בשנת 1953, כמעט במקרה, הגיע דוד בן-גוריון לביקור בשדה בוקר, כשנה לאחר שחבריו הראשונים עלו על הקרקע. הוא פגש חבורה של צעירים חדורי אמונה, שהגשימו הלכה למעשה את חזונו: התיישבות עברית חדשה בלב המדבר. בסוף אותה שנה הצטרפו הוא ורעייתו פולה למשק שדה בוקר והפכו לחברים ביישוב הצעיר.
מי שרצה להיפגש עמו התבקש "לעלות לנגב". הוא אהב לארח בצריף, לסעוד עם אורחיו בחדר האוכל הקיבוצי ולקחת אותם לצעידה בנופי המדבר. כך עשה גם עם מזכ"ל האו"ם אז, דאג המרשלד, שנשאר לשיחה ארוכה עד השעות הקטנות. פולה, שחששה שמא לאורח לא יהיה נוח, פינתה לו את חדר השינה שלה ולנה בעצמה בצריף סמוך אצל חברות הקיבוץ. כך נראו החיים שלהם כאן.
הם חיו כאן כ-20 שנה. בעשור האחרון לחייו, כשכבר לא שימש כראש ממשלה וגם לא עבד עוד במשק, הקדיש בן-גוריון את זמנו לכתיבת ספרים ומכתבים, לאירוח מבקרים ולשיחות עם הציבור הרחב ומנהיגים מרחבי העולם.
לפני מותו השאיר בן-גוריון הוראה ברורה בצוואתו: הצריף יישאר פתוח לציבור. הוא גם ביקש להיקבר לצד פולה, בחלקת הקבר שצופה לנוף נחל צין. הצוואה מהווה מסר לכל מי שמגיע לבקר בצריף ובאחוזת הקבר — המבקר יראה את הנגב, יכיר את צפונותיו, ואולי, כמו בן-גוריון, ירגיש אחריות לפיתוחו.
מתחם תיירות מורשת מוביל בנגב
צריף בן-גוריון הוא כבר מזמן לא רק מבנה לשימור, אלא מתחם תיירות מורשת שהוא בתורו חלק ממרכז חינוכי רחב ידיים. אתר הצריף משלב היסטוריה עם חדשנות טכנולוגית ומגיעים אליו משפחות, תלמידים, תיירים מהארץ ומחו"ל.
גולת הכותרת היא כמובן הביקור בצריף עצמו, בית המגורים המקורי של פולה ודוד בן-גוריון, שנותר בדיוק כפי שהיה ביום מותו של הזקן. חדר העבודה, ובו כ-5,000 ספרים במגוון נושאים ושפות, חדרי השינה הנפרדים, המטבח הקטן, הבלנדר והתפריט היומי של בן-גוריון, חדר האורחים ובו חפצים היסטוריים כמו טלפון חוגה, סמלי הציונות, כמו מפת ארץ ישראל, חנוכייה המנגנת את "התקווה" ועוד. כל חפץ כמעט מספר סיפור וכל המידע זמין ונגיש באתר "ארץ חפץ" ובאתר האינטרנט של הצריף. המבקרים מסיירים באופן עצמאי או בהדרכות של צוות האתר.
בבית הגבס, מבנה הקבע הראשון בשדה בוקר, מוצגת תצוגה אינטראקטיבית על ימיו הראשונים של היישוב, על שדה בוקר של אז ושל היום, על המעבר של בן-גוריון לחיי השיתוף והקהילה ועל חזון הנגב של בן-גוריון. מכשירי שמע מאפשרים לקהל המבקרים להיחשף לקולות ולרגעים אותנטיים מהעבר ומההווה של חיי הקהילה.
מיצג האנימציה ההיסטורי, "בן-גוריון מארח", מציג את סיפור חייו של בן-גוריון, עם דגש על חזונו לנגב. המלל בסרטון בנוי כפסיפס המורכב מציטוטים ממאמריו, מנאומיו ומספריו של בן-גוריון. שולחנות הפעילות האינטראקטיבית, "בן-גוריון במבחן הזמן", מזמינים את המבקרים להתמודד עם דילמות עכשוויות העולות מחזונו של בן-גוריון: מהו תפקיד הנוער? האם צה"ל הוא עדיין צבא העם? ואיך אפשר להפוך חזון למציאות בנגב של היום?
בסרט "איזהו מנהיג?" מוצגות דילמות מרכזיות שעמן התמודד בן-גוריון, כולל החלטות טעונות ומעוררות מחלוקת כמו היציאה למבצע נחשון במלחמת העצמאות, או קבלת השילומים מגרמניה.
תערוכת "הזקן והעם" מציגה שלושה מקרי בוחן במערכת היחסים בין מנהיג לבין הציבור שאותו נבחר להוביל. התערוכה מזמינה את המבקרים לבחון כל סיטואציה משתי נקודות מבט — זו של בן-גוריון וזו של האזרחים שפגש בדרכו.
מורשתו של בן-גוריון שייכת לכולנו
נגישות עבורנו איננה רק חובה חוקית — היא שליחות. מתוך מחויבות אמיתית לשוויון אנו פועלים כדי שכל אחד ואחת, מכל רקע ועם כל יכולת, יוכלו ליהנות מביקור מיטבי, מכבד ומלא השראה.
צוות ההדרכה שלנו עובר הכשרות שוטפות להדרכה נגישה, כולל פישוט לשוני והדרכה מותאמת לקבוצות עם צרכים קוגניטיביים מגוונים. האתר כולו נגיש לכיסאות גלגלים, קיימים דפי מידע נגישים, מפות חזותיות, סיורים בתיאור קולי ומוצגים תלת ממדיים שניתן למשש בליווי המדריכים. גם בתצוגות ובמיצגים תמצאו כתוביות ברורות ותיאורים קוליים, מתוך רצון לאפשר חוויה איכותית לכל מבקרים.
מאחורי הקלעים של שימור צריף בן-גוריון
לא כל כך פשוט היה "לפתוח את הצריף לציבור הרחב" כפי שבן-גוריון ביקש. בצוואתו המלאה כתב גם: "אין באמור כדי למנוע העברת הריהוט, הספרים וכתבי העת וכל שאר הדברים המצויים בצריף המגורים למבנה של קבע במידה ויקום מבנה כזה בסמוך לאותו צריף ובלבד שיישמר אף באותו מבנה האופי והסגנון המקורי".
אך כבר בימים הראשונים שלאחר פטירתו הוחלט לשמר את הצריף המקורי. מאותו רגע החלה מלאכת השימור, הפיתוח וההתאמה לציבור — תהליך שלא נפסק עד היום.
בשלב הראשון נעשה סידור ראשוני של הבית. כדי למנוע פגיעה במוצגים הותקנו לוחות זכוכית בחדרים, נוספו שלטים המציינים את ייעוד החדרים ובמסדרון הוצגה תצוגה היסטורית. בחזית הבית נבנתה רחבת התכנסות מרוצפת עם שלטי הסבר, ספסלים וגדר היקפית, והמבקרים הראשונים נכנסו, בדיוק כמו פעם, דרך קיבוץ שדה בוקר.
מאז פתיחת הצריף לציבור בשנת 1974, ממש ביום השנה הראשון למותו של בן-גוריון, נערכו לאורך השנים שינויים רבים: חלקם גדולים, חלקם כמעט בלתי נראים. כולם נועדו לענות על צורך כפול: שמירה קפדנית על הצריף ועל החפצים שבו למען הדורות הבאים והנגשתו למבקרים.
כל פריט בצריף, מהחפצים הקטנים ועד הרהיטים הגדולים, נותר במקומו עד כמה שניתן היה. למשל, בחדר העבודה שולחן הכתיבה נותר כשהיה, הספרים נותרו במקומם, אך נמתחו חבלים למניעת גישה ישירה. נוספו מצלמות אבטחה, הותקנה מערכת אקלום לשמירה על טמפרטורה ולחות קבועות וחלק מהתמונות והמסמכים נסרקו והודפסו מחדש כדי להגן על המקור.
אך השינויים לא נעצרו בתוך צריף המגורים. בשנת 1997 בוצעה הרחבה משמעותית של האתר: נפתח מגרש חניה גדול, נוספה כניסה חדשה והוקם מסלול הליכה דרך מטע הזיתים.
בין העצים נבנו סככות הדרכה שבצלן המבקרים יכולים להיות מוגנים מהשמש המדברית, ובמקביל נפתחה תערוכה חדשה בצריף סמוך, שהציגה את קורות חייו של בן-גוריון ואת חזונו לנגב.
מאז הצטרפו עוד ועוד מבנים חדשים ומשוחזרים ובהם תערוכות ושירותים: מרכז מבקרים, חנות מזכרות, כיתות לימוד ותערוכות מתחלפות.
גם בתוך הצריף עצמו הוסרו לוחות הזכוכית, מתוך רצון לקרב את המבקרים לחוויה של ביקור בביתו של אדם ולא במוזיאון. והיום, בכל שינוי קטן או גדול אנחנו חוזרים לאותה שאלה פשוטה ומורכבת: איך שומרים על המראה של הבית הפרטי של אדם שהוא גם אתר לאומי וביתו של מייסד המדינה?
סיורים ופעילויות של המכון למורשת בן-גוריון
עם השנים התפתח כל המרחב שסביב הצריף ל"מרחב בן-גוריוני".
חלומו של בן-גוריון להקים מרכז לימוד ומחקר בנגב קרם עור וגידים עוד בחייו, וסמוך לקיבוץ שדה בוקר נבנתה "מדרשת שדה בוקר". בנאום שנשא בטקס הנחת אבן הפינה אמר בן-גוריון: "אני חולם על מעין אוקספורד עברי בנגב, מעין יבנה עברית, מודרנית... יהיה זה מקום של יצירה רוחנית, החל מגן הילדים ועד המחקר המדעי..." אמר הזקן וכך היה!
בין הצריף שבו חי בן-גוריון לקבר בן-גוריון במדרשת בן-גוריון מחברת טיילת מדברית סלולה, המזמינה את הציבור לצעוד או לרכוב על אופניים לאורך נתיב הצעידה היומית של בן-גוריון. מלבד היישובים שגדלו והתפתחו, הצועד לאורך הטיילת יראה בדיוק את אותו נוף בראשיתי שראה בן-גוריון וכך יוכל להתחבר לנגב באותה דרך שבה עשה זאת בן-גוריון: דרך הרגליים!
רחבת הקבר שאליה הטיילת מגיעה נמצאת בתוך גן לאומי מטופח ומשקיפה על נוף מדברי דרמטי. בן-גוריון בחר את המיקום בעצמו כשביקש לקבור בה את פולה, שנפטרה לפניו.
בדיוק מעל רחבת הקבר נבנה בית גדול ומרשים עבור פולה ודוד בן-גוריון, אך הזוג העדיף להישאר להתגורר בצריפו שבשדה בוקר. כיום המבנה משמש את משרדי המכון למורשת בן-גוריון וניתן לתאם בו מגוון רחב של פעילויות להיכרות עם דמותו, חזונו ופועלו של בן-גוריון מזוויות שונות ובאופנים מגוונים: מפעילויות התנסותיות (ODT) בפארק החלוציות ועד הכרות עם טקסטים באולם התצוגה החדש של הארכיון למורשת בן-גוריון באוניברסיטת בן-גוריון, דרך צפייה בסרט אינטראקטיבי הבוחן הכרעות היסטוריות שנויות במחלוקת של המנהיג ותיקי צופן משימתיים, נוצר מרחב לימוד חי ודינמי, שבו רעיונותיו של בן-גוריון ממשיכים להיבחן ולהתגלות מחדש.
מדריך למבקרים
שעות פתיחה:
א'-ה': 08:30–16:00
יום ו': 08:30–14:00
שבת: 10:00–16:00
איך מגיעים?
האתר שוכן בקיבוץ שדה בוקר. ניתן להגיע ברכב פרטי (חנייה זמינה ונוחה בכניסה, צמוד למלון קדמא) או בתחבורה ציבורית מבאר שבע — קווים 60, 64, 65.
מחיר כרטיסים:
מבוגר/ת — 25 שקלים
אזרח/ית ותיק/ה, סטודנט/ית, אנשי כוחות הביטחון — 20 שקלים
ילד/ה, מבקר/ת עם מוגבלות — 15 שקלים
ליצירת קשר:
טל': 08-6560469
דוא"ל: zrif@bgh.org.il
ווטסאפ: 052-6753375
שפות פעילות:
כל התצוגות מתורגמות לעברית, אנגלית וערבית. חלק מהן זמינות בשפות נוספות. בנוסף, ניתן לתאם הדרכות במגוון שפות.
סיורים והדרכות:
בכל יום חול בשעה 11:00 מתקיים סיור מודרך למשפחות ולקהל הרחב, ללא תוספת תשלום. ניתן להזמין סיורים מודרכים פרטיים או ביקורים קבוצתיים (עם או בלי הדרכה) בתיאום מראש. באתר האינטרנט תמצאו מערכי הדרכה מגוונים לצוותי ההדרכה.
ביקור עצמאי:
תצוגות מונגשות, ברורות ונוחות לשימוש עצמאי. בכל חלל יש הסברים, סרטונים שניתנים להפעלה בקלות ועזרים נוספים לביקור חווייתי.
הנגשה:
האתר נגיש למבקרים עם צרכים פיזיים, חושיים וקוגניטיביים:
• שבילים נוחים וללא מכשולים
• שירותים נגישים
• תכנים בפישוט לשוני
• תיאור קולי לביקור בצריף ולמיצג האנימציה "בן-גוריון מארח"
• מוצגים למישוש
• דפי מידע מונגשים
• צוות ההדרכה מיומן בהנגשה ומלווה את הביקור בהתאם לצרכים
הכותבת היא מנהלת צריף בן-גוריון
