פיתוח יישומים מבוססי בינה מלאכותית (AI) הוא היום התחום החם ביותר בתעשיית הטכנולוגיה. חם? רותח. אין היום כמעט חברה שלא משלבת בינה מלאכותית ביישומיה כדי לשפר את השירות, הניהול, הרכש ופיתוח מוצרים.
לצד הפוטנציאל, הבינה המלאכותית מאיימת לחסל משרות רבות והיא מבשרת על טלטלה ענקית בענפים רבים. בינתיים היישומים המדהימים של AI מפתים רבים להשתמש בהם. סטודנטים כותבים עבודות באמצעות ChatGPT, צלמים נעזרים בה בכדי לבצע עריכות ולקצר תהליכי עיבוד תמונה, ואמנים נעזרים בה לעיצוב מוצרים וליצירת יצירות.
אך השימוש ביישומי הבינה המלאכותית כרוך גם בלא מעט אתגרים. אחד מהם נוגע לשאלת זכויות היוצרים של תוצרי הבינה המלאכותית, כלומר האם אותם תוצרים - כמו למשל טקסטים, תמונות, איורים, יצירות מוסיקליות וכדומה - יכולים להיחשב ליצירות המוגנות על ידי זכויות יוצרים?
לפני שננסה לענות על שאלה חשובה זו, נזכיר למה אנחנו מתכוונים כשאנו אומרים "זכויות יוצרים". חוק זכות יוצרים מגדיר זכות יוצרים כזכות בלעדית, המוגבלת בזמן, לעשות ביצירה (או בחלק מהותי ממנה) פעולות שונות, כגון העתקה, פרסום, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור ועוד. הזכות הבלעדית הזו מתקיימת בסוגי יצירות ספציפיים והם יצירות ספרותיות, אמנותיות, דרמטיות, מוסיקליות וכן תקליט, כאשר נדרש שהיצירות יהיו מקובעות בצורה כלשהי (כלומר לא כמושג ערטילאי השמור במוח היוצר בלבד).
המונח "יצירות" הוא רחב ויכול לכלול גם תוכנות מחשב, קטלוגים, טקסטים, אתרי אינטרנט, תמונות, סרטוני תדמית, לוגואים, עיצובים ועוד ועוד.
מה שחשוב לזכור הוא שזכות יוצרים היא ברובה נכס סחיר ובעל זכות היוצרים יכול להעביר את זכותו ביצירה - אם בחינם ואם בתשלום, אם בשלמותה ואם בחלקה - וזאת בהסכם כתוב. לחילופין, הוא יכול להעניק רישיון לעשות שימוש ביצירה - אם באופן בלעדי או לא בלעדי, אם באופן מוגבל או בלתי מוגבל.
מעורבות של יוצר/ת אנושי/ת - מהותית לתוצאה המשפטית
נחזור לשאלה המרכזית במאמר זה - האם תוצרי ה-AI יכולים להיחשב ליצירות המוגנות על ידי זכויות יוצרים? חוק זכות יוצרים קובע את סוגי היצירות הזכאיות להגנת זכות יוצרים, וכאמור הן יצירות ספרותיות, אמנותיות, דרמטיות, מוסיקליות ותקליט, בהתקיים אחד מהתנאים הבאים: היצירה פורסמה לראשונה בישראל; בעת יצירתה של היצירה היה יוצרה אזרח ישראלי, או שמקום מגוריו הרגיל היה בישראל.
ניתן ללמוד שהמונח "אזרח" בהקשר זה יותר ממרמז שהיוצר איננו יכול להיות מכונה אלא בן אנוש. אך מה קורה במצב שבו האדם יוצר באמצעות בינה מלאכותית? האם הוא עדיין עונה על דרישות החוק?
לפי החוק, במרבית המקרים הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה הוא היוצר של היצירה (חריג לכך למשל ניתן לראות בסיטואציה בה יצירה נוצרה בידי עובד, ואז המעביד הוא הבעלים הראשון). לכן, ביצירות שנוצרו עם הדרכה ישירה או בסיוע בני אדם, הבעלות תלויה במידת התרומה והיצירתיות של האדם, בתנאי השימוש של הפלטפורמה ובמסגרת העובדתית וההסכמית בה נוצרה (למשל, במקרה של יצירה מוזמנת).
אם מדובר ביצירות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית אוטונומית, הרי גם כאן, נכון להיום, ברוב מדינות העולם יצירות אלו נשארות "יתומות" מבעלים ואינן בנות הגנה, כלומר הן חופשיות לשימוש (אלא אם כן צוין אחרת בתנאי השימוש של הפלטפורמה באמצעותה יצרנו את אותן היצירות).
במילים אחרות, בבואנו לענות על השאלה האם תוצרי ה-AI יכולים להיחשב ליצירות המוגנות על ידי זכויות יוצרים, עלינו להבחין בין שתי סיטואציות:
הראשונה, היא סיטואציה בה היצירה נוצרה על ידי בינה מלאכותית אוטונומית - במקרה כזה התשומות האנושיות היחידות הן האלגוריתמים הראשונים וה"חוקים" של המערכת אשר נוצרו ונקבעו מלכתחילה על ידי אדם. מעבר לכך, לא מתקיימת במקרה זה השפעה ישירה של יוצר אנושי על היצירה הסופית שנוצרה על ידי הבינה המלאכותית, ועל כן, נכון להיום, ברוב המדינות קיימת דרישה למעורבות של יוצר אנושי כד לזכות בהגנת זכויות יוצרים על יצירה.
למשל, בארה"ב לא ניתנת הגנה ליצירות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית באופן אוטונומי ובלעדי. יותר מזה, משרד זכויות היוצרים האמריקאי יצא לאחרונה בדרישה חדשה לפיה קיימת חובת הצהרה על מעורבות בינה מלאכותית בתהליך היצירה. בהשוואה לתחום אחר מעולמות הקניין הרוחני, תחום הפטנטים, רשות הפטנטים הישראלית כבר קבעה שהמונח "ממציא" מוגבל לבני אדם בלבד. מכל זה מובן שיצירות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית אוטונומית לא יוכרו כבנות הגנה ברוב מדינות העולם.
קיימות היום הצעות להעניק הגנה שונה או פחותה ליצירות מסוג זה, אך פסיקת בית המשפט המחוזי של מחוז קולומביה, ארה"ב, שניתנה לפני מספר חודשים קבעה מפורשות, כי "יצירה אנושית היא דרישת יסוד של זכויות יוצרים" וכי "זכויות יוצרים מוענקות אך ורק לבני אדם". בכך דחה בית המשפט ערעור שהגיש ד"ר סטיבן תאלר, הבעלים של מערכת בינה מלאכותית אוטונומית ותובע סדרתי, שדרש להכיר בבינה מלאכותית כיוצרת.
הסיטואציה השנייה עוסקת במקרה בו היצירה נוצרה באמצעות הדרכה ישירה או סיוע של בני אדם - במקרה זה הבינה המלאכותית משמשת ככלי להשגת יעד או תוצאה מוגדרים, בעוד שהאדם תורם תרומה משמעותית ליצירה הסופית. ניתן לטעון למשל, שמערכת בינה מלאכותית, כמו מצלמה, הינה בסך הכל כלי בו משתמש היוצר בכדי לבטא רעיון מקורי בצורה מוחשית. במקרה כזה ייתכן בהחלט שיצירות אלו יוכרו כבנות הגנה, כתלות במעורבות של הגורם האנושי וביכולת להוכיח זאת.
את המסקנה הזאת צריך ללוות בכוכבית, היות שהניתוח המובא כאן הוא נכון להיום. כולנו ערים לכך שהמערכת המשפטית מפגרת אחרי המציאות הטכנולוגית הדינמית ומאוד יכול להיות שהכללים ישתנו בעתיד.
נדרש פתרון יצירתי לסוגיית החשיפה המשפטית
אחת השאלות הראשונות והחשובות שעלו עם כניסתה של הבינה המלאכותית לעולם המשתמשים הפרטיים, היא האם אימון בינה מלאכותית בעזרת יצירות מוגנות יכול לחשוף את המשתמשים לתביעה? במאמר מוסגר נציין שאימון בינה מלאכותית, בעיקר על-ידי למידת מכונה (ML), הוא חלק בלתי נפרד כיום מפיתוח מיזמי בינה מלאכותית. אלה עושים לעיתים שימוש בתכנים מוגנים בזכויות יוצרים.
משרד המשפטים הישראלי קבע בחוות דעת, כי מותר לאמן בינה מלאכותית עם יצירות מוגנות, וכי למעט מקרים חריגים הדבר אינו מהווה הפרה של זכויות יוצרים ונחשב כ"שימוש הוגן", אבל - וזה אבל גדול - אין בכך כדי להשליך על חוקיות התוצרים. בארה"ב, למשל, מוגשות תביעות רבות על ידי אמנים בגין שימוש לא חוקי ביצירותיהם, כחלק מאימון מודלי הבינה המלאכותית, ואנו נדרש להמשיך ולעקוב על מנת לראות כיצד בוחרת מערכת המשפט האמריקאית, אשר המשפט הישראלי שואב ממנה לא מעט, להתמודד עם סוגיה זו.
לרוב, תנאי השימוש של פלטפורמות הבינה המלאכותית כוללים תנאים לפיהם הן אינן נושאות באחריות בנוגע לתוצרי השימוש. המשמעות היא הגברת החשיפה המשפטית של המשתמשים. כאן נכנסת לתמונה חברת מיקרוסופט, שהשקיעה רבות בבינה מלאכותית באמצעות מוצרים כמו GitHub Copilot ו-Bing Chat, שיכולים ליצור קוד מקורי, טקסט ותמונות לפי דרישה. ענקית התוכנה הודיעה, כי תספק הגנה משפטית ללקוחות שנתבעים בגין הפרת זכויות יוצרים על תוכן שנוצר על ידי מערכות הבינה המלאכותית שלה. מדובר ללא ספק בפתרון יצירתי, אשר נועד להפחית את החששות של המשתמשים ולעודד שימוש במנועי הבינה המלאכותית של מייקרוסופט, אך כמו בכל סיטואציה משפטית אחרת - כדאי מאוד לקרוא את האותיות הקטנות ולהבין את היקף ומגבלות ההגנה שמיקרוסופט מציעה. האם פלטפורמות אחרות יישרו קו עם גישתה של מיקרוסופט? הזמן יגיד.
בשורה התחתונה: אילו שימושים מותרים ביצירות AI?
אז אילו שימושים כן מותרים ביצירות בינה מלאכותית? ובכן, זה תלוי בלא מעט גורמים, כגון סוג היצירה, הסטטוס המשפטי שלה (מוגנת/חופשיה לשימוש) ותוכנה. למשל, דינה של יצירה מוגנת שונה מזה של יצירה שהיא כבר נחלת הכלל, בוודאי לצורך אימון הבינה המלאכותית. במקביל, צריך לבדוק מהם תנאי השימוש של הפלטפורמה - האם אותה פלטפורמה אוסרת על שימוש מסחרי? גם לתוכן היצירה יש משמעות. כך למשל, תמונה של כלב אסטרונאוט שנועל נעלי אדידס, ייתכן ותהיה מאוד יצירתית ומקורית, אך באותה הנשימה תפר את סימן המסחר של חברת אדידס ותחשוף אותי משפטית. לחילופין, ציור נפלא שיצרתי של אדם מפורסם יכול שיפר את זכותו של המפורסם לפרסום.
שאלה נוספת שצריך לשאול היא האם מדובר ביצירה נגזרת של יצירות מוגנות אחרות? כלומר, האם הטקסט הנפלא שיצרתי באמצעות ChatGPT סובל מדמיון יתר לטקסטים אחרים בהם השתמשתי כרפרנסים? לכל התשובות הללו תהיה השפעה על המסקנה הסופית.
לסיום - מספר טיפים שימושיים
על מנת שתוכלו לנווט בהצלחה בעידן ה-AI הנה מספר טיפים שימושיים שיעזרו לכם לצמצם חשיפה משפטית ולמקסם את יכולת ההגנה על יצירותיכם:
1. קראו היטב את תנאי השימוש של פלטפורמות מחוללי ה-AI – אלו למעשה "כללי המשחק" שלכם. שחקו בהתאם לכללים וכך תוכלו לצמצם משמעותית חשיפה משפטית. שימו לב במיוחד לשאלה האם אותה פלטפורמה מסירה מעצמה כל אחריות, או שמא לוקחת על עצמה את כל האחריות דוגמת מיקרוסופט, והאם ישנן הגבלות לאופן השימוש ביצירות.
2. קחו חלק פעיל בתהליך היצירה – היו כמה שיותר ספציפיים ומפורטים בהנחיות שניתנות ל-AI, כדאי לקחת חלק פעיל ביצירה על ידי ביצוע עריכה משלכם לתוצר הראשוני, כמו למשל ביצוע עריכה לשונית וגרפית, עריכת אלמנטים שונים, שילוב עם יצירות נוספות (כמובן שעדיף מקוריות) וכדומה.
3. עגנו את הבעלות בתוצרים בהסכם - במידה שנעזרים בגורמים נוספים ביצירה (עובדים, פרילנסרים, חברים, שותפים) מומלץ מאוד לעגן את הבעלות בתוצרים בהסכם ברור בכתב, אשר קובע בין היתר התחייבות ליצור כחוק ולא להפר זכויות של צדדים שלישיים.
4. שימו לב שלא נעשה שימוש בתכנים מוגנים - שימו לב לסימני מסחר, דמויות מוכרות, וכן שמות, איורים ותמונות של אנשים - בין אם מדובר במפורסמים (שימוש בדמות של אדם מפורסם יכול להפר את זכותו לפרסום) או באנשים פרטיים (שימוש בדמות של אדם פרטי יכול להפר את זכותו לפרטיות).
5.צרו נהלי עבודה ברורים ומדיניות פנימית מניעתית בארגונים – אם השימוש במחוללי AI נועד לצרכים עסקיים, לכם, כבעלי עסקים, יש אחריות גם על מעשי העובדים שלכם, ולכן חשוב מאוד לייצר נהלי עבודה ברורים, אשר כוללים פיקוח שלכם על התכנים שנוצרים ועל אופן היווצרותם.
לסיכום, כמו בכל מהפכה, גם במהפכת הבינה המלאכותית לצד האתגרים והטלטלה הטבעית שהיא מביאה עימה, נוצרות הזדמנויות חדשות, ויחד עם תפקידים מסוימים אשר ייעלמו, ייווצרו תפקידים חדשים. אבל על מנת שנוכל לנצל את הפוטנציאל העצום הגלום בבינה המלאכותית, עלינו להשתמש בה בתבונה ובזהירות.
הכותבת היא ראש תחום זכויות היוצרים בקבוצת לוצאטו, קבוצת הקניין הרוחני הותיקה בישראל ושותפה-מנהלת במשרד "לוצאטו – משרד עורכי דין"בשיתוף קבוצת לוצאטו
