חקלאות היא מקצוע של משוגעים לדבר, אנשים שאהבת האדמה מוליכה אותם בדרכם הלא פשוטה כלל — כל שינוי במזג האוויר, בצורת או מבול קיצוני, שריפה או מלחמה, או סתם חרק מזיק לא מוכר — יכול להרוס יבול של עונה שלמה. לכן כל התקדמות טכנולוגית שיכולה לסייע להם להתמודד טוב יותר עם ניהול השטחים החקלאיים שלהם עשויה להיות ההבדל העצום שבין כישלון להצלחה.
מי שמוביל כיום טכנולוגיה ישראלית מבטיחה מבוססת AI המיועדת לסייע לחקלאים הוא "משוגע לדבר" בפני עצמו. זהו שמחה שור, יזם שפיתח שירות אגרונומי מתקדם לחקלאות, עד לרמת החקלאי הבודד, באמצעות חישה מרחוק ופלטפורמת בינה מלאכותית מבוססת ענן.
חברת אגרוסקאוט (AgroScout) שהקים שור מציעה מגוון שירותים לחקלאי להתמודדות עם אתגרים אגרונומיים שונים לאורך כל עונת הגידול. היא עושה זאת באמצעות צילום רחפן המכסה את כל השדה והעלאת החומר המצולם לענן, שם הוא עובר ניתוח אלגוריתמי ייעודי באמצעות בינה מלאכותית המבוססת על ידע אגרונומי מצטבר. שור מעסיק אגרונומים מומחים, המשפרים, מעשירים ומדייקים מדי יום את הידע שצוברת תוכנת הבינה המלאכותית של החברה. המערכת יודעת לזהות סוגים שונים של מזיקים ומחלות ומגמות ההתפשטות שלהם, וכן בעיות דישון, השקיה וצמיחה, למפות את השדה בחתכים סטטיסטיים שונים ולחזות היקפי יבול צפויים.
אהבת האדמה תמיד היתה שזורה בחייו של שור. הוא גדל ברחובות עוד כשהיתה מושבה קטנה עם פרדסים ואביו עבד במכון וולקני. כשבגר למד תואר ראשון ושני בלימודי המזרח התיכון ואסיה, ולימודי תעודה בניתוח והנדסת מערכות מידע, ועסק בניתוח מערכות מידע וטכנולוגיות בשירותו כאיש צבא קבע. לאחר שפרש מהצבא, לפני כשמונה שנים, נדהם לראות את הפער העצום שבין אימוץ טכנולוגיות בעולם הביטחוני העולמי לבין עולם החקלאות. "מכיוון שהעולם מתבקש היום לייצר יותר ויותר מזון מאי פעם בעבר, בפחות שטח גידול, החלטתי לצאת לדרך — להביא ערך לעולם החקלאות", הוא מספר.
הוא גייס כסף ממשפחה וחברים, ובהמשך הצטרפה החברה לחממת טרנדליינס היושבת באזור משגב ומתמחה באגרו-טק ואף היתה חלק מתוכנית החממות של רשות החדשנות. היא החלה את דרכה בפיתוח אלגוריתמים לזיהוי מחלות בתפוחי אדמה, גידול גלובלי נפוץ וחשוב, שהמחלות שלו ויזואליות מאוד. כיום החברה מפתחת אלגוריתמים המותאמים לכ-20 סוגי גידולים, בעיקר גידולי חוץ.
השקעות מהקיבוצים — השותף הטבעי
שור בנה צוות שהחל לעבוד עם חוקרים ומגדלים בוושינגטון סטייט. עם הזמן נכנסו לחברה משקיעים משמעותיים, בהם הקיבוצים יראון שבצפון ויטבתה שבדרום, קבוצת אגריליין — קרן נאמנות בבעלות בלעדית של וינסנט צ'נגוויז ומספר משקיעים פרטיים נוספים. לחברה נבנו משרדים ברפת ההיסטורית של קיבוץ יראון בגבול הצפון, מה שהקל עליה להעלות רחפן ולהדגים את הפיתוח בשדות הסמוכים לרפת ללקוחות פוטנציאליים ולמשקיעים שהגיעו אליו, אלא ששנה אחר כך פרצה המלחמה, יראון פונה והחברה חזרה למיקומה הראשוני בחממת טרנדליינס במשגב באופן זמני. כיום מעסיקה החברה 20 עובדים, "זה לא התאפשר לפני עשור — אז היינו צריכים 200 עובדים כדי לעשות את מה שאנחנו עושים כיום — אבל ההתקדמות ברובוטיקה ובבינה המלאכותית היא זו שמאפשרת את המהפכה הזו", אומר שור. החברה מחזיקה גם צוותים בארה"ב ובברזיל — שוקי היעד המשמעותיים שלה בנוסף לישראל. "בישראל יש חקלאות מצוינת, שאנחנו אוהבים לעבוד איתה ועם האקדמיה כאן. למדנו רבות מהמגדלים והאגרונומים בישראל, ועם הידע הזה יצאנו לעולם. אנחנו משתתפים בתוכנית של משרד החקלאות הישראלי, המעודד קליטה של טכנולוגיות חדשנות בחקלאות. בברזיל אנחנו עובדים עם מגדלות קני סוכר מהגדולות בעולם, בסדר גודל של מיליוני דונם, ובגדלים כאלה השירות שלנו הופך להיות הרבה יותר משמעותי".
הטכנולוגיה החדשנית של החברה נמכרת במודל תוכנה כשירות SaaS — והיא בדרך כלל לא מוכרת לחקלאים ישירות אלא עובדת מול חברות המזון הגדולות בעולם כמו פפסיקו ואחרות. "תאגידי המזון מנסים להבטיח את כמות, איכות ותזמון חומר הגלם שמגיע למפעל שלהם, לכן הם קונים את השירות שלנו", מסביר שור. "החברות הן אלו שמאפשרות לחקלאי שימוש בטכנולוגיה — הן הלקוח המשלם. כל חקלאי יכול לקנות רחפן בעלי אקספרס, להתחבר לאפליקציה ולקבל את השירות שלנו. יש לנו אפליקציית מובייל ב-20 שפות, וזה ממש 'אגרונום בכיס'. החקלאי או הרחפן מצלמים את הגידולים ומקבלים מודיעין תומך החלטה".
כיצד זה שונה מהתהליך שהתבצע קודם לכן?
"נניח שמגיע לשדה אגרונום או פקח. הוא רואה רק חלק קטן מהשדה, ולפי זה הוא יקבל החלטות לגבי כל השדה, גם אם הבעיה לא נמצאת בכולו. אם אגרונום ממליץ לרסס, למשל, מרססים בכל השדה. באמצעות רחפן אפשר לרסס נקודתית ולא בכל השדה, כי הוא מביא לי תמונות לגבי כל מצב השדה עם המזיק הספציפי שבגללו הוחלט לרסס. זה יכול להפחית 50% מהתשומות ולעודד קיימות. באמצעות מידע מלוויינים אפשר לזהות בעיות השקיה/דישון ואז אפשר לטפל ולא להפסיד יבול של עונה שלמה. החקלאי צריך לקבל החלטות לגבי רכישת חומרים, זריעה, שתילה — ובכל ההחלטות הללו המערכת תומכת בו. כך הוא יכול להגדיל יבול לדונם, כי הניהול נכון יותר, מדויק ויעיל יותר".
יש אינספור תמונות שהרחפן יכול לצלם. כיצד בוחרים מה הוא יצלם?
"פיתחנו כלי עזר להטסת הרחפן, המכוון אותו להגיע למקומות מסוימים בשדה שבהם יש ערך אגרונומי, והחקלאי יכול לבחור בין תוכניות שונות לצרכים השונים לאורך העונה. יש גם אפשרות של גיחת הצצה לרחפן או צילום לעומק.החקלאי מעלה את הנתונים לענן ושם נוצרת מפה של הצמיחה בשדה — כמה צמחים צמחו מתוך מה ששתלנו, מה תחזית היבול, מה קורה עם מזיקים, תעוקות דישון והשקיה ועוד נתונים. המערכת בוחנת את כל הנתונים — מנתוני הרחפן והמובייל עד לנתוני מזג אוויר והדמיות לוויין".
והחזון לעתיד?
"צריך לזכור, אגרונום הוא משאב שלא זמין לכל החקלאים בעולם. לכן אנחנו עוסקים בהנגשה של מיטב הידע החקלאי והאגרונומי הישראלי לכל חקלאי בעולם ולכל דונם על גבי כדור הארץ — העתיד הוא 'חקלאות מדייקת' ואנחנו רוצים לקחת בו חלק משמעותי מאוד".
AgroScout
שנת הקמה: 2017.
מייסדים: שמחה שור.
תחום עיסוק: אגרו-טק (טכנולוגיות לחקלאות מתקדמת).
מוטו מוביל: להביא את מיטב הידע החקלאי והטכנולוגיה הישראלית לכל דונם על כדור הארץ.
לאתר החברה>>
בשיתוף AgroScout
