כאשר נציגי משרד עורכי הדין מיתר טסו לבית הדין הבין-לאומי בהאג כדי לייצג את ישראל בתביעה שהוגשה שם נגד פשעי חמאס, יחד עם בני משפחות החטופים, היה ברור שהמתמחים במשרד, המסייעים בטיפול בנושא, יטוסו גם הם. "המתמחים אצלנו הם חלק אינטגרלי מפעילות המשרד", מסביר עו"ד רמי לנדא, שותף ומנהל מחלקת דיני עבודה במיתר, המשמש כיו"ר ועדת ניהול המתמחים של המשרד.
עם 600 עורכי דין, מתוכם 200 שותפים, 100 מתמחים וכן כ-100 עובדי מנהלה - משרד עורכי הדין מיתר נמנה על שלושת משרדי עורכי הדין הגדולים בישראל. על פי המדריכים הבין-לאומיים, הוא מדורג באופן קבוע בצמרת המשרדים המובילים בישראל בתחומים רבים ובהם דיני החברות, משפט מסחרי וליטיגציה, דיני עבודה ונדל"ן. תחום בולט במיוחד בו הוא פעיל הוא ההייטק. עורכי הדין במשרד מייעצים ומייצגים באופן קבוע יזמים וסטארט-אפים, חברות בוגרות ורב-לאומיות, קרנות השקעה ומשקיעים מהארץ ומהעולם, והם הובילו רכישות, הנפקות ומיזוגים בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים, שכיכבו בכלי התקשורת.
בנוסף להתמחויות בהייטק ובמשפט מסחרי, התפתחה בשנים האחרונות במשרד גם פרקטיקה מעניינת של צוות העוסק במשפט פלילי ועבירות צווארון לבן, כמו גם בייצוג מול הפיקוח על יצוא ביטחוני של גופים ביטחוניים. צוות זה הוא גם זה שניהל את התביעה שהוגשה על ידי ישראל בהאג נגד פשעי חמאס.
לצד הובלת העסקאות והתיקים הבולטים והחשובים בעולם המשפט, למובילי המשרד חשובה במיוחד אווירת העבודה הנעימה ויחסי האנוש הטובים בין השותפים, עורכי הדין, המתמחים ועובדי המינהלה. "אנחנו מקפידים על יחס טוב, סביבת עבודה חיובית ונעימה ותשומת לב לאנשים עצמם. לא לחינם המשרד גדל בקצב כה מהיר, כולנו מושכים למעלה ביחד, אף אחד לא מושך לכיוון אחר", מסביר עו"ד לנדא.
מה מאפיין את שיטת ההתמחות במשרד שלכם?
"שיטת ההתמחות שלנו, שיטת ההתאמה האישית, היא ייחודית מאוד בשוק. המשרד מאפשר לכל מתמחה להחליט באיזה תחומים הוא רוצה להתמחות, אם יש לו העדפה כזו, ואף מאפשר לו לנוע במהלך ההתמחות בין תחום לתחום. נניח שמתמחה מגיע מתוך מחשבה שהוא רוצה להיות פרקליט, אבל תוך כדי הוא מגלה שליטיגציה פחות מתאימה לו, הוא לא חייב להישאר בתחום זה עד סוף ההתמחות, אלא יכול לעבור לתחום אחר שמתאים לו יותר. במשרדים אחרים המתמחה נשאר בבחירה הראשונה שלו לכל אורך ההתמחות ולא תמיד יכול לבחור אותה בכלל. אנחנו מבינים שהמתמחים רק בתחילת דרכם ולוקח זמן להתגבש, לחשוב, לטעום לפני שמחליטים, ואצלנו יש בר מלא".
מהו היקף המתמחים שנקלטים בממוצע כל שנה?
"בממוצע אנו מעסיקים כמאה מתמחים בשנה", משיב עו"ד רונן זיו, שותף במחלקת הליטיגציה. "על פי רוב לכמחצית מתוכם מוצעת משרה בסיום ההתמחות. אני בעצמי התמחיתי במשרד והיום אני שותף, ולא בכדי - אנו מאמינים מאוד במתמחים שלנו, אשר לתפיסתנו מהווים את דור המחר שלנו ויש להם סיכוי גבוה להמשיך ולעבוד במשרדנו. ייתכן שהשנה נגייס יותר מאשר בשנים קודמות, נוכח השינויים שנעשו לאחרונה במשך ההתמחות".
המתמחה שלקח חלק בעיצוב תקדים משפטי מסחרי
סטרטסיס בע"מ הינה חברה ציבורית ישראלית-אמריקנית, הנסחרת בנאסד"ק. ננו דיימנשן בע"מ, שהייתה בעלת כ-14% ממניות החברה, החליטה כי ברצונה להשתלט על החברה באמצעות הצעת רכש, בניגוד לדעת הדירקטוריון בחברה, מהלך שמוכר בעגה המשפטית כמהלך של "השתלטות עוינת". מספר חודשים לפני החלטת ננו דיימנשן, החליט דירקטוריון החברה לאמץ תוכנית זכויות ("גלולת רעל") המקובלת בשוק האמריקני, לפיה אם בעל מניות מגיע לרף של 15% ממניות החברה, כל בעלי המניות האחרים יקבלו זכות לרכישת מניות במחיר מוזל מאוד (בהתאם לשיעור המניות שברשותם לפני כן), ובכך "לדלל" את בעל המניות המבקש להשיג את השליטה בחברה. ננו דיימנשן הגישה תביעה נגד סטרטסיס וחברי הדירקטוריון בה, בטענה כי תוכנית הזכויות אינה חוקית לפי הדין הישראלי. לאחר מכן, סטרטסיס הגישה תביעה שכנגד בטענה כי הצעת הרכש שהקימה ננו דיימנשן אינה עומדת בדרישות החוק.
הצוות שנבנה לטיפול בתביעת סטרטסיס הורכב מארבעה שותפים ומשני עורכי דין מצוות הליטיגציה המסחרית במשרד, המתמחים, בין השאר, בדיני חברות. את הצוות הוביל עו"ד ד"ר ישראל לשם, ראש מחלקת ליטיגציה, ועו"ד אור בר-און גיל, שותף במחלקת הליטיגציה של המשרד, ולקח בו חלק המתמחה עומר יוסיבאש, בעל תואר ראשון במשפטים ובכלכלה באוניברסיטת תל אביב, ותואר שני במשפטים מאוניברסיטת דיוק בארה"ב.
איך ומתי הוחלט על מעורבות המתמחים בתיק זה?
"אני התחלתי את עבודתי בתיק במסגרת הבקשה לסעד זמני שהגישה ננו דיימנשן, כאשר אחד השותפים בתיק שעבדתי איתו בעבר פנה אליי ושאל אם אוכל להצטרף לתיק לצורך הבקשה", משיב יוסיבאש. "לאחר שהסתיים הדיון בבקשה, נשארתי בתיק גם לצורך התביעה העיקרית והתביעה שכנגד. המבנה המשרדי מאפשר לכלל המתמחים להיחשף לתחומים שונים במשרד, גם אם אלה אינם הנושאים בהם הם מתמקצעים, מה שנתן לי את האפשרות לפנות לעורכי דין אחרים בשאלות מקצועיות הנוגעות לנושאים שלא הכרתי במסגרת התיק. במסגרת העבודה התייעצנו, בין היתר, עם עורכי דין ושותפים בתחום ניירות הערך האמריקניים ודיני החברות הישראליים והאמריקניים, וכן נעזרנו בחוות דעת של פרופסורים למשפטים מהארץ ומחו"ל".
אישור "גלולת הרעל" מהווה תקדים משפטי, שטרם נדון במשפט הישראלי. איך התמודדת?
"אכן, תוכנית הזכויות העלתה שאלות משפטיות רבות לעניין היחס בין הדין הזר והדין הישראלי, במיוחד בחברה ישראלית שנסחרת בארה"ב, זכויות החברה להקים מנגנונים שנועדו להגן עליה מפני השתלטות עוינת והמשמעות של תוכניות הזכויות בחברות. במובן זה, גם היה אתגר בגיבוש האסטרטגיה המשפטית, שכן זה היה 'שדה לא חרוש'. כמתמחה, זכיתי לקחת חלק פעיל ומשמעותי עוד בשלבים המקדמיים בהם גיבשנו את האסטרטגיה בתיק. ניהלתי שיחות הן עם עורכי הדין והן עם המומחים לדינים השונים, במטרה לגבש עמדה קוהרנטית ומדויקת לגבי הטענות שלנו, וסייעתי בהכנת כל המסמכים הדרושים בתיק. אחת המשימות המלמדות והמיוחדות בתיק הייתה סקירת דינים משווים והיוועצות עם מומחי משפטי ממדינות שונות בנושא. אני מרגיש שזו הייתה משפטנות ברמה נדירה, שקשה למצוא במקומות אחרים".
תחושת סיפוק?
"אין תחושת סיפוק גדולה מכך שחלקים גדולים מהמסמכים מטעמנו הכילו את ה'טאץ'' שלי כמתמחה, בין אם זה באמצעות חיפושים משפטיים שעשיתי, שהיוו את הבסיס לטענות, או חלקים שכתבתי יחד עם הצוות והוגשו. על אף היותו תיק אינטנסיבי ובעל סד זמנים קצר - שלעיתים נראה בלתי אפשרי - אני חושב שזו אחת ההוכחות הטובות ביותר שהבחירה שלי להתמחות במיתר היתה נכונה".
המתמחה שהשתתפה בעיצוב פס"ד היסטורי
הרפורמה המשפטית שיזמה הממשלה בינואר 2023, שם מכובס למהפכה משטרית, זעזעה את החברה הישראלית. אך היא הולידה גם מהלכים משפטיים חשובים, ברובם יוזמות שעלו מהשטח והצליחו לבלום אותה, לפחות לפי שעה. באחד המהלכים המרכזיים, הגשת בג"ץ נגד עילת הסבירות, השתתף משרד עו"ד מיתר בהתנדבות מלאה. את הצוות הוביל עו"ד נדב ויסמן, מנהל מחלקת הליטיגציה של המשרד, שכיהן בעבר כעוזר התובע הצבאי הראשי בפרקליטות הצבאית ולאחר מכן כתובע פיקודי בפיקוד המרכז. "היה קונצנזוס מלא במשרד שעלינו לפעול וכאשר עו"ד עמית בכר, ראש לשכת עורכי הדין, פנה אלינו כדי שנייצג את הלשכה בבג"ץ כעותר ציבורי, לא היססנו לרגע", הוא משחזר. "הרגשנו ש'הרפורמה המשפטית' היא מהלך מסוכן מאוד הפוגע פגיעה ישירה בליבת הדמוקרטיה. עוד לפני כן היינו מעורבים מאוד, כמשרד וכבודדים, במהלכים שונים נגד ההפיכה המשטרית. אני למשל, ארגנתי את הפגנת הגלימות השחורות והמשרד תלה שלטי חוצות באיילון".
מה היה האתגר המשפטי?
"היה כאן עניין תקדימי שנגע לסמכות בית המשפט העליון לבטל תיקון לחוק יסוד. ניגשנו לעניין עם ספקות, אך בסוף הצלחנו להתמודד עם האתגר, כמו שאנחנו עושים בדרך כלל במחלקת ליטיגציה, על ידי פירוק התיק והרכבתו מחדש בצורה יסודית ומשכנעת. חקרנו את הנושא לעומק, התייעצנו עם גורמים חיצוניים המתמחים במשפט חוקתי, למדנו מה קורה בעולם וביצענו השוואה למשפט החוקתי בארה"ב ובאירופה. היתה כאן תחושה של שליחות, שאנחנו עומדים על הגשר האחרון של הדמוקרטיה הישראלית.
"אחת הבעיות המרכזיות הייתה להתמודד עם הטענה של הממשלה שהעתירה לא בשלה. כלומר, שצריך להמתין למקרה קונקרטי כדי לדון בביטול עילת הסבירות. אנחנו טענו שעצם הביטול הוא אבן דרך משמעותית ולא צריך להמתין לעניין קונקרטי, ושהביטול פוגע בעקרונות שלטון החוק והפרדת הרשויות. עוד טענו, כי אם בית הדין לא יקבל החלטה עכשיו, יהיה קשה להתמודד עם הסוגייה בדיעבד. בנוסף לכך, ביקשנו סעד אפקטיבי מבית הדין, שיאפשר לציבור האזרחים לזכות בסעד משפטי בעתיד".
מה חשתם כשעמדתכם התקבלה?
"פסק הדין היה אחד מהחשובים בהיסטוריה החברתית של ישראל. עשינו שינוי וזה תפקידנו כעורכי דין. מעתה והלאה כל תיקון ייבחן בפריזמה של פסק הדין שאנחנו עזרנו לבנותו. לו היינו מפסידים, הממשלה הייתה יכולה לבצע כל מה שעולה על דעתה. תרמנו בכך לביטחון, לכלכלה וליכולת של כל חלקי החברה הישראלית לחיות ביחד".
איך ומתי הוחלט על שיתוף מתמחים בתיק כה מורכב ורגיש?
"זה היה מובן מאליו. בכל התיקים מעורבים מתמחים. הצוות הקלאסי כולל שותף, עורך דין ומתמחה, ובתיקים גדולים יותר יש יותר מעורבים. בתיק הזה נטלו חלק שלושה שותפים, שני עורכי דין ומתמחה אחת. יש יתרון גדול בכך שצעירים מוכשרים ומצוינים, שמגיעים ישר מהאוניברסיטאות עם ידע משפטי עדכני, ישתתפו בתיקים ויציגו נקודת מבט רעננה מבחינה מחשבתית. אני מאוד נהנה לעבוד עמם וללמוד מהם. לא כל החוכמה נמצאת אצלנו והמתמחים מלווים אותנו בכל ההתלבטויות בתיקים השונים. המתמחה שהשתתפה בתיק, שירה סופר, בוגרת משפטים וכלכלה מאוניברסיטת תל אביב בהצטיינות, התמחתה קודם לכן בבית המשפט העליון, אצל השופט יחיאל כשר, והגיעה להשלמת ההתמחות במשרדנו. היא השתתפה בתיק כבר מהיום הראשון שלה במשרד".
"הצטרפתי מבחירה, כי הנושא בער בי", מספרת שירה סופר. "זו הייתה עבודה מהותית, שכללה מחקר משפטי וכתיבה, בניגוד לחששות של מתמחים שיפילו עליהם עבודה טכנית ומשרדית. עבדנו בטירוף ובכל פגישה הבעתי את דעתי. הקשיבו לי כשווה בין שווים. דיברו אלי בגובה העיניים ושאלו לדעתי. היתה לי הזדמנות לעבוד וללמוד מהליטיגטורים הטובים ביותר. בין היתר, הכנתי את התשתית העובדתית בסוגיית הבשלות והצגתי את הנימוקים. זו הייתה חוויה מעניינת, טובה מאוד ומהנה".
המתמחה שתרמה מהותית לייצוג משפחות החטופים בהאג
משרד עוה"ד מיתר נבחר על ידי מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים לרכז את הייצוג המשפטי ברחבי העולם ובבית הדין הבין-לאומי בהאג. זאת מתוך הבנה כי נקיטה בהליכים משפטיים בין-לאומיים שונים נגד בכירי החמאס ואלה המסייעים להם, עשויה להפעיל מנופי לחץ ולסייע בקידום שחרורם של החטופים ולמיצוי הדין עם המרצחים. הצוות המשפטי נסע לבית הדין בהאג על מנת להגיש לתובע הראשי של בית הדין הפלילי הבין-לאומי (ICC) תלונת ענק מטעם המטה ומטעם מרכז ראול וולנברג לזכויות אדם בראשות פרופ' ארווין קוטלר, שיוצג על ידי צוות עורכי דין ממשרד Sullivan & Cromwell מניו יורק וכן עורכת דין מאנגליה המתמחה בבית הדין. לתלונה קדם ביקור היסטורי של התובע בישראל, ביקור שאורגן על ידי המשרד מטעם המטה ואותו הוביל עו"ד יובל ששון, שותף במשרד.
התלונה שהוגשה כללה למעלה מ-1,000 עמודי ראיות, רובן המוחלט נאסף על ידי הצוות המשפטי של המשרד. היא כללה גם ביסוס משפטי נרחב, לצד ניתוח של פשעי חמאס ושל יסודות העבירות וסמכות בית הדין על המקרה. את הצוות הוביל עו"ד יובל ששון, שותף במחלקת הליטיגציה והמחלקה המסחרית ומנהל תחום אכיפה וציות במשרד, שכיהן בעבר כסגן פרקליט המדינה וטיפל בעיקר בנושאים פליליים בין-לאומיים בולטים. בצוות השתתפה המתמחה גל קוגמן, בעלת תואר ראשון במשפטים מהמכללה למנהל בהצטיינות יתרה. בתקופה קצרה מאוד, הצוות, יחד עם מטה משפחות החטופים, הגיע להישגים מהותיים. במהלך חודש דצמבר התובע הראשי של בית הדין בהאג, כרים חאן, ביקר כאמור בישראל, סייר בקיבוצים בארי וכפר עזה שנפגעו בטבח, ונפגש בין היתר עם חטופים ששוחררו ועם משפחות של חטופים שטרם שבו. בחודש פברואר הוגשה התלונה עבת הכרס לתובע.
איך ומתי הוחלט על מעורבות המשרד בנושא?
"מאז השבת השחורה בתחילת אוקטובר, המשרד היה מעורב בהקמה ואיגוד של מטה משפחות החטופים", משיב עו"ד ששון. "לקראת סוף אוקטובר, נתקבלה פנייה מהמטה בבקשה לרכז את הטיפול המשפטי בתביעות והליכים משפטיים בחו"ל, והמשרד כמובן נעתר לה. תוך ימים ספורים גובשה אסטרטגיית הפעילות יחד עם הצוות המשפטי המוביל במטה. עבודת הצוות כללה בין היתר הגשת תלונה משפטית לתובע הראשי של בית הדין בהאג וייזום הליכים כנגד פושעי חמאס, אשר סומנה כאחת המטרות המרכזיות באפיק הפעולה המוצע. הצוות שנבחר לביצוע המשימה נבנה מתוך תפיסה שהמשימה היא בעלת חשיבות עליונה לא רק למשרד אלא גם ברמה הלאומית. לכן, הצוות גייס את מלוא המשאבים הנדרשים לכך".
איך נבנה הצוות?
"הצוות נבנה על בסיס יכולות של חברי הצוות השונים והתאמה אישית. זאת, בהתחשב במורכבות האישית והאנושית ולא רק המקצועית הנובעת מהעיסוק בחומרים שקשורים בתיק. מעורבות המתמחים בכל התהליך הייתה ברורה מהרגע הראשון, כי בכל תיק מתמחים מעורבים בטיפול בו. תיקים מורכבים במשרד בנויים בדרך כלל תוך מעורבות של שותף בכיר אחד לפחות, שותפים נוספים לפי הצורך, עורכי דין שכירים ומתמחים בהתאם לצורך והתאמה. המתמחים נבחרו כמו שאר אנשי הצוות על בסיס אותם קריטריונים, תוך התייעצות עם צוות ניהול המתמחים במשרד".
כיצד היית מסכם את מעורבות המתמחה בתיק?
"המתמחה, גל קוגמן, עשתה עבודה מהותית ביותר בתיק, וגם מצוינת, אם יורשה לי לציין. היא נפגשה עם קורבנות מהשבעה באוקטובר וגבתה מהם עדויות לצורך ביסוס התשתית הראייתית של הפשעים שבוצעו על ידי מחבלי החמאס להגשת התלונה. כתוצאה מכך, נחשפה גל לעדויות מבעיתות ופרטים מחרידים מטעם הקורבנות. היא אף נחשפה לתיעודים מהשבת השחורה כדי למקסם את התשתית הראייתית של כל פרט ומידע. כל זאת לצד ביצוע מחקרים משפטיים, ניסוח כתבי טענות ועוד.
"היה זה ברור למן ההתחלה שגם גל תיסע להאג, יחד עם שאר הצוות. היא נכחה במעמד הגשת התלונה, בפגישות עם צוות בית הדין הפלילי הבין-לאומי ובכל פעילות הצוות המשפטי. יחד עם הצוות היא ממשיכה גם כעת בפעילות המשפטית הנוגעת לתלונה להאג, כמו גם בפעילויות משפטיות רבות שהמשרד יוזם מטעם מטה משפחות החטופים במדינות בעולם. תרומתה, כמו תרומת המתמחים האחרים במשרד, הינה מהותית להצלחת המשימה. מבחינת המשפחות ומבחינת המטה, מדובר בצוות אחד שלכל מרכיביו חשיבות ותרומה רבים".
גל קוגמן מספרת, כי "בשבעה באוקטובר 2023 ישראל חוותה מתקפת טרור שלא ידעה כמותה. רציתי לתרום בדרך מסוימת. המשרד נטל על עצמו את ייצוג משפחות החטופים וכשהוצע לי להצטרף לתיק לא היססתי. היה לי חשוב לקחת חלק מהותי בתיק. החשיפה לזוועות באופן ישיר ומפורט לא הייתה פשוטה, אך המטרה הייתה חשובה ומשמעותית, בין היתר, כדי למצות את הדין עם ארגון הטרור חמאס ולתרום לקידום שחרור החטופים/ות".
בשיתוף משרד עו"ד מיתר
