לשדרג את חוויית האירוח במסעדה דרך אינטראקציה אנושית בעזרת מערכת ממוחשבת, זהו החזון של הסטארט-אפ Tabit, חזון שכבר מיושם בהצלחה בישראל ובחו"ל. לאחר שהבין היזם נדב סולומון, מייסד משותף ונשיא החברה, שתחום ניהול המסעדנות לא עבר שינוי משמעותי עשרות שנים - החליט למלא את החלל שזיהה. כדי לעשות זאת הוא פנה להתייעצות עם בארי שקד, האיש שהגה ויזם את חברת Retalix, החברה שהפכה לסטנדרט בתחום הקופות הרושמות ונמכרה ב-2013 לתאגיד NCR תמורת 750 מיליון דולר.
אחרי 28 שנים ב-Retalix החליט שקד לפרוש זמנית, להוריד הילוך ולהסתפק בקשר לא אינטנסיבי עם סטארט-אפים כאלו ואחרים. פגישת הייעוץ שביקש סולומון ב-2014 טרפה אצלו את הקלפים וכך טאביט קמה ב-2014. מי שחושב שהשורות הבאות יספרו על התלהבות מיידית, ממש מהרגע הראשון, יתפלא. "היות וייעצתי בהתנדבות החלטתי להגיד לנדב מייד את האמת: שהוא לא יצליח", משחזר שקד. "זאת מכיוון שאף אחד עוד לא הצליח אז להתחבר למנגנון הקריטי ביותר של הקופה: לקיחת ההזמנה. אבל נדב התעקש כדרכו, שאפשר למצוא דרך. הוא הכניס אותי לעומקו של עולם המסעדנות ויחד הבנו עד כמה הוא נמצא מאחור למרות שהמון דברים השתנו בשוק הזה".
מה למשל?
שקד: "קודם כל - הלקוחות השתנו. הלקוחות העיקריים הם המילניאלס והם משתמשים במכשירים הניידים שלהם לכל דבר. גם כוח העבודה בתחום מורכב מאותם אנשים. כך שאך טבעי למצוא פתרונות דיגיטליים לכל הסגמנטים של המסעדה: המארחים, המלצרים, המשלוחים, הטייק-אאוט, התשלום והאנליטיקה. לכל אחד מאלו כבר יש פתרון כזה או אחר, אבל ספציפי. כל אחד מהם הוא גם תוצר של חברה אחרת ולכן קשה לחברם. מסעדנים שרצו להתקדם לעולם חדש - לא מצאו כלי שיאפשר להם את זה ונאלצו לתפור חיבור מגושם של פתרונות".
יותר סועדים על אותו מספר שולחנות
הפיתוח שהגו השניים, הסטארט-אפ Tabit, הוא מערכת ניהול עננית עם טאבלט כתחנת קצה, המטפלת בכל ההיבטים התפעוליים במסעדה: אירוח, מלצרים, מטבח, קופה רושמת, תורים, אתר הזמנות, ניהול, אנליטיקה, הפקת תובנות ומשוב סועדים. כל השירותים רצים על אותו בסיס נתונים בענן, מקושרים ביניהם ומעדכנים אחד את השני בזמן אמת, הכל בתהליך רציף אחד: מהזמנת השולחן על-ידי הלקוח ועד לתשלום ולמשוב שהוא מספק בסופה של הארוחה. מדבר אחד נמנעו ב-Tabit בכוונה: להפוך את התפריט שמקבל הסועד לממוחשב. הערך המוסף של כך אינו גבוה, לרבים לא נוח לדפדף בתפריט על גבי מסך והחברה מצאה פתרון יעיל יותר: סריקת קוד QR בסמארטפון שמעלה את התפריט למסכו, אך לא רק תפריט "טיפש" אלא ממש ממשק דרכו ניתן להזמין אוכל מהנייד של הסועד. מי שמשתמש בטאבלט הוא המלצר, שמגיע לשולחן ומקליד את ההזמנה עליו. ההזמנה משודרת ישירות למטבח וכך חוסכת את הצורך להעביר אותה ידנית. כשמסתיימת הארוחה מפעיל המלצר את אפליקציית הקופה הרושמת והתשלום מתבצע תוך שניות גם כן בטאבלט.
שקד וסולומון מספרים שמסעדות שעוברות לשימוש במערכת חוות קפיצה ברווח ובייעול התהליכים. מספר הטעויות מצטמצם ב-80%. משך הארוחה מתקצר ב-12-15 דקות וכך מתאפשרת הגדלת תפוסת המסעדה - יותר סועדים על אותו מספר שולחנות. למרות התרבות הסועדים - את מספר המלצרים ניתן לצמצם בכ-20%. ההוצאה לכל סועד גדלה ב-8% עד 15% בזכות שביעות הרצון והמהירות בה מתקבל השירות. בנוסף, חוסכות המסעדות דמי תיווך של ספקים צד ג', דוגמת שירותי משלוחים והזמנות - דבר שהן יכולות לבצע בקלות דרך Tabit.
"כיום מבינים איזה קשר הדוק יש בין הטכנולוגיה לשירות שנותן המלצר", מחדד סולומון. "יש לה תפקיד משמעותי בשאלה אם הוא יעשה טעויות או לא, ימכור יותר או פחות ואפילו אם המנה תחזור. הכל הפך להיות מבוסס דאטה וניתן למנף את זה. השימוש שלנו בבינה מלאכותית מייצר מנועי המלצה חכמים למלצר. אם המערכת, למשל, מזהה שמי שמזמין מנה מסוימת נוטה להזמין גם קינוח מסוים - המלצר יכול להציע את הקינוח הזה לסועדים שהזמינו את אותה המנה".
שקד: "מי סרק QR Code לפני הקורונה? והיום זה סטנדרט. כל העולם השתנה וכולם מחפשים מובייל, ענן ו-Contactless. חברות שלא מוכנות למציאות החדשה מאבדות נתח שוק. מסעדנים לא היו רגילים לשלם לשירות דוגמת Tabit אבל כשהם עושים זאת - הם רואים שהתשלום מחזיר את עצמו פי עשרה. מסעדות שעוברות ל-Tabit - משגשגות. הרווחים גדלים במאות ולעתים באלפי אחוזים. המלצר עושה יותר כסף וקל לו יותר להתנהל במשמרת. הוא מנהל את המשמרת במקום שהמשמרת תנהל אותו. בעל המסעדה יכול להריץ פחות עובדים על הפלור עם אותה הפעילות ואף עם יותר ממנה. זמני הישיבה בשולחן מצטמצמים, הלקוחות מרוצים יותר והטיפים גבוהים יותר. לכן לא פלא שחצי מהמחזור הכספי של המסעדות בישראל עובר כיום דרך הפתרון שלנו. ההערכה היא שהשוק הזה מגלגל כ-20 מיליארד שקלים בשנה. דרך Tabit עוברים עשרה מיליארד".
ומה לגבי חו"ל?
שקד: "רק ב-2019, חמש שנים לאחר הקמת החברה, שמנו על מפת הדרכים את התכנון להתקין בארה"ב. זאת מכיוון שתמיד האמנתי שחברה צריכה קודם כל לנצח את האליפות במדינה שלה ושרק אז היא תוכל לנצח תחרויות בעולם. כך גם נהגתי ב-Retalix. בלי לנצח בבית אין טעם ללכת למשחקי חוץ, כי עלויות המכירה בחו"ל הן עצומות. כשהרגשנו שסימנו V על כך החלטנו לעשות פיילוט באזור דאלאס ולראות אם המוצר מתאים לשוק האמריקאי. במשך שנתיים התאמנו אותו לשוק הזה, ניסינו אותו וראינו שזה עובד.
ב-2020 התחלנו למכור את המוצר בכל ארה"ב, מהלך שעבורו נדב עבר לשם כדי לנהל את הפעילות בארה"ב".
סולומון: "זה לא היה העיתוי הכי טוב בגלל שבדיוק התחילה הקורונה, אבל המוצר עבד כל כך חזק בישראל, שזה נתן לנו את הביטחון להמשיך לגייס עובדים בארה"ב - כיום יש לנו 70 שם, בנוסף ל-170 בישראל - ואף להכין צוותים ודילרים שירצו למכור אותו בזמן הקורונה. תוך כדי המגפה ראינו שהשימוש ב-Tabit בישראל מוגבר, כי זה בדיוק מה שהמסעדנים היו צריכים אז: חיבור למוביליות, עבודה באון-ליין ועבודה ללא מגע. כיום נעשה שימוש ב-Tabit במסעדות בדאלאס, פלורידה, ניו-יורק, שיקגו, אטלנטה וקליפורניה ואפילו במלונות בבאהמאס. הצלחנו להחתים לקוחות ענק כ-Sugar Factory, KFC, Novikov, Serafina ועוד".
שקד: "Tabit נמצאת כעת במיצוב מאוד גבוה לקטוף את פירות השקעתה. בכל העולם רואים מערכות דיגיטליות במסעדות, כשהמסופים הנייחים והמסופונים משמשים בעיקר לתשלום. השוק ענק ואם אתה מצליח לבנות יישום מנצח - החשיפה שלך ללקוחות פוטנציאלים היא מטורפת. והמערכת שלנו היא ויראלית. מלצרים שעוברים לעבוד ממסעדה אחת לאחרת אומרים במקום עבודתם החדש 'אין לכם Tabit? אתם חייבים את זה'".
בשיתוף Tabit
