השנה אנחנו מציינים 100 שנה להיווסדות הרפובליקה הטורקית ו-30 שנה להקמת לשכת המסחר ישראל טורקיה. שני אירועים אילו שזורים זה בזה בהיסטוריה המשותפת וארוכת השנים של שתי המדינות. טורקיה וישראל נושאות באחריות משותפת (אם כי לא בלעדית) לגורל המזרח התיכון. אני רואה את הבסיס הכלכלי כגורם העיקרי לשיתופי פעולה בצד מערכת יחסים טובה בין המדינות. נדבך שני הינו טיפוח מערכת יחסים הדדית בתחום החברה והתרבות. שני עמודי תווך אילו בונים אמון בין אנשים ועמים ומאפשרים גם לדרג הפוליטי להיות חיובי תורם ותומך.
טורקיה וישראל חולקות היסטוריה משותפת המשתרעת על פני מאות שנים ומהווה גורם מתמשך ומשפיע על שתי המדינות. ישראל וטורקיה משלימות זו את זו בתחומי הכלכלה וחולקות נכסי תרבות והחברה. תיירים משתי המדינות מתקבלים בחום על ידי תושבי המדינה המארחת, ולכל מדינה יש מה להציע בתחומי עניין הקרובים לליבם של התיירים המתארחים מהמדינה השנייה. מרחק הטיסה הקצר מהווה גורם חשוב לאטרקטיביות של התיירות בשתי המדינות, יחד עם מגוון המזון, העובדה שמנהגי ה"חאלל" המוסלמי מיישר קו עם הכשרות היהודית והמוסיקה של שתי המדינות שנעימה לאוזניים של כולם. מבחינת הסחר הכלכלי, הצדדים החזקים של ישראל (בעיקר בתחומי הטכנולוגיה) נחוצים ומבוקשים בטורקיה ואילו של טורקיה מבוקשים בישראל (בעיקר בתחומי הייצור התעשייתי והמזון).
במסגרת היקפי הסחר בין המדינות יש לטורקיה יתרון על ישראל, כאשר בערך 70% מהווה הסחר מטורקיה לישראל וכ-30% מישראל לטורקיה. אולם אנו מזהים שיש פוטנציאל גדול שלא ממומש לפי שעה, מסיבות שונות, ביצוא מישראל לטורקיה, וניתן יהיה להערכתי לאזן בין השניים, מבלי לגרוע מהיקפי הייבוא מטורקיה לישראל.
ככל הנראה ולאור התוצאות הכלכליות בעשור האחרון, המשברים המדיניים שנוצרו בין שתי המדינות לא השפיעו כלל על מערכת היחסים הכלכלית. יש לייחס את זה הן לתובנה הפוליטית של המנהיגים אודות שימור שיעור הפעילות הכלכלית בין המדינות, והן לחוכמת ההמונים של אזרחי שתי המדינות. עם החזרה ההדרגתית לנורמליזציה בריאה של מערכת היחסים המדינית, אנחנו רואים עלייה נוספת בסחר בין המדינות, בהתעוררות מחודשת של התיירות על גווניה השונים (נופש, בריאות, דת, מסחר) ומקווים לראות ענפים חדשים מתפתחים בקצב במקביל לחיזוק ענפי המסחר המסורתיים.
הזדמנות לחברות טכנולוגיות ישראליות
טורקיה עשירה בכוח אדם מיומן ואיכותי, דובר אנגלית ושולט במחשוב, עלות השכר יחסית זולה. המשבר הכלכלי המתמשך (לצערנו) מהווה הזדמנות לחברות ישראליות מהתחום הטכנולוגי על ענפיו השונים להשתמש בטורקיה כמדינת נחיתה בדרך לפרוץ לשווקים העולמיים. מוצרים טכנולוגיים שיעניינו מאוד את חברות היעד הטורקיות כוללים מוצרים מתחומי האגרוטק, מדיטק, כלי תעשייה וניהול מתקדמים למפעלי ייצור, מערכות IT מבוזרות, אנרגיה חילופית ומינהל מים חכם. לכל אלו ישראל יכולה להציע מגוון רחב של פתרונות מהשורה הראשונה, וטורקיה יכולה להציע התקנות ראשונות (Beta Sites) בשווקים גדולים עם הסובלנות והתרבות העסקית שדומה לזו הישראלית.
מאידך, טורקיה חוזרת ומקבלת את מקומה החשוב ביבוא מוצרים לישראל, כאשר היא מתחזקת ומחליפה את סין והמזרח הרחוק בתחומי הטקסטיל ומוצרי הבית, וממשיכה ומתחזקת בתחומי התעשייה הכבדה, הבנייה, חומרי הגלם, הרכב והמזון.
לסיכום, יכול להיות שחזון המזרח התיכון החדש עליו דיברו לפני יותר מעשור, הולך ומתגשם מול עינינו בזכות מערכות הכלכלה והחברה של המדינות החזקות במזרח התיכון - בהן ישראל וטורקיה הן חברות של כבוד, יחד עם יוון, מצרים, האמירויות וסעודיה. רק מתוך חיזוק יחסי הגומלין הכלכליים והחברתיים, תוך השרשת הסובלנות והכבוד ההדדי, נוכל לייצב את האזור בו אנחנו חיים ולייצר מערכת חיים בריאה, מפותחת, טכנולוגית ובריאה לתושבים כולם. אם נדאג שלשכנינו יהיה טוב, גם אנחנו נהנה.
אני מאחל לכולם שנים של שגשוג כלכלי ואיתנות מסחרית, חברתית ומדינית ובשאיפה כי יביאו לנו שלום ונחת.
גדי שושן,
נשיא לשכת המסחר ישראל-טורקיה
