"מה שמייחד אותנו בשוק שלנו הוא שהמהנדסים שלנו לא רק מתכננים ומשרטטים, הם גם יוצאים לשטח למימוש הביצוע ושם מוודאים שהכל נעשה כפי שתוכנן. אנחנו לא עוד משרד תכנון או ייעוץ הנדסי, אלא גם משרד ניהול פרויקטים הנדסיים תחבורתיים"
בפרויקטים שמבצעת קומיוניקשר היא משלבת בין טכנולוגיות תקשורת, בקרה, מחשבים ומידע ומשתמשת ביישומים המבוססים על איסוף, עיבוד, שילוב והצגת מידע. כך מתאפשר לרשויות התחבורה, מפעילי תשתית, ספקי שירותי תחבורה ומשתמשי תחבורה פרטיים לקבל החלטות אינטליגנטיות יותר, בטוחות יותר ומתואמות יותר
אם בצבא אומרים ש"כל דבר מתחלק לשלושה חלקים", בא רוני רצבי, מנכ"ל חברת התשתיות והמערכות קומיוניקשר, ומרחיב את הכלל הזה גם לתחום עיסוקו. לדבריו, ITS, ראשי תיבות של Intelligent Transportation Systems - או בעברית: מערכות תחבורה תבוניות - מתחלק לתקשורת, בקרת תנועה וחניה.
"יחד, אלה מהווים עולם תוכן שלם של תשתיות ומערכות והקשר ביניהן", הוא אומר. "וגם זה מתחלק לשלושה תחומים: רכב לרכב (V2V), רכב לתשתית (V2I) ורכב לכל דבר(V2X). רכב לרכב, משמעותו כיצד מתקשר רכב אחד עם רכב אחר בעולם המודרני, מה שיהפוך לרלוונטי במיוחד עם כניסתם לשוק של הרכבים האוטונומיים. לדוגמה, רכב אוטונומי שייתקל במהמורה בכביש יידע לשדר את המידע אודותיה לרכב הסמוך לו, כדי שייזהר. במונח 'רכב לתשתית' הכוונה לתקשורת בין הרכב לרמזור ולשאר המערכות האלקטרוניות שבדרך, כמו למשל שלטים אלקטרוניים המעדכנים על עומסי תנועה. בעידן התנועה החכמה הצומת יודיע לרכב מה מצבו ואם ניתן לחצותו. כשמדברים על 'רכב לכל דבר' מתייחסים לכל מה שמתחבר למערכת בקרת התנועה המאפשרת את זרימת התנועה בבטחה. הטכנולוגיות קיימות, חלקן בבשלות מלאה וחלקן בשלבי פיתוח מתקדמים, אך עדיין יש בעיות שחייבות להיפתר כדי להגיע למקום הזה. למשל מניעת סייבר: אי אפשר לקחת את הסיכון שהאקר יפרוץ למערכת המחשוב של הרכב וייתן לה הוראות שיגרמו לה לעשות תאונה. צריך גם לפתור את נושא מגבלת מארזי האנרגיה ברכבים חשמליים המגבילות לעת עתה את מרחק הנסיעה של הרכב החשמלי האוטונומי".
קומיוניקשר רואה עצמה כחברה שנועדה לאפשר את טכנולוגיית התעבורה של המחר. היא עוסקת בייעוץ, תכנון, תיאום וניהול הביצוע של תשתיות ומערכות תקשורת, בקרת רמזורים וחניה ומערכת תנועה תבונית. החברה התחילה בקטן מאוד, למעשה כפעילות עצמאית של רצבי, שעסק עם פרישתו מצה"ל בתכנון וניהול תשתיות ומערכות תקשורת בסיבים אופטיים ואף ניהל את פרויקט הסיבים האופטיים בירושלים. עם הקמת צוות התכנון של הקו הראשון של הרכבת הקלה בירושלים, השתלם בחו"ל בתחומי תשתיות ומערכות בקרת תנועה וכיום עומד בראש חברה המעסיקה 23 הנדסאים ומהנדסים.
בפרויקטים שמבצעת קומיוניקשר היא משלבת בין טכנולוגיות תקשורת, בקרה, מחשבים ומידע ומשתמשת ביישומים המבוססים על איסוף, עיבוד, שילוב והצגת מידע. כך מתאפשר לרשויות התחבורה, מפעילי תשתית, ספקי שירותי תחבורה ומשתמשי תחבורה פרטיים לקבל החלטות אינטליגנטיות יותר, בטוחות יותר ומתואמות יותר, המבוססות על מידע רלוונטי. בחברה מאמינים שיישום טכנולוגיות ITS מתקדמות הלכה למעשה זו הדרך לתחבורת העתיד, היעילה והחכמה יותר מזו שאנו רגילים אליה. "בעתיד יעסקו רבות במיפוי צורכי צומת חכם, ניטור צרכים וטכנולוגיות בכבישי אגרה, בקרת תנועה ותעבורה, תכנון ארכיטקטורה של מערכות חכמות לתחבורה והצגת מידע אודות הדרכים בזמן אמת לכל הגורמים הרלוונטיים", אומר רצבי. "התפקיד שלנו הוא לסייע לכל זה לקרות. זאת על ידי עבודה מקצועית המובלת על ידי צוות מומחים רב-תחומי המנהל פרויקטים חדשניים תוך ביצוע פיקוח מקצועי שוטף ובקרת איכות קפדנית".
עם איזה ידע צריך לבוא כדי לעסוק ב-ITS?
"זהו תחום אינטרדיסציפלינרי, כך שלמעשה כדי לעסוק בו יש להבין במספר תחומים: הנדסת תנועה, אלקטרוניקה, תורת השליטה, מחשוב ועוד. הכל מתחבר ביחד. לכן בחברתנו מועסקים אנשים עם רקע באלקטרוניקה, הנדסת חשמל והנדסת מערכות. מה שמייחד אותנו בשוק שלנו הוא שהמהנדסים שלנו לא רק מתכננים ומשרטטים, הם גם יוצאים לשטח למימוש הביצוע ושם מוודאים שהכל נעשה כפי שתוכנן. אנחנו לא עוד משרד תכנון או ייעוץ הנדסי, אלא גם משרד ניהול פרויקטים הנדסיים תחבורתיים. זה הבדל גדול שמספק ללקוחותינו יתרון עצום".
מי הלקוחות שלכם?
"בעיקר לקוחות מוסדיים - נתיבי ישראל, תוכנית אב לתחבורה וחברת "מוריה" בירושלים עם דגש על עיריות: אנחנו עובדים, בין השאר, עם עיריות ירושלים, חולון, רעננה והרצליה. בתקופה הנוכחית מגיעות אלינו עיריות רבות השואפות לפתוח בפרויקטים של עיר חכמה. הבעיה היא שלמרבית הערים אין את התקציבים הנדרשים לכך. לפתח עיר חכמה ומערכות תחבורה חכמות אלו פרויקטים הדורשים תקציבים כבדים. משרד התחבורה עוזר ומסייע אבל זה עדיין לא מספיק. לכן קשה מאוד לגוף מוניציפלי לקדם תוכניות ללא תמיכה ממשלתית מסיבית. ובאמת, מרבית התקציבים מגיעים מהשלטון המרכזי".
מה כולל פרויקט של עיר חכמה?
"מה שצריכה להבין כל רשות מוניציפלית הוא שעיר חכמה זה לא פרויקט - זה תהליך שלעולם לא נגמר, יעד אינסופי שחותרים אליו ככל שהטכנולוגיות מתקדמות והתובנות מתבררות. אם מסכימים שאין הגדרה ברורה למושג עיר חכמה אבל יש הסכמה מה החזון - אפשר לפרש את המטרות בדרך אליו ולהבין מה נכון לעשות כאן ועכשיו. בעיניי, התשתית הבסיסית היא תקשורת בסיבים אופטיים. אלו מאפשרים להעביר כמויות מידע עצומות במהירות. כל עיר מודרנית צריכה רשת תקשורת כזאת שנמצאת בבעלותה ומתוחזקת על ידה ולא תלויה בגורמים חיצוניים, כמו חברות מסחריות. ברעננה, למשל, העירייה עברה מרשת תקשורת של חברות מסחריות לרשת סיבים אופטיים משלה וכך הביאה לחיסכון של 300,000 שקל בכל חודש. לרשת הזאת מחוברים מערכת הרמזורים, סנסורים רבים ומצלמות האבטחה. היא מאפשרת לקיים ממשקים ללא תלות בגורמים אחרים. רשת סיבים אופטיים היא תנאי למערכות תבוניות, ולשמחתנו כיום השוק הזה פתוח וניתן להגיע ולהניח סיבים אופטיים בכל מקום. כשיש את התשתית הזאת ניתן לפתח מרכיבים של עיר חכמה. למשל: בקרת תנועה, המאפשרת לשלוט בתנועה בעיר עמוסה כך שתזרום בצורה מלאה. היא גם מאפשרת לקיים מספר מערכות תחבורה במקביל. ירושלים היא דוגמה טובה: יש שם צי אוטובוסים המנוהל לצד רכבת קלה. הרמזורים בעיר יודעים לשלב ביניהם, למשל לספק גל ירוק לרכבת הקלה בלי לפגוע בכלי רכב פרטיים העוברים במסלול שלה. זו ראייה כוללת של כלל המערך התחבורתי בעיר, המסתייע בגלאים ייחודיים בתוואי הרכבת ובמצלמות בקרת תנועה".
תכנון חניה הוא עוד נדבך חשוב בעבודת ה-ITS. עולם החניה החכמה מתפתח במהירות ומציע כיום שורה של פיתוחים טכנולוגיים מתקדמים, דוגמת חיישן המשדר למערכת המרכזית סטטוס של מקום החניה שבה הוא מותקן, אפליקציה ייעודית למציאה וניווט לחניה פנויה, אפשרות לפתרון ניהול חניה באמצעות מצלמות ועוד. מערכות חניה חכמות יודעות לזהות מספר רישוי של רכב ולקבוע איזה מקום חניה להקצות לו. "קח לדוגמה חניון של קניון", רצבי מפרט. "לבעלים חשוב שהלקוח ייכנס לחניון במצב רוח טוב ולא לאחר שחיפש חניה במשך שעה ארוכה ולבסוף חנה רחוק ועכשיו הוא עצבני ובלי חשק לעשות שופינג. חניה חכמה מאפשרת להפנות את הלקוח בצורה אוטומטית וקלה למקום החניה הקרוב הפנוי ביותר. היא גם מאפשרת לייצר עדיפויות. אם בקניון יש, למשל, חנות לצורכי תינוקות - סביר להניח שחלק ניכר מהלקוחות הן נשים בהריון מתקדם. בעל הקניון יכול להגדיר חניה ייעודית לנשים בהריון בקרבת הכניסה לקניון סמוך לחניות הנכים ולהפנות אותן אליה באמצעות אפליקציה. בחניונים בתשלום ניתן גם לשחק עם מקומות החניה מבחינת תמחור: להגדיר שחניה קרובה יקרה יותר מחניה רחוקה. מעבר לכך, אנו גם נערכים לעלייה במספר המכוניות החשמליות על הכבישים שתחייב עמדות טעינה מהירות בחניונים. גם אז נצטרך לדעת כמה זמן כל רכב חונה בעמדת הטעינה ולוודא שהוא מפנה אותו כדי לאפשר לרכבים אחרים להיטען".
שליטה ברמת הבור במטכ"ל
עד תחילת שנות ה-2000 תחום ה-ITS לא היה נפוץ בישראל. פרויקטים של רכבת קלה - החלוץ שבהם הוא זה שהתקיים בירושלים - שינו את המצב הזה, כשפיתוח הרכבים האוטונומיים צפוי להאיצו עוד יותר. בקומיוניקשר נערכים לעידן החדש שבו שירותיהם יהיו מבוקשים מאוד, מתעדכנים בכל המתחדש בתחום ואף למדים עליו מסיורים, תערוכות וכנסים מקצועיים בחו"ל. "ביקרתי במרכז הבקרה התחבורתי בלונדון", מספר רצבי. "במקום אחד מנהלים את הרכבת התחתית, הרכבת העלית ותנועת כוחות הביטחון. קבוצת אנשים יושבת ביחד והובלתה נקבעת בהתאם לצרכים. כשמתעוררת סיטואציה שצריך לנהל - מי שהכי רלוונטי לה לוקח את הפיקוד והשאר נרתמים. ראיתי שם דוגמה מצוינת ליכולות של עיר חכמה עם מערכת בקרה ושליטה, ממש כמו הבור במטכ"ל. שם זה לא חדש, זה קיים שנים, אבל בישראל עדיין צריכים לאמת את התפיסה הזאת ולחלק את המדינה לאזורי תחבורה רחבים, כשעל כל אזור יש שליטה ובקרה משלו. זו תפיסת ניהול תחבורה מודרנית ונכונה".
אילו פרויקטים עתידיים עומדים בפניכם?
"הם רבים מספור. אם בעבר הפתרונות באו מצד מהנדסי התנועה - כיום מבינים שיש לשלב בהם טכנולוגיות מתקדמות. ישראל כ–Start-Up Nation מעורבת ומובילה טכנולוגיות פורצות דרך בתחום. ה-ITS משלב בין עולמות התוכן של מהנדסי התנועה ואלו של הטכנולוגיה. דוגמה טובה תהיה אכיפת איסור נסיעת רכבים פרטיים בנתיבי תחבורה ציבורית. אפשר לשים מצלמות שיתעדו כל רכב שנוסע על הנתיב ולשלוח קנס לבעלים של רכב פרטי שנכנס אליו. אבל מה אם הנהג טוען שנכנס רק לשנייה, כדי לעקוף? בשביל זה צריך לייצר הזרמת וידאו שתתעד את התנועה בכל עת ותוכל להציג את העבירה במלואה. תחום מערכות אכיפה חכמות מתקדם מאוד. גם תחומים שנחשבו בעבר לבסיסיים יחסית הם מתוחכמים יותר כיום. תכנות מנגנון רמזור הסתפק בעבר במהנדסי תנועה שהגדירו תוכניות תנועה. הם לקחו בחשבון ספירות תנועה - כמה רכבים עוברים בממוצע בפרק זמן מסוים - ועל כך ביססו מספר תוכניות קבועות במנגנון. טכנולוגיות מודרניות יותר עובדות בצורה דינמית. לצד הרמזור יש גלאים שמנטרים את התנועה ובונים בזמן אמת תוכנית רמזור המתאימה לסיטואציה. יכול להיות שהצומת ליד אצטדיון טדי בירושלים הוא רגוע יחסית, אבל ברור שלפני ואחרי משחק כדורגל הוא עמוס מאוד ושיש להתאים לכך את פעולת הרמזור. עולם ה-ITS בא כיום לידי ביטוי גם במנהרות. זה המקום שבו קורים התרחישים הכי מורכבים ולכן מתקינים שם כלי בקרת מבנה, בקרת תנועה, אמצעי בטיחות, רמזורים ומחסומים באופן שמשלב ביניהם למתן מענה לכל תרחיש אפשרי".
בסופו של דבר, המטרה שלנו היא להיות החברה המובילה בישראל בתחום ה-ITS, להיות תמיד בחזית הידע, לשרת באיכות ובנאמנות את לקוחותינו ולספק להם את מלוא הערך. כמי שהתחיל בתכנון ופיקוח על תשתיות וכיום עובד עם נתיבי ישראל על 540 צמתים מרומזרים, 270 מצלמות בקרת תנועה ומערכות בשלוש מנהרות - אני מקפיד שכל מה שקומיוניקשר עושה יבוא מתוך שמחת חיים וחדוות היצירה".
