חודש לפני תחילת ההתמחות בפועל, מוזמנים המתמחים בש. הורוביץ ושות' לריאיון נוסף. הפעם במתכונת יותר אינטימית, במטרה לבדוק סופית את שיבוצם העתידי. "רגע לפני תחילת העבודה ולאחר שכבר צבר ידע וניסיון מאז הריאיון הראשון, אנחנו רוצים שהמתמחה ייקח עוד נשימה", אומר עו"ד רן פלדמן שותף מחלקת ליטיגציה במשרד, אשר בשש השנים האחרונות מהווה חלק מהצוות המשרדי המטפל בגיוס מתמחים ובעל ניסיון של עשר שנים בליווי מתמחים בעצמו. "הפגישה הזו היא מעין הכנה שלנו לקראת העבודה המשותפת, אבל היא בעיקר נועדה לאפשר למתמחה לדייק את בקשותיו - לבקש שותף ספציפי או תחום ספציפי שבו היה רוצה להתמחות".
לצידו בצוות נמצאים עו"ד עדי הופמן, שותפה במחלקת ליטיגציה, שהחלה את דרכה כמתמחה במשרד ב-2010, ועו"ד אביב הלפרין, שותף מחלקת הייטק, שהצטרף למשרד כמתמחה ב-2011 והשתלב לצוות המתמחים בשנה שעברה.
הריאיון הנוסף הוא חלק ממערכת משומנת מאוד של גיוס וקליטת מתמחים של המשרד הוותיק. המערכת פועלת, לדברי עו"ד פלדמן, לספק שמיכת הגנה אישית ומקצועית למתמחה ולהעניק לו את ההכשרה ברמה הכי גבוהה, הכל מתוך מטרה ארוכת טווח להפוך את המתמחה לעו"ד במשרד ואחר כך לשותף. ואכן, 90% מהשותפים במשרד החלו כמתמחים ושיטת הגיוס העיקרית לכוח אדם במשרד היא שילוב מתמחים.
"ש. הורוביץ הוא מה שמכנים בעולם establishment, מוסד מכובד ובעל מוניטין, ואנחנו רואים את עצמנו כבית הספר לעריכת דין", מחדד פלדמן. "המשרד היה קיים לפנינו והוא יהיה קיים גם אחרינו. כולנו הגענו לכאן כמתמחים, ללא שום דוד או הורה שדחף או קידם אותנו. כל ההתפתחות כאן קמה ונופלת על השילוב בין מקצועיות ואנושיות".
במוקד המערכת עומדת שיטת ההצמדה, שיטת ההתמחות הייחודית למשרד. לפי השיטה, לאחר שבחר בתחום התמחות מסוים, המתמחה עובד בצמוד לשותף במשרד. הוא יושב עימו באותו חדר, שולחן מול שולחן, וחשוף לכל הדיונים, השיחות וההכנות המקצועיות. הוא גם שותף לכל המהלכים, התיקים והסודות המקצועיים. השותף לא רק מלווה אותו, אלא גם חונך אותו ומשמש כמאמן אישי שלו וכמנטור. הכל מאוד צמוד.
"אנחנו רואים את עצמנו כמי שמכשירים את הדור הבא של עורכי הדין והשותפים והכל מתחיל ונגמר באימון המקצועי", מדגיש פלדמן. "למרות שיש חששות בתחילת הדרך, מדובר בשיטה מצליחה מאוד והייתה לנו גם אפשרות לתקף אותה. לאחר שתקופת ההתמחות הורחבה לשנה וחצי, ראינו עד כמה קשה למתמחים לעזוב. אגב, זה לא עניין של כימיה אישית, או לא רק עניין של כימיה. בסוף, כל השותפים-המאמנים הם מנטורים ולא הכל נמדד ברגע החניכה. אנחנו משקיעים במתמחים בראייה ארוכת טווח וזה מוכיח את עצמו".
הגיוס מתחיל באקדמיה
פירמת ש. הורוביץ ושות' נחשבת לאחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים והמובילים בישראל. המשרד מספק שלל שירותים משפטיים בתחומים ובשווקים שונים: ליטיגציה מסחרית, הייטק, בנקאות ופיננסים, בינה מלאכותית, בלוקצ'יין ונכסים דיגיטליים, משפט בין-לאומי פומבי, מיסוי בין-לאומי, דיני תחרות והגבלים עסקיים, מיזוגים ורכישות, שוק ההון, קרנות השקעה, נדל"ן, תקשורת ומדיה, דיני תעופה, קניין רוחני וסימני מסחר, רפואה, דיני עבודה ועוד. המשרד שומר על סטנדרטים מקצועיים גבוהים, תוך הקפדה על המסורת, המוניטין והניסיון הרב שנרכשו מיום היווסדו. לדברי השותפים, המשרד מקפיד על מצוינות בכל תחומי העשייה, כשהוא זוכה להכרה בדירוגי איכות ישראליים ובין-לאומיים רבים, ומשלב ניסיון עשיר עם עדכניות וחדשנות. על לקוחות המשרד נמנים גופים עסקיים וחברות, ישראלים וזרים, הפעילים במגוון רחב של וורטיקלים. במשרד מועסקים למעלה מ-270 עורכי דין ומתמחים, מתוכם למעלה מ-75 שותפים.
בואו נחזור להתחלה. עד כמה אתם מתחילים את החיפוש אחר מתמחים פוטנציאליים באקדמיה?
"אנחנו מעורבים כמובן בכל הירידים, אבל הנוכחות שלנו באקדמיה גבוהה יותר. זה נובע מכך שאנחנו מרצים ומלמדים כמעט בכל הפקולטות למשפטים - בין כמרצים קבועים ובין כמרצים אורחים. אנחנו מעבירים, למשל, קורס אקדמי בנושא אומנות הליטיגציה באוניברסיטה העברית בירושלים, באוניברסיטת תל אביב ובמכללה למנהל. אנחנו מרצים-אורחים בקורסים נוספים בתל אביב ומעבירים סדנה בעניין ליווי חברות בבר-אילן. מטבע הדברים, רמת החיכוך שלנו עם הסטודנטים למשפטים היא רבה ואנחנו שלובים בשטח מוקדם יותר. למעשה, הגיוס מתחיל משם".
מה קורה בשלב הריאיונות?
"המועמד מתראיין למחלקה מסוימת במשרד - המחלקה המסחרית, ליטיגציה, דיני עבודה, קניין רוחני, נדל"ן ודיני מיסים. החלוקה נעשית לפני התקנים וכל פעילות ההשמה נעשית בשיתוף פעולה עם מחלקת כוח אדם במשרד, שמלווה את התהליך באופן שוטף, אם כי אנחנו מקפידים שיהיה קשר ישיר בין המתמחים לבין עורכי הדין והשותפים במשרד. המטרה שלנו בשלבי הגיוס והקליטה היא לגשר בין עולם המושגים של הלימודים לבין הפעילות המקצועית בפועל".
מהם הקריטריונים שאתם מפעילים בשלב הבחירה?
פלדמן: "בהסתכלות ארוכת טווח, אנחנו רוצים שהמתמחה יגדל מאסת שרירים. אנחנו לא מחפשים ידע או הכשרה מוקדמת ולא דרוש לנו קורס ספציפי בתחום המשפטי. השאיפה היא שהמתמחה ירצה להשתלב במשרד. אם מישהו בא לשים חותמת בדרכון, או שיש לו אספירציות אחרות, הוא כנראה פחות מתאים לנו. אנחנו מחפשים אנשים איכותיים, שיוכלו להיות תלמידים מעולים ואחרי כן עורכי דין מעולים.
"בעיניי, עריכת דין זו אמנות וללמוד אותה זו משימה קשה. חלק ממנה מתאפשר מעצם הישיבה בחדר בצמידות לשותף. אי אפשר ללמוד שחייה בהתכתבות, כמאמר השיר. אתה צריך לשבת ולהתנסות בצמידות למאמן כדי שהוא יוכל להעביר לך את האמנות הזו בצורה הכי מלאה. הטענה שלי היא שעריכת דין היא לואו-טק ולא הייטק, במובן הכי יפה של המילה. כלומר, כל התוצרים תלויים אך ורק ברמה האנושית, באיכות האישית, ביכולות האישיות ובמקצועיות. יש כאן מרכיב אישי מופלא, שאנחנו רכשנו אותו לאורך שנים וזה 'הרוטב הסודי' שלנו".
הופמן: "מעצם שיטת ההתמחות והישיבה באותו חדר עם שותף, חשוב לנו לגייס חבר'ה עם סל תכונות מסוים, שהוא שונה מעט ממה שמחפשים במשרדים אחרים. אנחנו רוצים מתמחים בעלי יכולת עבודה בצוות, עם אינטליגנציה רגשית וחוש אחריות. בסוף, הם צריכים לשבת שנה ויותר עם אותו אדם באותו חדר ולעבוד צמוד. אלה הן תכונות שלא תמיד נדרשות כשיושבים רחוק מהמנטור ועבורנו הן קריטיות".
הלפרין: "כעורכי דין, אנחנו לא מייצרים מוצרים בידיים. בגלל האופי האישי, הכלי הכי חשוב זה הראש. ולכן, לתכונות כמו יצירתיות, היכולת לעבד כמויות גדולות של מידע והיכולת לפעול בעולם דינמי ומהיר, יש חשיבות מבחינתנו. אנחנו גם מחפשים מתמחים שיכולים לטפח הרגלי עבודה: יסודיות, הקפדה על פרטים, היכולת לתת מענה מהיר ומקצועי ללקוח, דייקנות. אדם שלא שקוע במקצוע יהיה לו קשה לתת פתרון מיידי. אנחנו מחפשים העמקה, יסודיות ומחויבות למצוינות".
אתם מקפידים על גיוון?
הופמן: "בהחלט. גיוון תעסוקתי הוא עקרון חשוב במשרד ואנחנו פועלים לקלוט עורכי דין ומתמחים מקבוצות שסובלות מתת-ייצוג כמו ערבים וחרדים. אנחנו כל הזמן מנסים לקלוט בעלי מוגבלויות. יש כאן הקפדה על שוויון מגדרי. בסוף, רב-תרבותיות היא גם אינטרס שלנו. אנחנו רוצים כמה שיותר זוויות הסתכלות על סוגיות משפטיות. זה גם חלק מתפיסת האחריות החברתית שלנו".
לחוות את הדינמיקה המעשית
הישיבה הצמודה באותו חדר עם המאמן, מבהיר עו"ד רן פלדמן, היא עולם ומלואו של לימוד אינטראקטיבי יום-יומי. היא לא סמל סטטוס והשותף לא צריך עוזר אישי. "המטרה היא שאנחנו נהיה קרובים למתמחה והוא לא יצטרך לעלות קומות, לחפש אותנו בחדרים ולפתוח דלתות", הוא מבהיר. "אצלנו הלימוד נעשה כל הזמן, כי המתמחה יושב שם, מאזין למה שקורה, משתתף בפגישות, יכול לשאול שאלות, בלי פילטרים. מציצנות ברשות, אם תרצה. הוא נחשף לרבדים הכי עמוקים ויכול לחוות מכלי ראשון את הדינמיקה המעשית ואת השפה - איך מדברים על שכר טרחה, איך מבשרים על תוצאה לא טובה ללקוח, באיזה טון דיבור משתמשים, מהי הטקטיקה. זו מפת דרכים שנבנית במשך שנים. היא מצויה בכיס של כל אחד ואחת מעורכי הדין והשותפים ואת זה אנחנו מעבירים למתמחים".
מה עם העשרה מקצועית?
"היא נעשית בתוך הבית, כחלק מהתפיסה שלנו שאנחנו בית ספר לעריכת דין. עורכי הדין והשותפים מרצים באופן קבוע בפני המתמחים על התחום המקצועי שלהם, ולעיתים אנחנו משתפים מרצים מן החוץ, כולל מגשרים ושופטים בדימוס. מכיוון שאנחנו מובילים בכל תחום שבו עוסק המשרד צברנו ידע וניסיון שאותם אנחנו מעבירים למתמחים".
מה לגבי התנאים?
"אנחנו מממנים למתמחים קורס הכנה לבחינות הלשכה באופן מלא. הם גם מקבלים חצי יום פנוי אחר הצהריים אחת לשבוע. יש כאן התחשבות מלאה במשרות אם ואב ובאלה שגרים רחוק. אנחנו מספקים פתרון לכל מקרה. בכלל, גם בשיטת האימון האישי אנחנו מגלים הרבה גמישות. המתמחה עובד מול אדם ולא מול מערכת ויש הרבה taylor made. מעבר לצד המקצועי, המאמן מנהל את האירוע. הוא ער לצד האישי ומספק מעטפת כוללת. שוב, זה נובע מעצם השיטה. לצד כל זה, המשרד מקיים חופשות משרדיות, פעילויות ספורט, happy hours וכדומה. אנחנו גם מספקים חניה ברוטשילד".
זה דור שדורש איזון בית-עבודה. מה לגבי שעות הפעילות?
"קודם כל, אנחנו שמחים על כך. איזון בית-עבודה הוא חשוב ואנחנו פועלים כדי לממש אותו. אין כאן סצנות קשות של הקרבה. הכל במידה ועובדים כאן שעות סבירות. למעט תקופות מאוד עמוסות לא נשארים אחרי 19:00 ואנחנו מקפידים לבדוק זאת. אנחנו מגלים התחשבות וגמישות. המתמחה הוא כמו פרח מוגן ובדומה ללקוחות אנחנו רוצים שהוא יהיה מרוצה. במהלך ההתמחות אין כללי טקס. הכל חי ונושם ומידי פעם עושים חיתוך מצב כדי להבין היכן המתמחה נמצא או נמצאת".
מהן התוצאות? כמה נשארים?
"אנחנו קולטים מידי שנה כ-45-50 מתמחים. הכמות הזו לא כפופה לתקן, אלא נעשית לפי צרכי המשרד והגידול האורגני שלו. אבל גם כשהשוק חלש הכמות נותרת יציבה. אחוז ההישארות הוא גבוה ומהמחזור האחרון נותרו כאן 11 מתמחים מתוך 14 ובקושי השארנו משהו למתחרים... אנחנו גם מעניקים מענק הישארות למתמחים שנשארים ונותנים להם גם כמה משכורות כדי לסייע להם בתקופת הלמידה למבחן".
מתבקשת מילת סיום.
"שיטת ההצמדה מוכיחה את עצמה, שנה אחר שנה. מתודולוגיית האימון והתקשורת הבין-אישית, כשהן משולבות בדנ"א המשרדי ובמערכת הערכים שלו, עובדות והן מלוות את המתמחים עד שהם הופכים לשותפים. אנחנו שומרים על המתמחים ומטפחים אותם. מעצם הישיבה ביחד נוצר משהו אישי ולמתמחה יש תמיד כתובת לפנות אליה והוא הופך לבן טיפוחיו של השותף. תמיד יש עם מי להתייעץ. זה הרבה מעבר לאגו ולכסף. גם אחרי שתכניס אלגוריתם של בינה מלאכותית יישאר מרחב גדול של אי וודאות שתלויה ביכולת התגובה האנושית והניסיון.
"כשמגיעים לכאן המתמחים, זהו יום חג עבורנו. בלי שמץ של ציניות. אנחנו נרגשים, כי זה דור העתיד של המשרד ואנחנו שותפים לתהליך ההכשרה שלו. אתה יודע שזה קרה לפניך וזה יקרה אחריך ואתה שותף למהלך רב-דורי ולהמשכיות. מעבר לצד המקצועי, זו קבוצה שנוצר בתוכה קשר אישי. לא כולם באותה רמת קירבה וחברות. זו לא סדרת טלוויזיה אמריקאית. אך נוצר כאן משהו אמיתי, עמוק וקרוב".
בשיתוף ש. הורוביץ ושות'
