מסתמן כי השפעתן של כלל הטכנולוגיות שנוצרו עד היום מתגמדת לעומת השפעתה של טכנולוגיית הבינה המלאכותית. כך מאמין תום הגלעדי, חוקר יישומי בינה מלאכותית המתמחה בהשפעות התחום על עולמות האקדמיה והחינוך. "הדרמה הרבה יותר גדולה והשינויים מרחיקי לכת. אין תקדים לטלטלה שהמין האנושי יחווה עקב כניסתה של טכנולוגיה חדשה זו. זהו אירוע שהאנושות לא מכירה", הוא קובע.
מדוע בעצם?
"כי בפעם הראשונה בהיסטוריה האנושית יש מעין 'יישות' ששולטת בשפה האנושית. השפה היא התשתית לכלל היצירה האנושית: בין אם אלה מבנים מדומיינים כגון כסף, דמוקרטיה וממשלה, או מבנים ממשיים כמו ערים, תשתיות וכדומה. כל התרבות האנושית מושתת על העובדה שיש לנו שפה. פתאום נחת פה מין 'חייזר', שמדבר בשפה שלנו ויודע לפעול בעולם. לא סתם נאמר כי 'החיים והמוות ביד הלשון', או 'למילים יש כוח' ועכשיו נוצרה טכנולוגיה הרותמת את הכוח הזה. נשאלת השאלה: מה זה עושה לנו?".
מה זה עושה לנו?
"ההשפעות יהיו עמוקות ויסודיות ומורכבות לחיזוי, אך אפשר להתבונן על טכנולוגיות עבר כגון ה-GPS למשל. מצד אחד מאז ש-Waze נכנס לחיינו - אף אחד כבר לא הולך לאיבוד ואנו מגיעים מהר יותר ממקום למקום. מצד שני, נהגים ישראלים נכנסים בטעות לתוך שטחי הרשות הפלסטינית, כי הם סומכים על הטכנולוגיה ולא מפעילים שיקול דעת. בנוסף, היכולת שלנו לנווט במרחב נפגעה משמעותית. האינטראקציה עם כל טכנולוגיה משנה אותנו כבני אדם, אנו מרוויחים ברמה הקולקטיבית אבל מתנוונים ברמת הפרט.
"אם ניקח את הבינה המלאכותית לתחום הלמידה, בו אני עוסק, ברור שכבר כעת ובוודאי שביתר שאת בעתיד - כשסטודנט באקדמיה יידרש לכתוב מטלת הערכה, הוא ייעזר בבינה מלאכותית. הדבר מעלה מספר שאלות: האם מותר לו, או שזו נחשבת העתקה? האם התהליך פסול מהיסוד או שישנה דרך לעבוד עם כלים אלו באופן קונסטרוקטיבי (בונה) ולגיטימי, ואם כן כיצד? מה קורה לתהליך הלמידה של סטודנט המשתמש בכלים אשר מקצרים מאמרים, מסכמים מקורות ומנסחים עבודות? האם כלומדים, אנו מתנוונים כשאנו מייצאים תהליכים לביצועה של הטכנולוגיה, או שאנו מתקדמים ומאיצים תהליכים? ואיך מעריכים עבודה שכזו? מי יכול לקחת קרדיט על תוצר שנוצר בסיוע של כלי בינה מלאכותית - הסטודנט או הבינה? אלה רק חלק קטן מהשאלות שמוסדות אקדמיים נדרשים אליהם בימים אלה. כמובן שאיסור השימוש בטכנולוגיה באקדמיה היא אסטרטגיה המועדת לכישלון".
אילו עוד אתגרים יכולה הבינה המלאכותית להציב מול עולם החינוך והמחקר?
"סכנה נוספת היא הטיה בעולמות המחקר למשל, אך לא רק. הבינה המלאכותית מבוססת על מאגר הידע האנושי, שמטבעו הוא מוטה: מגזרית, מגדרית, ותרבותית. אם אני חוקר, למשל, את הסכסוך הישראלי-פלסטיני ואיעזר בבינה המלאכותית לסקור את מלחמת 'חרבות ברזל', האם היא תספק לי סקירה נייטרלית ומאוזנת? לא בטוח, כי המידע ברשת, עליו הבינה מאומנת מוטה לרעת ישראל. לבינה המלאכותית אין דעה משל עצמה, אבל הידע עליו היא מבוססת הינו שיקוף של קולקטיב הידע האנושי וזה נגוע בפטריארכליות, שוביניזם והעדפה של אוכלוסיות מסויימות על פני אחרות".
פוטנציאל חיובי עצום
לתום הגלעדי למעלה מ-20 שנות ניסיון בתחום החינוך ותהליכי הלמידה. הוא ייסד וניהל בית ספר יסודי ייחודי קהילתי, המבוסס על למידה באמצעות פרויקטים וחינוך חקלאי. הוא כיהן כסגן מנהלת המרכז לפיתוח סגלי הוראה בתל אביב-יפו. בנוסף, ניהל את הפן החברתי-רגשי בתוכניות "מדעני העתיד" לנוער מחונן באוניברסיטת תל אביב ובטכניון. כיום הוא בתחילת דרכו לקראת דוקטורט בתחום השפעת מודלי שפה על תהליכי למידה בהנחיית פרופ' איליה לוין, מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. בין יתר עיסוקיו תום מנהל את קהילת "בינה מלאכותית בחינוך" בפייסבוק, אשר מונה, נכון לרגע זה, כ-6,500 אנשי חינוך ואקדמיה הבונים גוף ידע בשדה לא מוכר זה. אחד מעיסוקיו המרכזיים הוא לסייע למוסדות חינוך ואקדמיה להיערך להשפעות הצפויות של הבינה המלאכותית.
הגלעדי: "כשאני מגיע למוסד חינוכי, אני מנסה להוליך אותו, יד ביד, בכמה רמות, בין אם ברמת ההנהלה והאסטרטגיה שעליה לבנות כהיערכות לקראת השפעותיה של הבינה המלאכותית; בין אם ברמת ההכשרה והשיח עם הסגל והתלמידים או הסטודנטים, בנוגע לחוזה החדש שיש לבסס במערכת היחסים שביניהם; ובין אם ברמה הטכנית של עצם הכרת המרחב, הכלים והתנהלות בתוך העולם החדש הזה".
מה היתרונות והחסרונות שמביאה הבינה המלאכותית לעולם החינוך?
"יש בה אלמנטים רבים המשרתים את התחום ובעלי פוטנציאל חיובי עצום. אנשי חינוך ואקדמיה יכולים להשתמש בטכנולוגיה כדי ליצור תוכן, לבנות תוכניות לימודים, לייצר למידה דיפרנציאלית ומותאמת אישית ועוד. למעשה, כמעט כל משימה שעל הסגל לבצע יכולה להסתייע בטכנולוגיה זו והשימוש הוא כיד הדמיון הטובה. לצד זאת, צצה שורה של שאלות: כיצד תהליכי הוראה ולמידה מבוססי בינה מלאכותית משפיעים על הדינמיקה בין מורה לתלמיד או מרצה לסטודנט? ואם נעמיק אל הפילוסופיה של הטכנולוגיה אז מה קורה למושג הידיעה?".
קהילות מקצועיות לומדות
כשמדובר בעולם האקדמי, יש גם את הרובד המחקרי. הגלעדי: "השאלה היא כיצד כלי הבינה המלאכותית מסייעים לחוקר לקיים את תהליך החקר? נפתחות כאן שאלות רבות ומעניינות. ניקח את שלב סקירת הספרות לדוגמה: אם עד להופעת כלי הבינה המלאכותית חוקר היה צריך לקרוא כמויות עצומות של חומר ולחלץ מתוכו פיסות ידע כדי לייצר סקירת ספרות עבור המחקר שיפרסם, היום הבינה המלאכותית מייצרת את סקירת הספרות בלחיצת כפתור. ה'מוח' שלה ניגש למאות אלפי מאמרים ומייצר מייד תוצר כמעט סופי. אם זו המטרה, להגיע לתוצר הסופי, אז הטכנולוגיה במקרה זה קיצרה תהליך סיזיפי ומיותר. אך אם החוקר לא קרא את אותן כמויות עצומות של ידע ועיבד אותן במוחו, משהו יסודי בתהליך השתנה וייתכן שההפסד עולה על הרווח".
הרבה שאלות ונראה שעדיין אין ממש תשובות.
"כי אנו נמצאים עדיין בתחילת התהליך ועלינו למפות את השטח על מנת להגיע למסקנות ולהחלטות. חלק מהשאלות הן עדיין ברמה הטכנית הראשונית: מה הנהלת בית ספר צריכה לעשות כדי להתארגן למציאות החדשה? מהו הצעד הראשון ומה הבאים שאחריו? מהו תהליך הכשרת הסגל המיטבי בתחום זה? כיצד מתנהלת שיחה עם סטודנטים ותלמידים בסוגיה זו? האם להורים יש תפקיד? האם מוסד חינוכי / אקדמי צריך לממן את כלי הבינה המלאכותית (שרובם בתשלום) ואם לא האם הוא תורם בכך להגדלת פערים חברתיים? אלו רק קומץ שאלות קטן לשם דוגמה שכן במעבר מחשיבה תיאורטית לביצוע יש המון פרטים. על שאלות אלו אני מנסה לענות עם המוסדות עמם אני עובד.
"אחד המקומות המרתקים בהם נוצר ידע בעל ערך רב בתחום הוא בקהילת 'בינה מלאכותית בחינוך' אותה אני מנהל. בכלל אחד, המפתחות המרכזיים לפיצוח התחום הזה הוא קהילות מקצועיות לומדות וידע שנוצר bottom up על ידי השטח, אשר מתנסה, לומד מהניסיון ומשתף מסקנות על מנת לקדם את התחום. אני מזמין את כל הקוראות והקוראים לקחת בה חלק".
בשיתוף תום הגלעדי
לעמוד הפייסבוק>>
קהילת בינה מלאכותית בחינוך>>
