מעמק הסיליקון עד שוק הסחורות של המזרח, מפיתוח סייבר בדובאי עד לאגרוטק באפריקה, ואפילו עכשיו, כשהשמים סגורים יחסית - הכפר הגלובלי מזמן לנו שפע של הזדמנויות פיננסיות, אקדמיות, תעסוקתיות ומשפחתיות מעבר לים. אבל למרות הנגישות הגדלה וקיצורי הדרך, ואולי דווקא בגללם, המסלול לחו"ל חייב להתבצע באחריות, בזהירות ובשיקול דעת. בזירה לא מוכרת, עם מערכת חוקים, סדרי דין, נורמות ותרבות אחרת, פוטנציאל ההסתבכות גבוה יותר, וגם ההיחלצות עלולה להיות מורכבת בהרבה. לאור כל זאת, טיפול בתיקים המערבים עיסוק בינלאומי מחייב הכשרה מתאימה, התמצאות בדינים השונים והרבה מאוד ניסיון.
הנה כמה נתונים: מספר הישראלים המתגוררים בחו"ל, לא כולל ילידי חו"ל, מוערך בכ-600 אלף (על פי עדכון מיוחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מסוף 2017). ב-2019, שנת השיא ערב הצניחה שהביאה הקורונה, נרשמו 9.2 מיליון יציאות של 4.3 מיליון ישראלים לחו"ל - 2% מהן של ישראלים המתגוררים בחו"ל ובאו לכאן לביקור מולדת. בשנים 2017-1990 יצאו מהארץ יותר מחצי מיליון ישראלים לשהייה של יותר משנה רציפה בחו"ל - כ-20.5 אלף בממוצע שנתי.
במישור העסקי, צ'ק פוינט, טבע, נייס ואמדוקס מזמן לא לבד: יותר ויותר חברות ישראליות נסחרות בוול סטריט, או לחלופין, עושות אקזיט ונרכשות בידי חברות זרות. אפיק השקעה נוסף שהישראלים נושאים אליו עיניים ולא מעט הון בשנים האחרונות משלל סיבות - הריבית האפסית, הדולר הנמוך, מחירי הדיור הגבוהים והשוק הקטן יחסית בארץ - הוא הנדל"ן בחו"ל. מנתוני בנק ישראל עולה כי היקף ההשקעות הללו מתקרב ל-3 מיליארד דולר בשנה.
בדרך לעסקים ולעסקאות מעבר לים, לרישום חברות, למיזוגים ורכישות, לחוזים תעסוקתיים ובוודאי לרילוקיישן זמני או קבוע, יש מספר צמתים ביורוקרטיים שכדאי וחשוב להכיר. הם משתנים כמובן מארץ לארץ ומאזור לאזור, ותלויים מאוד במטרת הנסיעה או ההתקשרות. כך או כך, כמעט בכל תהליך כזה יש צורך לשלב עורכי דין ויועצים משפטיים, שיספקו חוות דעת אמינה ומהימנה על מדינת היעד תוך התחשבות גם בדין הישראלי.
למה זה כל כך חשוב? חלק מובן מאליו: מערכות מיסוי שונות, פטורים והקלות שאפשר לקבל ולפיהם אולי לבחור מלכתחילה את היעד, פערי Compliance - ציות לרגולציה ותקנים, נורמות אחרות של Due diligence - בדיקת נאותות, סוגיות הנוגעות לאזרחות ואשרות שונות, התנהלות מול הרשויות ברישום ורישוי העסק, שקיפות והכרח לסכם מראש באיזו ערכאה שיפוטית ולפי איזה דין יתבררו המחלוקות. לצד כל אלה, יש הפתעות שקשה לצפות מראש. כך לא מעט ישראלים הסתבכו בגלל הבדלים בדיני המשפחה. מעבר לעוגמת הנפש ולסיבוך המשפחתי, טעויות בנושא הזה עלולות להיות יקרות יותר מכל עסקה מסחרית כושלת. "תהליך הגירושין הוא קשה ומלא אמוציות באופן טבעי, בעיקר כשמעורבים ילדים ורכוש", אומרת עו"ד שלומית גלזר ממשרד Glaser Jones law, מומחית לדיני משפחה המוסמכת כעורכת דין בישראל ובבריטניה. "לפעמים אנשים שוכחים או לא יודעים מה הם צריכים לבדוק ולמה חשוב לשים לב, וכתוצאה מכך עלולים לעשות טעויות בעלות השלכות משמעותיות, אותן קשה לתקן אחר כך".
כפר אחד גדול
את הצורך בעיסוק בפסקי דין שהתקבלו במדינות זרות פירט השופט אהרן ברק באחת פסיקותיו: "במציאות של ימינו, אזרחים ישראלים רבים מקיימים התדיינות משפטית מחוץ לגבולות המדינה. אנו אכן חיים בעולם ההופך 'לכפר אחד גדול'". ואולם, כיוון שלכל מדינה ריבונית יש שיטת משפט ומערכת דינים משלה, פסק דין שניתן בחו"ל אינו תקף בישראל באופן אוטומטי.
"פסק הדין יהיה תקף אך ורק על פי התנאים לאכיפתו המוגדרים בחוק אכיפת פסקי חוץ (תשי"ח – 1958) ובפסיקה הרלוונטית", מסבירה עו"ד דפנה זיס, המתמחה בדיני משפחה בינלאומיים. "בקשה לאכיפת פסק דין זר, כלומר של מדינה זרה, בישראל, צריכה להיות מלווה בחוות דעתו של מומחה, רצוי ישראלי, לדין הפנימי של המדינה הזרה. ניתן לאכוף פסק דין זר בישראל אם הוא ניתן במדינה שלפי דיניה בתי המשפט באותה מדינה היו מוסמכים לתתו, שהוא אינו ניתן עוד לערעור, שתוכנו אינו נוגד את תקנת הציבור, שהוא בר ביצוע במדינה בה ניתן ושלא הוכחה לגביו איזו מההגנות המוקנות בחוק כנגד אכיפתו (למשל שהושג במרמה). אלו טענות עובדתיות שצריך להוכיח אותן אחת לאחת באמצעות חוות דעת של מומחה לדין הזר. רצוי להיעזר במומחה ישראלי ולא זר מאחר שלעיתים האחרון נקרא למסור עדות בבית המשפט ביחס לחוות דעתו. יחד עם זאת על המומחה הישראלי לדין הזר להכיר היטב את החוקים, הדינים, והפסיקה במדינה הזרה בתחום הספציפי שלגביו ניתנת חוות דעתו. ככלל, בכל מקרה בו עשוי להיות מעורב הדין הזר, כמו בדיני המשפחה, (למשל אם הצדדים נישאו במדינה זרה או שיש להם נכסים במדינה זרה או שהם יוצאים לרילוקיישן במדינה זרה), חשוב מאד להתייעץ עם מי שבקיא הן בדיני ישראל והן בדיני המדינה הזרה כמו גם בדיני המשפט הבינלאומי הפרטי".
מכאן, שבשל הצורך בהכרה עמוקה הן של מערכת החוקים והדינים במדינה הזרה ובארץ, יש יתרון רב בעבודה עם מומחה ישראלי הבקיא בשני הדינים, והיודע מתי עדיף ללקוח שלו לנהל את התיק כאן ומתי דווקא שם. מה גם שלהביא משפטן מומחה מאותה מדינה למסירת עדות בארץ, הוא תהליך יקר ומורכב בהרבה.
משפחה בינלאומית
תחום המשפט בכלל, ובזירה הבינלאומית בפרט, הוא דינמי ומשתנה במהירות. לפסיקות שונות, אם בארץ ואם בכל אחת ממדינות היעד, עשויות להיות השלכות דרמטיות על פרטים וחברות מסחריות המבקשים לסחור, לרשום חברות או להשקיע בחו"ל. כאמור, אין מדובר רק בתיקים אזרחיים או בתחום המסחרי עצמו. פעמים רבות עולה צורך בייצוג משפטי או בחוות דעת של מומחה גם בעניינים הנוגעים לדיני נזיקין (רשלנות רפואית למשל), משפחה (נישואים, גירושים, משמורת, צו הורות) ועוד.
דוגמאות לא חסר: מתביעות נגד בתי חולים או חברות ביטוח בעקבות לידה או חלילה תאונה בחו"ל; דרך אבהות שהוכרה בחו"ל על סמך עדויות יולדות ומיילדים, אך בארץ נדרשת גם בדיקת די.אן.איי; ועד לבעלי נכסים הפזורים בין מדינות שאינן מכירות בהסכמי ממון טרום הנישואים או במוסד הידועים בציבור. רגיש במיוחד הוא עיסוק במשמורת על ילדים במקרה של בני זוג שנפרדו ומבקשים לחיות בארצות שונות. עורכי דין המטפלים בנושא מעידים כי במיוחד בעת הזו, שבה כל העולם נדרש לשהות ממושכת בבתים, לא מעט נשים מבקשות לצאת ממערכת יחסים אלימה וחלקן רוצות לחזור לארץ מוצאן (לשוב לישראל או לעזוב אותה) - אך מנועות לעשות כן עם ילדיהן בשל אמנת האג.
אבל לא רק מערכת הדינים משתנה כשעובדים בחו"ל או עם חו"ל - גם העלויות הכרוכות בהליכים המשפטיים הן אחרות, וכוללות סעיפים שפחות מוכרים לישראלים. לשם דוגמה, בבריטניה פסיקה נגדך גם תגזור עליך נטל כספי לא קטן בגלל שהוצאות המנצח משולמות על ידי הצד המפסיד, מה שהופך את אופציית הערעור לטריוויאלית פחות. "בבריטניה, אחוז די קטן מהתיקים בתחום האזרחי מגיעים בסוף היום בפני שופט", אומר עו"ד דניאל טובקין, עורך דין בכיר בפירמת Clear Law Solicitors במנצ'סטר ומנהל קבוצת הפייסבוק "סיוע משפטי לישראלים באנגליה". "אבל כאשר זה קורה כדאי לזכור את האמרה 'פסק הדין הוא מה שהשופט אכל לארוחת הבוקר' (Justice is what the judge had for breakfast), כלומר עלולים להיות גורמי רקע, קטנים ככל שיהיו, שעלולים להשפיע על התוצאה. ישראלים רגילים לערער על כל פסיקה שלא התנהלה לרוחם, אבל בבריטניה לדוגמה, התהליך הרבה יותר מורכב ויקר ולא תמיד ערעור הוא הדרך הטובה ביותר. לכן חשוב לקבל ייעוץ מעורך דין מוסמך ומומחה בתחום".
השוני התרבותי עובר כחוט השני לכל אורך ההתנהלות, ודאי מול השופטים והרשויות. חשוב לדעת כיצד העסק מתנהל, איך מקובל לדבר ולפנות, מהו האופן המיטבי להגיש בקשה לגורמי המיסוי או הרווחה ובאיזו דרך להגיש ערעור או להביע הסתייגות על מנת שתשנה את התמונה, ולא רק לשם "הוצאת קיטור". לכל אלה אין די בדיפלומה או במעבר של בחינות ההסמכה - נדרש גם הרבה ניסיון, ולא רק בפרקטיקה בישראל.
