כמעט כל אדם באמצע החיים יגיד לכם שאם יש משהו שהוא מתגעגע אליו זה לכוחות ולאנרגיות שהיו לו בגילאים צעירים יותר, כי אין מה לעשות, הזמן ושחיקת החיים עושים את שלהם. מתברר שיש לכך גם הסבר מדעי: בתאי הגוף שלנו פועלת מיטוכונדריה — מעין אברון תוך תאי האחראי על ייצור האנרגיה בגוף שלנו. המיטוכונדריה משתמשת במזון שאנו אוכלים ובחמצן שאנו נושמים כדי להפוך אותם לאנרגיה זמינה עבור תהליכי התא. אנרגיה זו היא מולקולה שנקראת ATP. זוהי מולקולה עתירת אנרגיה הנדרשת לכל התהליכים המתרחשים בתוך התא. המיטוכונדריה היא כמו מפעל של יצירת ATP בקצב גבוה וכל הזמן. אדם ממוצע משתמש ב-ATP כמשקל גופו כל יום, ורץ מרתון לדוגמה משתמש בעשרות קילוגרמים של ATP בכל שעה.
"אנרגיה זו חיונית לביצוע מגוון תהליכים ברמה התאית, כגון כיווץ סיבי שריר, תיקון נזקים בדנ"א, סילוק פסולת מהתא, ייצור, קיפול והסעה של חלבונים — כל התהליכים הללו, ורבים אחרים, תלויים ב-ATP ובלעדיה לא קורה דבר, זה כמו לכבות את החשמל בבית", מסבירה היזמת רחל דיאמנט, מייסדת שותפה ומנכ"לית בחברת הביוטכנולוגיה המסקרנת והמבטיחה Cellergy Therapeutics. האתגר המרכזי הוא בכך שהמיטוכונדריה רגישה מאוד לנזקים, היא צוברת נזקים ונשחקת עם השנים. פחות אנרגיה נוצרת בתאים ובמקביל נוצרים יותר רדיקלים חופשיים שגורמים לנזק היקפי לכל חלקי התא. כך מתחולל בפועל תהליך ההזדקנות. עם ההזדקנות מופיעות מגוון מחלות נלוות, שכולן נוצרות מאותו מחסור באנרגיה בתאים. זה יכול להשפיע על דלדול השריר, על כך שנוצר פחות קולגן בעור, תשישות ועייפות כרונית, ועד למחלות ניווניות כמו פרקינסון, אלצהיימר ו-ALS.
דיאמנט מסבירה כי המיטוכונדריה צוברת נזקים בדנ"א שלה גם כתהליך טבעי, ברבות השנים, וגם כתוצאה מגורמים סביבתיים המזיקים למיטוכונדריה, כגון תרופות כימותרפיות, תרופות פסיכיאטריות, תרופות אנטי ויראליות ואנטיביוטיקות. "אלה נזקים שמצטברים לאורך השנים, ובשלב מסוים הם גורמים למחלות ניווניות להופיע. גם וירוסים יכולים לגרום נזק למיטוכונדריה, כפי שקורה למשל ב-Long COVID, אז למחלה הוויראלית האקוטית נלווית לעתים מחלה פוסט-אקוטית שיכולה להיות ארוכת טווח ומאופיינת בפעילות נמוכה של המיטוכונדריה. בכל המחלות הללו התופעה האופיינית ביותר היא תשישות ועייפות קשה, עד כדי מצבים שבהם אין אנרגיה לביצוע פעולות פשוטות, כי המיטוכונדריה לא תקינה".
ד"ר גנית ירדן, COO ומנהלת המו"פ, מסבירה כי יש צד נוסף לבעיית המיטוכונדריה: "יש ילדים שנולדים עם פגם גנטי, כמו למשל מוטציה או חסר בדנ"א של המיטוכונדריה, שגורם לחוסר תפקוד שלה, ואז הם סובלים מאוד מתסמינים רבים וקשים, כמו התקפי אפילפסיה, אובדן שמיעה, ראייה ויכולות קוגניטיביות, אובדן שריר ועד כשל רב מערכתי. רבים מחולים אלה מתים בגיל צעיר". בשלב זה מכוונת חברת Cellergy את הפיתוח שלה לאוכלוסיית חולים זו — ילדים הסובלים ממחלה מיטוכונדריאלית מולדת. בהמשך החברה מתכוונת לפתח את המוצר לטיפול במחלות נוספות.
להעשיר את הגוף במיטוכונדריות בריאות וצעירות
הפתרון המהפכני של Cellergy מבוסס על השתלת מיטוכונדריות טובות, בריאות וצעירות במתן ורידי (אינפוזיה), כדי להעשיר את רקמות הגוף בכמות גדולה של מיטוכונדריות בריאות ועל ידי כך לרפא מחלות ולעכב הזדקנות.
מה מנע מעולם הרפואה להשתמש בפתרון המיטוכונדריה עד כה?
דיאמנט: "הסיבה המרכזית שלא איפשרה לטכנולוגיה הזו להגיע עד היום לבני אדם בצורה יעילה טמונה בתהליכי הייצור של המיטוכונדריה. ממחקרים רבים שנעשו באקדמיה במעבדות ברחבי העולם עולה בבירור, שהמיטוכונדריה מסוגלת לחולל פלאים כשהיא ניתנת בכמות מספקת. הבעיה המרכזית נותרה סביב השאלה מהיכן לוקחים אותה? איך מגדלים אותה? איך מפיקים אותה? אנחנו זיהינו קושי ביכולת לייצר מיטוכונדריות תקינות ממקור אנושי ובכמויות מספיק גדולות שיאפשרו את המתן בהזרקה תוך ורידית, כי צריך הרבה מהן. בכל תא בגוף יש לנו כ-2,000 מיטוכונדריות בממוצע, ולכן כדי באמת להשפיע על אוכלוסיית המיטוכונדריות ולעשות שינוי ממשי במהלך של מחלה צריך לייצר כמות עצומה של מיטוכונדריות איכותיות וממקור אנושי".
וכיצד התגברתם על המכשול הזה?
ד"ר ירדן: "התמודדנו עם האתגרים והצלחנו לתת להם מענה: זיהינו תאים ייחודיים ממקור אנושי שניתן להפיק מהם מיטוכונדריות באיכות גבוהה. חלק מרכזי בטכנולוגיה שפיתחה החברה טמון ביכולת לגדל תאים אלה בכמויות גדולות תוך שמירה על תכונותיהם, וכן בשיטה חדשנית להפקת מאסות עצומות של מיטוכונדריות איכותיות ופעילות, באופן המאפשר מתן סיסטמי לכל הגוף. פיתוחים אלה מוגנים בכמה פטנטים שהגשנו בכל העולם. אחרי שאנו מפיקים את המיטוכונדריות אנו מבצעים תהליכי בקרת איכות מוקפדים, בכדי לוודא שהמוצר הסופי מכיל מיטוכונדריות פעילות, תקינות וטובות לשימוש".
דיאמנט מציינת כי עד כה מיטוכונדריות הופקו ברמה הקלינית לטובת הזרקות מקומיות בכמויות קטנות. "לדוגמה, בניסוי קליני בבית החולים לילדים בבוסטון הזריקו מיטוכונדריות לאזורים מסוימים בלב כדי לפתור בעיה מקומית והתוצאות היו יפות מאוד. החוקרים הצליחו להציל כך חיי ילדים, אך כמות המיטוכונדריות שהוזרקו במחקר זה ובמחקרים דומים היתה בסדרי גודל פחות מהנדרש להזרקה תוך ורידית לכל הגוף, כפי שאנחנו מסוגלים לעשות כיום".
טיפול חדשני שמאתגר את עולם הרפואה
רחל דיאמנט הקימה את החברה עם שני יזמים נוספים המוכרים בתחום הביוטכנולוגיה: ד"ר דויד ברעם וד"ר טוד וויידר. היא בעלת תואר ראשון בהנדסת ביוטכנולוגיה מהטכניון ותואר שני ממכון ויצמן בביולוגיה ומדעי המוח. לאחר לימודיה השתלבה בתעשיית הביוטק והיתה מנהלת הקניין הרוחני בחברת המסחור של בית החולים תל השומר במשך כמה שנים. היא התמחתה בעיקר בדרך שבה ניתן להפוך פורטפוליו פטנטים לכלי מסחרי ולנכס אסטרטגי. את שותפה ד"ר דויד ברעם פגשה במכון ויצמן ומאז הקימו יחד כמה חברות. ביניהן החברה האחרונה, אמנדו-ביו תרפיוטיקס, שפעלה בתחום הריפוי הגנטי (CRISPR) והגיעה לאקזיט מרשים ב-2020.
את Cellergy — ששמה מורכב מהמילים Cell (תא) ו-Energy (אנרגיה) — הקימו המייסדים בשנת 2022 ועם הקמתה גייסו אל החברה את ד"ר גנית ירדן, אשר ניהלה את המחקר והפיתוח מיומה הראשון של החברה. יחד עם צוות המחקר של החברה הקימה ד"ר ירדן את תשתיות המחקר, המוצר והטכנולוגיה. גנית בעלת דוקטורט ופוסט-דוקטורט בביוכימיה ממכון ויצמן. לאחר מכן עבדה ד"ר ירדן בכמה חברות סטארט-אפ וכן ניהלה קבוצת מחקר בענקית התרופות טבע.
מעבדות החברה Cellergy נמצאות ביבנה, והיא מעסיקה מספר חוקרים וכן זוכה לתמיכה מקבוצה של מדענים בעלי ניסיון רב בתעשייה שהולכים יחד הרבה שנים. בתחילת הדרך מומנה החברה בידי היזמים, שאליהם הצטרפו כמה משקיעים פרטיים. לאחרונה היא זכתה במימון של כמיליון וחצי דולר מרשות החדשנות הישראלית, המעניק לה רוח גבית משמעותית. כעת נמצאת החברה בעיצומו של גיוס סיבוב סיד.
מדוע בחרתם כקהל יעד ראשון את הילדים הסובלים מפגם מולד במיטוכונדריה?
דיאמנט: "זהו טיפול חדשני שמאתגר את עולם המדע והרפואה. מחלות מולדות של המיטוכונדריה הן מחלות קשות וחסרות מענה, כך שמעבר לטיפול סימפטומטי בעל יעילות מוגבלת, אין מה להציע לחולים ולמשפחותיהם. מצב זה מאפשר להציע לחולים טיפולים חדשניים במסלול רגולטורי מואץ. בנוסף, אלו הן מחלות סיסטמיות, שבהן מערכות רבות בגוף פגועות ועל כן דורשות טיפול מערכתי כמו זה שהחברה מפתחת. כמו כן, הפגם הגנטי ידוע ומתן מיטוכונדריות תקינות צפוי להביא להקלה משמעותית בתסמינים עד כדי פוטנציאל לריפוי מלא. על כן החברה מתכוונת להגיע מהר יותר לניסויים קליניים ולהוכיח את יעילות ובטיחות הטיפול. הרופאים שנמצאים בקשר ישיר עם החולים ועם בני משפחותיהם, מברכים על ההזדמנות להציע טיפול חדש ומבטיח לחולים. המחקר הקליני יבוצע בהובלת ד"ר נעמה אורנשטיין, ראש היחידה לגנטיקה של ילדים בבית החולים לילדים שניידר ויתחיל בתוך כשנה כ'טיפול חמלה' במסלול מיוחד באישור משרד הבריאות".
ד"ר אורנשטיין: "מחלות מיטוכונדריאליות גורמות לפגיעה רב מערכתית ובחלק מהמקרים גורמות לאובדן יכולות ולסיבוכים, שיכולים להוביל לעיוורון, לפגיעה באכילה ובנשימה ולצערי למוות. הטיפולים הקיימים היום הם תומכים בלבד וההשפעה שלהם מוגבלת. הרצון והתקווה שלנו ושל ההורים הם למצוא לילדים הללו טיפול אפקטיבי. אני מאמינה שהשתלת מיטוכונדריות בריאות בכמות גדולה יכולה להיות הבשורה שחיכינו לה".
מה גיליתם בשלב הניסויים בבעלי חיים שאותו סיימתם?
ד"ר ירדן: "בניסויים שערכנו בעכברי מודל ראינו שיפור משמעותי במצבים של מחלה. למשל, טיפלנו בעכברים החולים בכבד שומני. הזרקנו להם מיטוכונדריות בריאות, וראינו החלמה מלאה של מדדי המחלה. באותו ניסוי, כקבוצת ביקורת, הזרקנו לקבוצה אחרת של עכברים חולים מיטוכונדריות פגומות ולא פעילות — הכבד השומני נותר כפי שהוא ומצבו לא השתפר. זה מלמד על החשיבות במתן מיטוכונדריות פעילות.
"על מנת לקבוע את פיזור המיטוכונדריות בגוף לאחר הזרקה תוך ורידית אנחנו מבצעים ניסויים הנקראים Biodistribution, בניסויים אלו אנחנו מסמנים את המיטוכונדריות טרום ההשתלה בצבען פלואורסנטי, ולאחר ההזרקה אנחנו עוקבים אחר המיטוכונדריות בגוף. צפינו בהתפשטותן בכל רחבי הגוף, והתרגשנו לראות אותן מגיעות לתאים ולרקמות השונות בחלקי גוף רבים של העכבר".
מהו השלב שבו אתם נמצאים כעת?
דיאמנט: "כרגע אנחנו מגדילים את יכולת הייצור ומביאים את המוצר להיות ברמת GMP, סטנדרט איכות לייצור קליני להזרקה לבני אדם, כך שנעמוד בכל תקני האיכות המחמירים. בשנה הקרובה אנחנו מתכננים להתחיל את הניסוי הקליני הראשון בילדים בבית החולים לילדים שניידר. אם הטיפול הזה עובד כמו שאנחנו חושבים, אני מאמינה שנראה תוצאות שהן ניסים של ממש". דיאמנט מדגישה שמשם ההמשך הוא עולם שלם של אפשרויות: "אחרי שנעבור את הוכחת ההיתכנות בבני אדם, הפוטנציאל להמשך הדרך לטיפול במגוון מחלות גם בקרב מבוגרים הוא אדיר".ומה לגבי תחום עיכוב תהליכי הזקנה? מן הסתם גם שם מתעניינים מאוד בטכנולוגיה שלכם.
דיאמנט: "מיטוכונדריה היא בעלת תפקיד מרכזי בתהליכי הזדקנות, למעשה מדידה של נזק מצטבר למיטוכונדריה משמשת כאחד השעונים הביולוגיים למדידת הזדקנות. מכאן גם נובע העניין הרב שהטכנולוגיה שלנו לחידוש אוכלוסיית המיטוכונדריות מעוררת בתחום. עיכוב תהליכי הזדקנות הוא כמובן כיוון טבעי עבור החברה. ד"ר ניר ברזילי, רופא בכיר במרכז הרפואי הנחשב אלברט איינשטיין בניו יורק, הוא מוביל דעה בינלאומי בתחום ה-Longevity ומניעת מחלות הזדקנות, והוא ראש הוועדה המדעית המייעצת בדירקטוריון שלנו. התמיכה של ד"ר ברזילי בטכנולוגיה ובמוצר שלנו כפתרון פוטנציאלי לתחום של עיכוב וטיפול בתהליכי הזדקנות היא מאוד מעודדת ובעלת ערך רב עבור החברה". ד"ר ברזילי: "סלרג'י היא דוגמה נפלאה לדור הבא של הטכנולוגיות, שיוכלו באמת להשפיע על עיכוב תהליכי הזדקנות ולרפא מחלות הקשורות בהזדקנות. אני מאמין שהשתלת מיטוכונדריות מביאה בשורה אמיתית לחולים ויכולה להביא לשינוי ממשי ביכולת לטפל במחלות שנותרו עד היום ללא מענה. סלרג'י פיתחה פתרונות שיאפשרו את היישום של הטכנולוגיה המבטיחה הזאת לשימוש קליני בבני אדם, ומובילה את הדרך במהפכה הזאת".
לאתר >>> Cellergy Therapeutics
בשיתוף Cellergy Therapeutics
