לאחר שנה וחצי של אתגרים קשים בצפון, המהפכה הרפואית באזור מתעצמת עם השקת מערך AIR במרכז רפואי צפון (פוריה), בערב חג הפסח. מדובר במערך ייחודי בישראל, המאחד תחתיו שלושה תחומים מרכזיים: אקדמיה (Academia), חדשנות (Innovation) ומחקר (Research) – ומכאן שמו. שילוב תחומים אלה תחת קורת גג אחת הופך את AIR למוקד למצוינות רפואית ולמקור השראה לפרויקטים פורצי דרך בצפון, הממצבים את המרכז הרפואי בשורה אחת עם המוסדות הרפואיים המובילים בארץ ובעולם.
כמו תמיד, בשביל מהפכות נדרש השילוב של חזון ואנשים שרוצים להגשים אותו. כאלה הם ד"ר נועם יהודאי, מנהל המרכז הרפואי צפון ופרופ' אבי פרץ, העומד בראש מערך AIR ומהמובילים בארץ בתחום המחקר והמעבדות.
ד"ר יהודאי ופרופ' פרץ מציינים כי הקמת מערך AIR מהווה צעד אסטרטגי במרחב הצפון, שמטרתו למשוך לאזור טאלנטים מובילים–חוקרים, רופאים, יזמים ומשקיעים. החזון ברור: להפוך את המרכז הרפואי צפון למוקד מצוינות ארצי ובינלאומי בטיפול קליני, במחקר קליני וביו-רפואי, ולהפוך את הצפון למרכז משיכה לכוחות איכותיים ולצמיחה משגשגת. השקת AIR היא הוכחה חותכת מבחינתם ליכולתו של המרכז הרפואי צפון להפוך אתגרים להזדמנויות ולהוביל את האזור לעתיד מבטיח וחדשני.
הובלה אקדמית ומחקרית
המרכז הרפואי מסונף לפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי של אוניברסיטת בר-אילן, ובקרוב הוא צפוי לחתום גם על הסכם עם הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות באוניברסיטת חיפה למקצועות בתחום השיקום. הקשרים האלה, לדעתו של פרופ' פרץ, הם חיוניים: "מרכז רפואי חייב להוביל גם בתחום האקדמיה. רופאים רוצים להתברג בעולמות של הטכנולוגיה ואנו נותנים להם את הכלים המקצועיים וגם תמיכה כספית ברעיונות שלהם, זה מאפשר לנו לתת טיפול טוב יותר".
במרכז רפואי צפון מאמינים כי האיחוד בין שלושת הגורמים יוצר מכלול הגדול מסך חלקיו: "השילוב של אקדמיה, מחקר וחדשנות מאפשרים שיח מקצועי רחב יותר וחיבור בין אלמנטים שונים שהכרחיים להפריה ההדדית של הצדדים. אנו מאמינים שמי שמשלב בעשייה הרפואית שלו מחקר והוראה - יוצר חדשנות מובילה" מסביר פרופ' פרץ.
לדבריו, כחלק מהאסטרטגיה של המערך, החוקרים עוסקים ב"מה שכואב לצפון", כלומר: מחלות שהן בשכיחות גבוהה בצפון, כמו מחלות לב, סוכרת, סרטן ומחלות זיהומיות.
"קיימים פערי בריאות בין הצפון למרכז, בחלקם לנוכח תמהיל האוכלוסייה, גנטיקה ומצב סוציואקונומי, חלק מהפערים הם גם ענייני תרבות ונגישות. שיעור התחלואה במחלות לב ובמחלות כלי דם כאן גבוה מהרגיל. אנו נמצאים באזור הכי מגוון מבחינת אוכלוסייה – יהודים וערבים ויש פערים בריאותיים. בחברה הערבית למשל, יש שיעור גבוה של סיבוכי סוכרת", מציין פרופ' פרץ.
גם מחלות זיהומיות שכיחות באזור הצפון, יותר מאשר במרכז, ולדברי פרופ' פרץ, הדבר נובע בין היתר משימוש לא מושכל באנטיביוטיקה. אחד הפרויקטים הייחודיים במסגרת AIR, נועד להעמיק את המחקר בתחום, זאת הודות להקמת ה"ביו בנק" - מאגר דגימות ביולוגיות, המאפשר קידום מגוון רחב של מחקרים וקידום קשר בין התעשייה לעולם הרפואה, וכן פיתוח מסחרי של תרופות ומכשור רפואי. לדברי פרופ' פרץ, זהו מאגר דגימות ייחודי, בבחינת פרויקט דגל: "לראשונה מקימים מאגר חיידקים שמשרת את התעשייה. יש חברות מחו"ל שמתעניינות ברכישת דגימות מהבנק הזה".
רפואה פוגשת חדשנות ותעשייה
הקמת מערך AIR, כבר הניבה תוצאות, ויש כבר מספר פיתוחים תחת המטריה הזו. כך למשל, פועל מיזם בראשות ד"ר דלית פורת בן עמי שעוסק בפיתוח טכנולוגיה מבוססת AI לזיהוי נגעים סרטניים בחלל הפה. דוגמה נוספת היא פרי פיתוח של מתמחה צעיר, ד"ר אסיל נסאר - מזרק ייחודי המיועד להזרקת תרופות לרשתית העין.
"זו דוגמה לרעיון שאם לא היה גורם שיחבר את המתמחה עם התעשייה, הוא היה נשאר בגדר רעיון ולא יוצא לייצור. יש על שולחננו עוד עשרה פרויקטים בשלבים שונים של פיתוח, כל אחד מגיע מעולמות אחרים", מספר ד"ר יהודאי.
מחקר ליד מיטת החולה מהווה מוקד משיכה לצוותים הרפואיים
במרכז הרפואי גייסו אנשי צוות רפואי שחזרו מפוסט דוקטורט בחו"ל: "השקענו במבנה, בציוד ובמכון מחקר שקיים סמוך מיטת החולה. זהו אחד האלמנטים יוצאי הדופן כאן: רופא ששם לב לתופעה שמעניינת אותו, במרכז הרפואי שלנו, פשוט הולך לבניין הסמוך ויוזם מחקר מעבדתי בסמוך למיטת החולה". תופעה זו מכונה מחקר תרגומי. כלומר ראיית המשמעות הקלינית של המחקר הבסיסי וכן הכוונת נושאי המחקר לצרכים הקליניים שיתעוררו בבתי החולים ובמרפאות. כל זאת באמצעות ציוד מחקר מתקדם שעלותו מסתכמת בעשרות מיליוני שקלים שגויסו תודות לסיוע של משרדים ממשלתיים כדוגמת הבריאות, משרד לפיתוח הנגב והגליל, משרד המדע והרשות לחדשנות, לצד פילנתרופיה.
הערך המוסף והייחודי הזה, משרת גם את מוקדי המצוינות הרפואית במרכז הרפואי: "כדי להביא למרכז הרפואי מצנתר בכיר שיעבור אלינו ממרכז הארץ, עלינו להיות אטרקטיביים. היכולת שלנו לאפשר לו לממש את יצר החדשנות שבו כך שבמקביל לעבודה הקלינית הוא יוכל גם לחקור ולהגיע לידי מימוש תוך כדי העבודה, מסייעת לנו להביא כוח אדם איכותי. ציר האקדמיה, המחקר והחדשנות, נותנים לנו כלים לבסס את כוח האדם האיכותי במערכים ובמחלקות".
הזדמנויות קריירה ורילוקיישן לצפון
"חוקר, או רופא במרכז הארץ הוא אחד מיני רבים, תקרת הוותק של אנשים מצוינים לא מאפשרת לאדם צעיר להתקדם. לעומת זאת, כשמגיעים צפונה, קל הרבה יותר לפרוץ את תקרת הזכוכית." מסביר ד"ר יהודאי, "כדי להקל על המעבר מהמרכז צפונה, אנחנו מבינים שצריכים להתייחס לאירוע כאל רילוקיישן לכל דבר. פועל כאן מיזם בשיתוף משרד הבריאות ופילנתרופיה, ששם לעצמו מטרה לייצר מעטפת עבור איש או אשת הצוות הרפואי, שמחליטים לעבור צפונה. דואגים להם למגורים, חינוך לילדים תעסוקה לבן או בת הזוג, דואגים למצוא קהילה מתאימה למשפחה, והכל ביחד מצטרף לחבילה מאוד אטרקטיבית. הגיעו אלינו רופאים מומחים ואנשי מקצועות הבריאות ממגוון מקומות, שקיבלו החלטה ועברו לצפון. ולמרות החודשים המאתגרים, אנו רואים את המגמה המתחדשת: אנשים מזהים את הפוטנציאל של הצפון, ואנו תורמים לכך את החלק שלנו".
צוות רפואי שעוסק גם במחקר והוראה הוא צוות רפואי טוב יותר
מערך AIR בצפון הפך למוקד משיכה לרופאים מצוינים, המחפשים הזדמנויות לשלב פעילות קלינית עם מחקר וחדשנות. רבים שבים לאחר הכשרה במרכזים רפואיים מובילים בארה"ב, חלקם ניהלו מחלקות ויחידות במוסדות מובילים ובחרו לשוב לארץ לבית החולים הצומח בצפון כי ראו עצמם חלק מהתנופה.
מבחינתו של ד"ר יהודאי, מקרים כאלה הם בהחלט אינדיקציה לכך שהחזון מתחיל להתממש: "אחד האתגרים בצפון, הוא גיוס כוח אדם. שכר זו סוגיה חשובה, אבל לא בלעדית. ההבנה הייתה שכדי שאנשים יעברו מהמרכז לצפון אנו צריכים להציע להם בצד העבודה הקלינית, גם את תחומי המחקר והחדשנות. היכולת של איש צוות לממש את הכישורים המקצועיים שלו, ובו בזמן לעסוק במחקר, להוציא לפועל רעיון שהיה לו ולא מימש אותו, וגם לעסוק בהוראה, מהווה את אחד האמצעים שלי לגייס אנשים טובים ואיכותיים לעבוד אצלנו", מדגיש ד"ר יהודאי. פרופ' פרץ מוסיף בפשטות כי: "צוות רפואי שעוסק גם במחקר והוראה הוא צוות רפואי טוב יותר שמעניק בסופו של דבר למטופלים טיפול טוב יותר, הוא מעודכן במחקרים החדשים ביותר ובטכנולוגיות החדישות".
מעבר לחשיבותו של המרכז הרפואי כמספק שירות רפואי, השאיפה שלו כמו גם של גופים אזוריים נוספים היא לא להסתפק בשיקום הצפון, אלא להפוך אותו להרבה יותר חזק.
"למערך שלנו יש חלק מובנה בתוך האירוע הזה, ואנו מוצאים את עצמנו לוקחים חלק בבנייה מחדש של הצפון, חיזוק האוכלוסייה כאן, והרחבת אפשרויות התעסוקה. אלה אלמנטים שמרכז רפואי במקום אחר בארץ לא עוסק בהם", קובע ד"ר יהודאי. "אנחנו נמצאים בקשר מתמיד עם כלל הרשויות במרחב: טבריה, המועצות האזוריות, רשויות מקומיות ובמיוחד עם אשכול כנרת עמקים. אנחנו פועלים יחד עם חברות, ארגונים, מוסדות ועוד. כל המהלכים נעשים ביחד עם השותפים האזוריים שלנו. אנחנו לא פועלים כאן כאי בודד".
בונים ומקדמים חדשנות, מחקר והוראה
במערך AIR מתכוונים לבנות בניין ייעודי שיאפשר הרחבת פעילות. כיום פועל מכון מחקר שכולל שבע מעבדות מחקר נוספות והכוונה היא להכפיל את גודלו לטובת חדשנות, מחקר והוראה.
בתחום ההוראה, ייחנך מרכז הדרכה אזורי חדש, שבו יוכלו הצוותים הרפואיים ללמוד וללמד נושאים שונים ולהכשיר את הדור הבא של הצוותים הרפואיים שכל כך נדרשים בתחום שיקום ובריאות הנפש. החל מקורס כלבנות טיפולית, דרך שדות קליניים והכשרות בתחום קלינאות תקשורת ועד תחומי טיפול אינטגרטיביים נוספים, המשלבים רפואה קונבנציונאלית עם תחומי טיפול שונים. בנוסף, במרכז השיקום החדש מוקם מרכז חוסן שישמש לא רק את המטופלים ובני משפחותיהם, אלא גם את המטפלים.
מצמצמים פערים, מייצרים עתיד
אחד הפרויקטים שד"ר יהודאי גאה בו במיוחד הוא מרכז השיקום החדש שנפתח בקמפוס המרכז הרפואי – המרכז היחיד מסוגו בכל מרחב הצפון. כיום כולל המרכז מחלקת שיקום ילדים, שיקום יום ילדים, שיקום צעירים, שיקום חיילים ושיקום יום, ובקרוב יפתחו מחלקות נוספות. סך הכל 5 מחלקות אשפוז עם 162 מיטות, לצד שיקום לב, שיקום ריאות, שיקום מיני ושיקום יום לקשישים ומבוגרים.
"זהו מרכז בסטנדרט הגבוה ביותר שקיים בעולם, בהיבט של הציוד, הטכנולוגיה, המבנה וכוח האדם האיכותי – וזו בשורה ענקית לצפון כולו. כבר עכשיו, אוכלוסייה מכל הארץ מתדפקת על דלתנו", מציין ד"ר יהודאי.
מרכז השיקום החדש בצפון מסמן לא רק קפיצת מדרגה רפואית – אלא גם תקווה לחיים שווים יותר בצפון. תחומים שלמים, כמו ניתוחי לב שהיו זמינים עד כה רק בחיפה, הופכים נגישים כעת לציבור רחב יותר בזכות ההשקעה בתשתיות ובשירותים.
פרופ' פרץ וד"ר יהודאי מדגישים כי השילוב בין טיפול קליני, חדשנות רפואית ותעשייה טכנולוגית – צפוי להוביל למהפכה של ממש:
"אם הקלינאים מזהים צורך שיקומי, המהנדסים שנמצאים לידם יכולים מיד לתרגם אותו לפתרון מעשי – וזה כוחו של האיחוד. שילוב כזה בעולמות השיקום הוא לא רק מתבקש – הוא חיוני".
חיבור משולש: רפואה כללית, שיקום ובריאות הנפש
בימים אלה מתוכננת הקמת מרכז בריאות נפש חדש בקמפוס הרפואי, שיכלול מיון פסיכיאטרי, שתי מחלקות סגורות ומחלקה אחת פתוחה. הפרויקט יתבצע בשיתוף המרכז לבריאות הנפש מזור בעכו, תוך שמירה על סטנדרטים טיפוליים מתקדמים.
"מדובר בפרויקט שמציב אותנו כמרכז כוללני – בית חולים כללי, מרכז שיקומי ומרכז לבריאות הנפש הכולל מחלקות סגורות – באותו קמפוס. כיום קיים רק אחד כזה בישראל, שיבא. אנחנו נהיה השניים בארץ והראשונים בצפון". ד"ר יהודאי מדגיש כי בכל הצפון המזרחי אין מחלקות פסיכיאטריות סגורות: "זהו פרויקט שאנו עובדים עליו בימים אלה, ויתחיל להיבנות בשנה הבאה. אם חושבים על זה – התחומים של שיקום ובריאות הנפש הם שניים מהנחוצים ביותר בעשור הקרוב. אנו בונים כאן תשתית שנותנת מענה לצרכים של היום ושל מחר".
מהפכת הנגישות לצפון
כדי להשלים את החזון נדרשת גם מהפכה תשתיתית. ד"ר יהודאי מדגיש את הצורך בתחנת רכבת סמוכה שתאפשר גישה נוחה לצוותים הרפואיים ולמטופלים מכל הארץ: "בלי תחנת רכבת – האתגר עוד יותר גדול. התחנה המתוכננת בצומת גולני היא התחלה, אבל אנחנו יחד עם שותפינו שואפים לקרב אותה לצומת פוריה. כשהדבר יקרה – האזור הזה יהפוך לתל אביב של הצפון".
הקמת המרכז הרפואי המשולב אינה רק מענה רפואי – היא סמל לאפשרות של תיקון היסטורי. איפה שהיה חוסר, תקום תשתית. איפה שהיו פערים – תצמח תקווה. "במקום שבו קיים שיתוף פעולה אמיתי – בין רפואה, תעשייה, תחבורה וקהילה – נולדת לא רק מערכת בריאות טובה יותר, אלא מציאות שלמה שנראית אחרת", מסכמים פרופ' פרץ וד"ר יהודאי.
לאתר >>> מרכז רפואי צפון
בשיתוף מרכז רפואי צפון (פוריה)
