משבר האקלים מאיים לשנות את חיינו מן היסוד. המשבר הקריטי דוחף מדינות, חברות ואזרחים למצוא פתרונות שיצמצמו את הפליטות הגלובליות ויעצרו את ההשלכות ההרסניות על כדור הארץ. מעבר לאנרגיה ממקורות מתחדשים כמו שמש ורוח, הפתרון שעשוי להוביל את המהפכה הבאה טמון במימן ירוק — מקור אנרגיה נקי שמבטיח עתיד סביבתי טוב יותר.
"אנחנו מדברים על שימוש בשני יסודות פשוטים שמקיפים אותנו — מימן וחמצן", מסביר אלי שרביט, יו"ר חברת קיודיסול (QD-SOL). "כאשר מחברים אותם בתהליך נקי מתקבלים אנרגיה ומים בלבד, ללא כל פגיעה בסביבה".
קיודיסול, חברת טכנולוגיה ישראלית, פיתחה טכנולוגיה חדשנית שמאפשרת ייצור מימן ירוק באמצעות אור שמש בלבד, ללא צורך בחשמל או בתשתיות מורכבות.
החברה מציעה טכנולוגיה אולטרה-ירוקה שמחזירה את השמש למרכז פתרונות האנרגיה של העולם. עם הפיתוח החדשני הזה החברה פורצת דרך לעידן חדש, שבו אנרגיה נקייה תהיה זמינה אפילו באזורים מבודדים, ומאפשרת לצמצם את התלות בדלקים מזהמים.
החזון של קיודיסול משתלב באופן מלא במעבר הגלובלי לאנרגיות מתחדשות, עם דגש מיוחד על ייצור מימן ירוק בתהליך אולטרה-ירוק ונטול זיהום. "העולם", אומר שרביט, "זקוק לאנרגיה שאינה רק ירוקה ואינה מזהמת, אלא כזו שגם תהליך הייצור שלה מבוסס על משאבים טבעיים כמו קרני השמש, מימן וחמצן, ללא כל פליטות מזיקות".
מה הופך את הטכנולוגיה של קיודיסול לאולטרה-ירוקה?
"כשמשתמשים במימן שנוצר בתהליך מזהם, האנרגיה שמתקבלת אינה ירוקה באמת. היא מכתימה את המערכת כולה. הטכנולוגיה שלנו מתמקדת ביצירת מימן ירוק באמת — תהליך נקי לחלוטין המבוסס על אור שמש בלבד".
איך השוק מגיב לטכנולוגיה שלכם?
"הביקוש למימן ירוק הוא אדיר. תעשיות רבות, כמו תעשיית הכימיה וענפי אנרגיה מתחדשת, זקוקות למימן לא רק כמקור אנרגיה, אלא גם כחומר גלם. אם נצליח לספק מימן ירוק במחיר תחרותי, השוק כולו יהיה שלנו. נכון להיום אנחנו בפגישות עם שחקנים בתחום האנרגיה, כימיה ודשנים, אשר כולם מעוניינים במימן ירוק. כל זאת במטרה לייצר שיתופי פעולה עסקיים וטכנולוגים במטרה להאיץ את המסחור של הטכנולוגיה".
קיודיסול אינה עוסקת רק בייצור מימן ירוק — החברה משתלבת בפתרונות אגירת אנרגיה מבוססי מימן, המספקים מענה לשימוש בשעות שבהן ייצור החשמל המתחדש מוגבל. באמצעות פתרונות אלו מתאפשרת אספקת אנרגיה נקייה ויציבה לאורך כל שעות היממה, שתורמת משמעותית לעמידה ביעדי Net Zero העולמיים.
החברה החדשנית, שהוקמה בנובמבר 2021, מייצגת שילוב ייחודי בין מחקר אקדמי פורץ גבולות לחזון יזמי מעשי. קיודיסול נשענת על מחקר מהטכניון בתחום הננו-חלקיקים, שמצא דרך להפיק מימן ישירות מאור השמש — ללא תלות בחשמל.
איך הגעתם להישג הטכנולוגי הזה?
"אני אולי נשמע משוחד, אבל זה באמת להמציא את הגלגל מחדש. הבנו שעם מים, ננו-חלקיקים ואנרגיית שמש אפשר ליצור תגובה שמייצרת מימן. משם התחיל מסע של פיתוח — מהמיקרוגרם הראשון שהצלחנו להפיק עברנו לגרמים, ואז לפאנל בגודל מטר מרובע שפועל באופן אוטונומי ומפיק מימן לפרקי זמן ממושכים".
מהו היתרון המיוחד של הטכנולוגיה הזו?
"הפאנלים שלנו מייתרים את הצורך בשינוע מימן, שהוא אתגר משמעותי בתעשייה. ניתן להתקין אותם בכל מקום שבו יש שמש, והם מייצרים מימן ישירות באתר. המטרה שלנו היא להגיע לעלות של פחות משני דולרים לקילוגרם מימן, מה שימצב אותנו כשחקן תחרותי בשוק".
פאנלים שניתן לשכפל לשדות נרחבים
קיודיסול נמצאת בשלבים מתקדמים של פיתוח מערכת מסחרית, עם פאנלים שניתן לשכפל לשדות נרחבים. הטכנולוגיה מבוססת על חומרים זמינים, וזה מאפשר ייצור בעלויות נמוכות ושדרוג עתידי עם התקדמות הפיתוח.
מהם האתגרים המרכזיים שעמדו בפניכם בפיתוח הטכנולוגיה?
"כשעוסקים בפיתוח של משהו חדש לחלוטין, אין דרך להתבסס על ניסיון קודם. היינו צריכים לבנות הכול מאפס — מהבנת התהליכים ברמה המולקולרית ועד ליצירת מערכת שעובדת באופן אוטונומי. אתגר נוסף היה להבטיח שהתהליך יהיה יציב ויעיל בטווח הארוך, במיוחד כשהמטרה היא מסחור בקנה מידה עולמי".
בנוסף לאתגרים הטכנולוגיים התמודדתם עם העבודה בזמן מלחמה. איך זה השפיע על הפעילות?
"המציאות הביטחונית מורכבת, אבל הצוות שלנו המשיך לעבוד מתוך מחויבות אדירה למטרה. גם בתנאים מאתגרים העובדים נשארו ממוקדים, מתוך הבנה שהעבודה שלנו היא חלק ממשהו גדול יותר".
בינתיים גם הפכתם לחברה ציבורית.
"נכון, בספטמבר השלמנו עסקה שבמסגרתה רכשה החברה הציבורית אינטרנט גולד קווי זהב, שנסחרת בתל אביב, את קיודיסול, כך שהפכנו לחברה בת בבעלות מלאה של חברה ציבורית. כשהופכים לחברה ציבורית צריך לא רק להוכיח את הטכנולוגיה, אלא גם להראות לשוק שאנחנו יכולים לעמוד בציפיות של משקיעים. אבל זה תהליך מבורך, כי לצד החדשנות הטכנולוגית אנחנו מציגים ניהול מקצועי שמייצר אמון ושקיפות וכן מאפשרת לנו הפלטפורמה הציבורית להרחיב את היקף הפעילות".
קיודיסול זוכה להתעניינות רבה, עם השקעות בסך כ-6 מיליון דולר שהוזרמו אליה באמצעות משקיעים פרטיים ופרסים בינלאומיים. בין הישגיה הבולטים, החברה קטפה את המקום הראשון מבין 780 מתמודדים מכל רחבי המזרח התיכון בתחרות החדשנות היוקרתית "פורבס-אבירם", שזיכתה אותה בפרס כספי של חצי מיליון דולר והתקיימה בנוכחות נשיא ארה"ב לשעבר ביל קלינטון.
בנוסף, החברה קיבלה מענק בסך 4.6 מיליון שקלים מרשות החדשנות, המהווה הוכחה נוספת לפוטנציאל פורץ הדרך של הטכנולוגיה שהיא מפתחת.
היכולת של קיודיסול להתרחב במהירות היא יתרון משמעותי: הטכנולוגיה עובדת מהפאנל הראשון וניתנת לייצור בקנה מידה אדיר. הטכנולוגיה מייתרת את הצורך במתקנים יקרים או במים מזוקקים, ומאפשרת ייצור מימן ישירות ממקורות מים רגילים. תהליך הייצור גם מבטיח עצמאות מרשת החשמל וממחירי האנרגיה ההפכפכים. יתרה מזאת, הפאנלים המתקדמים ניתנים לשדרוג לדורות חדשים ללא צורך בהחלפת המערכת, יתרון כלכלי מובהק עבור הלקוחות.
קיודיסול נערכת לשיתופי פעולה עם קרנות אנרגיה ותאגידים גלובליים במטרה להאיץ את השימוש במימן ירוק כחלק משרשרת האנרגיה העולמית. "כך", אומר שרביט, "אנו בונים אקוסיסטם של טכנולוגיות ואנרגיות נקיות שמדברות באותה השפה. הטכנולוגיה שלנו", הוא מוסיף, "נוגעת בלב יעדי הפיתוח הבר-קיימא. בנוסף לצמצום פליטות אנחנו מאפשרים יצירת מקומות עבודה חדשים, במיוחד באזורים מתפתחים, ומעודדים מעבר לאנרגיות מתחדשות כבסיס לכלכלה גלובלית יציבה".
קיודיסול מייצגת מפגש נדיר בין חזון גלובלי להישג ישראלי, ומוכיחה שאפשר להוביל מהפכה עולמית גם ממדינה קטנה. "פתרון האנרגיה הנקייה שאנחנו מייצרים מנס ציונה", אומר שרביט, "מספק תקווה לעתיד ירוק שבו האנושות יכולה לצרוך אנרגיה בלי לפגוע בסביבה".
לאן אתם שואפים להגיע בעתיד הקרוב?
"השאיפה שלנו ברורה — להיות שחקן מרכזי ומוביל בתחום האנרגיה העולמי. אנחנו מתכוונים להרחיב את השימוש בטכנולוגיה שלנו לשדות מימן גדולים ברחבי העולם ולהוביל את המעבר לאנרגיות מתחדשות. מעבר לכך, חשוב לנו להראות שישראל מובילה בתחום האנרגיה, עם טכנולוגיה שלא רק פותרת בעיות אלא גם יוצרת מציאות חדשה".
קיודיסול (QD-SOL)
שנת הקמה: 2021
מייסדים: Blue Ocean Sustinablity Fund, ירון קייזר, ליאור ידידיה ופרופ' לילך עמירב.
תחום עיסוק: טכנולוגיה לייצור מימן אולטרה-ירוק.
מוטו מוביל: אין כזה דבר "אי אפשר".
בשיתוף קיודיסול
