אמנם כמעט כל סטארט-אפ בראשית דרכו מתחיל במשרד הביתי, בממ"ד או בחניה, אבל מהר מאוד עם ההצלחה וגיוס העובדים, נדרשת מחשבה מחודשת על מיקום הסטארט-אפ, המשרדים שלו וחללי העבודה. בימים בהם התחרות על כל טאלנט היא עזה, משרדים נעימים וחללי עבודה מזמינים הם חלק חשוב בהחלטת העובד להצטרף לחברה.
הדר להב-מטרני, ראש מחלקת עיצוב פנים באורבך הלוי אדריכלים, מסבירה: "ראשית, כשאנו ניגשים לתכנן משרדים, כל משרד ובכל תחום וגודל, נוהגים לעשות ראיונות אופי עם מייסדי החברה ומנהליה על מנת להבין את המאפיינים של החברה: האם הם מגיעים מדי יום לחברה, האם רגילים לשבת בחדרים או באופן ספייס, האם אוכלים באופן מרוכז, מביאים אוכל מהבית, מבשלים במשרד, האם כולם עובדים על לפטופ או מחשבים נייחים ועוד ועוד שאלות שיאפשרו לנו להבין מי זו החברה. לעיתים אנו עורכים סדרה מרוכזת בת מספר ימים בה כל העובדים, בכירים וזוטרים כאחד נשאלים אודות הרגלי העבודה שלהם. בנוסף, אנחנו לוקחים אותם במסע בזמן קדימה, ליום שבו המשרד מוכן, כדי להבין מה הם שלושת הדברים החשובים ביותר עבורם במשרדם החדש. לרוב, הצרכים הם די דומים: אור טבעי, להרגיש את הביחד, ותחושת חום ונעימות. אלה אותם צרכים בסיסיים השותפים לכולם".
עוד מסבירה להב-מטרני כי "אין הבדל משמעותי בין סטארט-אפים לחברות הייטק גדולות. פרט לעובדה שבחברות הגדולות יש הנחיות עיצוב שמגיעות מהמשרדים בחו"ל, מה שבסטארט-אפ לא קיים ויש למייסדיו יותר חופש פעולה".
מה בכל זאת מייחד את אופי משרדי הסטארט-אפים?
"החלק המשמעותי במשרדי סטארט-אפ בניגוד לחברות גדולות, זו היכולת הדינמית - הסקיילביליות. היכולת להתרחב, להשכיר קומה נוספת, לגדול, לגרום לקומה אחת לעבוד וביום של מחר לקומה השנייה – היא יכולת משמעותית שנלקחת בחשבון כאשר סטארט-אפים בוחרים את חלל העבודה שלהם".
"לכן", היא מוסיפה, "בכל הקשור להתרחבות הסטארט-אפ, התכנון צריך להיות כזה שיכיל בעתיד הקרוב והרחוק עובדים נוספים. דבר זה מתאפשר כאשר עושים הכנות עתידיות ולא מנצלים במקסימום את החלל. חדר שכיום נכנסים בו שני עובדים ובקלות אפשר להכפיל ואף לשלש בו את מצבת העובדים בצורה חכמה".
ואיך יוצרים את תחושת היחד הרצויה במיוחד בתקופה בה עובדים רבים עובדים חלק מהשבוע מהבית?
"תחושת הביחד נעשית על ידי הושבת עובדים משותפת וערבוב בין העובדים. ניתן ליצור שפע עמדות ישיבה, פיזור פינות שקטות באמצעות תאי טלפון ייעודיים עם תחושה של ביחד ולחוד וכמובן הכיסא החם שנהוג מאוד בחברות הייטק ובטח גם בחברות סטארט-אפ, כאשר אין לעובד את החדר והשולחן האישיים הקבועים שלו. העובד מזמין מראש את החדר בימים שבהם הוא אמור להגיע לעבוד במשרד והמערכת בעזרת נתונים שונים יודעת לשייך את השולחן והחדר אל קבוצת אנשים נוספת בדרך שיוצרת אינטראקציה ביניהם. יש גם דרך נפלאה לצמצם שטחים ולנצל שטחים ציבוריים בדרך א-פורמלית וזאת באמצעות עבודה נוחה ונעימה בקפיטריה, ספות בצורת לאונג'ים במרכז החלל ועוד. כל עוד פינת העבודה נעימה – זה פשוט יעבוד טוב. כדאי לזכור שבדור הצעירים של היום, לעיתים מספיק לעובד להגיע עם לפטופ ואוזניות – והוא לא זקוק ליותר מזה, אפילו מעדיף כך. הוא לא צריך את החדר האישי שלו ומעדיף שלא להסתגר בחדר, אלא להיות באינטראקציה עם הקולגות שלו", מסבירה להב-מטרני.
כדי ליצור חלל נעים ואווירה מזמינה, להב-מטרני אומרת כי "אנו עושים זאת על ידי פיזור ריהוט רך שמדמה בצורה נעימה בית. צמחים, שטיחים, סלונים, חומרים טבעיים, שעושים נעים והופכים את העבודה להרבה יותר פרודוקטיבית".
לדבריה, "גם למותג יש כוח וערך בעיצוב משרדי סטארט-אפים, הוא כמו גאוות יחידה, שיוצרת תחושה של 'באנו לנצח'. אנחנו כן דוגלים בעיצוב על זמני ולא פועלים לפי טרנדים, במטרה שהעיצוב יתאים גם כאשר הסטארט-אפ יגדל, יצליח ויהפוך לחברת הייטק גדולה. כן ננסה לשלב את צבעיו בדרך שלא תהווה מכשול כאשר הסטארט-אפ יגדל. עיצוב נכון אמור להתאים לשינויים ולתקופות ממושכות. מבחינת תקציב אין באמת הבדל בין סטארט-אפ להייטק, יש איזו עלות מסוימת למ"ר, ובתוך התקציב מכניסים ומשלבים את כל המערכות הנדרשות. התקציב הוא ערך חשוב גם עבור חברות הייטק גדולות יותר".
עמדות חמות
לדברי אדריכלית מרינה רכטר-רובינשטיין ממשרד Rema אדריכלות, "בסופו של דבר המשרדים של חברות ההייטק די דומים למשרדי הסטארט-אפים, כאשר עבורם מתווסף אלמנט של אי ודאות. השאיפה שלהם היא לגדול וכמה שיותר מהר. ההמלצה היא לקחת שטח גדול ולגדול תוך כדי, להשכיר חלק מהשטח ולפנות אותו לטובת הסטארט-אפ בעת גדילה". עוד מסבירה רכטר-רובינשטיין כי "התכנון לרוב הוא אופן ספייס אחד גדול שבו יוכלו לעבוד העובדים ביחד. אופן ספייס מושקע ויצירתי שיאפשר אינטראקציה בין העובדים, מתוך אמונה שערך העובד הוא חשוב ודומיננטי להצלחת החברה".
"אופן ספייס מהווה דרך נפלאה לסטארט-אפ לגדול ולצמוח כאשר מתווספים עובדים לחברה. בנוסף, במודל ההיברידי אני ממליצה ליצור כמה שיותר עמדות חמות, שהן נפלאות לסטארט-אפים שמצבת כוח האדם בהם עשויה להשתנות בטווחי זמן קצרים", מסבירה רכטר-רובינשטיין.
עד כמה יצירתי צריך להיות העיצוב?
"מבחינת יצירתיות זה בדיוק כמו בכל חברת הייטק אחרת. החברה צריכה להשקיע במשרדיה, על מנת לגרום לטאלנטים שבחוץ להגיע ולעבוד בה. על המשרד להיות יצירתי, ונעים, עם אקוסטיקה טובה, תאורה איכותית, אופציה לפרטיות עם תאים קטנים, משרד שיעבוד טוב מכל הבחינות", מסכמת רכטר-רובינשטיין.
להבין את קונספט החברה
מעצב הפנים ניב שני בעל סטודיו ניב שני מסביר כי "חשוב להבין את הקונספט של החברה והרעיון שמאחורי הסטארט-אפ. להבין את הצרכים של החברה לטובת העבודה השוטפת והתמהיל האנושי. בתוך כך, בונים פרוגמרמה שמאפיינת את כל הצרכים ומייצרים רשימת מכולת שאיתה הולכים לתכנון החללים. התכנון צריך להיות עכשווי ויחד עם זאת תוך חשיבה על צרכי החברה שנתיים-שלוש קדימה. יש לתת מקום לחללים משותפים ולספק לכל עובד עמדה אישית ללא הפרעות רקע, עם אקוסטיקה שמאפשרת תחושת פרטיות מוחלטת לטובת שיחות אישיות שיתקיימו ללא הפרעה".
עוד מסביר שני כי "חשוב ליצור עמדות ארגונומיות שמאפשרות עבודה ורסטילית בעמידה או ישיבה, עם חללים אינטראקטיביים שיאפשרו עבודה מקצועית בין אם העובד נמצא במטבח או במסדרון או במרכז המשרד. חללים ופינות עבודה שמאפשרים אינטראקציה חברתית, כדי לנצל את השהות של העובד למיקסום העבודה שלו במשרד ולסיעור מוחות בצוות שאותו לעיתים קשה יותר לעשות כאשר עובדים מהבית. החלל לא צריך להיות קיטשי, אבל כן חלל חווייתי והומוגני".
