היכולת לחשוב מחוץ לקופסה היא קריטית בעולם הסטארט-אפים. רעיונות חדשים לא נולדים רק במעבדות מחקר ובחדרי ישיבות, אלא גם מתוך צורך אמיתי בשטח, כאשר כלים מסורתיים אינם מספקים פתרונות מספקים. החשיבה היצירתית משמשת ככלי לא רק ליצירת מוצרים חדשים (חדשנות טכנולוגית), אלא גם לייעול תהליכים קיימים (חדשנות אפליקטיבית), לפתרון בעיות לוגיסטיות ולניהול משברים (חדשנות בניהול).
חדשנות יכולה לקבל עידוד מזמן פנוי, מהתבוננות מהצד, ממשברים, מכאבים, מחוויות חזקות, מתנאי אי וודאות ומכל שינוי ויציאה מהשגרה. מחקרי מוח מראים כי בזמן משבר, המוח האנושי מפעיל מנגנוני הסתגלות שמגבירים את היכולת לראות פתרונות שאינם גלויים לעין במצבי שגרה. במצבים אלה, המוח נמצא במצב של דריכות וערנות מוגברת, דבר שמקל על קבלת החלטות יצירתיות ומהירות. בנוסף, בתהליך היצירתי יש צורך באיזון בין המערכת שאחראית על בקרה ושליטה ובין החשיבה החופשית, המשוחררת מכבלים וקיבעונות.
בכדי לעודד איזון כזה יש צורך לעודד את העובדים להתרחק מעט מהבעיה, לשים פוקוס על תחושה משחקית, לדמיין סיטואציות קצה, לשלוף רעיונות גם ללא היתכנות כלכלית או טכנולוגית, להיות ספונטניים בהעלאת רעיונות ללא שיפוטיות, ביקורת עצמית וחשש מאיך תתפוס אותי הסביבה הקרובה.
בהינתן התנאים הללו, ניתן לראות כי אווירה המעודדת יצירתיות חסרה בלא מעט חברות, בהן מתקיימות ישיבות מסודרות, תחומות בסד זמנים קצר, שכהמנהל נוכח, כששיקוף המשמעויות הכלכליות והשיפוטיות נעשים עוד בזמן העלאת הרעיון.
צורת עבודה זו, ששומרת על חברות רבות מהתנהגות לא כלכלית או לא רציונלית, מתאימה מאוד לתחזוקה, לפתרון באגים, לניהול שוטף, ואף לייעול ולשיפור במוצר. עם זאת, כשרוצים לצאת מהקופסא, ולבוא עם פתרון לא שמרני או שגרתי, להגות מוצר חדש או לתקוף בעיה קיימת בצורה אחרת, אזי נדרש שינוי בסביבת החשיבה, בהרחבת זמן הישיבה, בהורדת השיפוטיות מפתרונות עם התכנות נמוכה ובעיקר מעבר למצב של אלתור שמערב שחרור שליטה במידה המתאימה כדי לאזן עם פוקוס וביטוי עצמי.
אחת הדרכים שיותר ויותר חברות מאמצות בישיבות או השתלמויות חדשנות היא שימוש בכלים כמו מדיטציה או מיינדפולנס, ששומרות על האיזון בין המערכות, באמצעות שליטה בהחלטה איזו מערכת להפעיל ומתי.
הוכח כי כאשר ניתנת לעובדים אפשרות לחשוב ללא מגבלות וללא שיפוטיות, נוצרים רעיונות חדשניים. כך לדוגמה, בחברת וולט דיסני יושם תרגול של מיינדפולנס במהלך ישיבות חדשנות. מחקרים מצאו כי לאחר תרגול זה חלה עלייה משמעותית ברמת היצירתיות של העובדים.
חוסר בחשיבה יצירתית במערכת החינוך
הקשר בין חינוך לחשיבה יצירתית הוא מפתח להצלחה ארוכת טווח של מדינה. סטארט-אפים אינם צומחים יש מאין; הם תוצר של מערכת חינוכית המעודדת סקרנות, יצירתיות ויכולת לפתור בעיות בדרכים לא שגרתיות.
משרד החינוך התגאה בשיעור המצטיינים הגבוה בקרב תלמידים יהודים חילונים, כפי שעולה ממחקר פיז"ה 2022. אולם, הצלחה זו אינה תוצאה ישירה של מערכת החינוך, אלא של השתייכות לאליטה תרבותית ואינטלקטואלית שמטפחת את ילדיה גם מחוץ לכותלי בית הספר. המשמעות היא שהפערים בין שכבות שונות באוכלוסייה הולכים ומתרחבים, והחינוך הציבורי אינו מספק מענה מספק לכולם.
במקביל להצלחה בתחום הסטארט-אפים, מערכת החינוך בישראל מדורגת בתחתית בכל הנוגע לטיפוח חשיבה יצירתית בקרב תלמידים, כפי שעולה מהמחקר. ישראל נמצאת במקום ה-53 מתוך 66 מדינות בכל הקשור לעידוד תלמידים להציע תשובות מקוריות.
הסטארט-אפיסטים של מחר הם התלמידים של היום. אם מערכת החינוך לא תעודד חשיבה יצירתית, ייתכן שבעתיד נראה ירידה בהצלחת תעשיית הסטארט-אפים הישראלית. כיום, למרות האתגרים, ישראל נחשבת לאחת המדינות החדשניות בעולם. אך יש להבטיח שהחדשנות הזו לא תהיה נחלתם של מעטים בלבד.
שירות המילואים - מעבדה ליצירתיות
בימים אלה, המציאות מאלצת אותנו לסטות מהשגרה ולהתמודד עם מצבים לא צפויים, כגון שירות מילואים ממושך וחוזר, מלחמה ממושכת בעורף, פגיעה כלכלית ופגיעה בחוסן החברתי. אולם שירות מילואים ארוך, הנתפס לעיתים כנטל, יכול דווקא להוות כר פורה לפיתוח חשיבה יצירתית ולהניע חדשנות ויזמויות.
משברים יוצרים צורך מיידי במציאת פתרונות מהירים. חברות שמצליחות להמציא פתרונות בזמן קצר יכולות להוביל שווקים חדשים ואף להמציא תחומים חדשים.
חברות נעזרות היום בבינה המלאכותית (AI) שמשחקת תפקיד חשוב בקיצור זמני פיתוח. בעזרת כלי AI הן מייצרות אבטיפוסים ראשוניים, ומשתמשות בהם לניתוח מידע מורכב ולהפקת פתרונות מהירים ומתקדמים. בעזרת AI ניתן לזהות דפוסים ולגלות הזדמנויות שלא נראו קודם לכן. כמו כן, הגבלת משאבים שאופיינית לזמן משבר דורשת יצירתיות במציאת פתרונות, שלאחר מכן יכולות לשמש לתחומים רבים ונוספים, מחוץ לגבולות המשבר. ולבסוף, מצב משבר מלווה לרוב בתחושת אי ודאות לפרק הזמן שייקח ולהתאוששות ממנו. במצבי אי ודאות, הנהלות פתוחות יותר לניסיונות ולהצעות פחות קונבנציונליות.
הנה כמה דוגמאות לכך: משבר הקורונה יצר פלטפורמות חדשות ללמידה מרחוק, פתרונות לרפואה דיגיטלית ופיתוחים מתקדמים בתחום האוטומציה. המשבר גם האיץ תהליכים ועודד חשיבה יצירתית בתהליכים ובצורות עבודה (מעטים הכירו את המושג עבודה היברידית קודם). חשיבה יצירתית הובילה לחדשנות אפליקטיבית וניהולית רבה, שנשארה הרבה אחרי שהמגיפה עזבה את חיינו, ומוטמעת בחברות הייטק רבות עד היום.
בישראל, סטארט-אפים רבים נולדו מתוך צורך מיידי בשדה הקרב או במעבדות חירום. חברות כמו Mobileye פיתחו מערכות בטיחות לאחר תאונות דרכים קשות, ו-Waze נולדה מתוך צורך מיידי למצוא דרכים מהירות יותר להתנייד. בתקופת מלחמת יום כיפור, פותחו בישראל טכנולוגיות חדשות בתחום הרפואה והלוגיסטיקה שנמצאות בשימוש עד היום.
מיזמים חדשים מתגבשים ברגעים אלה ממש, לצד מיזמים קיימים שקיבלו עידוד ודחיפה מהמצב הקיים. מיזמים מתחום הרפואה למתן מענה טוב יותר בשטח הלוחמה, בתחום הלוגיסטיקה כמענה לצורך במים בשטחים מרוחקים, מיזמים צורך באמצעים לשיפור ראייה בשטחים סגורים, שימוש ב-AI לקיצור תהליכי פיתוח ועוד ועוד.
שירות מילואים ארוך, על אף הקושי שבו, מהווה קרקע פורייה ליצירתיות. אנשים בעלי רקעים שונים נפגשים, מחליפים רעיונות ומוצאים פתרונות מיידיים לבעיות בשטח.
שירות המילואים הממושך, למרות הקושי המובן, הפגיש אנשים מרקעים שונים, עם יכולות ודפוסי חשיבה שונים, ואפילו עם נטייה שונה ללקיחת סיכונים, לזמנים ארוכים ואינטנסיביים יחדיו, ללא הסחות חיצוניות ורחוק מההרגלים היומיומיים של השגרה. ישנם לא מעט מיזמים עם רעיונות פורצי דרך, שנולדו בדיוק בזמן הזה, וכמענה לצרכים שנולדו בתקופה זו. השחרור מהמבנה ההיררכי של מקום העבודה מאפשר חשיבה חופשית וניסיונות רבים יותר ללא חשש מכישלון. רוב האנשים לרוב עובדים עם אנשים שדומים להם, ובמקרים רבים הם גם אלה שצורת החשיבה שלהם דומה. חשיבה מחוץ לקופסא טומנת בחובה סיכון, החשש מהלא נודע, הפחד לצאת ממתחם הנוחות, החשש מביקורת הסביבה. עם זאת, היציאה מקיבעונות מחשבתיים היא בדיוק זו שמעודדת את היצירתיות, ולא בכדי חברות משקיעות סכומי כסף רבים לעידוד היצירתיות, ליציאה לכנסים ולחשיפת העובדים לצורות חשיבה נוספות.
מילואימניקים שחוזרים לחברות מביאים עמם זוויות חדשות ויכולות מוגברות לפתרון בעיות. על כן, יותר ויותר חברות הייטק מבינות את הצורך במתן חופש מחשבתי לעובדים שחזרו מתקופות שירות ארוכות.
איך סטארט-אפים יכולים לשאת נשכרים מעובדים שחזרו ממילואים?
החזרה לשוק העבודה לאחר שירות מילואים ממושך עשויה להוות אתגר, אך גם להעשיר את העובדים בניסיון ובחשיבה שונה. עובדים שחזרו ממילואים מדווחים לעיתים קרובות על יכולות משופרות של פתרון בעיות, חשיבה ביקורתית וניהול סיכונים. חברות שמצליחות לנצל את התקופה הזו בצורה נכונה, באמצעות תוכניות ליווי ושילוב מחדש, זוכות לעובדים בעלי כישורים רחבים יותר.
במקום להחזיר את העובדים לשגרה כאילו לא אירע דבר, חברות אלו מאפשרות לעובדים להביא את הניסיון שנצבר במילואים וליישמו בפיתוח פרויקטים חדשים.
אחד הקשיים אותם חווים עובדים, ובעיקר מנהלים בדרג הביניים (למשל ראשי צוותים בחברות הייטק) שחוזרים מתקופת מילואים ממושכת, היא החזרה לצורת החשיבה הקיימת בחברה, כאשר אותו מילואימניק נחשף לצורות חשיבה נוספות ולחוויות שונות בתקופה הזו. חברות שהשכילו לקבל את העובדים לאחר תקופת מילואים ממושכת, בתוכנית מסודרת ובליווי נכון של החזרה, הן של המילואימניק החוזר והן של העובדים שהמשיכו בעבודה, קיבלו עובדים עם חשיבה רחבה יותר, שיכולים להביא לארגון חשיבה רעננה ואחרת, ואף לסחוף אחריהם את עמיתיהם ליציאה מדפוסי החשיבה הקיימים.
דוגמא לכך היא חברות טכנולוגיה שפתחו מסגרות לשילוב מילואימניקים לאחר חזרתם, תוך עידוד שיתוף רעיונות חדשים. במקום להחזיר את העובדים לשגרה כאילו לא אירע דבר, חברות אלו מאפשרות לעובדים להביא את הניסיון שנצבר במילואים וליישמו בפיתוח פרויקטים חדשים. להחזיר עובד לאחר תקופה ממושכת של מילואים לאותה עבודה באותם לוחות זמנים, כאילו לא קרה דבר, יכול ליצור קצרים תסכולים, הן מצד העובד והן מצד החברה. קחו את ההתנסות האחרת של העובד, תמכו בשינוי שאולי עבר בצורת החשיבה, עודדו אותו לשתף והעבירו לשאר העובדים. בצורה זו החזרה תהיה חלקה יותר, הקבלה והכניסה לתפקיד מהירים יותר והעובד במקום להרגיש שנשאר מאחור, יביא ערך נוסף לחברה. כמו כן תוכלו לקבל עובדים אמיצים יותר, נועזים יותר, שמוכנים לחשוב אחרת ולהציע פתרונות נועזים יותר, ולעיתים זה בדיוק מה שצריך לפתרון בעיה או לשיפור הקיים.
מענקי מדינה למילואימניקים שיקימו סטארט-אפים
המדינה דרך רשות החדשנות ומשרד הביטחון יעניקו לכ-1,000 חיילים משוחררים או מילואימניקים הזדמנות להקמה והאצה של סטארט-אפים, במגוון תוכניות, כולל מועמדים ללא ניסיון טכנולוגי עם רעיון למיזם. הפוטנציאל הטמון במילואימניקים שהפגינו יצירתיות בזמן הלחימה, ששירתו תקופות ארוכות ותרמו, יובילו לפי הערכות ליזמויות חדשות ופורצות דרך.
לנצל את המשבר כדי לפתח חדשנות
משברים, על אף האתגרים שהם מציבים, יכולים לשמש כזרז לחדשנות ויצירתיות. העולם העסקי משתנה במהירות, וחברות שידעו לנצל את תקופות המשבר לפיתוח חדשנות יזכו ביתרון תחרותי משמעותי.
שירות מילואים ממושך, על אף האתגרים והקשיים הכלכליים שעוברות החברות, יכול להפוך לכלי רב ערך בקידום חדשנות וחשיבה יצירתית. חוויות שנרכשות בתנאי שטח, במצבים בלתי צפויים ובשיתופי פעולה מגוונים יכולות להוות כר פורה ליזמות ולצמיחה. שילוב נכון של עובדים לאחר חזרתם, לצד תכניות חינוך המעודדות חשיבה מקורית, יבטיחו את המשך מעמדה של ישראל כמעצמת סטארט-אפים וחדשנות גלובלית.
הכותבת עו"ד קרן בראון צמיר היא כלכלנית בעלת תואר שני במשפטים, עוסקת בייעוץ וליווי עסקי וניהולי לסטארט-אפים בצמיחה וחברה בוועד המנהל של עמותת טק קריירה
