בעולם שבו משבר האקלים מאיים על עתידנו, חברת קרבונייד היא בבחינת אוויר (נקי) לנשימה. החברה הישראלית, שהוקמה אך לפני שנתיים, החליטה להפוך את "האיש הרע בסיפור" – הפחמן הדו-חמצני – לגיבור, בגישת "אם אתה לא יכול להביס אותו, הצטרף אליו". במהלך שמשתמש בבעיה, תוך הסבתה לשימוש מועיל ומקיים, מסייעת החברה ליצירת עתיד טוב יותר לסביבה ולאנושות. "אני ממשיל את החברה שלנו לעיקרון - החיים נותנים לך לימונים תהפוך אותם ללימונדה - ומכאן גם מגיע השם של החברה: לקחת פחמן (קרבון) ולהפוך אותו לקרבונייד אומר רענן שלח, מנכ"ל קרבונייד. "כשהרעיון המרכזי הוא לייצר פתרון עם אימפקט ולהקטין את כמות הפחמן באטמוספירה".
בהתאם, פועלת חברת קרבונייד לצמצום פליטות גזי חממה באמצעות טכנולוגיה ייחודית למחזור פחמן דו-חמצני, ומובילה למהפכה עולמית. שלח, בעברו טייס קרב, מספר כי מפגש מקרי עם היזם הסביבתי יהודה בורנשטיין, הוליד את הרעיון לשלב בין תיאוריות מדע לטכנולוגיה יישומית. יחד הם פנו למכון ויצמן, שם נפגשו עם פרופ' רוני נוימן וד"ר דימה עזאיזה דבאח שפיתחו זרז (קטליסט) ייחודי המסוגל לפרק פחמן דו-חמצני בצורה יעילה אנרגטית וכלכלית. "הקטליסט הזה הוא בסיס ההמצאה המהפכנית", מסביר שלח.
מחיל האוויר לעולם האקלים
שלח שירת במשך קרוב לשלושה עשורים בחיל האוויר הישראלי כמפקד וטייס קרב. "תמיד אמרתי שמסלול חיי החל בצד הלא נכון של האקלים", הוא אומר בחיוך. לאחר שפרש, הצטרף לעולם התעשיות הביטחוניות וכיהן בתפקידים בכירים. "מאז ומעולם רציתי לתרום לביטחון ישראל", הוא אומר. "אבל כאשר הגיעה הקורונה, היא יצרה אצלי הזדמנות, כמו אצל רבים אחרים, לפסק זמן שאותו ניצלתי למחשבה על משמעות העיסוק שלי".
שלח, שמגדיר את עצמו כהרפתקן וכחובב טבע מושבע, מספר שהדחיפות לשינוי התחזקה אצלו בעת ששחה בים בשלהי נובמבר ונתקל בנחיל מדוזות. "זה גרם לי לזעזוע עמוק, מעבר לצריבות הקשות, והיה לי ברור שזוהי תוצאה של שינויי האקלים", הוא נזכר. "זה היה הרגע שבו החלטתי לעשות שינוי, מתוך דאגה לשלושת ילדיי ולמען הדורות הבאים".
איך החלטת במה להתמקד?
"כצעד ראשון נרשמתי לקורסים, קראתי חומר והלכתי לכנסים, מתוך כוונה להעמיק את הידע שלי. כשפגשתי את יהודה בורנשטיין, נוצר בינינו מיד 'קליק'. הוא מגדיר את עצמו כ'בונה סדרתי של סטרטאפים בתחום האקלים'. דבר ידוע הוא שהרעיונות הטובים והחדשניים מסוגם מבשילים באקדמיה, ואנחנו חקרנו ובדקנו, והגענו לחטיבת 'ידע' של מכון ויצמן, שמחברת בין האקדמיה לעולם המסחר והטכנולוגיה. שם נתקלנו ברעיון מדהים ושאפתני מסוגו: להשתמש בפחמן שקיים באוויר וליצור ממנו מוצרים חיוניים 'ירוקים' כמו דלקים פולימרים, כימיקלים שונים ואפילו חומרי ניקוי".
מהי הסכנה שבפליטות פחמן דו חמצני (CO2) לאטמוספרה?
"פליטות הפחמן לאטמוספרה הן אתגר משמעותי לסביבה ולעתיד כדור הארץ. מאז המהפכה התעשייתית, ובמרוצת 150 השנים האחרונות, התמכרה האנושות לפחמן, תוך הסתמכות על דלקים פוסיליים – פחם, נפט וגז טבעי – ליצירת אנרגיה ולייצור של למעלה מ-6,000 מוצרים שונים. התוצאה התבטאה בעלייה דרמטית בכמות ה-CO2 באטמוספרה, דבר שהוביל לתופעת גזי החממה ולהתחממות גלובלית. הטמפרטורות הגבוהות משפיעות על מערכות האקלים, גורמות להמסת קרחונים, לעליית פני הים, למזג אוויר קיצוני ולפגיעה במערכות אקולוגיות. בלי פתרונות להפחתת פליטות ולצמצום התלות בדלקים פוסיליים, המגמה הזו צפויה להחריף ולהשפיע לרעה על איכות החיים של כולנו".
מה החידוש הגדול שמציעה קרבונייד?
"למרות שנעשו מהלכים חשובים ומשמעותיים להקטנת השימוש בפחמן, כמו המעבר לרכבים חשמליים, העובדה היא שאנחנו עדיין תלויים בפחמן למגוון צרכים. כדי להקטין את הפליטות ולהפחית את השפעתן על האקלים, יש צורך במציאת מקור חלופי לפחמן, בייחוד בסקטורים כגון תעופה ותחבורה ימית בהם פתרונות כמו סוללות ומימן יתקשו לתת מענה עקב צפיפות אנרגטית נמוכה, והפתרון החדשני שלנו היה פיתוח טכנולוגיה שמפרקת את ה-CO2 שנמצא באוויר, לטובת ייצור מוצרים שימושיים, תוך שימוש באנרגיה ירוקה. ההשראה הגיעה מתהליכים הקיימים בטבע בדומה לפוטוסינתזה, שבו משתמשים הצמחים בפחמן דו-חמצני, במים ובאנרגיית השמש כדי לבנות את עצמם. באופן דומה החברה מאפשרת ייצור חומר גלם שימושי, מפחיתה את התלות במקורות מזהמים – וכל זאת מבלי להוסיף עוד פחמן לאטמוספירה".
איך לא עלו על זה קודם?
"זהו תהליך שמנסים לפצח כבר 50 שנה, שהחל במשבר הנפט של שנות ה-70, כשמחירי הנפט זינקו פי 10, ועלה הרעיון להשתמש בפחמן שכבר נפלט לאוויר. האתגר הגדול הוא שפחמן דו-חמצני הינה מולקולה יציבה מאד ונדרשת אנרגיה גדולה לפרק אותה, דבר שאינו משתלם כלכלית. פריצת הדרך הגיעה מהקטליסט שפותח במכון ויצמן, הזרז שמאפשר לפרק את ה-CO2 בתהליך אלקטרוכימי ובצורה יעילה, בתהליך שנשען על אנרגיה חשמלית, שהופכת זולה ונגישה, ודורש כמות אנרגיה נמוכה בכ-40% ממה שהכרנו. הקטליסט מוגן פטנט והוא אחד מנכסיה הגדולים של החברה".
תקווה לסביבה ולאנושות
בקרבונייד פועל צוות קטן ומגוון, הכולל ארבעה חברים, בהם שלוש נשים: ד"ר אלינה עמל, שמכהנת כ-CTO עולה מחבר העמים, ד"ר שדא עמאר מהחברה הדרוזית, המדענית הראשית של החברה, ואפרת עוזרי מהנדסת חומרים וכימיה וקצינה לוחמת (מיל.) מהמגזר הדתי. "המגוון הייחודי הזה מאפשר לנו לא רק להתמודד ולצלוח אתגרים מזוויות שונות אלא לנתב את כל האנרגיות (הירוקות) שלנו להתקדמות טכנולוגית ועשייה משמעותית", מספר שלח בגאווה. לדבריו, אקלים הוא נושא גלובלי שחוצה גבולות ויוצר הזדמנות לשיתופי פעולה חוצי תרבויות. "הפגיעות הגדולות ביותר משינויי האקלים נוגעות לאוכלוסיות מוחלשות, בעוד שמדינות מפותחות הן אלו שתורמות הכי הרבה לפליטות", הוא אומר. "ברור לכולם שהאינטרס הוא משותף, וכולנו צריכים להסתכל על היום הבא ולבנות פתרונות שנוכל להסכים עליהם ולשתף בהם פעולה". שלח מציין כדוגמה את אתגר החור באוזון, תהליך שזיהו מדענים, וממשלות פעלו יחד למניעת הפגיעה בו. "בעזרת לחץ ציבורי ואחריות בריאותית, הצליחו להביא לסגירת החור", הוא אומר. "היעד הבא שלנו הוא למנוע התחממות של יותר ממעלה וחצי, עד שנת 2050. יעד שנקבע מתוך ההבנה שאם הטמפרטורה תעלה מעבר לכך, עלולים להתרחש תהליכים בלתי הפיכים ומואצים".
החברה זוכה לתמיכה ממשקיעים בינלאומיים מובילים, ביניהם קרנות SOSV, E44, SIG, Arc Impact, Raspberry, Gravity ובנוסף, התקבלה לתוכנית היוקרתית של רשות החדשנות הישראלית, שמספקת לה לא רק הכרה אלא גם תמיכה כלכלית להמשך הפיתוח וצמיחת החברה. "בעיקר בתקופה זו ואחרי אירועי אוקטובר 2023 אנחנו לא רק מפתחים טכנולוגיה, אלא גם יוצרים תקווה", מסכם שלח, "בעשייה שנותנת מענה לבעיה גלובלית, ומניעה אותנו קדימה".
Carbonade
שנת הקמה: 2022.
מייסדים: רענן שלח, יהודה בורנשטיין.
תחום עיסוק: טכנולוגיות אקלים.
מוטו מוביל: לעשות דברים בעלי משמעות והשפעה חיובית, למען יצירת עתיד טוב יותר לסביבה ולאנושות.
בשיתוף Carbonade
