל?
פריד: "כשרוצים לחשמל מסוף עם מאות אוטובוסים — מדובר בחיבור חשמל מהותי של כמה מגה, ולא תמיד חברת החשמל יכולה לספק אותו בכל מיקום. זה כמו לחשמל רחוב או אפילו שכונה שלמה. במסגרת פעילותנו ביצענו, בשיתוף נתיבי איילון, את התוכנית לחשמול התחבורה הציבורית, שבה בחנו אזורים נרחבים בארץ ודימינו את פעילות המפעיל בכל אחד מהם. בנינו תוכנית תפעולית כדי להבין באילו שעות האוטובוסים חוזרים לחניונים וכמה קילומטרים הם עשו במהלך היום. כך יכולנו ליצור גרף צריכה צפוי ולהבין מה יהיה חיבור החשמל הצפוי בכל אחד מהחניונים. הפרויקט היווה את הבסיס של נתיבי איילון להבנת הצרכים ועמידה ביעדי התחבורה הציבורית".
שיפור התחבורה הציבורית בחבל תקומה
אחד הפרויקטים שאנשי Exact גאים בו במיוחד הוא תכנון תחבורתי לחבל תקומה, פרויקט אותו הם מובילים ביחד עם נתיבי איילון עבור משרד התחבורה ובשיתוף אשכול נגב מערבי. "מדובר בתוכנית לשיפור התחבורה הציבורית במרחב הכפרי בחבל, מתוך ניסיון להביא את האזור לתקומה לאחר השבעה באוקטובר", מספר רועי פריד. "מדובר בשילוב של תכנון תחבורתי עם פתרונות יצירתיים נוספים. אנחנו גאים מאד להיות חלק מהפיכת שירות התחבורה בחבל הזה לטוב יותר, מתוך מטרה למשוך אליו בחזרה תושבים, לשפר את החיבור והקישוריות בין היישובים ולהקל על ניידות התושבים. אנחנו שמחים להיות חלק מהצוות שמוביל למציאת פתרונות תחבורה טובים ויעילים יותר עבור האזור".
לאתר >>> Exact Transportation Solutions
בשיתוף Exact Transportation Solutions
