חיפוש

דיני משפחה על קו ישראל-בריטניה: מה חשוב לדעת?

עו"ד שלומית גלזר מסבירה מה ההבדל בין מערכת המשפט הישראלית לבריטית בכל הקשור לדיני משפחה, ומדוע חשוב להכיר את שתיהן כאשר מטפלים בתיקים של אנשים המנהלים את חייהם בין שתי המדינות

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
תגובות:

קריאת זן זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ובהגשה נוחה לקריאה

לרכישת מינוי
תא טלפון אדום בלונדון
תא טלפון אדום בלונדון
דיני משפחה על קו ישראל-בריטניה: מה חשוב לדעת? צילום: Shutterstock
דיני משפחה על קו ישראל-בריטניה: מה חשוב לדעת? צילום: Shutterstock
עינב בן יהודה
תוכן שיווקי

המעבר למדינה חדשה, בין שמדובר ברילוקיישן זמני ובין שמדובר במעבר שאינו תחום בזמן, מייצר התרגשות רבה. במעבר כזה יש לקחת בחשבון אינספור גורמים - השתלבות בעבודה חדשה, בחירת מקום מגורים, מציאת מסגרות חינוכיות מתאימות לילדים (אם יש), רכישת שפה חדשה במקרים רבים ועוד ועוד.

לצד ההתרגשות הרבה שמעבר כזה מייצר, הוא גם מזמן התמודדויות לא פשוטות - תרבות חדשה ושונה, מרחק ממשפחה ומחברים, ומערכות בירוקרטיות שהמפגש איתן יכול לייצר קשיים לא מעטים, המתעצמים מן הסתם במצבי משבר. אחד ממצבי המשבר בהם אנשים זקוקים לתמיכה מקצועית הוא גירושין, באופן כללי, ובוודאי כאשר מדובר בגירושין המערבים מערכות משפט של יותר ממדינה אחת.

עו"ד שלומית גלזר, מומחית לדיני משפחה, המוסמכת כעורכת דין בישראל ובבריטניה, נתקלה במהלך הקריירה שלה בלא מעט מקרים שחוסר ההיכרות עם שתי מערכות המשפט יצר פגיעה משמעותית. גלזר ובעלה, פרופ' טים ג'ונס, הם הבעלים של משרד Glaser Jones Law הממוקם בלונדון ומטפל בעיקר בלקוחות ישראלים החיים בבריטניה ובישראל. המשרד עוסק במגוון הנושאים הקשורים לדיני משפחה: גירושין, פרידה, משמורת על ילדים, מזונות, חלוקת נכסים ועוד.

"תהליך הגירושין הוא קשה ומלא אמוציות באופן טבעי, בעיקר כשמעורבים ילדים ורכוש", אומרת גלזר, "לפעמים אנשים שוכחים, או אפילו לא יודעים, מה הם צריכים לבדוק ולמה חשוב לשים לב, וכתוצאה עלולים לעשות טעויות בעלות השלכות משמעותיות, אותן קשה לתקן אחר כך".

לדברי גלזר, היתרון בעורך דין המכיר את שתי מערכות המשפט הוא היכולת שלו לדעת את ההשלכות של הצעדים שבהם הוא נוקט במדינה אחת על מה שיתרחש במדינה האחרת. ההיכרות עם שתי מערכות המשפט חשובה כמובן בגלל ההבדלים ביניהן, אך גלזר מציינת כי לא בכל הנושאים קיימים הבדלים משמעותיים. כך, בכל מה שקשור להעברת ילדים בין מדינות מדגישה גלזר כי חלק מהחוקים בישראל ובבריטניה זהים ולא ניתן להעביר ילד ללא הסכמת בן/בת הזוג או צו מבית משפט ממדינה שהיא מרכז חייו. לעומת זאת הדרכים המשפטיות להשגת צו כזה עלולות להיות שונות. "חשוב להכיר את מערכת החוק בשתי המדינות גם בהיבט הזה", היא אומרת, "אם בן או בת הזוג חוששים כי הצד השני רוצה להיפרד וחושב לקחת את הילדים איתו למדינה אחרת, עליהם לדעת מה ביכולתם לעשות כדי למנוע את זה. אם הורה בעל אזרחות בריטית יחטוף את הילד מישראל לבריטניה חשוב לדעת מה יש ביכולתו של בית המשפט הבריטי לעשות, ואיך".

עו"ד שלומית גלזר
עו"ד שלומית גלזר
עו"ד שלומית גלזר צילום: Paul Richards
עו"ד שלומית גלזרצילום: Paul Richards

בתחומים אחרים, בהם קיים הבדל מהותי בין מערכות המשפט, ההיכרות הזו חשובה עוד יותר, לדוגמה במקרה של מזונות. החוק בבריטניה, למשל, מאפשר קביעת מזונות לאישה עצמה, כאשר בישראל המזונות לאישה מסתיימים ברגע מתן הגירושים ומאותו הרגע נקבעים עבור הילדים בלבד. לכן, במקרים מסוימים עדיף לאישה לנהל את תהליך הגירושין שלה בבריטניה ולא בישראל. דוגמה נוספת: בבריטניה לא ניתן לכפות את קיום הכתובה, מכיוון שאין בה סמכות לבית הדין הרבני ולכן סרבנות גט נוצרת יותר בקלות, בשעה שבישראל לבית הדין יש כלים לכפיית גט. לכן אם הפן הדתי של הגירושין חשוב ויש חשש לסרבנות גט, כדאי לפתוח בהליכי הגירושין בארץ.

סוגיה נוספת שבה חשוב להכיר את ההבדלים בין מערכות המשפט השונות היא זו הקשורה לנכסים. "זה נושא מאוד מורכב", אומרת גלזר, "לפעמים עדיף לנהל את התיק בנושא הנכסים בארץ, ולעתים בבריטניה. כאשר יש עורך דין שמכיר את שתי מערכות המשפט זה חוסך המון כאב ראש וגם כסף".

כך, לדוגמה, לבית המשפט הבריטי יש סמכות לדון בנכסים של בני הזוג הנמצאים בישראל. "אם לבני הזוג, למשל, יש דירה בארץ והם חיים בבריטניה, ניתן לפנות לבית המשפט בבריטניה שיקבע את זכויות הצדדים ואופן חלוקת הנכס, אבל כל מה שנוגע לצו מכירה (החיוב למכור) חייב להתנהל בישראל ולכן ייתכן שכדאי לנהל את כל הנושא בארץ על מנת לחסוך בהוצאות. עם זאת, כל מקרה עומד בפני עצמו", מסבירה גלזר.

"להסביר ללקוח בפני מה הוא עומד"

אבל ההיכרות עם מערכות המשפט השונות אינה חשובה רק בהיבט של הפסיקה. "כל אחד יכול לעשות גוגל ולראות מה קובעת הפסיקה. יש דברים בשטח שמתנהלים אחרת, וחייבים להכיר גם אותם".

ההיכרות עם שתי מערכות המשפט חשובה על מנת להסביר ללקוח בפני מה הוא עומד, מה הם התהליכים, כמו גם איך נראית ההתנהלות בבית המשפט עצמו. "באנגליה, לדוגמה, אין פרוטוקול בדיון, בניגוד למה שהלקוחות מכירים מבתי המשפט בישראל, וזה מלחיץ אותם. הסבר למצב הזה מוריד את החשש של הלקוח", היא מספרת, "אבל זה לא רק מה מקובל בבית המשפט - צריך לדעת איך מגישים בקשות, איך להתנהל מול שירותי רווחה. כשעובדת סוציאלית הולכת לראיין לקוחה שלי אני מסבירה מה להגיד ואיך, כך שהתיק יעבוד לטובתנו. עורך דין בריטי יגיד לה מתי היא תגיע ויוסיף 'תהיי נחמדה'. בשורה התחתונה - אני שם בשביל הלקוחות. אנשים שמגיעים אלינו הם בדרך כלל לבד בבריטניה, במצב שבו הם צריכים תמיכה יותר מהכל, ואנחנו מספקים להם אותה".

למידע נוסף לחצו כאן >>

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    מכללת אפקה

    "ממוצע 92 לא מספיק": המכללה שמצטיינים בוחרים בה ולא באוניברסיטת ת"א

    מירב ארלוזורוב
    קניון תימורה

    "לחילונים אין מה לחפש פה": הקניון התחרד - אבל לעסקים זה מצוין

    ענת ג'ורג'י
    מתן קן תור

    "לא הצלחנו למכור מאות וילות, אבל שרדנו. זה נשאר לי בראש לתמיד"

    סימי ספולטר
    טיסות, נתב"ג

    "המגמה יותר גדולה ממה שמראים הנתונים - בקרוב נראה גלי חזרה לישראל"

    קים לגזיאל
    מייסדי קרביין שעדיין פעילים בה, אלכס דיזינגוף (מימין), אמיר אליחי (באמצע) ויוני יאטסון

    תביעה שהגישה משקיעה חושפת: איך מתחלק אקזיט של 625 מיליון דולר?

    אופיר דור
    האונייה פנורמיטיס, ממתינה ליד חופי חיפה. שווי הסחורה שבאונייה הוא כ-7 מיליון דולר

    החיטה שגרמה למשבר: צנציפר היא היבואנית של אחד המשלוחים שנחשדים כגנובים