ההיסטוריה של השיקום החלה לפני אלפי שנים, כבר בעת העתיקה. במצרים, יוון ורומא, שיקומן של פציעות טופל בעיסויים, בטבילה במים תרמיים ובתרגילים פיזיים. בהמשך גם הרפואה הסינית וההודית, טיפלו בפציעות בשיטות עיסוי, בצמחי מרפא, במים ואפילו בתנועות גוף מתאימות.
במאה ה-19, החל השיקום לעשות את ראשית צעדיו ברפואה, ובמאה ה-20, במיוחד לנוכח החיילים הפצועים וקטועי הגפיים שחזרו מקרבות מלחמות העולם, הוטמעה הפיזיותרפיה כחלק עיקרי משיקום פצועים.
בשנות ה-40 וה-50, הצטרף השיקום לאורתופדיה, לשיקום אורתופדי, לטובת שיקום גפיים ומפרקים.
ההתפתחות הטכנולוגית שהתעצמה במחצית השנייה של המאה ה-20, וביתר שאת במאה ה-21, הפכה את השיקום לחכם ומשוכלל יותר, במיוחד בזכות החדשנות הכירורגית שמגדירה מחדש ומרחיבה את מושג השיקום ומשפיעה עליו כמעט כמו מדע בדיוני.
חדשנות בשיקום
מלחמת "חרבות ברזל", הציבה אתגרים רבים ומסובכים לתחום השיקום, בשל הפציעות המורכבות, ריבוין וריכוזן בזמן קצר, במצב חרום. מדובר באחד הזמנים בהם רפואת השיקום בישראל, נדרשה להנגיש גישות וטכנולוגיות שיקום איכותיות לכלל הפצועים הזקוקים לשיקום פיזי.
לאחרונה עדכן אגף השיקום במשרד הביטחון, כי קלט כ-12 אלף פצועי צה"ל וכוחות הביטחון מאז ה-7 באוקטובר 2023. מספר המטופלים באגף, עומד על כ-74 אלף איש, עלייה של 20% במהלך השנה. כ-1,500 פצועים נפגעו פעמיים במהלך הלחימה, כ-900 פצועים חדשים פונו לבתי החולים מאז תחילת המבצע הקרקעי בלבנון, נתון שמסמן עלייה של פי 1.5 ביחס לחודש ספטמבר.
מרבית הפצועים, כ-51%, הם בגיל 18-30, מתוכם 66% מתמודדים עם פציעות פיזיות שונות ו-43% פיתחו תגובות נפשיות כמו חרדות, דיכאון ופוסט טראומה. מבין הפצועים, 14% סובלים מפציעות בינוניות-קשות, כולל 23 מקרים של פגיעות ראש קשות ו-12 שאיבדו את מאור עיניהם. כ-60 קטועי גפיים עברו התאמות לתותבות, מהם 5 פנו לטיפולים בחו"ל.ההערכה באגף השיקום היא שעד שנת 2030, יחיו בישראל כ-100 אלף נכי צה"ל, מחציתם מתמודדי נפש.
למרות תחזיות אלה, תחומי רפואה שונים, "מגויסים" למשימה להשיב את הפצועים לשגרה מיטבית ולאיכות חיים טובה. בין התחומים הבולטים בעשייה זו ניצבות כאמור החדשנות הכירורגית הכוללת גם הדפסות תלת ממד המאפשרות ליישם שיקום מותאם אישית, באופן שמשנה את כללי המשחק.
One stop shop
מרכז לוין לחדשנות כירורגית והדפסות תלת ממד, במרכז הרפואי סוראסקי -איכילוב, מוביל את העשייה, המחקר והפיתוח, לקידום כירורגיה מדויקת יותר ומותאמת לחולה, באמצעות כלים של תכנון והדפסות תלת ממד ומשתלים בהתאמה אישית.
פעילותו של המרכז מתרכזת במספר זרועות, המתכנסות יחד להנגשה שלטכנולוגיות חדשניות ויוזמות בתחום הכירורגיה, המעניקות ערך מוסף מעשי למנתחים ולמטופלים, ומכאן גם להמשך הדרך השיקומית שלהם.
העשייה הזו באה לידי ביטוי בין השאר בעיבוד דיגיטלי ומידול תלת ממדי; בניתוחים במציאות מדומה ורבודה; בייצור והתאמה של כלים כירורגיים שמותאמים לאנטומיה של כל מטופל באופן ייעודי; בעיצוב וייצור אביזרים אורתופדיים לקיבוע שברים ותיקון עיוותים; הדפסת משתלים להשלמת חסר בעצם, במקום כריתת גפה או חלק ממנה; וכן במחקר של חומרים ליצירת משתלים בהדפסה במתכות ובפולימרים.
מאז הקמתו לפני 8 שנים, בוצעו באיכילוב מאות ניתוחים חדשניים, בהם הוחדרו למנותחים משתלים שתוכננו, עוצבו והודפסו במרכז לוין. משתלים אלה הושתלו במגוון אזורים / איברים בגוף: בגפיים, בגולגולת, בעצמות הפנים, בארובות העיניים, בלסת ועוד.
הפעילות הכירורגית בחדרי הניתוח באיכילוב התעצמה, מאז פרוץ "חרבות ברזל", והותאמה למידותיו של כל אחד מהחיילים הפצועים שהגיעו לאיכילוב.
במקרה של חייל שנפגע בעצם השוקה, הושתל משתל טיטניום שמאפשר לו לצעוד על רגליו ולהתקדם בתהליך השיקום. חייל מילואים, שנפצע קשה בראשו ובפניו, בקרבות בעזה, ופונה במסוק לאיכילוב, נזקק לאחר מספר ניתוחים להשלמת חסר בגולגולת. החסר הזה הושלם באמצעות משתלים עשויים מפולימר שהודפסו בהתאמה למבנה האנטומי שלך במדפסת תלת ממד.
קשה באימונים קל בניתוחים
חלק ניכר מהצלחתם של ניתוחים מורכבים אלה, טמון בין השאר בתכנון מוקדם של ניתוחים. בשונה מגישות עבר בכירורגיה, לפיהן המנתחים מתבססים על צילומי הדמיה שונים לתכנון הניתוח, פיתח מרכז לוין, יכולת לשלב בין ההדמיות השונות, כגון סריקות CT, MRI והדמיות ברפואה גרעינית. השילוב הזה מוביל להפקת קבצים תלת ממדיים שמשוגרים למדפסות תלת ממד לצורך יצירת מודל מותאם אישית של איבר היעד לניתוח. המודלים האלה מסייעים לתכנון ניתוחים בתחומים כמו: אורתופדיה, כירורגיה כללית, ניתוחי לב, נוירוכירורגיה, כירורגיה פלסטית ועוד. המודלים התלת ממדיים מאפשרים לכירורגים לתכנן מראש את הניתוח בצורה מדויקת ובטוחה יותר עבור המטופלים. בנוסף נעשה שימוש ב"עיצוב מקדים" של הניתוח, במהלכו בוחנים כיצד והיכן נכון להחדיר את הכלים הכירורגים. תכנונים מקדימים אלה מעניקים לכירורגים אפשרות למזער כריתות, להסיר רקמות באופן מדויק יותר, להפחית סיבוכים וזיהומים, ולהגיע לתהליך השיקום במצב טוב יותר.
דברים שרואים מכאן
פיתוח נוסף שקודם במרכז לוין מאפשר למנתחים להשתמש במשקפיים חכמות שמציגות את איברי היעד, על בסיס המודלים התלת ממדיים שהוכנו, שוב במטרה להשיג בניתוח רמות דיוק גבוהות במיוחד. בין השאר פותחו במרכז משקפי מציאות מדומה, שמאפשרים לבצע התנסויות מקדימות בעזרת המודלים המודפסים בתלת ממד, כהכנה לניתוחים מורכבים. שימוש במשקפי מציאות רבודה – מעין "משקפיים חכמים", שפותחו במרכז לוין, הופך את התמונה בעיני הכירורגים לרחבה וברורה יותר, ודרכה מוצגים המודלים התלת ממדיים של איבר היעד, כדי לשפר דיוק בניתוח בזמן אמת. טכנולוגיית המציאות הרבודה עשויה למנוע סיבוכים רפואיים בניתוחים מורכבים, ובמקרים מסוימים למנוע אפילו קטיעות גפיים.
כך הולכים המשתלים
כאמור, אחד המאפיינים הבולטים בפעילותו של מרכז לוין הוא הדפסה מותאמת אישית של משתלים מתקדמים להחלפת והשלמת עצמות פגועות ועצמות שהוסרו בעקבות גידולים.
חלק ממשתלי העצם החכמים עשויים מטיטניום, מתוכננים בהתאמה אישית לאנטומיה של המטופל, ומודפסים בהדפסת מתכת ייחודית. משתלים כאלה הושתלו באיכילוב להחלפת עצמות ברבים מאזורי הגוף, לרבות עצמות האגן, הגפיים, עצמות הפנים, לסתות ועצמות גולגולת, כמו במקרים של חיילים פצועים.
משתלים מיוחדים נוספים להשלמת עצמות גולגולת מיוצרים מפולימר קשיח בשם peek. במרכז לוין בשיתוף עם חברה גרמנית, פותחה יכולת ראשונה מסוגה בישראל להדפיס משתלים כאלה בין כתלי בית החולים איכילוב.
כך הפך איכילוב, למרכז הרפואי היחיד בארץ ומהבודדים בעולם בו הוטמעה
מערכת שמאפשרת הדפסות משתלים מהסוג הזה. מדובר בהדפסה מורכבת מאוד שדורשת תנאים של מעל ל-500 מעלות צלזיוס. מלחמת "חרבות ברזל" והדרישות הכירורגיות והשיקומיות שהציבה בפנינו, אפילו האיצה את התהליך.
גם מחקר
בעקבות הדפסות משתלים מחומרים שונים, עלה הצורך לבצע מחקרים בהיבט הביו-מכאני שלהם, כדי לאמוד למשל כמה משקל הם מסוגלים לשאת. מרכז לוין מקדם מגוון מחקרים העוסקים בחוזקם ובאיכותם של חומרים, יחד עם גורמים מובילים באקדמיה ובתעשייה. מחקרים אלה עוסקים בין השאר בהיבטים הביולוגיים של משתלי טיטניום, מאחר והם מיוצרים במבנה סריגי הכולל חללים פנימיים, באופן דומה למבנה של עצם אנושית. כך מתאפשר לעצמות הסמוכות למשתל, לצמוח לתוך החללים בתהליך שמכונה אוסטאו-אינטגרציה ובאופן שמעגן בפועל את המשתל ומחזק אותו, מצב שמוביל לשיפור ביכולות התפקודיות השיקומיות של המטופלים. באיכילוב נצבר בשנים האחרונות ניסיון אצל מעל 100 מטופלים שהוכנסו לגופם משתלי הטיטניום החדשים.
המדע מתקדם לעולמות של הדפסת רקמות, אמנם בצעדים קטנים, אבל בכיוון מבטיח. כיום הדבר נעשה כחלק משגרת הטיפול בפצועים ובשיקולי השיקום העתידיים. לא ירחק היום שבו נוכל גם להשתיל עצמות ביולוגיות שהודפסו במעבדה, שיוצרו מתאים של המטופל עצמו, למשל מתאי עור או שומן שהוסבו לתאי גזע, ובהמשך גודלו מחדש לייצר תאי עצם חדשים. כל זאת תוך התאמה למידות האנטומיות האישיות של המטופל והשתלה בגוף באופן שיוכל לשפר עוד יותר את הטיפול והשיקום בפגיעות עצם מורכבות.
אורתוטיקה פוגשת אסתטיקה
לצד היכולות הכירורגיות שמפתח מרכז לוין, הוא עוסק גם בהדפסת והתאמת עזרים אורתופדיים חיצוניים לקיבוע שברים ותיקון עיוותים במערכת השריר-שלד. במסגרת פעילות זו, ובאמצעות תוכנה שפותחה במרכז בשיתוף עם חברה בלגית, ניתן לסרוק גפיים פגועות עם שברים בעצמות, ולייצר על סמך הסריקה סד פולימרי שמקבע את שורש העצם לגוף.
המוצר הראשון שיצרנו במסגרת פיילוט, הוא – יוניקאסט - קיבוע לשברי שורש כף יד הנחשבים כשבר נפוץ ביותר. שביעות הרצון של המטופלים שקיבלו את הקיבוע החדשני הייתה גבוהה מאד והמדדים הקליניים והרדיולוגיים מצוינים. יוניקאסט שיפר משמעותית את איכות חייהם של המטופלים בתקופת ההחלמה בשל יתרונותיו הרבים ובכללם: הקיבוע קל ורחיץ, בעל מבנה מחורר ואוורירי, מותאם בהתאמה אישית למבנה יד המטופל ולכן אינו משפשף או לוחץ והסרתו ידידותית.
לאחרונה החל מרכז לוין בייצור סדים מותאמים אישית החל במסגרת פרויקט משותף עם מחלקת השיקום במשרד הבריאות לצורך ייצור אביזרים מותאמים לגפיים תחתונות לילדים שמתמודדים עם שיתוק מוחין.
ד"ר דדיה הוא מומחה באורתופדיה אונקולוגית, מקים ומנהל מרכז לוין לחדשנות כירורגית והדפסות תל ממד, במרכז הרפואי סוראסקי, איכילוב תל אביב
