עם פרוץ הציונות לפני כ-150 שנה החלו החלוצים לעבד קרקעות ומים בארץ ישראל. פעמים רבות חצו נחלים שטחים חקלאיים. כדי למקסם שטחים אלו נעשו פעולות לצמצום נחלים וליישורם. לאורך השנים התפתחה המדינה והפכה לצפופה, מה שהצריך העברת תשתיות שגם עבורן היה צורך בשינוי נחלים.
רן מולכו, מנכ"ל ליגמ פרויקטים סביבתיים מבית לחם הגלילית שבצפון, הוא מומחה שיקום נחלים. מולכו סיים את לימודיו בטכניון ב-2000 וב-2001 החל לעבוד בתחנה לחקר הסחף ביחידת מחקר השיטפונות של משרד החקלאות. שם הוא עבד על מחקרי הידרולוגיה וחקר נחלים במגוון היבטים. לאחר מכן כיהן כמהנדס רשות ניקוז כנרת וכאחראי על כלל הנחלים באגן הכנרת - עד שפתח ב-2009 את החברה שבראשה הוא עומד כיום.
"ב-2005 כלל רשויות הניקוז בישראל קיבלו מעמד של רשויות נחל", הוא נזכר. "המשמעות הייתה שרשויות הניקוז החלו להתייחס לנחלים לא רק כאל ערוצי ניקוז אלא כבתי גידול וכשטח קולט קהל. השינוי הזה בגישה דרבן אותי לפתוח את החברה ולבנות צוות של 35 אנשים, ביניהם מהנדסים, אדריכלי נוף ואקולוגים. כיום אנו עוסקים בייזום פרויקטים סביבתיים ומסייעים לגופים ציבוריים ליזום, לתכנן, לתקצב ולבצע פרויקטים כאלו. אנו מלווים את הרשויות איתן אנו עובדים בכל התהליך ונותנים מענה מיטבי בכל הדרוש".
איך הגענו למצב שבו צריך לשקם נחלים?
"עוד מתחילת ימי המדינה היה נוח להתלבש על הרצועות האלו ולצמצם אותן, כי הן כביכול לא שייכות לאף אחד. זוהי אדמת מדינה. השימוש היה פונקציונלי והזיק מאוד לכל הנחלים בארץ שלא נמצאים במקטעים הרריים. עד 2005 ההתייחסות לכל הנחלים בארץ הייתה תשתיתית ואז הכריזו על רשויות הניקוז כרשויות נחל והתפיסה שונתה כהחלטה ניהולית. כך החלה תזוזה לכיוון מבט יותר הוליסטי על הנחלים. גם כסף נכנס לסיפור. בשנות המדינה הראשונות היה פחות כסף לאקולוגיה ולשטחים פתוחים. עם השנים המדינה התבססה והתחילה להסתכל גם על הסביבה שלה. מערכות אקולוגיות הפכו למדוברות, הדיון על פגיעה בסביבה וההתחממות הגלובלית גבר והתחילו להקצות משאבים לטובת הנושאים הללו. וכשיש משאבים - גם נוצר ביקוש".
מה זה בעצם לשקם נחלים?
"לשקם נחל זה לנסות לשוות לו מופע טבעי ככל האפשר. זה אומר גדות מתונות, פיתוליות, הוספת אבנים היכן שמתאים גיאוגרפית ובניית מערכת צמחית אופיינית לשטח, שכן לכל מפלס בנחל יש את סוג צמחייה שלו. אנחנו עובדים גם על המורפולוגיה של הנחל: עיצוב הנחל עצמו, פיתוליות ומיתון גדות".
ומה לגבי שיפור איכות המים?
"זו כבר עבודה משלימה שעושה רשות המים. היא אוספת את כל מערך הביוב למתקנים ומטפלת בהם שם".
דיאלוג עם הטבע
עיקר עבודתה של "ליגמ פרויקטים סביבתיים" הוא מול רשויות הניקוז בכל הארץ, רשויות מקומיות, רשות הטבע והגנים, קרן קיימת לישראל ומעת לעת גם מול יזמים פרטיים שמבקשים דברים נקודתיים. עיקר התמחותה הוא באיחוד דיסציפלינות. החברה אינה עוסקת רק בעיצוב הנחל אלא גם במה שמסביבו: שבילי הליכה, שבילי אופניים, גשרים, מתקנים לקליטת קהל ומתן מענה הנדסי לכל הדרוש. "פעמים רבות הדיסציפלינות מתנגשות חזיתית אחת בשנייה", אומר מולכו. "הנדסה יכולה לבטל אקולוגיה או להפריע לה מאוד, אבל גם לתת לה שירות. החשיבה שלנו בבסיסה היא לתת מענה להנדסה, לאקולוגיה ולנוף, ואנחנו חושבים מראש על הכל. למשל, שמעבירי המים לא יהוו בעיה לדגים ושיהיו מספיק גבוהים ומוארים, שהבטון יהיה ממוזער ככל האפשר, שהצמחייה תתאים. יש הרבה מאוד נושאי לוואי כאלה. נחל מטבעו הוא תוקפני. הוא אוכל גדות ומגיב לכל מיני סיטואציות. אז אנחנו נותנים מענה הנדסי לריסונו היכן שחייבים לשמור על בתים ותשתיות".
אתם גם משקמים את הנחל וגם נלחמים איתו.
"אנחנו בדיאלוג עם הטבע. בדיאלוג הזה לפעמים אתה מקשיב לנחל ולפעמים הוא מקשיב לך. כשיש כביש שעובר אני מאלץ את הטבע, כלומר מכריח את הנהר לזרום היכן שאגיד לו. אבל לפעמים הוא מאוד בוטה באופן שבו הוא 'מדבר' - ואז אני צריך להתאים את עצמי אליו. זו עבודה מרתקת כי יש מספר חוקים בסיסיים, אבל החליפה כל הזמן משתנה. זה לא מוצר מדף קבוע שאני מתקין, אלא סרט חדש בכל פעם, שאני צריך לדעת איך להגיב אליו".
על איזה פרויקט אתה גאה במיוחד?
"בעקבות אירועי השבעה באוקטובר התחלנו פרויקט עם רשות ניקוז שקמה בשור: עבודות לטיפול בנחלים חוצי יישובי עוטף עזה. כרגע אנו עובדים בארבעה קיבוצים: כפר עזה, ארז, מפלסים וסעד. אנו נותנים להם פתרון ניקוזי, מפתחים טיילות ומשקמים שטחים פתוחים - בתוך הקיבוצים ולצידם. זו עבודה בשיתוף הקהילה המקומית, שנעשית בזכות גיוס תקציבים ממנהלת תקומה ומשרד החקלאות. יש סיפוק גדול בשיקום חבל הארץ הזה".
ממורד הירדן עד מעגן מיכאל
במהלך השנים ביצעה ליגמ מספר פרויקטים בולטים ובהם:
פרויקט עם רשות ניקוז כנרת של שיקום מורד הירדן, מסכר דגניה עד הגבול עם ירדן. תוכנית שיקום שהוכנה כללה את ניקוי הקרקעית מהבוצה, שתילת צמחייה אופיינית, פיתוח מערכות שבילים ומצפורים ובניית סולם דגים בסכר אלומות, שהוא סולם הדגים הגדול במזרח התיכון.
פרויקט עם רשות ניקוז קישון של שיקום נחל ציפורי. עבודה עם חקלאים ועוד מגוון קהילות לאורך הנחל, ממטרופולין נצרת דרך כל הקיבוצים והמושבים של עמק יזרעאל שעוברים בדרך.
פרויקט עם רשות ניקוז גליל מערבי ורשות הטבע והגנים להסטת נחל נעמן עקב בניית שכונות חדשות בקריית ביאליק. נעשתה הגדלה משמעותית של שמורת טבע עין אפק, נבנו פיגומים לוויסות נגר ובתי גידול לחים. התעלה שוקמה לאורך כמה קילומטרים והושבה לתוואי ההיסטורי שלה. כך נוצר רצף שמורות, מעין אפק ועד חוף עכו, ונבנתה הגנה משיטפונות לעין המפרץ, כפר מסריק ועכו דרום.
פרויקט עם רשות הטבע והגנים של שיקום שמורת דיפלה באזור שטחי בריכות הדגים של מעיין צבי ומעגן מיכאל. נבנתה תוכנית שיקום בדיאלוג עם הקיבוצים באזור. במסגרת הפרויקט, הנמצא בעיצומו, מנקים את בריכות הדגים מזיהומי המים ונותנים מענה למחסור בשטחים יבשתיים. כמו כן נשתלת צמחייה מקומית ונבנים בתי גידול לעופות.
לפרטים: office@lygm.co.il ,www.lygm.co.il
צור קשר: 04-8688910
בשיתוף ליגמ פרויקטים סביבתיים
