רשות החדשנות היא כיום קרן ההשקעות הגדולה ביותר בישראל, המשקיעה בהייטק הישראלי, שמהווה מנוע הצמיחה המרכזי של הכלכלה הישראלית. פעילותה כוללת מגוון יוזמות כמו הערוץ המהיר שהושק מיד עם פרוץ המלחמה, קרן ההזנק לדיפ-טק ותוכניות להכשרת מנכ"לים בתחומי הדיפ-טק.
נפגשנו לשיחה מעמיקה עם מנכ"ל הרשות, דרור בין, כדי לשמוע ממנו כיצד היוזמות האלו משפיעות על הכלכלה, האקוסיסטם והחברה בישראל, ואיך הרשות ממשיכה להוביל את תעשיית החדשנות בישראל.
ישראל מתמודדת בתקופה האחרונה עם אתגרים ביטחוניים וכלכליים משמעותיים. כיצד תעשיית החדשנות מתמודדת עם הסביבה התחרותית והמציאות המורכבת הזאת?
דרור בין: "המציאות הביטחונית של ישראל היא ללא ספק אתגר, אבל היא גם מחדדת את היכולות שלנו להסתגל במהירות ולפעול בצורה יצירתית. המלחמה שפרצה באוקטובר שעבר הציבה להייטק הישראלי קשיים רבים — החל בהשפעה על היכולת לגייס הון, דרך פגיעה בתשתיות לוגיסטיות ועוצר הטיסות ועד לשאלות של ניהול כוח אדם בעת מלחמה (מילואים ועוד). חברות ישראליות צריכות להתמודד עם אתגרי הגיוס והפיתוח המקומיים, במיוחד כשעובדים רבים נקראים למילואים או מתמודדים עם מצבים אישיים מורכבים. עם זאת, ההייטק הישראלי ידוע ביכולת שלו לצמוח מתוך משברים, וזה מה שאנחנו רואים גם עכשיו. בנוסף התעשייה מתמודדת עם תחרות עולמית גוברת ומרכזי חדשנות (Innovation Hubs) מתחרים בארה"ב, אירופה ואסיה משקיעים סכומים אדירים בפיתוח האקוסיסטמים המקומיים שלהם. במסגרת זו רשות החדשנות ממלאת תפקיד מרכזי. לדוגמה, השקנו מסלולי השקעה ייחודיים שנועדו לסייע לחברות להמשיך לפעול גם בזמן משבר. בין היתר יצרנו תוכניות מימון המיועדות למיזמים שנפגעו מהמצב הכלכלי או הביטחוני והשקנו פרויקטים שמהווים פתרונות ישירים לצרכים העולים מהמשבר, כמו טכנולוגיות להתמודדות עם מצבי חירום".
למרות האתגרים שההייטק הישראלי חווה השנה, ישראל מדורגת במקום השלישי בעולם בגיוסי כספים לסטארט-אפים, עם גיוסים של 9 מיליארד דולר. מה לדעתך תרם להישג זה?
"ההישג נובע מהחוסן והגמישות של תעשיית ההייטק הישראלית, המאפשרים לה להסתגל במהירות לשינויים. בנוסף, ההשקעות הממוקדות בטכנולוגיות מתקדמות, כמו בינה מלאכותית, תרמו למשיכת משקיעים בינלאומיים. אי אפשר להתווכח עם המצוינות הישראלית ועם רמת הידע שנצבר כאן באקדמיה, בתעשייה ובשיתופי הפעולה הנרחבים בין הגורמים השונים באקוסיסטם. אני לא יכול להגיד שזו היתה שנה קלה להייטק הישראלי, אני משוכנע שנדרשו כאן מאמצי על ואני סבור שעל הממשלה לעשות כל מה שביכולתה כדי לעודד את התעשייה הזו גם קדימה".
איך מצליחים לשמר את היתרון התחרותי של ישראל מול העולם בתקופה כזו?
"היתרון שלנו תמיד היה היכולת לשלב יצירתיות, מהירות וגמישות. המצב הנוכחי דורש מאיתנו להגביר את המאמצים בזירה הבינלאומית. אנחנו עובדים יותר מתמיד על יצירת שיתופי פעולה גלובליים, גיוס משקיעים זרים והעמקת הקשרים עם שווקים כמו ארה"ב, אירופה ואסיה. לצד זאת, אנחנו לא עיוורים לאתגרים הפנימיים ולכן השקענו סכומים חסרי תקדים במיזמים טכנולוגיים שמטרתם לשמור על מעמדה של ישראל כאחד ממרכזי החדשנות החשובים בעולם".
יתרונות הערוץ המהיר
הערוץ המהיר שהשקתם בשנה האחרונה זכה להדים חיוביים רבים. מדוע החלטתם להשיק אותו, וכיצד הוא עובד?
"הערוץ המהיר היה יוזמה קריטית בתקופה של אי-ודאות כלכלית חריפה עם פרוץ המלחמה. החשש היה שחברות Early Stage רבות בישראל לא יצליחו להשלים סבב גיוס, עקב המלחמה, וייסגרו. הנזק בתרחיש כזה אדיר, שכן 'מחזור' שלם של חברות סטארט-אפ עם פוטנציאל צמיחה היה יכול להיעלם מהאקוסיסטם. הביקוש להשקעה (מענק) של הערוץ המהיר היה אדיר ולבסוף השקענו בכ-250 חברות סטארט-אפ. בעקבות המענק שלנו הצליחו חברות אלו לגייס גם כספי משקיעים פרטיים ולהמשיך בפעילותן. לדוגמה, השקענו בסטארט-אפ בתחום הרפואה הדיגיטלית, שמציע פלטפורמה לניהול מרחוק של טיפולים כרוניים. בתוך חודשים ספורים החברה הצליחה לגייס משקיעים פרטיים נוספים ולהתחיל בניסויים קליניים בארה"ב".
הערוץ הזה משלב בין מהירות ליסודיות. איך מבטיחים שהבחינה תהיה טובה ומקצועית?
"זו שאלה מצוינת. המהירות לא באה על חשבון איכות הבחינה. בנוסף לצוות הבודקים הטכנולוגיים המצוין שלנו (כ-200 מומחים ברמה עולמית) השקענו רבות בפיתוח תשתיות דיגיטליות שמאפשרות לנו לנתח נתונים במהירות וביעילות. אנחנו גם מעודדים את החברות לפנות אלינו מלוות במשקיעים — כמו חממות טכנולוגיות או משקיעים פרטיים — שמוסיפים ממד של אמינות ומפחיתים את רמת הסיכון".
קרן ההזנק: עוגן מרכזי בתחומי הדיפ-טק
קרן ההזנק היא ללא ספק אחד הכלים המרכזיים שלכם. איך אתה מסביר את החשיבות שלה?
"קרן ההזנק היא הלב הפועם של רשות החדשנות בכל הנוגע להשקעה בחברות בשלבים הראשוניים שלהן, Pre-Seed ,Seed ו-Round A, בתחומי טכנולוגיה עמוקה (דיפ-טק) שבהם אנחנו לא רואים מספיק פעילות של משקיעים פרטיים. מדובר בשלבים הקריטיים ביותר בתהליך ההקמה של סטארט-אפ, שבהם רוב החברות מתקשות לגייס ממשקיעים פרטיים בגלל רמת הסיכון הגבוהה של הטכנולוגיה החדשנית שהן רוצות להביא אל השוק.
"בניגוד לעבר, בקרן ההזנק החדשה הרשות מבצעת את החלטתה להשקיע מענק בסנכרון עם סבב השקעה פעיל וכך מסייעת להוריד את הסיכון למשקיעים בעת קבלת החלטת ההשקעה. כבר בשנת הפעילות הראשונה שלה, 2024, השקענו כחצי מיליארד שקל ומתוכננת עוד השקעה אדירה של תקציבים ב-2025. אחת הדוגמאות היא סטארט-אפ בתחום האקלים שפיתח טכנולוגיה חדשנית לאגירת אנרגיה ירוקה. בזכות המימון הראשוני שלנו החברה הצליחה לפתח אב-טיפוס ולגייס השקעות נוספות שהאיצו את חדירתה לשוק הגלובלי".
מהם התחומים שבהם הקרן מתמקדת?
"הקרן מחפשת להשקיע בחברות מצוינות עם חדשנות טכנולוגית, פוטנציאל כלכלי גבוה וצוות בעל יכולות גבוהות, בדיוק בפרופיל שכל קרן הון סיכון מחפשת. ההבדל הוא שאנו מחפשים קריטריון נוסף והוא שפרופיל הסיכון של החברה מקשה עליה למצוא משקיעים פרטיים. אנו קוראים לזה 'זמינות נמוכה של הון פרטי'. בדרך כלל האזורים הללו מאופיינים בטכנולוגיה עמוקה ומסוכנת יחסית (דיפ-טק), בזמן הגעה ארוך לשוק, חסמים רגולטוריים ועוד. דוגמאות לפיתוחים כאלה ניתן למצוא בין היתר בתחומי הבינה מלאכותית — אנחנו משקיעים בטכנולוגיות AI שיוצרות אימפקט בתחומים כמו חינוך, בריאות וחקלאות מדייקת, אקלים-טק — תחום קריטי לעתיד, במיוחד בנושאים כמו ניהול מים, אנרגיה מתחדשת והתמודדות עם שינויי האקלים, וביו קונברג'נס — תחום שבו יש לישראל יתרון יחסי גם בזכות מספר בוגרי התארים המתקדמים בביולוגיה אבל גם בזכות שיתוף הפעולה יוצא הדופן בין האוניברסיטאות, בתי החולים והחברות התעשייתיות".
תוכניות הכשרה למנהלי דיפ-טק
ניהול של חברות דיפ-טק הוא אתגר שונה מניהול סטארט-אפ המביא פתרון תוכנה (למשל סייבר, פינטק וכו'). מה רשות החדשנות עושה כדי לעזור למנהלים להתמודד עם האתגר הזה?
"נכון, עולמות הדיפ-טק מאופיינים באתגרים מורכבים ומגוונים. היזמים ומנהלי ההיי-טק הישראלים פועלים ברובם בחברות המפתחות מוצר או שירות מבוססי תוכנה ולכן יש פערים שצריך לסגור. לכן יזמנו תוכניות הכשרה ייחודיות שמותאמות במיוחד לתחום הזה. השנה השקנו חמש תוכניות בשיתוף עם גופים מובילים בארץ ובעולם, שמציעים למנהלים ליווי אישי, סדנאות מעשיות וחיבור למנטורים מנוסים. התוכניות מתמקדות בפיתוח מיומנויות אסטרטגיות, כמו גיוס השקעות, ניהול צוותים רב-תחומיים ותכנון צמיחה ארוכת טווח. התגובות מהשטח היו חיוביות מאוד, ואנחנו רואים מנכ"לים שסיימו תוכנית כזו ומשנים לחלוטין את הדרך שבה הם מובילים את החברות שלהם".
חיזוק המעמד הגלובלי
ישראל ידועה כשחקנית גלובלית בחדשנות. מה תפקידה של רשות החדשנות בהקשר הזה?
"אחד התפקידים המרכזיים שלנו הוא לבנות ולחזק שיתופי פעולה בינלאומיים. עסקנו רבות השנה בקידום וחיזוק האב החדשנות הישראלי ובסיוע בהפיכתו לתחרותי אל מול האבים אחרים של חדשנות בעולם (לונדון, ברלין, סינגפור, בוסטון, ניו יורק וכדומה). אנחנו מייצרים שיתופי פעולה עם משקיעים וקרנות זרות במטרה שישקיעו יותר בחברות ישראליות — הן באמצעות חתימה על הסכמים, 'רוד-שואים' שאנחנו מוציאים למדינות בעלות פוטנציאל לעשיית עסקים, משלחות ובעיקר מגע וחשיפה בלתי פוסקת של האב החדשנות לעולם".
חזון לעתיד: להוביל את החדשנות
איך אתה רואה את העתיד של תעשיית ההייטק הישראלית ושל רשות החדשנות?
"אני מאמין שהמפתח להצלחה שלנו הוא לא רק להמשיך לחדש, אלא גם להתאים את עצמנו לאתגרים המשתנים ולתחרות המתגברת. אנחנו רוצים להמשיך ולהשקיע בתחומים שיהיו גלי הצמיחה הבאים של התעשייה הגלובלית — מחשוב קוונטי, רובוטיקה וחלל, לצד טכנולוגיות שהן כבר חלק מהשיח הגלובלי כמו AI וטכנולוגיות אקלים. חשוב לי גם להדגיש את הצורך בגיוון ובשילוב אוכלוסיות נוספות בתעשיית החדשנות. ישראל צריכה להיות לא רק מובילה טכנולוגית, אלא גם חברה שוויונית יותר, שבה ההזדמנויות בהייטק פתוחות לכמה שיותר. זה יהיה טוב גם לחברה ככלל וגם להייטק עצמו, שיוכל לקלוט עוד אנשים ולצמוח".
ציינת לא מכבר כי בעיניך הנסיקה של ההייטק הישראלי עשויה להתחיל בקרוב, ואולי כבר החלה. מהם הסימנים לכך, וכיצד רשות החדשנות מתכוננת לתמוך במגמה זו?
"אנו רואים סימנים מעודדים לכך שנסיקת ההייטק הישראלי עשויה להתחיל מחדש, ואולי כבר החלה. אחד הסימנים המרכזיים הוא העלייה בהשקעות בסטארט-אפים השנה לכ-9 מיליארד דולר, סכום הגבוה כמעט ב-20% לעומת השנה שעברה. רשות החדשנות מתכוננת לעודד את המגמה הזו בכמה דרכים מרכזיות. ראשית, אנו משקיעים בתוכניות תמיכה מותאמות לאתגרים של החברות הצעירות, עם דגש על מתן מענקים ותמריצים בשלבי הפיתוח הראשוניים. תוכניות אלו נועדו לצמצם סיכונים עבור יזמים ומשקיעים ולאפשר להם להתמקד בפיתוח מוצרים חדשניים. שנית, הרשות השיקה השנה את קרן יוזמה החדשה, שמטרתה לתמרץ משקיעים מוסדיים ישראלים להשקיע בקרנות הון סיכון ישראליות כדי להבטיח זמינות של הון להשקעות בישראל בשנים הקרובות. בנוסף, הרשות פועלת לחיזוק הקשרים עם משקיעים בינלאומיים, מתוך מטרה למשוך קרנות זרות נוספות לתעשיית ההייטק הישראלית. אנו משתתפים בכנסים ותערוכות בינלאומיות, מקדמים שיתופי פעולה עם קרנות השקעה מובילות ומספקים לחברות ישראליות פלטפורמות להציג את הפיתוחים שלהן לקהל העולמי".
לסיכום אומר בין כי "המגמה החיובית שאנו רואים כיום היא רק ההתחלה. רשות החדשנות שואפת להמשיך לקדם את התעשייה באמצעות מימון, יצירת חיבורים גלובליים וקידום סביבות תומכות חדשנות, כדי לוודא שהנסיקה הזו תהפוך לצמיחה מתמשכת ומשמעותית עבור ישראל כולה".
