סרטן צוואר הרחם נחשב למחלת הסרטן הרביעית בשכיחותה בקרב נשים בעולם, והשנייה בשכיחותה בקרב נשים במדינות מתפתחות. הגורם העיקרי לסרטן צוואר הרחם הוא נגיף ה-HPV (ראשי תיבות של Human Papilloma Virus — וירוס הפפילומה האנושי) וההידבקות בו נעשית במגע מיני. הווירוס יכול לשהות שנים ארוכות בגוף ולא לגרום למחלה עד שבשלב מסוים יגרום לתאי צוואר הרחם להשתנות לתאים סרטניים.
מדי שנה חולות כחצי מיליון נשים בסרטן צוואר הרחם ברחבי העולם, וכ-50% מהן מתות מדי שנה מהמחלה. על פי נתוני משרד הבריאות בישראל, נכון לשנת 2022 סרטן צוואר הרחם היה אחראי ל-9.2% ממקרי הסרטן החדשים בנשים ול-2% מכלל הפטירות מסרטן. בשנת 2018 אובחנו 1,192 נשים ישראליות עם נגעים טרום סרטניים ו-251 נשים עם סרטן חודרני של צוואר הרחם. באותה שנה נפטרו בישראל 96 חולות מסרטן חודרני של צוואר הרחם.
אופטימיזציה לאבחון
סיכויי ההחלמה מסרטן צוואר הרחם תלויים בשלב גילוי המחלה ויש לציין כי גם גברים יכולים להיות נשאים של וירוס הפפילומה — הגורם העיקרי למחלה. בשלבים מוקדמים מאוד עומדים סיכויי הריפוי על כ-95% ועם התקדמות המחלה שיעור ההחלמה פוחת. נוכח העובדה כי מרבית גידולי צוואר הרחם מתפתחים לאחר שינויים טרום סרטניים קיימת הזדמנות לזהות את השינויים המוקדמים ולמנוע את התפתחות המחלה. הכלי המרכזי הנמצא כיום להתמודדות עם סרטן צוואר הרחם הוא אבחון מוקדם באמצעות בדיקת פאפ (משטח מצוואר הרחם) שלאחריה מבוצעות בדיקות עומק לאיתור המחלה ושלביה בקרב המטופלות. סקרים מלמדים כי בדיקת פאפ הפחיתה בעשרות אחוזים את שכיחות המחלה בישראל ובעולם.
"בדיקת פאפ לא תקינה מחייבת בדיקה אבחנתית לזיהוי הגידול ונכון להיום קיימות מספר שיטות לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם אך הן לא אמינות מספיק", מציין פרופ' אברהים עבדולחלים, פרופסור מן המניין ביחידה להנדסת אלקטרואופטיקה ופוטוניקה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ומי שכיהן כראש היחידה בשנים 2007–2015.
לדבריו, "השיטה הנפוצה ביותר לאיתור גידולים בצוואר הרחם נקראת קולפוסקופיה והיא מתבצעת באמצעות מכשיר קולפוסקופ (סוג של מיקרוסקופ) ומבוצעת בהגדלה שבין פי 10 עד לפי 40 של רקמת צוואר הרחם. ההגדלה הזו מאפשרת לזהות גם שינויים מזעריים שלא ניתן לזהות בעין, בבדיקה גינקולוגית שגרתית. ההסתכלות מבוצעת מרחוק ובאופן לא פולשני ובמסגרתה נלקחת תמונה של צוואר הרחם".
בבדיקה הרופא משתמש בתכשירים כגון חומצה אצטית או תמיסת יוד ואותם תכשירים גורמים לשינויים נראים לעין במראה של רקמות חשודות, כך שקל לזהות את התופעות הללו. המשמעות היא שרקמות טרום סרטניות או סרטניות ייראו בבדיקה ביתר קלות. היה והרופא זיהה אזור חשוד, ניתן לבצע מיד ביופסיה — כלומר לקחת דגימה קטנה של רקמה לבדיקה מעמיקה. "כיוון שמדובר על בדיקה אופטית פשוטה המבוצעת מרחוק, הדבר מקשה לעתים לאבחן בצורה מדויקת את המחלה וכאן נכנסת לתמונה חברתפוטו ליקסיס (PHOTO LIQSYS) בראשה אני עומד שמבצעת בעצם אופטימיזציה לקולפוסקופ", מעיד פרופ' עבדולחלים.
כיצד האופטימיזציה מגדילה את דיוקו של הקולפוסקופ?
"האפליקציה כוללת בתוכה פונקציות משלימות לקולפוסקופ, כך שניתן להפיק ממנו תמונות באורכי גל שונים ובקיטובים שונים וגם לקבל אינפורמציה על המולקולות שנמצאות ספציפית בצוואר הרחם עקב הגידול על ידי ספקטרוסקופיה אופטית. כל הדאטה המקיפה הזו מאפשרת לרופא לאבחן ביתר קלות ודיוק אם אכן מדובר על גידול סרטני בצוואר הרחם ומה גודלו. כיוון שמדובר בגילוי מוקדם של המחלה מדובר על הצלת חיים של ממש, שכן טיפול במחלה בשלביה הראשונים מגדיל את סיכויי השרידות של החולות".
פוטנציאל גבוה להצלחה
מטרתה של פוטו ליקסיס, שהוקמה על ידי פרופ' עבדולחלים בשנת 2018, היתה לקדם את הפטנטים והפיתוחים שבהם עסקה קבוצת המחקר של פרופ' עבדולחלים בתחומי המכשור והציוד האופטי. עם השנים הפך פרופ' עבדולחלים לבעלי החברה בעצמו ונכון להיום הפרויקט העיקרי שבו עוסקת פוטו ליקסיס הוא כאמור פיתוח האפליקציה הייעודית לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם, אפליקציה שהוכרה על ידי רשות החדשנות כבעלת פוטנציאל גבוה להצלחה וקיבלה משום כך מימון מטעם הרשות במסגרת תוכנית תנופה. "בעבר פיתחנו אפליקציה דומה לגילוי סרטן העור והיא הוטמעה בהצלחה בבית החולים סורוקה", מספר פרופ' עבדולחלים. "כך שמבחינתנו הרעיון בעל פוטנציאל חיובי מאוד ואנו עסוקים כעת בבניית האבטיפוס הראשון של האפליקציה ואת הניסויים נבצע בבית החולים איכילוב. אנחנו גם נעזרים בשותפים העסקיים שלנו במרכז החדשנות נורת'מד ולאחר ששלבי הוכחת ההיתכנות יוכתרו בהצלחה נתחיל בגיוסי הון רחבים יותר ונפנה את מבטנו גם לארה"ב ואירופה".
פוטו ליקסיס (PHOTO LIQSYS)
שנת הקמה: 2018.
מייסדים: פרופ' אברהים עבדולחלים (כלל הפטנטים ואפליקציה).
צוות: פרופ' עבדולחלים, ד"ר יעל רז, ופרופ' דן גריסארו מבית החולים איכילוב — ייעוץ רפואי וניסויים קליניים, וחברת נורת'מד — ליווי עסקי.
תחום עיסוק: פיתוח אפליקציה לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם באמצעות קולפוסקופיה מולטי-מודאלית.
מוטו מוביל: גילוי מוקדם ומדויק יותר של גידולים מציל חיים.
בשיתוף פוטו ליקסיס
