המהפכה הדיגיטלית אשר אינה פוסחת כמעט על אף תחום בחיינו סיפחה אליה בשנים האחרונות גם את עולם הרפואה, אך מה קורה בתחום בריאות הנפש? האם הטיפול הפסיכיאטרי המתמקד בנימים העדינים ביותר של נפש האדם יכול לעבור טרנספורמציה דיגיטלית שכזו?
ד"ר סבטלנה גרישין, פסיכיאטרית מבוגרים ונוער סבורה שניתן להעביר את הפסיכיאטריה לאמצעים דיגיטליים עד לגבול מסוים, "על אף שישנם שימושים בולטים של פסיכיאטריה דיגיטלית: אפליקציות לתמיכה בבריאות הנפשית, מערכות מבוססות ביג דאטה לניתוח נתונים, בריאות דיגיטלית ועוד, המפגש הבינאישי עם המטופל אינו ניתן לוויתור בטווח הארוך". היא אומרת.
מדוע?
"פסיכיאטריה בניגוד לפסיכולוגיה היא אומנם רפואה לכל דבר אך בניגוד למדידת לחץ דם לדוגמה, אי אפשר למדוד את הנפש באופן אמפירי. אפשר לראות איך הגוף מתפקד ומה מתרחש במוח מבחינת הנוירוטרנסמיטרים אבל האלגוריתמים פחות עובדים בנפש. מטופל שיעבור שיחה ראשונית ואבחון אצל פסיכיאטר שאינו מכיר בשיחת ווידאו מרחוק, לא ייפתח באופן דומה למטופל שמגיע לקליניקה, יושב מול הפסיכיאטר ומדבר אתו בגובה העיניים ובאופן ישיר. שיחות אישיות עם המטופל לצורך הבנת מצבו הנפשי והרגשי, פענוח שפת הגוף שלו, המימיקה, אופן הדיבור ויצירת אמון ופתיחות בין המטפל והמטופל מחייבים שיחה קרובה ואישית ונטולת קשר אמצעי".
ולמרות זאת, יש יתרונות בפסיכיאטריה הדיגיטלית?
"בהחלט. יש יתרונות כגון שימוש ברפואה דיגיטלית למצבים אקוטיים בהם צריך חוות דעת דחופה של פסיכיאטר או בקשת מרשם לתרופה פסיכיאטרית דרך מערכת אונליין, שימוש בלמידת מכונה ובבינה מלאכותית לקבלת החלטות קליניות וטיפולים, גישה מהירה לרופאים פסיכיאטריים, ועוד".
בעולם כל כך דיגיטלי ומהיר כיום, מה זה עושה לנפש שלנו בעצם?
"הנפש צריכה להתמודד עם רבדים נוספים שלא היו קודם - שינויים מהירים והפצצת גירויים שמגיעים מעודף מדיה ועודף אינפורמציה לצד מסרים הסותרים אלו את אלו. המוח שלנו מסנן חלק מהם וחלק לא מצליח לסנן וזה 'מטפטף' לנפש. הדבר עובד באופן כזה שגירויים (חיצוניים ופנימיים) עוברים כמה שלבים: המוח מזהה וקולט את הגירוי ומסנן סדר עדיפות – מה חשוב – מה עיקר ומה תפל ואז הוא מפנים את המסר ונותן לו קידוד בזיכרון כדי לשלוף אותו בהמשך בזמן אמת. במציאות הנוכחית שהיא לגמרי שונה מהמציאות שהיינו רגילים לה, המוח מתמודד עם דברים שלא התמודד קודם וזה משפיע על הנפש. למשל האינפורמציה הרבה בזמן משבר כלכלי או אחר מובילה לחרדות, כשכל המערכות שלנו מתעוררות כשהמוח מזהה סכנה ומעורר את הגוף 'להילחם או לברוח'. החרדה יכולה להיות בעוצמה גבוהה או אפילו לגרום לניתוק ושיתוק. עודף הגירויים מעצים את זה כל הזמן".
יש עלייה במספר המקרים בטיפול הפסיכיאטרי ככל שגדל השימוש בדיגיטל?
"בהחלט כן. הריחוק החברתי שחלקו נובע מהמעבר לדיגיטל וההיצמדות למדיה מעלים את כמות הפניות ואנו עובדים כעת הרבה יותר. ישנם אנשים עם נטייה לחרדה ולדיכאון שיש להם מבנה אישיותי מסוים, שהשימוש הגובר שלהם בדיגיטל והחשיפה לעודף מידע ובלבול במסרים, מעצימה אצלם תופעות אלו".
כיצד התפקיד של הפסיכיאטר משתנה במציאות זו?
"התפקיד של הפסיכיאטר לא השתנה ממש בשנים האחרונות, אך נושאי הטיפול משתנים. הרבה מטופלים היום מגיעים סביב נושא הקורונה – החרדה וחוסר הוודאות שהיא מייצרת שלעתים יוצרים אצל המטופל מרכיבים של פוסט טראומה. תפקידו של הפסיכיאטר בין היתר, הוא לאבחן ולקחת בחשבון את הדברים המשתנים מיום ליום. אסור לנו כפסיכיאטרים להתקבע ועלינו ללכת עם המציאות, להתקדם ולהתעדכן כל הזמן מבחינת ההתפתחות הדיגיטלית ומה שקורה בחוץ ולספק טיפול מותאם למצבים המשתנים.
"בתקופת הקורונה אני גם מבצעת טיפולים בזום, אך פגישה ראשונית פרונטלית היא תמיד עדיפה אם ניתן. במפגש עם פסיכיאטר האינטראקציה האישית מאוד חשובה וחיונית".
ד"ר סבטלנה גרישין היא פסיכיאטרית מבוגרים בעלת ניסיון של למעלה מ- 20 שנה. את הגישות החדשניות והמתקדמות ברפואה הפסיכיאטרית היא מיישמת בשלושת הקליניקות שלה במרכז ובצפון.
למידע ופרטים נוספים: 'עידן הקשב, דר סבטלנה גרישין' בפייסבוק. טלפון: 0544530333
