"בואו ננסה לדמיין מצב שבו יזם נדל"ן רוצה לבנות גורד שחקים ופונה לאדריכל הטוב ביותר שיש. האדריכל יתכנן עבורו עשרה בניינים ויבקש ממנו לבנות את כולם, כשהוא מתחייב לכך שתשעה מהם יקרסו, אך אין לו מושג מי מהם. את האחרון, העשירי שישרוד, הוא יציע ליזם למכור במחיר גבוה כדי לכסות על ההפסדים. זה נשמע אבסורדי, אבל זהו בדיוק הבסיס הכלכלי של תעשיית הפארמה", מסביר ד"ר צחון בנטואיץ', המנכ"ל והמייסד של חברת הבינה המלאכותית קיוריס (Quris-AI) המתמחה בניבוי קליני לבטיחותן של תרופות חדשות.
"למרות המאמצים והתקדמות המדע, עדיין קיימת בעולם הפארמה תופעה מדהימה: מתוך כל התרופות החדשות שפותחו ונכנסות לניסויים קליניים בבני אדם, לאחר כמה שנות פיתוח וכמה מיליוני דולרים שהושקעו בהן, 92% מהן נכשלות בשלב הניסויים הקליניים ואינן בטוחות לשימוש בבני אדם", הוא מוסיף. "זו הסיבה שאורך הזמן הממוצע לפיתוח תרופה חדשה הוא בין 15-20 שנה, ועלות הפיתוח שלה היא כ-2.5 מיליארד דולר".
את הבעיה הזו בדיוק מנסה קיוריס לפתור. באמצעות טכנולוגיות עדכניות המשלבות פיתוחים ביולוגיים עם בינה מלאכותית, בקיוריס מתכוונים לקצר באופן דרמטי את זמן ועלות הפיתוח של תרופות חדשות, על ידי ניבוי מדויק הרבה יותר של הצלחתן.
כיצד הפיתוח של קיוריס פועל?
ד"ר בנטואיץ': "קיוריס משלבת AI בתחום הביולוגיה המתקדמת. בעשור האחרון הצליחו המדענים לגדל מתאי גזע המופקים מבני אדם גרסה ממוזערת בהתהוות של איברי האדם, כמו מוח או כבד, בגודל מ"מ אחד. זה נקרא 'איבר על שבב' והוא מונה בין 1,000 למאה אלף תאים. כאשר מטפטפים תרופה על מבחנות שבהן יש איברים על שבב מאנשים שונים - התגובה בכל מבחנה תהיה שונה. קיוריס בודקת בהרצה אוטומטית אלפי תרופות על אותם איברים זעירים על שבב, וכך אוספת, באמצעות ננו חיישנים המודדים את התגובה, מידע עצום על התגובות לתרופה לפי אנשים. זהו אוסף מידע גדול מאוד שייחודי לקיוריס, ובו משתמשים כדי לאמן את הבינה המלאכותית. בהגיע תרופה חדשה, הבינה תוכל לתת חיווי האם התרופה בטוחה ואם כן, בקרב איזה סוג אוכלוסייה. למעשה, אנחנו אוספים מיליוני ביו-מרקרים המתעדים את המפגש בין רקמה לבין תרופה. על ידי תיעוד המפגש, ניתן ללמד את הבינה המלאכותית מה מאפיין תרופה בטוחה לעומת תרופה לא בטוחה. התוצאה של כך תהיה דרמטית - היא תאפשר לחברות התרופות לפתוח תרופה הרבה יותר מהר, בהרבה פחות השקעה ובדרך שהיא בטיחותית ומותאמת אישית הרבה יותר מאשר היום".
יזם סדרתי בטכנולוגיה ורפואה
רפואה ויזמות זורמים בעורקיו של ד"ר בנטואיץ'. הוא נינו של ד"ר הלל יפה, רופא המושבות בימי העלייה הראשונה שעל שמו קרוי ביה"ח בחדרה. אביו הוא פרופ' צבי בנטואיץ', מבכירי הפרופסורים לרפואה בישראל. לד"ר צחון בנטואיץ' יש רשימת הישגים לא מבוטלת בזכות עצמו, כולל הנפקה בנאסד"ק ואקזיטים של חברות שהקים, בהם מכירת רוזטה גרין לחברת מונסנטו תמורת 35 מיליון דולר.
את קיוריס הוא הקים בשנת 2020 וצירף אליה כמייסד שותף את יוסי הרן, כיום סמנכ"ל הטכנולוגיות. במקביל, הוא גייס למועצה המדעית המייעצת של החברה חלוצים ידועי שם כמו פרופ' אהרון צ'חנובר, חתן פרס נובל לכימיה, ופרופ' רוברט לנגר, מייסד שותף בחברת מודרנה, ולדירקטוריון ולהובלה העסקית של החברה חלוצי פארמה וטכנולוגיה כמו מישל וונטסוס, מנכ"ל ביוג'ן לשעבר, הנרי מקינל, מנכ"ל פייזר לשעבר, ואחרים.
החברה גייסה עד כה 37 מיליון דולר בגיוס סיד - מימון הסיד הגדול ביותר אי פעם בישראל בתחום הזה. בין המשקיעים: סופטבנק, קרן איי אנג'לס, וול-טק, קובי ריכטר מייסד מדינול ואורבוטק, שהצטרף גם כחבר דירקטוריון, קבוצת גלנרוק של ליאון רקנאטי ואחרים. החברה מעסיקה 50 עובדים בת"א ובבוסטון, ונמצאת כרגע בגיוס של 100 מיליון דולר לסבב A שיאפשר לה להאיץ מסחור ופיתוח.
מהם מנועי הצמיחה העתידיים של החברה?
"בשלב הראשון, שיתוף פעולה עם חברות פארמה גדולות בעולם, כפי שחתמנו עם חברת מרק. בימים אלה אנחנו בדיונים על שיתופי פעולה עם שמונה מתוך עשר חברות הפארמה המובילות בעולם, שנועדו לסייע להן לקצר תהליכי פיתוח תרופות. בשלב השני, נוכל להעניק שירותים לצרכנים בתחום אריכות החיים - שירות לאנשים פרטיים שמהם נפיק תאי גזע ונוכל לבדוק את התרופות שהם שוקלים לקחת על איברים ממוזערים שלהם עצמם על שבב. בשלב השלישי, באמצעות אותה פלטפורמה של ניבוי בטיחות ויעילות של תרופות, נפתח תרופות שהן בבעלותנו".
בשיתוף קיוריס
