בשבועות הראשונים שאחרי מתקפת הפתע על יישובי עוטף עזה התמודדה מדינת ישראל עם איום חסר תקדים על נמלי הים. ירי הטילים מרצועת עזה איים לשתק את נמל אשדוד ומתקפות החות'ים מול חופי תימן שיבשו בצורה ניכרת את התנועה הימית הבינלאומית בים האדום. עבור מדינת ישראל, המייבאת דרך הים 99% מכלל הסחורות (כ-350 מיליארד שקל בשנה), קיימת חשיבות כלכלית וביטחונית לפעילות נמלי הים, האיום על נמלי הים היווה סכנה אסטרטגית של ממש. אלא שאת החזית הימית של מלחמת "חרבות ברזל" ניתן לסכם עד כה כהצלחה: למרות איומי החמאס והחות'ים, התנועה הימית בנמלים בארץ נמשכת ברובה המוחלט כסדרה.
"מאז אירועי 7 באוקטובר הוכחנו רציפות תפקודית בנמלי הים", אומר עוזי יצחקי, יו"ר חברת נמלי ישראל. לדבריו, הרציפות התפקודית בנמלים מאפשרת למשק לתפקד ולתושבי המדינה לשמור על שגרת חיים תקינה בצל המלחמה. "התנועה הרציפה בנמלים באה לידי ביטוי במדפים בחנויות וברשתות: לא היה מחסור בשום מוצר. מדלקים, דרך מוצרי גלם ועד מוצרי צריכה שונים – לא הורגש בארץ מחסור למרות המלחמה הקשה. אנחנו גאים לומר שנמלי הים הצליחו לשמור על רציפות תפקודית גם בעיצומה של מלחמה חסרת תקדים, שכוללת ירי טילים ממושך על דרום ומרכז הארץ".
על אף ההצלחה המשמעותית שנרשמה בחודשים האחרונים, בחברת נמלי ישראל לא שוקטים על השמרים. החברה, שהוקמה לפני כעשרים שנים ועוסקת בפיתוח התשתיות הימיות בישראל, נערכת בימים אלה לתרחישי חירום נוספים. "צריך לומר בפשטות שאין היום מצור ימי או כלכלי על מדינת ישראל", מסביר יצחקי. "עם זאת, אנחנו עוסקים כיום בתרחישי קיצון עתידיים שעלולים להתפתח בחודשים הקרובים. המטרה היא לוודא שיש לנו את התשתיות הנמליות ואת היכולות הלוגיסטיות שיאפשרו לנו לתת מענה ביום פקודה: מנמלי הים עצמם ועד למערכות הלוגיסטיקה והתחבורה סביבם.
"במקביל, אנחנו מסתכלים גם על היום שאחרי", הוא מוסיף. "עדיין לא ברור מתי המלחמה תסתיים, ובכל זאת חשוב להיערך ולהתכונן לתקופה שאחרי המלחמה. המדינה נערכת היום לעבודות תשתית ופיתוח בסדר גודל רחב במיוחד שייצאו לפועל אחרי המלחמה על מנת לשקם את הצפון והדרום. העבודות הללו מחייבות חומרי גלם שיצטרכו לעבור דרך נמלי הים ולכן אנחנו בחברת נמלי ישראל נדרשים להיערך מראש למאמצי השיקום".
איך הרפורמה בנמלים השפיעה על המוכנות למלחמה הנוכחית?
"אנחנו הגענו למלחמת 'חרבות ברזל' כשאנחנו מוכנים, במידה רבה בזכות השלמת החלק העיקרי של הרפורמה במהלך שנת 2023. חודשים אחדים לפני פרוץ המלחמה, השלמנו את מכירת הבעלות הממשלתית בנמל חיפה ולמעשה העברנו באופן סופי את הנמל לידיים פרטיות. זה בא לידי ביטוי במהלך המשבר הנוכחי: ראינו בנמל חיפה הנהלה חדשה שקידמה תפיסה חדשה ותהליכי עבודה משופרים. אוניות שדילגו על המרחב הימי באשדוד התקבלו בידיים פתוחות בחיפה, כאשר הייתה תחרות על כל אוניה בין שלושת הנמלים הפרטיים במרחב חיפה, חברת נמל חיפה, נמל המפרץ ונמל מספנות ישראל. הדברים האלה לא מקריים: זאת תוצאה של הרפורמה בנמלים. בחודש הראשון של המלחמה, התנועה במרחב הימי באשדוד הייתה מוגבלת ולכן נדרשנו להשלים את הרציפות התפקודית באמצעות מרחב נמל חיפה. הרפורמה סייעה לנו לעמוד במשימה המאתגרת הזאת".
האם מתקפות החות'ים בים האדום והשיבושים בתנועת האוניות בתעלת סואץ גובות מחיר מהמשק הישראלי?
"בשורה התחתונה, כל הסחורות מגיעות לארץ. גם האוניות מהמזרח שעושות עיקוף כדי להימנע מתנועה בתעלה מגיעות בסופו של דבר למדינת ישראל, או שהסחורה מועברת בנמלים בדרך לאוניות אחרות המטעינות ארצה. אין בסיס לטענות על עליית מחירים כתוצאה מההובלה הימית . כשמסתכלים על הנתונים, אנחנו רואים שרק 27 אחוזים מכלל הסחורות מגיעות מהמזרח והרבה מזה הן מכוניות. באופן טבעי, מכוניות הן לא הלחם והקמח של מדינת ישראל. כלומר, הפגיעה השוטפת במשק היא נמוכה".
אילו מהלכים עתידיים נדרשים כדי לשפר את הביטחון הלוגיסטי של מדינת ישראל?
"השמירה על הרציפות התפקודית בעתיד עוברת דרך המשך הרפורמה והגברת התחרות בעיקר מדובר בהפרטת נמל אשדוד. ראינו שהפרטת הנמלים לא רק שלא פגעה ביכולות נמלי הים של מדינת ישראל אלא אפילו שירתה את המדינה בשעת החירום הנוכחית. שמענו לפני ההפרטה את רואי השחורות אשר טענו שהמפעילים הפרטיים של הנמלים יעזבו את המדינה בשעת חירום ויפעלו נגדנו: הטענות הללו התבדו. אני חייב לומר שמפעילי הנמלים ראו את המלחמה הזאת גם כמלחמה שלהם. זה נכון גם לגבי הנמל המפועל על ידי חברת SIPG בבעלות סינית שספג הרבה מאוד ביקורת. ראינו שמפעילי הנמל באים לעבודה ואפילו חברי ההנהלה שלהם נשארו בישראל. מעבר לזה, הנמלים הפרטיים קיבלו אישור לעסוק בחומרים מסוכנים, זאת כתוצאה מהאמון הגבוה שלנו בהם. אני חושב שהניסיון הזה מוכיח שלא צריך לחשוש מהפרטה. הגיע הזמן להפריט גם את נמל אשדוד כדי שיוכל להתחרות בנמלים הפרטיים: לנמל אשדוד יש פוטנציאל מסחרי גדול להתקדם קדימה ולהתחרות עם יתר הנמלים".
מה בנוגע לתשתיות היבשתיות סביב הנמלים: אילו תכניות מקדמת כיום חברת נמלי ישראל לפיתוח התחבורה ההיקפית של נמלי הים?
"בטווח הקרוב אנו צריכים להמשיך ולפתח את מערכות התחבורה, עם דגש על מסילות ברזל. בחודשים הקרובים אנחנו אמורים לחבר את נמלי הים בחיפה ובאשדוד במסילות ברזל, שיאפשרו הובלה נרחבת ובטוחה יותר מנמלי הים ואליהם. במקביל, צריך להמשיך ולפתח את השירותים הימיים: כל אותם נתבים וגוררות עבדו גם תחת אש והוכיחו את עצמם כחוליה חשובה מאוד בעבודת הנמל. לצד זאת, אנחנו שואפים לפתח את שטחי העורף סביב הנמלים: ברגע שעומדים לרשותנו שטחי עורף, אנחנו יכולים לאפשר לאוניות לפרוק גם כאשר הוצאת הסחורות והמטענים מנמלי הים מוגבלת. זה יתרון משמעותי מאוד במהלך רגעי משבר ביטחוניים. בטווח הרחוק החברה נערכת עם תוכנית אב לפיתוח נמלי ושמירה על יכולת ימית של מדינת ישראל כל העת, בשלום ובמלחמה".
בשיתוף חברת נמלי ישראל
