פעילותי האמנותית בעולם ענפה מאוד, אך לפרק האסייתי בתוכו שמורה ייחודיות אחרת. בשנת 2008 נחנך בסינגפור הפסל "מומנטום" לאחר שב-2006 השתתפתי וזכיתי במכרז עולמי להצבת מונומנט בכיכר המרכזית של רובע העסקים בעיר. כשזכיתי, עדיין לא ידעתי היכן נמצאת סינגפור על המפה. תחילה התכוונתי ליצור פסל בגובה של כ-8 מטר, אבל כשנודע לי שהתקציב הוא שש מאות אלף דולר החלטתי שאפשר ליצור בתקציב הזה פסל של 18 מטר (לא תאמינו, אבל חשבתי על ח"י הסימבולי) ולהפתעתי זה אושר והתקציב הוכפל על ידי המזמין. נדרשו שנתיים של עבודה להגיע לחנוכת הפסל וכיום הוא נחשב למונומנט החשוב ביותר בסינגפור.
מכאן התגלגלו הדברים כמעט ללא שליטה ונוצרו קשרים חדשים במדינות האזור בדרום קוריאה, טאיוואן, וכמובן סין הגדולה. הקוריאנים באמצעות גלריה GANA המפורסמת הזמינו אותי יחד עם ג'וליאן אופי ורון ארד ליצור עבודות לבניין המשופץ של מורגן סטנלי בסיאול ויצרתי שלושה פרויקטים שונים בבניין הזה ובסביבתו. לאחר מכן הגיעו הזמנות נוספות לפסלים בשכונת מגורים חדשה וקניון יוקרתי וגם תערוכות יחיד בחללי הגלריה החשובה הזו. בימים אלה אני מבצע 5 פסלי קיר ענקיים למבנה ציבור חשוב בסיאול שייחנך בחודש יולי הקרוב.
הטאיוואנים משקיעים מאמצים רבים להציב פסלים במרחב הציבורי שלהם ומלבד חברות פרטיות המבקשות להתהדר במונומנטים ראוותניים, גם הממשלה מרבה במכרזים כמעט לכל פרויקט ציבורי חדש, בין אם זו תחנת רכבת חדשה, מתחם ספורט או מרחבים ציבוריים מסוגים שונים. במובן זה זוכים אמנים טאיוואנים להזדמנויות רבות להציב עבודות שלהם וגם אמנים זרים מצטרפים אליהם. באמצעות שתי סוכנויות פרטיות המטפלות בנושא של פיסול במרחב הציבורי הוזמנתי גם אני להשתתף וזכיתי במכרזים גדולים, בהם 12 פסלים בפארק מדע של חברות טכנולוגיה (הייטק) בעיר טאינאן (TAINAN) כולל הצבת פסל בחזית המוזיאון החדש של העיר וגם שלושה פסלים באיצטדיון האתלטיקה שבעיר סינצ'ו (HSINCHU). על פרויקט זה כיבדו אותי בפרס הראשון לפיסול סביבתי לשנת 2017 מתוך 170 פרויקטים שהשתתפו בתחרות. בעוד חודש ייחנך פסל נוסף בשם "טורנדו" בגובה 10 מטרים בחזית קניון חדיש, גם הוא בעיר סינצ'ו, המתאר טייפון של פרפרים צבעוניים בתנועה ספירלית. ראוי לציין שוועדות קשוחות ביותר בודקות את המכרזים האלו ומקפידות לא רק על קוצו של יוד בתנאי המכרז, אלא גם על שימור הפסלים שנים רבות אחרי הצבתם. הלוואי ובארץ היו לומדים קצת מהטאיוואנים.
פסל בתוך שדה של שיחי תה בסין
סין היא כמובן המדינה העשירה והשאפתנית ביותר באסיה ומשקיעה הרבה מאד בטיפוח הסביבה והצבת פסלים. מדובר בפארקים ציבוריים, התחדשות עירונית, מבני ממשלה לסוגיהם וכמובן חברות ענק פרטיות הזקוקות לחיזוק הדימוי שלהן והתרומה לקהילה. בעוד כשבועיים ייפתח פרויקט מעניין בו משתתפים 20 פסלים, מעצבים ואדריכלים מכל העולם שיבנו פסלים בתוך מרחב כפרי וחקלאי של כ-20 ק"מ מרובע שמטרתו למשוך לאזור מבקרים, בעיקר מקומיים, לחוות פסלים שנעשו במיוחד לטובת האירוע, דרך סיור מודרך במסלול מתוכנן שיקיף שדות ומבנים חקלאיים, ובכך יתוודעו לאזור. אני צפוי להעמיד שם פסל שנקרא "תה לשניים" המוצב בתוך שדה של שיחי תה ומורכב משני ספלי תה לבנים מהם עולים אדים צבעוניים היוצרים בין השאר רישומי פרופיל של אנשים זה מול זה. במוזיאון חדש שנבנה ליד העיר העתיקה סוג'ו יצרתי בהרמוניה עם המבנה האדריכלי עבודות זכוכית ענקיות המקיפות את המוזיאון מבחוץ ומוסיפות לו צבע ותוכן מעבר לאופיו האדריכלי הנקי והמינימליסטי. זה מסוג הדברים שיישארו עם הבניין כל עוד הוא יהיה קיים.
במתחם קרוב שבקומפלקס בו נמצא המוזיאון יצרתי שישה פסלים גדולים של שלדי סירות המוצבים במפוזר על משטח הדשא בתוך כיכר גדולה ועגולה. הרעיון הוא שהסירות מתחברות באופן אסוציאטיבי לנהר החוצה את העיר הסמוכה סוג'ו המשמרת את אופייה העתיק ונחשבת לאתר תיירות ידוע ופופולארי מאוד.
ממד אסתטי-רוחני לתחנות מטרו
בהמשך לעבודות הזכוכית האלה הוזמנתי ליצור חלונות צבעוניים (ויטראז'ים) באוניברסיטת NWPU החדשה (Northwestern Polytechnical University) במחוז שאאנשי (SHAANXI) המתמחה בלימודי עיצוב ויצרתי להם חלונות צבעוניים מודפסים (בטכנולוגיה של הדפסה קרמית שפותחה בישראל) המתייחסת לעיצוב מוטיבים גיאומטריים האופייניים לחלונות עתיקים סיניים בני מאות שנים. בפרויקט נוסף שנעשה במחוז GUIZHOU הצבתי חמישה פסלים בפארק גדול כשהמוטיב המרכזי שלהם הוא ענן של פרפרים צבעוניים המעופף מעל חלון פתוח, או מעל שני עצים לבנים, או מעל זוג רוכב על אופניים וכדומה - נושאים יומיומיים אפורים אבל עם נגיעה של טבע אקזוטי.
אם כבר מזכירים פרפרים אציין עוד עבודת קיר גדולה עם פרפרים ענקיים שעשיתי בעיר SHENZHEN בתחנת רכבת תחתית חדשה, שבה כמו בעוד תחנות מטרו אחרות, מזמינים הסינים אמנים מקומיים וזרים להציב יצירות אמנות כדי שיוסיפו לתחנות ממד אסתטי-רוחני מעבר לפונקציה השימושית שלהן.
עם השנים הפכתי לבן בית בסין ולמרות מגבלות השפה יצרתי חיבור עם העולם השונה הזה דרך האמנות. נעים לחשוב שאמן שכמותי, עם מטען התרבות המערבית, יכול להשתלב בטבעיות בתרבות שונה כל כך. אני יודע שדרך הקשר הזה ספגתי הרבה מאוד מהתרבות הסינית האדירה, ואם במקרה גם תרמתי להם משהו בנגיעות הקטנות של צבע שהשארתי שם זה אושר גדול מבחינתי. נראה לי שהרומן המרתק שלי עם סין עוד לא נגמר.
