כשרובוט פוגש ברך
לראשונה ברפואה הציבורית: ניתוח החלפת ברך באמצעות רובוט
ניתוח החלפת ברך, מהווה את הפרוצדורה השכיחה ביותר בקרב בני הגיל השלישי. החלפת ברך מבוצעת אצל מטופלים שסובלים משחיקת סחוסי הברך ותהליכים ניווניים נוספים. כתוצאה מהם נוצרים כאבי ברכיים חריפים ומגבלות תנועה משמעותית, כמו קושי בהליכה או בעלייה במדרגות. במידה ואין הטבה מספקת בטיפול שמרני כמו פיזיותרפיה, הפחתת משקל, פעילות גופנית ושימוש בתרופות, ניתוח החלפת מפרק הברך הוא הטיפול המומלץ.
בישראל מבוצעים מדי שנה כ-7,500 ניתוחים להחלפת מפרק הברך. אך יחסית לעולם, שכיחות ניתוחי החלפת מפרק הברך בישראל, נמוך משמעותית. במהלך הניתוח מסירים את חלקי הסחוס השחוקים שעוטפים את העצמות בין השוק לירך, ומחליפים אותם בשתל המדמה את הברך הטבעית. לדיוק מיקום המשתלים חשיבות גדולה בתפקוד הברך ובשיקום לאחר הניתוח.
מעתה, מטופלי איכילוב שיעברו ניתוח זה, ינותחו באמצעות המערכת הרובוטית המתקדמת בעולם.
"מערכת זו מאפשרת למקם את המשתלים ולאזן את הברך באופן מדויק ביותר. הרובוט המסיע להחלפת מפרק הברך מאפשר מיקום משתלים בדיוק של פחות מחצי מילימטר ובזוויות הקטנות מ-0.5, דיוק כזה לא ניתן לקבל במכשור המכני הקיים כיום", מסביר ד"ר נמרוד שניר, מנהל היחידה להחלפת מפרקים (ברך וירך) בחטיבה האורתופדית באיכילוב.
גירויים חשמליים במוח לטיפול בדיכאון
השתלה של קוצב בצוואר לוויסות הפעילות המוחית בחולה הסובל מדיכאון קשה שלא הגיב לטיפולים התרופתיים
גבר ישראלי בשנות ה-50 לחייו שסובל מדיכאון חריף, ולא הגיב לטיפולים התרופתיים, היה המטופל הראשון בישראל שעבר השתלת קוצב וגאלי כטיפול מתקדם בנוירומודולציה לדיכאון. הניתוח בוצע על ידי ד"ר עידו שטראוס, מנהל היחידה לנוירוכירורגיה תפקודית, יחד עם צוות רופאים והתאפשר הודות לשיתוף פעולה ייחודי עם המרכז לבריאות הנפש לב השרון.
"בישראל, הטיפול ב-VNS קיים בסל הבריאות כ-15 שנה כטיפול באפילפסיה. המרכז הרפואי איכילוב מוביל בישראל בתחום השתלות תחת התוויה זו. אנו מקווים שהטיפול החדשני לדיכאון עמיד, יסייע לחולה זה ולרבים כמוהו בהתמודדות עם הדיכאון ובשיפור איכות החיים", מדגיש ד"ר שטראוס.
דיכאון הוא מצב שכיח הפוגע ביותר מ- 264 מיליון אנשים ברחבי העולם. כ- 30% מכלל חולי הדיכאון נחשבים לחולים עמידים לטיפול תרופתי וממשיכים לסבול מאפיזודות דיכאוניות למרות הטיפולים התרופתיים. אחת האפשרויות הלא תרופתיות המתקדמות היום לטיפול בדיכאון הוא הטיפול באמצעות קוצב וגאלי. "הקוצב מושתל על עצב הוואגוס בצוואר בהליך ניתוחי קצר, ודרכו שולח גירויים חשמליים עדינים אל מרכזים עצביים הקשורים לדיכאון במוח. הטכנולוגיה בטוחה ויעילה לטיפול בדיכאון עמיד עם אחוזי הצלחה גבוהים ביותר ובעל הפחתת הסיכוי לאובדנות", מדגיש ד"ר שטראוס.
הטיפול ב-VNS הינו טיפול מוכח לדיכאון עם אלפי מושתלים בעולם (בעיקר בארה"ב ומערב אירופה), והוגש השנה גם לסל הבריאות בישראל.
השבחת כבד
זילוח כבד עם מכונה טרם השתלתו במטרה לשפרו. הכבד המשופר הושתל ונקלט בהצלחה בגופו של המנותח
כידוע בישראל קיים מחסור באיברים להשתלה ובכללם בכבדים להשתלה. קיימת תמותה של ממתינים ומספר רב של חולים מוצאים מהרשימה, ברובם בשל החמרה במצבם ועקב כך אי יכולת לעבור השתלה. כיום חלק משמעותי מהכבדים להשתלה מונצלים מתורמים גבוליים, ללא ביטחון שיתפקדו היטב אצל הנתרמים. בנוסף, חלק מתרומות הכבד נפסלות מדי שנה לאור החשש מאי תפקוד ראשוני של השתל (Primary Non Function) שיצריך השתלה דחופה חוזרת.
בשנים האחרונות פותחה בעולם טכנולוגיה לזילוח (מעבר דם בתוך רקמה), של הכבד באמצעות מכונה, למטרת שיפור והערכת תפקוד של השתלים מתורמים, טרם ההשתלה כדי לשפר את תוצאות ההשתלה ולהגדיל את כמות השתלות כבד. שיטות זילוח עיקריות הן זילוח קר בלי ועם חמצן (מאפשר שיפור איכות כבדים) וזילוח בחום הגוף (מאפשר בהערכת איכות של הכבד והתאמה להשתלה).
"השתלת כבד היא אמנם פרוצדורה מצילת חיים, אך גם הליך רפואי מסובך, בשל מצבם הרפואי של המטופלים. הניתוח מורכב גם לנוכח העובדה שהאיברים יכולים לשרוד מחוץ לגוף רק זמן קצר. אפשרויות זילוח הכבד מהוות אירוע משמעותי שעשוי להביא למהפכה בתחום השתלות הכבד", מסביר ד"ר יעקב גויכמן, מנהל יחידת ההשתלות באיכילוב.
קיים ניסיון משמעותי, בעיקר באירופה, בשימוש מוצלח במכונות זילוח כבד כשתוצאות ההשתלות לאחר הכנה והערכת הכבדים עם מכונה לזילוח כבד, דומות להשתלות כבד מתורמים סטנדרטיים ולא גבוליים.
"גם ביחידת להשתלת איברים באיכילוב, הוקמה תוכנית לזילוח כבד עם מכונה מתורמים מרגינליים (גבוליים) במטרה לשפר תוצאות ולהגדיל את כמות הכבדים המתאימים להשתלה. לאחרונה ולראשונה בישראל, בוצע שימוש קליני במכונת זילוח כבד במסגרת ניתוח השתלת כבד מתורם לאחר מוות מוחי. לכבד הנתרם היו מספר מאפיינים שהעלו את החשש לפגיעה בתפקודו. ההשתלה עברה בהצלחה", מדגיש ד"ר יעקב גויכמן.
בשיתוף איכילוב
